יום רביעי, 23 בדצמבר 2015

♦2 Multi: כולם מדברים עליה ורבים משחקים אותה



הקונבנציה 2 Multi, בגרסתה המודרנית הופכת ליותר ויותר פופולארית.
בירחון האחרון כתב רם סופר מאמר מעניין על הקונבנציה. בהרבה קורסים לשחקני תחרויות לומדים אותה ולכן נתקלים בה יותר ויותר בתחרויות.

היא כל כך פופולארית, שאפילו אני התחלתי לשחק אותה עם אחת השותפות שלי. בגרסה שאני משחק הכרזת 2 והכרזת  2 שמורות לידיים עם עד 11 נקודות ו-5-5 בסדרה המוכרזת ובסדרת מיינור.

לא שהתאהבתי פתאום בקונבנציה. אני רוצה לבחון אותה גם מזוית של מי שמשחק אותה, על מנת להבין אותה יותר לעומק.

לטובת קוראים המעוניינים בכך, ריכזתי קישורים לכל הפוסטים שלי בנושא. הפוסטים מתייחסים לגרסה שהייתה מקובלת בעבר ובה יש גם אופציה ליד חזקה עם אורך במיינור. בגרסאות המודרניות, כבר הבינו שהכרזה כזו עם יד חזקה המבוססת על סדרת מיינור היא לא ממש מוצלחת.

מדוע ♦2 Multi היא קונבנציה לא טובה ומדוע בכל זאת מצליחים כשמשחקים אותה? 


מי לא יודע להתגונן נגד ♦2 Multi?


הגנה נגד ♦2 Multi: השיטה האנגלית Dixon


הגנה נגד ♦2 Multi: השיטה האמריקאית ACBL


יום ראשון, 20 בדצמבר 2015

בסך הכל (אולי) רציתי להגיע למשחק מלא בשלום.


ביום שישי ה-18 בדצמבר סיימנו רן בן-אפרים ואני במקום החמישי בגמר אליפות המועדונים. לתוצאות המלאות לחצו כאן
במושב השני, בו סיימנו במקום ראשון במזרח-מערב, שיחקתי באופן סביר.

כפי שאמרתי לאחד הזוגות במושב הראשון, "לא הייתי כאן". אמרתי את זה אחרי שהתנצלתי לפני השותף על מספר טעויות, שעשיתי ביד אחת.

במושב הראשון "לא הייתי כאן" בהרבה ידיים אחרות. בכל זאת עברנו במעט את ה-50%.

להתמודד עם משהו שלא מכירים
טעיתי בהכרזה שלי באחת הידיים במושב הראשון. בכל זאת זה נגמר בתוצאה של 100% על היד. בפוסט הקודם שיטת הסימון של איפכא מסתברא: UDCA ו-UDCI הזכרתי, שאחד היתרונות כשמשחקים דברים פחות מקובלים הוא הקושי של שחקנים, שאינם ברמה גבוהה במיוחד, להתמודד עם משהו שאינו מוכר להם.

רוב השחקנים מהשורה מתקשים להתמודד עם מצבים בהם פתחו §חזק והיריב התערב במכרז. כמעט תמיד יריבים אינם מתערבים במכרז.

באחת הידיים במושב הראשון, היריב שלפני פתח §2. ישבתי מיד אחרי הפותח, עם יד שבה 5-5 בסדרות ה- וה-§ ו-14 נקודות, כולן בסדרות הארוכות שלי. התערבתי בהכרזה בסדרת ה-.

זה לא רעיון כל כך רע, במצב ירוק. אני הייתי פגיע. הפותח הכפיל. והשותף שלו השאיר את החוזה המוכפל. למזלי, מצאתי בדומם התאמה בשתי הסדרות שלי וגם 3 נקודות: Q§ ו-J

איני יודע האם הפותח התכוון להעניש כשהכריז Double או שהתכוון ל-Takeout Double. המשיב הבין את זה כמעניש. אני הייתי מבין את זה כ-Takeout. לך תדע כמה קלפים ב- מחזיק זה שהתערב: שישה?, שבעה? שמונה?. שחקנים טובים יותר מהיריבים שלנו באותה יד, היו מוצאים את ההתאמה ב-

את הכסף סופרים במדרגות
את המושב השני פתחנו בביצוע שתי תוצאות סלאם. הסלאם של 6NT שביצע רן בו-אפריים לא ממש מעניין. אני קיבלתי 19 נקודות ואחרי שרן פתח, לא יכולתי שלא לבדוק איתו את האפשרות של סלאם.

