בחלק הראשון עסקתי בפחד משחקנים טובים ובחלק השני בפחד משחקנים מטילי אימה. בחלק השלישי והאחרון אעסוק בפחד במה.
פחד במה, אינו ייחודי לברידג'. זהו פחד מעמידה או ישיבה לפני קהל, שבוחן את מעשיך. בברידג' מי שמפחיד במקרה זה, הוא הקהל ולא שחקנים יריבים.
אחד מהשחקנים הטובים בעולם וגם אחת מהדמויות הציוריות והיצירתיות ביותר בעולם הברידג' הוא זיא מחמוד.
זיא בן למשפחת אצולה פקיסטנית, גדל ולמד בעיקר בבריטניה. למעט מספר שנים בהן עבד בפקיסטן ובאחת מנסיכויות המפרץ, חי בעיקר בארצות הברית ותקופה מסוימת בבריטניה.
בצעירותו גרם לסנסציה כאשר הוביל את נבחרת פקיסטן האלמונית למקום שני ב Bermuda Bowl (אליפות העולם לנבחרות). מאוחר יותר התאזרח בארצות הברית והשתתף בנבחרתה החזקה, שזכתה באליפות העולם.
אני לא חושב שלזיא יש פחד במה, אבל במהלך עבודתי על מאמר שכתבתי עליו בירחון הברידג' הישראלי ועל ערך שכתבתי עליו בויקיפדיה העברית, נתקלתי בסיפור מעניין בנושא זה. הסיפור אינו מופיע במאמר או בערך.
השחקן שהפסיק לשחק ברידג' אחרי שהיה שותף של זיא
Sir Christopher Ondaatje היה שחקן ברידג' בינוני. הוא זכה לכבוד להיות שותף של זיא מחמוד בתחרות ברידג' לתרומה למלחמה בסרטן. תמורת הכבוד הזה תרם 500 לירות שטרלינג, לטובת המאבק בסרטן.
לקראת סיום התחרות, חלק גדול מהזוגות סיימו לשחק. כולם באו לצפות בזיא הגדול. ל Ondaatje זה היה קשה לשחק מול קהל הצופה בטעויותיו ועוד בהשוואה לחוסר הטעויות של זיא (גם זיא טועה. לא בטוח שקהל הצופים היה מבין במה הוא טעה). תחשבו על זה שבאופן מקרי במרבית הידיים שלא שחקן יריב היה הכרוז, דווקא Ondaatje היה הכרוז.
הקושי היה כל כך גדול, שאחרי סיום התחרות הזו החליט Ondaatje להפסיק לשחק ברידג'.
הקישור לדף המפרט את הסיפור במלואו באופן מעניין ומשעשע:
לשחק נגד אלוף עולם עם קהל
גם אני שיחקתי פעם נגד אלוף עולם כשקהל של כ 20 שחקנים (כולם או רובם טובים ממני) צופה בי. לא לא פרשתי מברידג'. אני כבר התחסנתי מפחד במה.
הגישה שלי הייתה שאני חייב לנסות להעלות את רמת המשחק שלי משום שפער הרמות בין היריב לביני ענקי ולנסות להשיג תוצאה טובה.
תחרות ברומטר במרכז הברידג' בירושלים
המועדון בו התחלתי לשחק היה מרכז הברידג' בירושלים. התחרות האהובה עלי הייתה תחרות ברומטר (תחרות IMP בה כל הזוגות משחקים בו זמנית את אותן הידיים. זוגות שצברו הרבה נקודות IMP משחקים נגד זוגות שצברו הרבה נקודות IMP. זוגות שצברו מעט נקודות, משחקים נגד זוגות שצברו מעט נקודות. בשונה מתחרות ברידג' רגילה, לאחר שגומרים לשחק את הידיים, מותר לצפות במשחק בשולחן אחר).
תחרות הברומטר הייתה תחרות חזקה בכמה רמות מיתר התחרויות במועדון. רוב השחקנים ב Field היו בדרגת רב אמן עד רב אמן כסף.
כאמן ארד המשחק כשלוש שנים ומשחק עם שחקנים בדרגתו או פחות מדרגתו, ניסיתי להתמודד בכבוד.
פעם אחת, סיימנו בני ניר ואני במקום השני.
מהתחרות ההיא, בה סיימנו במקום השני, אני זוכר עד היום את היד בה הרווחתי כמה IMPs כשהייתי היחיד שביצע חוזה צנוע של ♠2.
תנאי ההתחלה שלי ככרוז:
1. 21 נקודת בשתי הידיים עם התאמה של 4-4 ב ♠.
2. אין קוצר באף סדרה אחרת.
3. קלפי השליט אצל היריבים מתחלקים 5-0. בין חמשת קלפי ה ♠ שלהם KQJ.
4. בשתי סדרות המיינור היו לי A ביד אחת ו Q ביד שנייה ללא אף קלף Spot (קלפי ביניים 10,9,8).
5. ב ♥ מצאתי KQT בדומם מול שלושה קלפים קטנים בידי.
מתיו גרנווטר
מתיו גרנווטר הוא יהודי חרדי, המתגורר בארצות הברית. הוא ואשתו שחקני ברידג' ברמה גבוהה ביותר. הוא כתב מספר רב של ספרי ברידג'. פעם אחת זכה באליפות העולם לזוגות מעורבים.
