שיאים לא חשובים

פוסט זה מסומן בירוק, כלומר: על פי שיטת הסימון של פוסטים בבלוג זה, מיועד לשחקנים מתחילים. קרוב לוודאי ששחקנים טובים או מומחים לא ילמדו שום דבר חדש ממנו.

מרטי ברגן היה אלוף ארצות הברית עשר פעמים. הוא מעולם לא זכה באליפות העולם. ברגן ידוע כממציא קונבנציות שהידועות בהן הן: Bergen Raises ו DONT. בספרו המומלץ Points Schmoints כותב ברגן על כמה שיאים בהם החזיק. כך למשל, ביד המופיעה בספר, היה ברור שהוא מבצע חוזה. הוא התמקד בזכייה בכל הלקיחות בדומם ולא ביד על מנת להחזיק בשיא הלקיחות מהדומם.

ברגן כותב שהוא היה מוכן להחליף את כל השיאים בהם החזיק בזכייה אחת באליפות העולם.

נדמה לי שאולי גם אני מחזיק בשיא חסר משמעות: היו לי שבעה קלפי שליט בידי (ארבעה) ובדומם (שלושה) וזכיתי בשבע לקיחות בשליט.

הסיבה היחידה לכך שזכיתי בשבע לקיחות היא הגנה לא טובה.

היד שהחזקתי כמחלק בדרום הייתה:

  AJ984 ♠

         T73 ♥   

       AJ43 ♦  

           J ♣

לפי חוק ה 20 פתחתי ♠1. לאחר Pass של היריב, הכריז שותפי 1NT. היריב הכריז Pass ואני הכרזתי ♦2. זה היה החוזה ששוחק.

לאחר הובלה ב ♥ גיליתי את הדומם הבא:

      76 ♠

         A965 ♥      

       KQ8 ♦  

           T642 ♣     

זכיתי ב A בדומם ושיחקתי ♠ לעקיפה ל J.  מזרח כיסה עם ה Q ונאלצתי לזכות ב A. עכשיו שיחקתי מידי את ה ♣J. היריב שזכה שיחק ♣ גבוה שחתכתי. שיחקתי ♠. מזרח זכה והמשיך ב ♣. חתכתי עם ה 4  וחתכתי ♠ מידי ב 8 בדומם.
לאחר שחתכתי ♣ נוסף, נשארו לי רק בדומם KQ♦ וביד  AJ♦.
כשהמשכתי בחיתוכים צולבים של ♣ בידי ו ♠ בדומם, כבר אין ליריבים קלפים גבוהים על מנת לחתוך מעלי.

הטעות היסודית של ההגנה
ההגנה הייתה צריכה להוביל בשליט (♦) ובכל פעם שקיבלה את היד להמשיך בשליט.
אין צורך בידיים פתוחות כפי שהן מוצגות בפוסט על מנת להבין זאת.
ניתן להבין זאת ממהלך ההכרזה.  

הפתיחה שלי ♠1 מבטיחה חמישה קלפים בסדרה ובין 12 ל 21 נקודות.
התשובה של השותף שלי מראה לרוב 6-9 (למעט שחקנים המכריזים בשיטת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא שההכרזה מראה 6-11 נקודות). במקרה הזה לא הוצאתי Alert המראה שאנו משחקים בשיטה זו, כלומר: קרוב לוודאי שלשותף 6-9 נקודות.

הכרזת ה Rebid שלי, ♦2 אינה מראה יד עם יותר מפתיחה רגילה. המונח פתיחה רגילה בהקשר זה הוא פתיחה של 12-14 נקודות ולפעמים גם פחות (כמו במקרה הנוכחי). לשחקן המכריז יש ארבעה או חמישה קלפים בסדרת ה ♦.

ההכרזה הזו מראה דבר נוסף: חוסר נחת מהאפשרות שהשותף ישחק 1NT. לשחקן המכריז כמוני יש 9-10 קלפים בשתי סדרות ובעיה לפחות באחת הסדרות הקצרות העלולה להביא לכישלון מוחץ בחוזה ללא שליט.

התשובה של השותף שלי, אינה מראה התאמה בסדרה, אלא העדפה של ♦ על פני ♠. הוא העדיף לשחק ב ♦ משום שייתכן ונמצא התאמה של 5 קלפים אצלי ו 3 קלפים בידו. כמו כן יש לו KQ בסדרה בעוד ב ♠ קרוב לוודאי שתהיה התאמה של 5-2 כשביד שלו אין נכבדים.