הסלאם של 6, שאני ביצעתי, הוא סיפור מעניין. הכותרת לעיל מתארת את מה שקרה: בסך הכל הייתה לי יד מזמינה למשחק מלא והשותף שלי הוביל אותי לסלאם די הזוי. 
כבר התכוננתי לפול כמה פעמים, אחרי שראיתי את הדומם. למדתי פעם מיהלומן אחד את האימרה: "את הכסף סופרים במדרגות". עד שלא ביצעת את העסקה וקיבלת את הכסף הכל יכול לקרות.

גם בברידג' יש לא מעט מקרים, בהם עד שלא ביצעת את החוזה או עד שלא היפלת את החוזה (כמו במקרה זה), עשויים להתרחש דברים לא צפויים.

מדובר ביד 9 במושב השני, שגם עליה קיבלנו 100%.




מהלך ההכרזה
השותף שלי פתח §1. היריבים לא התערבו בכל מהלך המכרז. אני הכרזתי 1. השותף הכריז 1. הכרזתי 3. ברור שזו אינה הכרזה המחייבת למשחק מלא, אלא הכרזה המזמינה למשחק מלא. יש לי יד הדומה מבחינת תצורה ליד בה מכריזים 2 עם 6-8 נקודות, אבל מבחינת הכוח אני עם 10-11 נקודות.

איני יכול להכריז NT עם קלף יחיד ב-§, משום שלשותף יכולים להיות ארבעה קלפים קטנים בסדרה או אפילו רק שלושה קלפים קטנים בסדרה.

תיארתי יד בה אני מוכן לשחק 3 מול יד עם פתיחה מינימאלית, בלי שני קלפים בסדרה ועם יד טובה יותר השותף צריך לבחור בין 3NT ל-4

מדוע זו אינה יד מחייבת למשחק מלא?
אם יד מחייבת למשחק מלא הייתי מכריז 2. זוהי הכרזת צבע רביעי מחייב (FSF). אחרי ההכרזה הבאה של השותף הייתי חוזר על סדרת ה-.
השותף שלי עם 17 נקודות חשב משום מה שיש לי יד יותר חזקה והכריז 4NT. הוא שאל אותי על קלפי מפתח בקונבנציית RKCB 0314. הנחתי שיש לו תמיכה ב- ויד חלוקתית עם 19 נקודות וקוצר בסדרת ה- (עם 22-20 השותף שלי פותח ב-2 חזק). 
עניתי 5, שפירושו שני קלפי מפתח (במקרה זה A ו-A) וה-Q. השותף שלי סגר ל-6.  


המשחק
כשראיתי את הדומם, הבנתי שנפלתי כמה פעמים. אבל כפי שאתם יודעים "את הכסף סופרים במדרגות".
צפון הובילה ב-7§. זכיתי ב-A§ ומשכתי את ה-K. שמתי לב שדרום זרק את ה-T.
ניסיתי לפול כמה שפחות פעמים. תכנון המשחק התבסס על כמה שלבים.

שלב ראשון: משיכת קלפי ה-§
משכתי שלושה סיבובים נוספים של קלפי §, כשעל קלפי ה-§  הגבוהים אני משליך את קלפי ה-.
הייתי בטוח שצפון תחתוך את השלישי ואחר כך את הרביעי, זה לא קרה כי הקלפים בסדרה התחלקו 4-4-4-1.
היה לי הרבה מזל גם מבחינת החלוקה וגם מבחינת ההובלה הידידותית.

שלב שני: עקיפה ב-
שיחקתי את ה-Q לעקיפה. דרום כיסה ב-K ואני ב-A.

שלב שלישי: הוצאת שליטים
משכתי את ה-A♥ ה-J של דרום נפל. החלוקה הלא ידידותית התבררה, אבל היה לי הרבה מזל משתי סיבות:

1. שני הקלפים היחידים של דרום היו דווקא הקלפים הגבוהים ה-J וה-T. ה-9 הפך להיות גבוה.

