Ogust, Bogust, September

היום הוא ה-1 בספטמבר. זה עיתוי לא רע לכתוב על קונבנצית הכרזה בשם Ogust, בעברית: אוגוסט. לא טעיתי באיות אוגוסט באנגלית. הקונבנציה קרויה על שמו של שחקן הברידג' האמריקאי Harold Ogust, שנפטר בשנת 1978 בגיל 61.

Ogust

הקונבנציה משוחקת אחרי פתיחה של Weak two. הפותח מראה שישה קלפים בסדרת המייג'ור בה פתח ו 6-10 נקודות. 

כשלשותפו של הפותח מספיק נקודות על מנת להזמין למשחק מלא (במקרים נדירים אפילו לסלאם) הוא רוצה לברר את חוזק ומבנה היד של שותפו על מנת להחליט האם להכריז משחק מלא ואם כן בסדרת הפותח או ללא שליט? או האם להסתפק במשחק חלקי בסדרת הפותח? 

המשיב מכריז 2NT. זוהי שאלה על ידו של הפותח המשיב את אחת התשובות הבאות:

♣3 - יד חלשה כשהנקודות מפוזרות בין הסדרות. יד חלשה היא יד של 6-7 נקודות או 6-8 נקודות.

דוגמה: 

ידו של הפותח:

QJ9864♠

     Q43♥

       76♦

      Q2♣

לאחר 2NT של המשיב הפותח יכריז ♣3.

♦3 - יד חלשה כשהנקודות מרוכזות בסדרה הארוכה.

דוגמה: 

ידו של הפותח:

AQJ964♠

     943♥

       76♦

      82♣

לאחר 2NT של המשיב הפותח יכריז ♦3.

♥3 - יד חזקה כשהנקודות מפוזרות בין הסדרות. יד חזקה היא יד של 9-10 נקודות או 8-10 נקודות.

דוגמה: 

ידו של הפותח:

QJ9864♠

     KT4♥

       Q6♦

      Q2♣

לאחר 2NT של המשיב הפותח יכריז ♥3.

♠3 - יד חזקה כשהנקודות מרוכזות ברובן בסדרת הפותח.

דוגמה: 

ידו של הפותח:

AQJ964♠

     Q43♥

       76♦

      82♣

לאחר 2NT של המשיב הפותח יכריז ♠3.

עם יד מקסימלית שבה לפחות AKQ בסדרה המוכרזת הפותח יכול להכריז 3NT אחרי 2NT של המשיב.

Bogust

כמו בהרבה קונבנצייות גם ב-Ogust יש וריאנטים שונים, כלומר: שינויים באופן המענה ל-2NT.

אחד הוריאנטים מכונה Bogust. הוא מבוסס על ההנחה שפתיחה של Weak two אפשרית גם עם 5 קלפים בתנאי שלפחות שניים משלושת המכובדים הגבוהים (AKQ) ביד הפותח.

התשובות ל-2NT במקרה זה הן:

♣3 - לפותח יש חמישייה בסדרה בה פתח

♦3 - לפותח יד חלשה עם שישה קלפים

♥3 - לפותח יד בינונית עם שישה קלפים

♠3 - לפותח יד חזקה עם שישה קלפים

September

הקרויה גם אוגוסט החדשה. גרסה זו מבוססת על ספירת מפסידים.

התשובות ל-2NT בוריאנט זה הן:

♣3 - 9 מפסידים או יותר

♦3 - 8 מפסידים ויד גרועה

♥3 - 8 מפסידים ויד סבירה או טובה

♠3 - עד 7 מפסידים או יותר

התועלת שב-Ogust

נחשפתי לתועלת שקונבנציית אוגוסט ביד ששיחקתי בגמר אליפות הארץ לזוגות מעורבים. הייתי שחקן מתחיל ושיחקתי עם שחקנית פחות טובה ממני.