ההגנה צריכה למנוע מהכרוז חיתוך קלפים בסדרה בעייתית או סדרות בעייתיות. הדרך למנוע זאת היא לשחק קלפי שליט.

הערה
כל מה שאמרתי נכון, כאשר הסדרה השנייה המוכרזת על ידי הפותח נמוכה מהסדרה הראשונה. הכרזה של סדרה גבוהה יותר בגובה 2, למשל:♠2 לאחר פתיחה של ♦1 ותשובה של 1NT של השותף, נקראת Reverse Bid .Reverse Bid  מבטיח לפחות 17 נקודות.

משחק מלא בסדרה של היריב

לפני מספר שבועות כתבתי פוסט שכותרתו: ישר מהמכבש: הלגמו ב Bermuda Bowl בבאלי. 

מה שייחד את הכרזת ה ♥6  של הלגמו, היה שההכרזה שלו הייתה ללא אף קלף בסדרה שהכריז. הלגמו הבין מהכרזות שותפו הלנס, שלשותפו מספיק כוח ואורך בסדרה זו והוא לא זקוק לקלף בודד או שניים של שותפו בסדרה. מה שהוא כן זקוק לו לצורך ביצוע Slam זה כוח בסדרות אחרות. 

קשה לצפות משחקן ממוצע להבנה כזו. הנושא בו עוסק פוסט זה מסביר מתי השותף לא צריך תמיכה שלכם בסדרה שהכריז בה משחק מלא. אתם רק צריכים להכריז Pass ללא אף קלף בסדרה או עם קוצר בסדרה. 

בברידג' שלא הכרנו, נתייחס למצב ייחודי שבדרך כלל לא מלמדים אותו: הכרזת משחק מלא בסדרה ששחקן יריב הכריז.

נתחיל ביד ששיחקתי לפני כמה שנים בתחרות מקומית ומדגימה את הנושא.

שימן את עצמכם במקומו של מערב עם יד חזקה של 20 נקודות ו Void ב ♠. מה תכריזו?

לפני ההכרזה צריך להבין את הכרזתו הלא שגרתית של השותף. הדרך הקלה להבין אותה היא לנסות להבין כיצד מחולקת סדרת ה ♠. לצפון יש לפחות חמישה קלפים.

מדוע "ברח" דרום עם ידו החלשה מהחוזה המוכפל בסדרה זו?
הוא כנראה קצר מאד בסדרה. המסקנה היחידה מכך היא שמזרח הכריז פעמיים Pass לא משום שהיד שלו מאד חלשה, אלא משום שהוא ארוך בסדרת ה ♠. זוהי הכרזה של Pass מלכודת. ההכרזה של  ♠4 מראה כי הוא לא סתם ארוך אלא יש לו שבעה או שמונה קלפים בסדרה ולאחר שמערב הראה יד חזקה במיוחד הוא מאמין שיבצע את החוזה. 

שותפי הכריז ♣5. זה הסתיים רע מאד לאחר שדרום הכפיל.

רק בעוד שולחן אחד הכריזו ♠4. השותף של השחקנית שהכריזה, הכריז Pass. היא ביצעה את החוזה ללא בעיות.

התנאים להכרזת משחק מלא בסדרה שהיריב הכריז
הכרזה של משחק מלא על ידי השותף בסדרה אותה הכריז אחד מהיריבים, עשויה להיות הכרזה טבעית.
בשונה מידיים רגילות בהן מחפש השותף התאמה של ארבעה קלפים מול ארבעה קלפים בסדרת השליט, בידיים אלה אין השותף זקוק לקלפים שלי בסדרה. 

נוכל לזהות ידיים בהן הכרזת השותף בסדרת היריב היא טבעית באמצעות המאפיינים הבאים:

1. ברשותנו יד חזקה. 

2.     מהלך ההכרזה מראה שיש לנו יד חזקה

3. יש לנו קוצר או Void בסדרה אותה הכריזו היריב והשותף.

4. בדרך כלל היריב שהכריז את הסדרה יושב לפני השותף.

5. שותפו של היריב אינו תומך בסדרה.


6. השותף הכריז ברמה של משחק מלא לאחר סיבוב אחד או יותר של הכרזת Pass (בדרך כלל לפחות שני סיבובי הכרזת Pass). הכרזות השחקנים האחרים בסיבובים בהם הכריז Pass, אפשרו לו לבנות תמונה מדויקת יותר של היד.