2. זו הייתה יכולה להיות גם חלוקה של 5-1, אחרי שכבר ראיתי את ה-T נופל בפעם הראשונה ששוחקה הסדרה.

משכתי את ה-Q ואת ה-9 וגם לצפון לא נותרו קלפי שליט.

אחרי שלב זה נותרו הקלפים הבאים:


J2

 


    94     


  - 




N
 -                       QT 

 ♥75                       -   
W          E

  65                        T8    


 -                       ♣ -  

 S

AK

  ♥ -

J7

שלב 4: עקיפה של ה-J שצריך להיות בצפון 

לפי עיקרון הבחירה המוגבלת (Restricted Choice), ההסתברות שה-J נמצא בצפון, אחרי שה-K היה בדרום, גבוהה יותר מההסתברות שהוא בדרום.

שיחקתי את ה-5
נגמר המזל. ה-J נמצא דווקא בצפון, על אף ההסתברות היותר נמוכה למצוא אותו שם. אבל דרום חששה שאשחק את ה-8♦ ושמה את ה-9
כיסיתי עם ה-T מהדומם והחוזה ההזוי לחלוטין בוצע.
בוצע עם הרבה מזל ועם לא מעט עזרה מיריביי.

ניתוח קל

הובלה
אני לא ממש מתלהב מההובלה של צפון, אבל מהי ההובלה הנכונה?
אפשר להוביל ב-4.

בידיים פתוחות ההובלה ב- היא הנכונה, אבל בידיים סגורות. שימו את ה-K אצל הכרוז וה-A בדומם ואת ה-A♦ בדומם. ויכול להיות ש"מכרתם" את המשחק.

ההובלה הטובה ביותר לדעתי היא דווקא הובלה פסיבית ב-. במקרה כזה אזכה ב-K בדומם ואשחק בדיוק את אותה תכנית.

האם לשחק את ה-Q או את ה-T לעקיפה?
כנראה שלא דייקתי ועדיף במקצת לשחק קודם את ה-T.
כמובן שצפון לא צריכה לשים את ה-9 בסיבוב השני של הסדרה. אם אינה משחקת את ה-9. אני צריך לנחש האם לשים את ה-T (ואז אני נכשל בביצוע החוזה) או את ה-8 (ואז אני מצליח בביצוע החוזה).

אחרית דבר
לא ספרתי את הכסף מיד לאחר היד הזו, זכרתי ש"את הכסף סופרים במדרגות". במונחי תחרות ברידג', מתייחסים לתוצאה רק אחרי שגומרים לשחק את כל הידיים.





יום שישי, 18 בדצמבר 2015

שיטת הסימון של איפכא מיסתברא: UDCA או UDCI


רוברט פרוסט
מקור התמונה: ויקיפדיה












המשורר האמריקאי רוברט פרוסט (1874-1963)כתב באחד משיריו:  
   "Two roads diverged in a wood and I took the one less traveled" 

פרוסט התלבט באיזו משתי הדרכים ביער לבחור ובחר באחת מהן רק משום שפחות אנשים בחרו בה.
זהו גם המוטו של UDCA: בחירת שיטת סימון שונה משיטת הסימון שרוב השחקנים בוחרים.

למעשה ב-UDCA זה אפילו יותר קיצוני: הבחירה היא בשיטה הפוכה מהשיטה הסטנדרטית לסימון.

UDCA הן ראשי תיבות של:
Upside Down Count and Attitude

המשמעות היא שמסמנים הפוך גם ב-Attitude וגם ב-Count.

Attitude
בשיטת הסימון הסטנדרטית כשהשותף מוביל בקלף גבוה בפעם הראשונה שסדרה משוחקת, קלף גבוה מעודד להמשיך בסדרה. קלף נמוך אינו מעוניין בהמשך בסדרה.

ב-UDCA קלף נמוך מעודד להמשיך בסדרה וקלף גבוה מעדיף לא להמשיך באותה סדרה.

למשל: כנגד חוזה ב-NT השותף שלכם הוביל ב-K (הניחו שאינו משחק את מה שהצעתי בפוסט: מתי להוביל ב-K כשיש לכם A ו-K?) וה-K הוא מראש רצף. 

אתם מחזיקים: A942. אם אתם מסמנים בשיטת UDCA, תשימו את ה-2. השותף שלכם צריך להבין שאתם מעוניינים שהוא ימשיך בסדרה.
לעומת זאת אם אתם מחזיקים ב-84. ובדומם יש קלף יחיד בסדרה, תזרקו את ה-8 על מנת לסמן לשותף שאינכם מעוניינים בהמשך בסדרה. 

Count 
גם בשיטה הסטנדרטית וגם בשיטת הסימון האיטלקית, כשהיריב מוביל, מסמנים מספר זוגי של קלפים באמצעות גבוה ואחריו נמוך. מספר אי-זוגי של קלפים מסומן באמצעות נמוך ואחריו גבוה.

ב-UDCA נמוך ואחריו גבוה מסמן מספר זוגי של קלפים בסדרה. גבוה ואחריו נמוך מספר אי-זוגי של קלפים בסדרה. 

לדוגמה: היריב שיחק בפעם הראשונה את סדרת ה- בחוזה ב-. אתם מחזיקים:  852. תזרקו את ה-5.  היריבים זכו ב-A  והמשיכו ב-K. אתם שמתם את ה-2.
השותף שלכם יודע, שלרוע המזל, לא תוכלו לחתוך את ה-Q משום שיש לכם קרוב לודאי שלושה קלפים בסדרה.

UDCA ו-UDCI
הגענו לנושא של ה-Preference. לא שכחתי שבפוסט הבא אני חייב לכם השלמה בנושא זה, כשמדובר בשיטת הסימונים הסטנדרטית.
למרבית הפליאה, כשמדובר ב-Preference, בשיטת סימון  UDCA  מכריזים במצב זה בדיוק כמו בשיטת הסימונים הסטנדרטית.   

אבל אם ברצונכם להמשיך לצעוד בשביל פחות מטוייל גם בנושא ההעדפה, יש לכם את UDCI. 

ה-I מסמן את האות הראשונה של Italian. כלומר ב-UDCI מסמנים העדפה כמו בשיטת הסימון האיטלקית.
זהו ההבדל היחיד בין UDCA ל-UDCI.

UDCA לעומת שיטת הסימונים הסטנדרטית
לדעתי UDCA אינה פחות טובה משיטת הסימונים הסטנדרטית. יש לה שני יתרונות ביחס לשיטה הסטנדרטית:

1. כשמסמנים Attitude חיובי בשיטה זו יש פחות סיכוי להפסיד לקיחה. 
אני מניח שרוב הקוראים, כבר הבינו שלא מפסידים לקיחה בשביל לסמן. אבל לך תדע, אולי ה-8 או ה-9 שזרקתם בשביל לעודד המשך בסדרה ולא העלתם בדעתכם שהוא "שווה לקיחה", בסוף יהיה הלקיחה החסרה להפלת החוזה של היריבים.

יש הרבה פחות סיכוי שה-2 או ה-3 שזרקתם על מנת לעודד המשך בסדרה בשיטת הסימון UDCA יזכה בלקיחה. 

2. היריבים פחות מכירים את השיטה
אם אין מדובר בשחקנים ברמה גבוהה במיוחד, ההסתברות שהם יטעו יותר גדולה.

הזווית האישית שלי
כשמדובר בברידג' אני הולך עם הגישה של המשורר האמריקאי פרוסט ומעדיף לפעמים לשחק דברים שפחות שחקנים משחקים אותם. 
אני לא הולך בדרך שורצת נחשים ביער, שפחות אנשים בחרו בה, כלומר: לא משתמש בקונבנציות גרועות רק משום שהן לא פופולריות. כך למשל, אני אמשיך להשתמש ב-RKCB הפופולרית ולא ב"אסים וקינגים ביחד".

אבל כאשר מדובר במשהו, שלא הוכח שהוא גרוע מדוע לא לנסות אותו?
בנוסף להתנסות המעניינת, יש יתרון בהליכה בדרך שפחות אנשים בחרו בה: היריבים לא מכירים את הקונבנציה או השיטה ופחות ערוכים להתמודד איתה.
כשמדובר בשחקנים ברמה גבוהה במיוחד זה לא ממש משמעותי. כשמדובר בשחקנים טובים פחות מאותם מומחים, במקרים רבים הם מתקשים למצוא את אופן ההתמודדות הנכון.

יש שלושה דברים לא סטנדרטיים שאני אוהב לשחק. יש לי רק שותף אחד שמוכן לאמץ אותם.

מדובר בפתיחות הבינוניות בגובה 2 עם 9-11 נקודות. קונבנציה שיובל שחר הביא לארץ מארה"ב.
אני בהחלט מבין למה יתר השותפים שלי לא רוצים לשחק איתי את הקונבנציה הזו. היא מסובכת. ההסבר שלה משתרע על יותר מעמוד אחד וקל להתבלבל ולטעות בה.

אני פחות מבין מדוע לא רוצים לשחק איתי את שני הדברים האחרים. הם לא יותר מסובכים ממה שמשחקים במקומם והם בוודאי לא פחות טובים.

הראשון הוא RKCB 1403 במקום RKCB 0314. שחקנים מהשורה, כמעט ללא יוצא מהכלל, משחקים RKCB 0314. הרבה שחקנים מומחים מעדיפים לשחק דווקא את RKCB 1403.
בפוסט: RKCB 0314 או RKCB 1403? הסברתי מדוע לדעתי RKCB 1403עדיף במעט על RKCB 0314.

הדבר השני סוגר מעגל עם נושא פוסט זה: אני מעדיף לשחק UDCA במקום שיטת הסימון הסטנדרטית או שיטת הסימון האיטלקית. בדומה ל-RKCB 1403, בשיטות סימון רוב השחקנים מהשורה משחקים את שיטת הסימון האיטלקית או את שיטת הסימון הסטנדרטית. לא מעט מהשחקנים ברמה גבוהה משחקים UDCA.



יום חמישי, 17 בדצמבר 2015

שיטת הסימון הסטנדרטית: גבוה-נמוך



סדרת הפוסטים על סימונים נפתחה בפוסט: מה אנחנו מסמנים בהגנה?. בפוסט השני הדגמתי שיטת סימון מלאה הנקראת שיטת הסימון האיטלקית. בפוסט השלישי הסברתי מתי לא מסמנים בהגנה.

פוסט זה עוסק בשיטת סימון נוספת הנחשבת לסטנדרטית. השיטה מאופינת בסימון Attitude באמצעות קלף גבוה (מעוניין בהמשך בסדרה) וקלף נמוך (לא מעוניין בהמשך בסדרה).

Count
למי שקרא את הפוסט שלי על שיטת הסימון האיטלקית, הנושא של Count בשיטת הסימון הסטנדרטית הוא ממש פשוט: הסימון של Count בשיטה הסטנדרטית זהה לסימון של Count בשיטה האיטלקית.

Attitude
כמובן שלא נוותר על לקיחה על מנת לסמן כאשר השותף משחק בשלב כלשהו קלף גבוה בסדרה שטרם שוחקה ולכן לא תמיד נרשה לעצמנו לזרוק את ה-9 או את ה-10 על מנת לסמן שאנחנו מעוניינים בהמשך בסדרה. 

לפעמים מספיק לזרוק את ה-6 ובפעם השנייה את ה-3 על מנת לסמן שאנחנו מעוניינים בהמשך בסדרה.

כאן אנחנו מגיעים להבדלים המהותיים בין שיטת הסימון האיטלקית לשיטת הסימון הסטנדרטית.

הבדל 1: לפעמים צריך להמתין לפעמים לקלף השני בסדרה על מנת להבין את ה-Attitude

בשיטת הסימון האיטלקית נוכל לרוב לדעת מיד אחרי הקלף הראשון בו מסמן השותף, באיזו סדרה הוא מעוניין שנשחק.

