אירינה לויטינה: אלופה כפולה

מקור התמונה: ויקיפדיה

הקדמה

ברידג' או שחמט? אולי שניהם? זאת השאלה ששאל אותי אחד הקוראים הצעירים של בלוג זה, בתגובה לאחד הפוסטים שלי.

אני אולי כתובת מתאימה לשאלה זו. בצעירותי הייתי שחמטאי (בעיקר מגיל 15 ועד שהתחלתי בו זמנית לעבוד משרה מלאה במחשבים וללמוד פסיכולוגיה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית).

יש דברים משותפים לשני משחקים אלה כמו הצורך ביכולת אנליטית, אבל יש גם הבדלים:

1. שחמט משחקים לבד. ברידג' משחקים בזוגות. התיאום עם השותף/פה חשוב. יש כאילו שיגידו שבברידג' יש את מי להאשים (את השותף).

2. בתחרות שחמט משחקים משחק אחד ארוך של מספר שעות. תחרות כוללת מספר מפגשים כאלה. בברידג' משחקים בדרך כלל, בתחרות של מספר שעות. במהלך התחרות משחקים הרבה חלוקות קלפים כשאורך משחק אחד הוא כ 7-8 דקות ולכל משחק יש תוצאה.

בברידג' יש הזדמנות לתקן שגיאה בידיים הבאות. שחמט אכזרי יותר: שיחקת טוב מיריבך במשך 3-4 שעות ועשית טעות אחת -הפסדת.

3. ברידג' הוא משחק סטטיסטי. המשמעות היא שלפעמים תשחק נכון ובכל זאת תעשה תוצאה רעה באותה יד. הבאתי דוגמה לכך בפוסט: בתחרויות חזקות לעבור את ה 60% - בתחרויות חלשות לא משנה התוצאה. השותף שלי בתחרות מקומית, שחקן נבחרת ישראל עד גיל 21, אורן טולדנו, היה היחיד ששיחק באופן שבו יש הסתברות של יותר משני שליש להצליח. התרחש המאורע של פחות משליש וקיבלנו תוצאה גרועה מכל יריבינו, ששיחקו לא נכון. 

כשהתחלתי לשחק ברידג' בגיל 54 פגשתי לא מעט שחקני עבר בשחמט. בדרך כלל ניתן למצוא שחקני שחמט שעוברים לברידג'. יותר נדיר למצוא שחקני ברידג' שעוברים לשחמט.

מסתבר שלא בהכרח כל מי שהיה אלוף שחמט יהיה גם אלוף ברידג'. רק שחקנית אחת, אירינה לויטינה, הייתה אלופת עולם בשניהם.

כשהתחלתי לכתוב מאמרים על אלופי ברידג' בירחון הישראלי לברידג', חשבתי שמן הראוי לכתוב גם עליה. 
המאמר שכתבתי עליה פורסם בירחון נובמבר 2012.

במה שונה פוסט זה מהמאמר בירחון?
בעיתונים ובספרים מתבצעת עריכה. אחד השינויים העיקריים בעריכה של מאמר זה, עידן טענות, שקראתי באתר אינטרנט, ביחס לברידג' בברית המועצות הסובייטית (זה אינו רלוונטי ביחס למצב היום ברוסיה).
לטענת האתר, השלטונות לא ראו בעיין יפה את משחק הברידג' ובמקרים קיצוניים זה גם עלול היה להגיע לחקירה. 
בפוסט השארתי את הגרסה המקורית בנושא זה. ייתכן שהאתר שוגה וייתכן שכל מילה בו אמת צרופה. 

אין מחלוקת לגבי שני נושאים:
1. ברית המועצות הסובייטית הייתה רחוקה מלהיות גן עדן.
לא מאמינים? קראו למשל את במדור הראשון של אלכסנדר סולז'ניצין. לאלה שמעדיפים לקרוא באנגלית:  The First Circle.

2. השלטונות לא עודדו את משחק הברידג' ואי אפשר היה להתפרנס ממנו בכבוד.

אירינה לויטינה

עוד כשהייתי שחמטאי צעיר, שמעתי על השחמטאית היהודייה מברית המועצות אירינה לויטינה. לויטינה הייתה אחת השחמטאיות הבולטות בעולם: סגנית אלופת העולם, אלופת ברית-המועצות, חברה בנבחרת הנשים הרוסית שזכתה במקום ראשון באולימפיאדות שחמט (האולימפיאדה הייתה למעשה אליפות העולם לקבוצות).   

כמו שחמטאי עבר רבים גם לויטינה, עברה לברידג'. בשונה מהם היא הגיעה לצמרת העולמית גם בברידג', לאחר שהיגרה לארצות הברית.