צריך רק חצי עוצר: ניצחון על שחקנים מנבחרת פולין

בפוסט: תחרות קבוצות: שיטה הוגנת יותר ושיטה הוגנת פחות, הזכרתי ניצחון של קבוצה בה שיחקתי, על שחקנים מנבחרת פולין בתחרות בשיטה ההוגנת יותר: Board a Match או בראשי תיבות BAM. כל השחקנים בקבוצה בה שיחקתי היו מתחת לדרגת רב אמן. ניצחון בתוצאה 5:7 הושג בזכות היד הבאה:

לאחר שהשותף שלי הראה יד חזקה של 17 נקודות או יותר באמצעות Reverse Bid, החלטתי להכריז 3NT על אף שהחזקתי בארבעה קלפים ללא תמונה בסדרת ה ♠. חשבתי שהיות שלשותפי היד החזקה ביותר בשולחן, יש הסתברות גבוהה לכך שאמצא אצלו לפחות J בסדרה זו. ביחד עם ה 10 וה 9 בידי הם ישלימו עוצר בסדרה.

כפי שאתם רואים טעיתי.

אבל...
תושיבו את עצמכם במקום השחקן הפולני שצריך להוביל ומחזיק את הקלפים הבאים: AKQ85♠. 
האם תובילו ב ♠  מתחת ל  AKQ כשלשותף יש אולי קלף בודד בסדרה וה J נמצא קרוב לוודאי בדרום. ותזכו ב 5 לקיחות ב ♠?  
השחקן הפולני הוביל ב A♠.
לאחר ההובלה שלו גם אם מערב מחזיק גם ב 5 קלפים בסדרת ה ♦ מבצעים את החוזה. מושכים את ה A♦  מהדומם עוברים ל Q ביד ומשחקים את ה ♦ האחרון מהיד לכיוון ה 9♦.

אם מזרח מחזיק 5 קלפים ב ♦ מושכים את ה A♦  מהדומם עוברים ל Q ביד ומשחקים ♦ ל 9♦ בדומם. מזרח זוכה עם ה 10, אבל אין לו כניסה ליד של מערב על מנת שימשוך עוד ♠.    

במשחק עצמו המשיך השחקן הפולני עם ה K♠ והופתע לראות את ה J שנזרק על ידי שותפו.
בשלב זה כבר אי אפשר למנוע ממני לבצע את החוזה עם לקיחה עודפת גם אם לא ממשיכים ב Q♠: יש לי שתי כניסות ליד. כשאכנס בפעם הראשונה, אשחק את ה 9♠. מערב יזכה ב Q. בכל חזרה שלו אזכה ואכנס ליד בפעם האחרונה. עכשיו אגבה גם את ה 10♠.

מערב המשיך עם ה Q ועם ♠  נוסף בו זכיתי עם ה 10.
ה ♦ התחלקו 3-2 והחוזה בוצע עם לקיחה עודפת.

בשולחן השני שיחקו בחוזה של ♦5. ההגנה תזכה תמיד בשתי לקיחות ב ♠. גם אם החוזה מבוצע, זו תוצאה טובה פחות מהתוצאה של ביצוע חוזה של 3NT עם לקיחה עודפת. 

 

במה להוביל נגד 3NT עם סדרה ארוכה שיש בה קלפים נכבדים?

אין ספק שבמקרה כזה, רצוי לפתח את הסדרה הארוכה. השאלה היא 

במה להוביל: בקלפים הגבוהים כפי שעשה השחקן הפולני או בקלף רביעי מלמעלה?
אין לזה תשובה חד משמעית. ברוב המקרים לשחקן יריב, שהכריז NT (או לשותף שלו אם הראה עוצר בסדרה) יש עוצר בסדרה.

אם השחקן שהראה עוצר בסדרה יושב לפני השחקן המוביל ולשותף של המוביל יש כניסה ליד ושני קלפים לפחות בסדרה כדאי להוביל ברביעי מלמעלה. ברוב המקרים לא יודעים האם יש לו כניסה ועוד פחות מזה יודעים האם יש לו בכלל קלף אחד או יותר בסדרה.

ההחלטה הופכת לקשה יותר במצבים דומים למצב בו היה השחקן הפולני:

א. כשאין לך כניסה נוספת ליד בסדרה אחרת
כשיש לך כניסה, יותר קל להוביל בקלף רביעי מלמעלה וכשנכנסים שוב ליד לגבות את כל הלקיחות בסדרה הארוכה.