עשינו תוצאה טובה במוקדמות במחוז הדרום ומצאנו את עצמנו בגוב אריות. בגמר סיימנו במקום אחד לפני אחרון.

באחת מהידיים השותפה פתחה ♠2 עם יד מקסימלית שבה היו גם ה-AKQ♠ וגם Jxx♦.  

למשיב הייתה יד חזקה עם כוח ואורך בסדרת ה-♦. וגם שני קלפים ב-♠.

בתחרות שיחקו רבים מבכירי שחקני הברידג' בישראל אבל רובם שיחקו בחוזה של ♠4 כשחוזה של ♠6 הוא בר ביצוע.

היו גם כאלה ששיחקו בחוזה מוצלח פחות של ♦5. המעטים ששיחקו בחוזה של ♠6 השתמשו בקונבנציית Ogust.  

האוגוסט היחד שהכרתי באותו זמן היה חודש בשנה ןכן לא הייתי יכול להגיע לחוזה של ♠6. הייתי היחיד שהכריז וביצע חוזה של ♦6. ללא ספק חוזה שגוי לחלוטין. ה-J♦ בדומם, שאת היותו ביד של שותפתי גיליתי רק כשהונחו קלפי הדומם, היה הכניסה לדומם לצורך השלכת מפסידים על קלפי ה-♠ לביצוע החוזה.

אוגוסט (Ogust)

לא זו לא טעות כתיב. אין מדובר באחד החודשים החמים של השנה. מדובר בקונבנציה בברידג', הקרויה על שם   Harold A. Ogust, שחקן ברידג' אמריקאי.

בפוסט קודם: מי צריך קונבנציות: לטפס על עץ גבוה עם Bergen Raises, תיארתי מצב בו לא כדאי להשתמש בקונבנציה. קונבנצית Ogust  דווקא עשויה להתאים גם לשחקנים מהשורה. 

מה תכריזו?

בתחרות מקומית בה שיחקתי לאחרונה קיבל שחקן יד עם 19 נקודת המפוזרות בשלוש סדרות (חלוקה של 5-4-4). בסדרה הרביעית, ♠ , היה לו Void. 

השותף שלו פתח ♠2. ההכרזה הייתה הכרזת Weak Two. היא תיארה יד של 6-10 נקודות עם שישה קלפים ב ♠ ושניים או אחד וחצי נכבדים בסדרה הארוכה.

לשחקן יש דילמה:

1. האם לשחק משחק מלא ב NT?

אם לשותף יש QJT♠  ו Q בכל אחת מהסדרות האחרות, קרוב לוודאי שלא תהיה בעיה לבצע חוזה של 3NT. אבל אם יש לו AKQ♠ ואף לא נקודה בסדרה אחרת, קרוב לוודאי שלא יהיו מעברים לדומם. הנקודות ב ♠ הן נקודות מבוזבזות. הכרוז צפוי להיכשל בביצוע החוזה.

2.  האם לשחק משחק מלא ב ♠?   

עם יד שבה AKQT9♠ ללא נקודות בסדרה אחרת וייתכן גם עם קוצר בסדרה אחרת, זה יכול להיות חוזה מצוין. 

אבל מה עם יד, שבה AQxxxx♠ ללא אף נקודה בסדרה אחרת? הכרוז צפוי להיכשל בביצוע החוזה. זה בדיוק מה שקרה באותה יד, כאשר הוא הכריז ♠4 ושותפו נפל שלוש פעמים.

3. האם לוותר על משחק מלא?

ביד המוזכרת כאן זה היה הפתרון הנכון. אי אפשר לבצע 3NT ואי אפשר לבצע ♠4.

ההחלטה לא לשחק משחק מלא, כאשר יש מספיק נקודות למשחק מלא, היא אחת ההחלטות הקשות ביותר בברידג'. 