אמו, התגוררה בירושלים ושיחקה באותו מועדון בו שיחקתי. כשחלתה וימיה היו ספורים, הוא בא להיפרד ממנה (אחרי שכבר זכה באליפות העולם ובהישגים רבים נוספים בתחרויות ברמה הגבוהה ביותר בארצות הברית).
כמחווה למועדון בו שיחקה, שיחק בכמה תחרות מקומיות במועדון.
אני שיחקתי נגדו בתחרות הברומטר. הוא שיחק עם שחקן תל-אביבי בכיר, שלשחק עם שחקן ברמה כזו זה היה כבוד גדול עבורו. אני שיחקתי עם שחקן ברמה נמוכה ממני, שזו הייתה הפעם הראשונה ששיחקתי איתו.
היד השלישית נגד מתיו גרנווטר
כשהתחלנו להכריז את היד השלישית ששיחקתי נגדו, כבר סיימו מרבית השחקנים לשחק. כ 20 שחקנים, רובם ככולם בדרגות גבוהות בהרבה ממני, התקבצו סביב השולחן. הם כמובן רצו לצפות באלוף עולם ואולי ללמוד ממנו משהו. לימדתי אותם משהו.
ההכרזה הייתה שגרתית. בוודאי נתקלתם במהלך הכרזה דומה כמעט בכל תחרות. מתיו גרנווטר פתח 1NT במערב. במהלך כל ההכרזה שותפי (דרום) ואני הכרזנו Pass. מזרח הכריז ♣2 על פי קונבנציית סטיימן. ההכרזה היא שאלה האם לשותפו רביעייה באחת מסדרות המייג'ור. גרנווטר הכריז ♦2 שפירושו: אין לי רביעייה בסדרת מייג'ור. שותפו הכריז 2NT המראה יד עם 8-9 נקודות ומזמין למשחק מלא.
עם 17 נקודות מקבלים את ההזמנה כפי שעשה גרנווטר, שהכריז 3NT.
אני צריך להוביל עם היד בצפון עם 4 נקודות. במה תובילו?
אני הובלתי ב 6♥.
לדעתי זו ההובלה הנכונה במצב כזה על אף שאני מרמה את השותף. בדרך כלל מובילים נגד חוזה ב NT בקלף רביעי מלמעלה בסדרה ארוכה עם תמונה ובקלף שני מלמעלה בסדרה ארוכה ללא תמונה. אני הובלתי ברביעי מלמעלה בסדרה ללא תמונה.
מדוע לבחור בהובלה זו?
בחירת הסדרה בה מובילים
לא כדאי להוביל ב... ♦ אם אעשה את זה כנראה יעמידו אותי לפני וועדת משמעת.
אסור להוביל ב ♣. לכרוז יש רק חמישה או שישה קלפים בסדרות המייג'ור. הוא יכול להיות עם 4 או 5 קלפים בסדרה. יש לו 17 נקודות כך שלא יהיה מפתיע למצוא בידו נכבדים.
השאלה מצטמצמת לשאלה: באיזו סדרת מייג'ור להוביל?
לדומם ארבעה קלפים באחת מסדרות המייג'ור. היות שלי חמישה קלפי ♥ וארבעה קלפי ♠, ההסתברות שיש לו ארבעה קלפים ב ♠ גבוהה יותר.
סיבה נוספת להוביל ב ♥: עשויה להיות לי רק כניסה אחת ליד על מנת לגבות לקיחות בסדרה ארוכה שהוגבהה: ה K♠, אם ה A אינו בדומם.
מדוע רביעי מלמעלה?
הסיכוי היחיד להפיל את החוזה הוא, שהשותף יחזור אלי ב ♥ אם וכאשר יזכה בלקיחה. אם הוא חושב שהובלתי מתחת לקלף נכבד יש סיכוי טוב שיחזור אלי בסדרה זו.
כפי שהקלפים יושבים ההובלה ב ♥ קטלנית. הכרוז שיחק נמוך מהדומם, השותף שלי זכה ב Q. המשיך ב A, שמחץ את ה K בדומם. הוא המשיך ב ♥ לכיוון ה J שהוא חשב שנמצא אצלי. גרנווטר זכה ב J. המשיך ב ♦ לכיוון ה Q בדומם. סימנתי לשותף באמצעות ה ♠5 שאני רוצה, שיחזור אלי בסדרה זו. השותף עיכב את ה A. אין יותר כניסות לדומם ללא עקיפה. גרנווטר ניסה עקיפה עם ה Q♠. מיהרתי לזכות ב K ולשחק את ה 9♥.
איני יודע כיצד הבין גרנווטר שיש לי חמישה קלפים ב ♥. הקלפים בסדרה יכולים להתחלק גם 4-4. זה אולי אחד ההבדלים בין שחקן ברמה גבוהה מאד לשחקנים אחרים. הוא אולי קרא זאת על פי קצב המשחק שלי. הוא פתח את היד ואמר: נפלתי פעמיים. אין לו דרך להימנע מהפסד של ♥ נוסף ושל ♦ ל A של שותפי.
מה לימדתי את השחקנים הטובים ממני?
לימדתי אותם שלפעמים אם השחקן המתחיל מוצא את קלף ההובלה הנכון, לא יעזור גם אם אתה אלוף העולם או אפילו השחקן הטוב בעולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה