Leaping Michaels
ב-Leaping Michaels מכריזים עם יד של לפחות 5-5 בשתי סדרות, בקפיצה לגובה 4 אחרי שהפותח פתח ב-Weak two בסדרת מייג'ור.
גם במקרה זה למכריז יש יד התקפית ואין לו הגנה בסדרת הפותח, אבל בשונה מ-Michaels לא יכולה להיות לו יד חלשה משתי סיבות:
א. אין הכרזת Weak אחרי פתיחה של Weak
ב. אין היגיון בלהפריע לפותח חלש ובוודאי אין היגיון להפריע לו בקפיצה.
ההכרזות הבסיסיות של Leaping Michaels
♣4 - לפחות חמישייה ב-♣ ולפחות חמישייה בסדרת המייג'ור שלא הוכרזה.
♦4 - לפחות חמישייה ב-♦ ולפחות חמישייה בסדרת המייג'ור שלא הוכרזה.
4NT - לפחות חמישייה בכל אחת מסדרות המיינור.
האם יש ערך מוסף ללימוד בקורס אצל שחקן בכיר?
פוסט זה הוא הזדמנות נוספת להתייחס לסוגייה הזו והפעם בהקשר של הכרזות לאחר שיריב פתח Weak two.
אין חולק על כך שאלדד גינוסר לימד שיטה טובה ויעילה להתמודדות עם הכרזה כזו. כמי שנכח בשיעור עצמו, אני יכול להעיד שהחומר היה מאורגן היטב והשיעור הועבר היטב.
במבחן התוצאה, כמה שנים אחרי הקורס, נדמה לי שאני היחיד, מכמה עשרות התלמידים בקורס שלמדו יחד איתי, שמשתמש ב-Leaping Michaels.
נגד רובם שיחקתי יותר מפעם אחת ולא ראיתי אותם משתמשים בה.
אל תתפסו אותי במילה, יכול להיות שיש עוד 2-3 שמשתמשים בקונבנציה ולא שמתי לב לכך.
אני לא מדבר על שיטת ההתמודדות המלאה, שגם אותה אני משחק. השיטה כוללת גם כמה הכרזות פחות אינטואיטיביות שהוא לימד. ברור לי שבהן תלמידים אחרים בקורס אינם משתמשים כלל.
גם בקורס שיניב זק לימד השנה בירושלים ראיתי את אותה תופעה. מרבית משתתפי הקורס אינם משחקים הרבה דברים שהוא לימד. לפעמים אני מוצא את עצמי, כמי שלא למד בקורס, משחק עם תלמידים שלמדו בקורס דברים שהוא לימד בקורס, שמרבית התלמידים בקורס כבר אינם משחקים.
הבעיה העיקרית בקורס כזה היא האם התלמידים יפיקו ממנו תועלת?
זה תלוי בתלמידים ולא במורה.