מה אם לשותף יש יד עם Q בכל אחת מהסדרות כפי שתואר בסעיף 1 לעיל או יד חזקה (יחסית 9-10 נקודות) עם כניסה בסדרה אחרת החוזה יבוצע ללא בעיות.

אוגוסט
על פי הקונבנציה, השותף עם היד החזקה מכריז 2NT. זוהי שאלה על:
כוח - החלק הגבוה או החלק הנמוך של טווח הנקודות 6-10.
חלוקת הכוח - נקודות המרוכזות בסדרה בה פתח בגובה 2 או מפוזרות במספר סדרות.

כיצד תפתור הקונבנציה את הדילמה במקרה זה?

תשובה של 3NT מראה כוח מקסימלי וסדרה סולידית (AKQ♠) או תשובה של ♠3 המבטיחה כוח רב (8 -10 נקודות) המרוכז בסדרה, למשל: AKJ♠ ו J בסדרה אחרת.
מכריזים ♠4.
הכוח בסדרות האחרות מבטיח לקיחות. יהיה מעבר מהדומם ליד באמצעות חיתוך ולקיחות רבות בסדרת השליט.
חוזה של 3NT אינו מתאים. לא יהיה מעבר לדומם, ויהיו שם הרבה נקודות מבוזבזות.

תשובה של ♥3 מראה כוח מקסימלי המפוזר בכמה סדרות 
מכריזים 3NT.
הפיזור מבטיח לקיחות בסדרות האחרות ומעברים בין היד לדומם. קשה לחשוב שהיריבים ינסו לפתח את סדרת ה ♠ כשבדומם שישה קלפים עם לפחות QJT. 

תשובה של ♣3 מראה מעט כוח המפוזר בכמה סדרות
עם 6-7 נקודות של הפותח וללא מעברים לדומם ב NT צריך לבחור ברע במיעוטו: 3NT עם נקודות מבוזבזות ב ♠.  כנראה שניכשל בביצוע החוזה. מי שיבחר בחוזה של ♠3 צפוי לפול יותר פעמים.

תשובה של ♦3 מראה מעט כוח המרוכז בסדרה, למשל: AQ♠ ללא נקודות בסדרות אחרות
אם 3NT היה חוזה לא טוב, לאחר שהשותף הראה מכסימום נקודות המרוכזות בסדרה, קל וחומר שהוא יהיה חוזה קטסטרופלי במקרה הזה. 
כדאי לשכוח גם מ ♠4. כפי שראיתם בתחילת הפוסט זה הסתיים רע.
נכריז  ונקווה שאולי ♠3 עם הרבה מזל בכל זאת נצליח לבצע את החוזה.
מה שבטוח, שניפול פחות פעמים ממי שיכריז ♠4 או 3NT.

תיאור הסכמות על שיטות הכרזה - במה שונה העולם המקוון?

בפוסט קודם העוסק בפסטיבל הברידג' הבינלאומי המקוון בתל אביב שאלתי: האם זה אותו משחק? הפוסט הצביע על ההבדלים בין תחרויות ברידג' רגילות לבין תחרויות באינטרנט. אחד ההיבטים בו נגעתי הוא שיטות הכרזה ומידע על שיטות ההכרזה של היריבים. 

טענתי כי שיטות ההכרזה במקרים רבים מתוחכמות פחות. 

טענתי שהיכולת לשאול את היריבים שאלות על שיטת ההכרזה שלהם מוגבלת מבחינה מעשית, משום שזו אינה שיחה בין אנשים ליד שולחן אלא Chat, שלא תמיד רואים אותו ולא תמיד מתייחסים אליו. 

במאמר מעניין, בירחון חודש אוגוסט של ההתאגדות הישראלית לברידג', מדברים כמה מנהלי תחרויות בפסטיבל המקוון על ההבדלים בין ניהול תחרויות רגילות לבין ניהול תחרויות. 

חלקם נוגע גם בכמה נושאים שהעלתי בפוסט שלי. המכנה המשותף לכולם הוא שזה אינו אותו ניהול תחרויות אלא ניהול תחרויות שונה לגמרי. 