היא זכתה חמש פעמים באליפויות עולם. שלוש מהן באליפויות לקבוצות נשים. אחת לזוגות נשים ואחת בקבוצות מעורבות בטרנסנשיונל בשנת 2000. לזכייה בקבוצות הטרנסנשיונל  היו שותפים גם שני שחקנים ישראלים לשעבר, שמואל (סם) לב ומיגרי צור-קמפינלה.

נכון לספטמבר 2012, ליויטינה מדורגת במקום ה 14 בבין הנשים בעולם בצבירת נקודות אמן של ה WBF.

הסיפור שמאחורי הקלעים

שחמט היה מקצוע מכובד בברית-המועצות הסובייטית. ברידג', לעומת זאת נחשב בעיני השלטונות כמשחק הנוגד את תפיסת העולם החברתית של השלטונות. המשמעות המעשית הייתה עלולה להיות, במקרה הקיצוני, הזמנה לחקירה. 

כתוצאה מכך מספר שחקני הברידג' היה קטן והישגיהם היו צנועים.

באווירה זו, החליטה לויטינה, לפרוש בשיאה ממשחק השחמט ולהתמקד בברידג'. 

היא הייתה השחקן הראשון (כולל גברים ונשים) מברית המועצות שזכה בפרס בינלאומי, כשזכתה ב Alpwater Award (פרס על ביצוע יוצא דופן של יד אחת)  בשנת 1986. 

שערורייה פוליטית אחרי ההגירה לארצות-הברית

לויטינה חזרה לשחק שחמט אחרי שהיגרה לארצות-הברית וזכתה שלוש פעמים באליפות ארצות הברית, אולם עיסוקה העיקרי היה כשחקנית ברידג מקצוענית. 

בשנת 2007 זכתה ביחד עם חברותיה לנבחרת ארה"ב ב Venice Cup שהתקיים בשאנגחאי שבסין. 

השחקניות האמריקאיות חוללו סערה פוליטית, כאשר בטקס הענקת הפרסים הרשמי שהתקיים במסעדה, הצטלמו עם הצד האחורי של התפריט, עליו כתבו: אנחנו לא הצבענו עבור הנשיא בוש.

התאגדות הברידג' האמריקאית, שחששה מאיבוד חסויות כספיות לתחרויות, גינתה את השחקניות. חלק מהשחקניות התנצלו. לויטינה השתייכה לקבוצת השחקניות שסירבו להתנצל. 

שחמט או ברידג'?

לויטינה מעדיפה ברידג'. לטענתה שחמט כבר אינו משחק. עמדת המוצא היא תמיד זהה. הניתוחים המעמיקים וארוכי הטווח, בסיוע תוכנות מחשב הופכות אותו (ברמות הגבוהות) למשהו מכני וטכני, הפוגם בהנאה מהמשחק. לדעתה ברידג'  הוא משחק שבו נתקלים השחקנים כל הזמן במצבים חדשים, שאינם מוכרים להם.   

דוגמה לסגנונה בברידג'

לויטינה מצטיינת במיוחד בהכרזות. ההכרזה המדויקת ביד הבאה בתחרות Machlin Women’s Swiss Teams בשנת 2012 הסתיימה בתוצאה גרועה, בגלל חלוקה אכזרית ב ♦ וב ♠. 

בתחרות זכתה קבוצתה של לויטינה במקום הראשון. 

מחלק צפון. אין פגיעים

 מהלך ההכרזה:

West         North       East        South

                       (Sanborn)             (Levitina)    

          -         2♣(1)    Pass      2♦(2)   

      Pass       2NT       Pass     3♥(3)  

                          DBL       Pass(4)  Pass     RDBL(5)  

                   Pass       3♠         Pass     4♦(6)          

               Pass       4♥(7)     Pass     5♣(8)          

      
    Pass       7♦(9)      Pass       Pass

Pass                                     

(1) - יד חזקה. לא מבטיח ♣   

(2)  - Relay 

(3) - טרנספר ל ♠

(4) - פחות משלושה קלפים ב ♠

(5) - טרנספר ל  ♠. מבטיח שישה קלפים לפחות.

(6) - הזמנה ל Slam ב ♦ או ב ♠

(7) - Roman key Card עם שישה קלפי מפתח. גם ה K♦ וה K♠ הם 

קלפי מפתח

(8) - שני קלפי מפתח ללא ה Q♦ 

(9) - כל קלפי המפתח בידנו

בחלוקה של 1-5 ב ♠ ו 4-0 ב  ♦ לא ניתן לבצע את החוזה. בחלוקות  

בהסתברות גבוהה יותר של 3-2, אין שום בעיה לבצע את החוזה.  

הקושי האמיתי הוא להגיע בהכרזה לחוזה. לויטינה ושותפתה, התגברו 

על הקושי תוך שימוש בטכניקת הכרזה ברמה גבוהה מאד.