בשיטה הסטנדרטית נוכל לפעמים לדעת את זה כמעט בוודאות, למשל שיחקנו A והוא שירת ב-8, ולכן קרוב לודאי שהוא מעוניין בהמשך בסדרה. יהיו לנו לא מעט מקרים בהם נצטרך להמתין לקלף השני של השותף באותה סדרה על מנת להבין האם הוא מעוניין בהמשך בסדרה או לא.

הבדל 2: אין אפשרות לסמן באיזו סדרה אחרת אנחנו מעוניינים שהוא ימשיך
בשיטה האיטלקית זוגי גבוה סימן העדפת סדרה גבוהה וזוגי נמוך העדפת סדרה נמוכה.
בשיטה הסטנדרטית אין לנו אפשרות לסמן העדפה, אלא רק Attitude: רוצה המשך בסדרה או לא רוצה המשך בסדרה.

היתרון הזה של שיטת הסימון האיטלקית הוא לא כל כך משמעותי כפי שזה נראה. בלא מעט מקרים, יש ניחוש אינטליגנטי סביר של הסדרה בה מעוניין השותף שנשחק, אם אינו מעוניין שנשחק בסדרה בה הוא הובלנו.

נוכל להסתמך על שני דברים לא פחות חשובים מסימון: הקלפים שרואים בדומם ומהלך ההכרזה.

הבדל 3: כמעט תמיד יש קלף גבוה וקלף נמוך
לא תמיד יש לנו קלף זוגי על מנת לסמן בשיטת הסימון האיטלקית שאיננו מעוניינים בהמשך בסדרה.

כך למשל כשנגד חוזה ללא שליט, השותף שלנו הוביל ב-K♠ מראש רצף הכולל גם Q ו-J, ולנו יש שני קלפים בסדרה: 3 ו-5, נסמן לו בעל כורחנו שאנחנו מעוניינים שימשיך בסדרה.

אין לנו בעיה בשיטת הסימון הסטנדרטית: נשים את ה-3♠. לו היו לנו 7 ו-9 בלבד, נשים את ה-7 ולשותף אולי לא יהיה לגמרי ברור מה ה-Attitude שלנו. אם ימשיך בכל זאת ונשים את ה-9 זה כבר יהיה ברור לגמרי.

אם השותף בחר משום מה להוביל ב-A כנגד חוזה ללא שליט ואנחנו מחזיקים ב: QJT42 נזרוק את ה-4. השותף יחשוב שאיננו מעוניינים שימשיך בסדרה ואם בכל זאת ישחק בלית ברירה את ה-K, נשים את ה-2.
שותף ערני יבין מיד ששיחקנו גבוה-נמוך וימשיך בקלף נוסף בסדרה.

היתרון של שיטת הסימון הסטנדרטית לעומת שיטת הסימון האיטלקית הוא שיהיו פחות מקרים בהם נסמן לא נכון בעל כורחנו, משום שכמעט תמיד יש לנו קלף גבוה וקלף נמוך ולא תמיד יש לנו קלף אי-זוגי או קלף זוגי.  

Preference
הנושא של Preference על פי שיטה זו ראוי לפוסט ייעודי ולכן לא אדון בו בפוסט זה.
  

יום שבת, 12 בדצמבר 2015

האם עברתם את ה-70% באחת מחמש התחרויות הראשונות ששיחקתם?



האם עשיתם תוצאה של מעל ל-70% באחת מחמש התחרויות הראשונות שבהם שיחקתם?
אני בטוח שרוב הקוראים יענו בשלילה לשאלה הזו. 

אורי פישלר יכול לענות בחיוב לשאלה הזו. אורי שיחק איתי השבוע (בחופשת חנוכה) בתחרות בוקר במועדון בה סיימנו במקום ראשון בתוצאה של 71%. בגלל אילוצים של המועדון שיחקנו רק 15 ידיים והתחרות לא דווחה להתאגדות לברידג'.

לו הייתי עושה בתחרות כזו 100% עם שותף ברמתי, לא הייתי טורח לכתוב על כך בבלוג. פערי הרמה בין רוב המשתתפים בתחרות וביני הם מאד גדולים. אבל אורי הוא תלמיד כיתה ו' שרק בתחילת שנת הלימודים התחיל ללמוד אצלי ברידג'.

מי שקרא את הפוסט: לשחק עם תלמידים, יודע שכל תלמיד שלי מקבל כצ'ופר את ההזדמנות לשחק איתי פעם אחת בתחרות במועדון כשהוא משלם על השתתפותו בתחרות ואני על השתתפותי.

כשתלמיד רוצה לשחק איתי פעם שנייה במועדון התנאים משתנים:
אם הוא מבוגר זה מוגדר כשיעור פרטי שהוא משלם עליו. 
ילד ממשיך לשחק בתנאים של הפעם הראשונה, כלומר: ללא תשלום, למעט תשלום למועדון עבור השתתפות בתחרות. 

אני מוכן לשלם מכיסי על השתתפות בתחרויות, שלא ממש מעניין אותי לשחק בהן, רק משום שאני רוצה לעזור לילדים להתקדם.

רק ילדים שאוהבים את המשחק ומוכנים להשקיע מנצלים את ההזדמנות הזאת.

איך תלמיד שלומד זמן כל כך קצר מגיע לשחק בתחרות ברידג'?
מי שקרא את הפוסט: מדוע אני כותב על 46% בתחרות ארצית? יודע שהייתה גם פעם אחת ששיחקתי עם תלמיד בתחרות ארצית.

לתלמיד קוראים יאיר פישלר. לא במקרה לשני הילדים שם משפחה זהה. יאיר הוא אחיו הגדול של אורי ותלמיד שלי בבית ספר שחקים לילדים מחוננים, כבר השנה השלישית.

יאיר לימד את אורי ברידג' בבית והם אפילו שיחקו פעמים מעטות בתחרות במועדון. השנה גם אורי התחיל ללמוד אצלי. הוא לומד מיני ברידג' בקבוצת מתחילים, שבהמשך השנה תלמד ברידג'. הקבוצה לומדת באופן שיטתי את חוקי ויסודות המשחק וכשיעברו לברידג' גם את הבסיס של הכרזה בברידג'.

מה עושים עם המתקדמים?
אחת הבעיות שאני נתקל בבית הספר היא המספר הקטן של התלמידים בבית הספר. המתקדמים, כמו יאיר פישלר, לא צריכים ללמוד שוב את כללי המשחק. ללא צירופו של אורי פישלר גם לקבוצת המתקדמים, לא הייתי יכול ללמד קבוצת מתקדמים, משום שמספר התלמידים בה היה קטן מדי.

אורי הצטרף גם לקבוצת המתקדמים. כרגע הוא הכוכב של המתחילים הלומדים מיני ברידג' והפחות מנוסה והפחות יודע בין המתקדמים.

בזכות מי השגנו 71%?
באופן ברור התוצאה הושגה בזכות שני השותפים: אורי ואני. לא תמיד שחקן יותר טוב מה-Field משיג תוצאות טובות, כשהשותף שלו משחק רע. כל הכבוד לאורי על משחקו הטוב במהלך התחרות.

אביא לכם כדוגמה יד בה הייתי הכרוז בחוזה של 6 אחרי שפתחתי 1NT. זה שביצעתי את החוזה עם לקיחה עודפת, למרות חלוקה של 4-1 של קלפי השליט אצל היריבים זה לא big deal, כל שחקן ממוצע ומעלה היה מבצע את החוזה עם לקיחה עודפת.

אבל הגענו לחוזה של 6 בזכות ההכרזה של אורי. יותר מחצי מה-Field היו בחוזה של 4.
עם היד של אורי צריך לבדוק סלאם וככששומעים את התשובה שלי על Blackwood פשוט (הוא לא מכיר קונבנציה מתקדמת יותר כמו RKCB), צריך להכריז 6.

נכון שב-Field חזק כולם או לפחות כמעט כולם היו בחוזה של 6 וכולם או כמעט כולם היו מבצעים 13 לקיחות.

הערת שוליים
כבר שיחקתי במצב דומה בתחרות ארצית נגד שחקן נבחרת ישראל, שפתח 1NT. הוא ביצע 13 לקיחות כשרוב ה-Field ביצע רק 12.

שותפי ואני קיבלנו תוצאה מצוינת על היד. השותפה המנוסה שלו עצרה ב-4 כשרוב ה-Field היה בחוזה של 6.