ניהול התחרויות השונה הוא אחד ההיבטים המראים כיצד שונה המשחק בתחרויות מקוונות מהמשחק בתחרויות רגילות.

בפוסט זה אכנס קצת יותר לעומק לנושא של שיטות ההכרזה.

פחות שקיפות

בתחרויות רגילות בפסטיבלים צריך להיות מצוידים בדפים המתארים את שיטת ההכרזה בנוסף לכרטיס שיטות רשמי מקוצר. 

בכל מקרה שיריב רוצה בכך ובמיוחד במקרים של מחלוקת שבהם מטפל מנהל תחרות, אפשר לבקש מהם את דפי שיטת ההכרזה ולעיין בהם. 

ראיתי כבר מנהלי תחרויות מבקשים לקבל את דפי שיטת ההכרזה. גם ממני ביקשו אותם יותר מפעם אחת. 

לא ראיתי מנהל תחרות מקוונת מבקש את דפי שיטת ההכרזה. 

אולי זה רעיון לא כל כך רע לחייב משתתפים בתחרויות מקוונות חשובות לשלוח את דפי שיטת ההכרזה שלהם ולהעלות אותם למקום נגיש למנהלי התחרויות. אולי אפילו נגיש גם לזוגות האחרים המשחקים בתחרות, כפי שהיה מקובל בתחרויות עולמיות ברמה גבוהה לפני עידן הקורונה.

תיאור שיטת ההכרזה בפרופיל המשתמש ב-BBO

התיאור הזה הוא מאוד מוגבל בהיקפו. הרבה פחות מפורט וממצה מכרטיס שיטות רשמי פשוט.

לא כולם זוכרים לעדכן אותו. לא כולם מעדכנים אותו כשהם משחקים עם שותפים שונים. 

גם אלה שמעדכנים אותו לא תמיד נותנים תיאור מספיק טוב גם במגבלות של הפרופיל ב-BBO.

העתיד טמון כנראה באפשרות לקשר כרטיס שיטות לפרופיל. כשניתן יהיה לפני כל תחרות לקשר כרטיס שיטות עם השותף באותה תחרות. 

מי כן רואה את כרטיס השיטות?

אני לא מכיר שחקני ברידג', שיושבים בזמן תחרות ליד שולחן ופותחים את דפי שיטות ההכרזה שלהם במהלך משחק יד. המטרה היא להיזכר במוסכמה או הכרזה ששכחו. 

לכל היותר הם יפתחו את הדפים בין סיבוב לסיבוב על מנת להיזכר. 

כשמשחקים במחשב קל מאוד לפתוח במהלך הכרזת יד את קובץ המוסכמות עם השותפה או השותף ולהיזכר.

אני לא מדבר על התכתבות עם השותף במהלך המשחק, שגם היא אפשרית וקשה למנהלי תחרויות לגלות אותה.

הערה אישית

אני לא נוהג כך. כל הקבצים הקשורים בברידג' וכל האתרים הקשורים בברידג' סגורים במחשב שלי בזמן תחרות. גם הטלפון הסלולרי שלי סגור.

עדי אסולין והילה לוי אלופות העולם לזוגות נשים

מקור התמונה: ההתאגדות הישראלית לברידג' העמוד הרשמי

בחודש יוני סיפרתי לכם על הישג מזהיר של הברידג' הישראלי: עדי אסולין והילה לוי זכו באליפות אירופה לזוגות נשים.

אם חשבתם ששתי הצעירות בנות ה-23 הגיעו להישג שיא חד פעמי,  טעיתם. היום הן זכו גם באליפות העולם לזוגות נשים.

בהתחשב בגילן הצעיר, בהחלט אפשר לצפות מהן להישגים דומים או אפילו טובים יותר גם בעתיד.

הישגן המרשים של עדי והילה, אינו הזכיה היחידה של שחקני ברידג' ישראלים באליפות עולם.

בחודש אוגוסט זכתה הנבחרת הצעירה של ישראל באליפות העולם עד גיל 16. 

באוקטובר 2014 זכו זוג שחקנים ישראלים: אודי פרידלנדר וינון לירן באליפות העולם לזוגות.

במקום להלאות אתכם בסקירה היסטורית של זכיות ישראליות באליפות העולם בעבר יותר רחוק, אאחל לכם שנה טובה ולברידג' הישראלי הישגים מסוג זה גם בשנה הבאה.

התחרות לזכר עמי דינאי

היום קיים מועדון ירושלים תחרות ארצית לזיכרו של עמי (עמיאל) דינאי ז"ל. היה אירוע מכובד בהשתתפות משפחתו של עמי ז"ל. עמי נפטר בגיל 42 לפני יותר מ-20 שנה ופחות מ-30 שנה. במהלך האירוע נעשו צילומים לסרט לזכרו מטעם משפחתו. 

לפני התחרות ובהפסקה בין שני המושבים נשאו דברים לזיכרו כמה מותיקי המועדון ואלמנתו של עמי.

היות שאני משחק ברידג כ-11 שנים, כל מה שאגיד על עמי כשחקן ברידג' זה מכלי שני. שותפו בעבר, שלמה אלישר, כתב בירחון אוגוסט כתבה לזכרו ובה הביא יד עם הכרזה מבריקה של עמי.

על פי מה שסיפרו, עמי היה שחקן מוכשר במיוחד ששיחק ברמה גבוהה. הוא גם היה שחקן שקט ליד שולחן הברידג'. מסוג השחקנים שאינם צועקים על השותף.

מאלמנתו ומשלמה אלישר שמעתי שאהב לשחק גם משחקי מחשבה אחרים, למשל: דמקה. 

סיפרו לי שהוא גם שיחק שחמט. את זה לא היה צריך לספר לי. שיחקתי ביחד איתו בקבוצת אס"א ירושלים ובמועדון הקטן של אס"א ירושלים בתקופה בה הייתי סטודנט.

אני זוכר אותו כשחקן שחמט יצירתי ברמה טובה וכאדם סימפטי ונעים הליכות. 

התחרות

בתחרות סיימו במקום הראשון עירית ויוסי ניימן לפני דוד כהן ושלמה אלישר. במקום השלישי סימו מאיר בריקמן ונוח טימינקר.

לתוצאות המלאות לחצו כאן. אחריהם סיימו ג'ודי שמיון-דגן ואהובה גולדרינג.

בני ניר ייצג בכבוד את המשפחה. הוא ושותפו בן בסקין סיימו במקום ה-5.

שותפי רן בן-אפרים, ובמיוחד אני, שיחקנו רע. סיימנו במקום ה-11 מתוך 61 זוגות.

בפוסט הבא אציג יד אחת מהתחרות.

הערת שוליים

עולם קטן. ראיתי פוסט מרגש שפרסמה אוריה מאיר, מנכ"לית ההתאגדות הישראלית לברידג'.

במוקדמות אליפות ישראל לסניורים שיחקה מיכל נוסצקי, שחקנית נבחרת הנשים של ישראל, עם שחקן שרמתו נמוכה בהרבה מרמתה. לשחקן קוראים אמיר פלוט. אמיר הוא בן 90. מסתבר שהוא גם אביה של מיכל נוסצקי. 

גם את אמיר פלוט הכרתי כשחקן שחמט כששיחקתי בצעירותי בליגה  לשחמט.

Control Value

לפני קצת יותר משנה הציעו לי לשחק בתחרות מתמשכת (חמישה מושבים בתחרות מקומית במועדון) עם שחקן מארה"ב, שעלה לארץ (או אולי רק גר בארץ באופן קבוע). שנינו נהנו לשחק ביחד. 

שיטת ההכרזה של השחקן הזה, אולי נהוגה בארה"ב אבל מרבית השחקנים בישראל לא מכירים אותה. בדרך כלל הוא נאלץ להתאים את עצמו לשיטות של שותפיו.

במקרה שלי זה היה שונה. שמחתי ללמוד שיטת הכרזה אחרת. שיחקנו את סט הקונבנציות שבשיטה שלו, למעט חריג אחד: הוא אימץ את קונבנציית אוגוסט.  

כך למשל, מצאתי את עצמי מכריז ♦2 עם יד של לפחות חמישה קלפים ב-♥ וארבעה קלפים בדיוק ב-♠, על פי קונבנציית Flannery, שלא היכרתי קודם. 

גם התשובות לפתיחה חזקה של ♣2 שונות מהמקובל אצל רוב השחקנים בארץ. הוא אימץ את השיטה של השחקן האמריקאי Danny Kleinman. קלימן הוא תאורטיקן שכתב ספרים וגם ומורה לברידג'.

שיטת Kleinman למענה להכרזת ♣2
על פי השיטה, המשיב סופר את קלפי ה-A ואת קלפי ה-K שברשותו ובונה סיכום משוקלל. כל A שווה 2. כל K שווה 1. 
אופן ההכרזה:
♦2 = 0 או 1 (K אחד בלבד או אף K)
♥2 = 2 (A אחד או 2 קלפי K)
♠2 = 3 (A אחד ו-K אחד או 3 קלפי K)
2NT = ארבע בשלוש סדרות, כלומר: A ושני קלפי K, כ"א משלושתם בסדרה אחרת.
♣3 = ארבע. הקלפים מתרכזים בשתי סדרות: שני קלפי A או A ו-K בסדרה אחת ו-K בסדרה שנייה.
♦3 = 5. בין אם סיכמתי בשיטת Kleinman ובין אם לא, לא קרה לי אף פעם שיכולתי להגיע ל-5. המינימום שזה מתאר זה שלושה קלפי K ו-A אחד. כשלשותף 23 נקודות לפחות או 9 לקיחות לפחות.

הרעיון הוא לא לספור רק נקודות, אלא גם את איכותן. בכל פעם שספרנו עד שלוש, קרוב לוודאי שנהיה בחוזה של Slam.
גם במקרים שספרנו עד מספר נמוך יותר יכול להיות שנהיה בחוזה של Slam.
החוכמה היא לא להכריז Slam, אלא לא להכריז אותו במצבים בהם לא ניתן לבצע אותו, על אף שברשותנו הרבה נקודות.
השיטה עוזרת לנו, משום שלפותח יהיה ברור כמה קלפי K ו-A חסרים לנו ולכן יהיה לו קל יותר להגיע לחוזה נכון. 

האם זה מזכיר לכם משהו?
קוראי הבלוג עשויים להיזכר בשני פוסטים. בראשון: שפיצים מתסכלים, נגעתי מעט בחשיבותם של קלפי אס.

הפוסט השני: ספירת מפסידים מתקדמת, נראה הרבה יותר קשור לפוסט זה. בפסקה שכותרתה Controls, אני מתאר שיטה בה סופרים Control Value כבסיס לקליברציה של ספירת המפסידים. גם בשיטה הנ"ל, המתוארת בספר: The Modern Losing Trick Count, מתחילים בספירת קלפי A וקלפי K.

שיטת הספירה: A=2 ו K=1. ככל שיש לנו יותר קלפי A ו-K ה-Control Value גבוה יותר. כשהוא גבוה יותר, אנחנו יכולים להפחית חצי מפסיד, מפסיד שלם ולפעמים גם מפסיד וחצי, מסך המפסידים שלנו.

השורה התחתונה
השיטה של ספירת נקודות לא  תמיד מבטאת מספיק את הערך המוסף של הקלפים הבכירים A ו-K.