ב. כששיטת הניקוד היא Top-Bottom ולא IMP
בשיטת Top-Bottom כל לקיחה משנה. אם לא תזכה בקלפים הגבוהים שבידך עכשיו, ייתכן שלא תזכה בהם בכלל.
כשהמשחק ב IMP השאלה המהותית היא: האם הפלת את החוזה או שהיריבים ביצעו אותו? יש פחות משמעות ללקיחות עודפות שיבצע הכרוז.
במקרה של IMP כדאי לפעמים להוביל ברביעי מלמעלה, גם במחיר של סיכון שלא לזכות בחלק או כל הקלפים הגבוהים בסדרה: אם לשותף יהיה קלף בסדרה לחזור אליך, כנראה תמנע את ביצוע החוזה. 

חלומות של סניורים - חלק 2: באיזו אליפות זה פחות בלתי אפשרי?

בפוסט האישי הקודם: חלומות של סניורים  ניתחתי את סיכוייו (הקלושים) של חלום הזכייה באליפות הארץ. בפוסט זה אנסה לנתח באיזה אליפות ובאילו תנאים זה פחות בלתי אפשרי. 

לצורך ההסבר מדוע הסיכויים באליפות מסויימת קלושים פחות, אשתמש בשמותיהם של שחקנים מצוינים המשחקים בנבחרת ישראל: מיכאל בראל ויניב זק.

האם יכול להיות שהשותף של יניב זק (מיכאל בראל) "ימכור" לי שתי לקיחות?

לא רק שאיני חושב על האפשרות הזו, איני חולם אפילו על האפשרות הזו. זה לא יקרה לעולם. מדובר בשחקן יותר מדי טוב מכדי שזה יקרה.

מה שכתבתי על מיכאל בראל, נכון גם לגבי יניב זק.
באליפות הארץ הפתוחה (כל אחד יכול לבחור לעצמו בן או בת זוג כראות עיניו).

חלק גדול מהזוגות המובילים תחרות כזו, דומים לזוג הזה.
ביחד עם שותף ברמתי, אני יכול לסיים במושב אחד מתוך ארבעה לפני אחד מעשרה זוגות כאלה. ביום טוב של השותף ושלי וביום שחור של זוג כזה, אולי נסיים לפניו בסיכום הכולל, אבל הסיכוי שלי לסיים עם שותף ברמתי לפני כל עשרת הזוגות המובילים, שואף לאפס.

שימו לב למינוח: לא אמרתי שאין בכלל סיכוי: ההסתברות שלי ביחד עם מישהו ברמתי, לסיים במקום ראשון בתחרות כזו, כל כך נמוכה, שהגדרתי אותה כשואפת לאפס. אבל היא אינה אפס. עדיין קיים סיכוי, זעיר ככל שיהיה, לזכות במקום הראשון.

האם יכול להיות ששותפה של יניב זק "תמכור" לי שתי לקיחות?
אני לא חולם על האפשרות הזו. זה כבר קרה. כשהייתי אמן ארד, שיחקתי במוקדמות אליפות הארץ לזוגות מעורבים (בכל זוג יש אישה וגבר ) עם שחקנית בדרגה נמוכה מדרגתי.
על הנייר - מקום אחרון. במציאות מקום 16 מתוך יותר מ 40 זוגות. עלינו לגמר. 

בגמר סיימנו במקום, שתאם את רמתנו כשחקנים מתחילים: מקום אחד לפני אחרון. 
השותפה של יניב זק "מכרה" לי שתי לקיחות. נפלתי פעם אחת בחוזה של  ♠2 במקום לפול 3 פעמים. 

זוג זה דומה לרוב הזוגות המובילים באליפות הארץ לזוגות מעורבים: זוגות של שחקנים שיש בניהם הבדלי רמה גדולים. בדרך כלל, אבל לא בכל המקרים, הגבר הוא השחקן הטוב יותר.

מדוע הסיכויים שלי לזכות באליפות הארץ לזוגות מעורבים אינם שואפים לאפס?
ציינתי שבאליפות הארץ הפתוחה סיכויי לזכות שואפים לאפס. המצב שונה באליפות הארץ לזוגות מעורבים: סיכויי מאד נמוכים אבל אינם שואפים לאפס.

כאשר הבדלי הרמה בין שותפים גדולים, תמיד יש סיכוי לזוג שחקנים ברמה נמוכה יותר מהחזק מהשניים וברמה גבוהה יותר מהשחקן הפחות טוב, לסיים לפניהם.
גם אם הפער בינם לבין השחקן הטוב יותר הוא גדול מאד, עדיין יש להם סיכוי סביר להקדים את הזוג עם פערי רמה גדולים.

רוצים להבין מדוע? קראו את כל או חלק מהפוסטים הבאים:

שותפות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים: הטוב, הרע והמכוער

השלם קטן מסכום חלקיו: על שותפות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים

מה עשיתי רע ש"שילמתי" 1,100?

הסיכויים שלי להקדים זוג אחד כזה מבין הזוגות המובילים, אינם קטנים. הסיכויים להקדים עשרה זוגות כאלה, שבכל אחד מהם שחקן ברמה גבוהה בהרבה מרמתי, נמוכים.

התנאים הנדרשים על מנת שאזכה באליפות הארץ לזוגות מעורבים
התנאי ההכרחי והלא מספיק הוא שתהיה לי שותפה ברמתי שיש בינינו תיאום טוב:

1. קבענו שיטת הכרזה ושיטת משחק
שנינו מכירים ויודעים אותה היטב.

2. כל אחד מבין (ברוב המקרים) את ההכרזה והמשחק של שותפתו או שותפה.

3. מבינים את האופי והסגנון של השותפה/השותף.

בנוסף לתנאי יסודי זה יידרש צירוף של כמה אירועים המתרחשים דווקא באותה תחרות:

1. השותפה שלי תהיה ביום בו היא משחקת ברמת השיא שלה.

2. אני אהיה ביום בו אני משחק ברמת השיא שלי.

3. מזל
ברידג' אינו משחק של מזל, כאשר מתייחסים למספר גדול מאד של חלוקות שמשוחקות. כפי שכבר ראיתם בכמה פוסטים יש לפעמים מזל נקודתי. למשל בפוסט: תחרות קבוצות שיטה הוגנת ושיטה הוגנת פחות תוכלו לקרוא על מקרה כזה.

סטטיסטית כשמשחקים בחמש ידיים בתחרות תכנית, שהסיכוי להצליח בה הוא 50% (למשל: עקיפה), יהיו ימים שבהם נצליח בארבעה או חמישה מתוך חמישה מקרים. יהיו גם ימים בהם נצליח רק באחד או ניכשל בכולם (ההסתברות היותר גבוהה היא שנצליח בשניים או שלושה מקרים מתוך חמישה).
אני ושותפה ברמתי צריכים על מנת לנצח באליפות את היום של ארבעה או חמישה מקרים של הצלחה מתוך חמישה. 

4. עוד סוג של מזל 
בכל תחרות יש ידיים שהן Flat Field, כלומר: לא חשוב מה רמתך תשיג את אותה תוצאה.
בכל תחרות יש גם ידיים שידע, מיומנות וכישרון עשויים להביא תוצאה טובה (במאמר מוסגר, יש גם מעט ידיים, שדווקא ידע המוביל למשחק נכון, יביא לתוצאה גרועה. ראו דוגמה כזו בפוסט: בתחרויות חזקות: לעבור את ה 60% - בתחרויות חלשות: לא משנה התוצאה) 

בהקשר של אליפות זוגות מעורבים, בהחלט יכול לעזור לנו שב 60% או יותר מהידיים בהם יש יתרון לידע ומיומנות, מי שיצטרך לקבל את ההחלטה תהיה השחקנית. 
יעזור גם אם כמה שיותר משחקים של Flat Field השחקן יהיה זה שיצטרך לקבל את ההחלטה.

במאמר מוסגר, אני רחוק מאד מעמדות הדוגלות באפליה מגדרית או מזלזלות בכישוריהן של נשים. מה לעשות שבמקרה הקונקרטי בו אנו דנים, ברוב המקרים של זוגות המועמדים לזכות בתחרות כזו בארץ, האישה היא ברמת משחק נמוכה מהגבר. האמירה פה היא אמירה סטטיסטית המוגבלת לתחרות הספציפית הזו.

5. לא יזיק גם יום גרוע במיוחד של כמה מהשחקנים המובילים

סליחה
יסלחו המספר הקטן של הזוגות המועמדים לזכייה באליפויות זוגות מעורבים, בהם שני בני הזוג שחקנים מצוינים. בשביל לצאת גם לפניהם בוודאי אצטרך הרבה מזל (בנוסף לכל מה שצוין לעיל).

לקרוא על ברידג' בעברית

אם אתם קוראים פוסט זה, קרוב לוודאי שאתם קוראים את הבלוג היחיד בעברית על ברידג'. 

אתם בוודאי מבינים מהפתיח, שמבחר החומר הכתוב בעברית בנושא ברידג' מצומצם.

בפוסט זה אנסה להציג את החומר הכתוב, שאני מכיר בעברית. אם שכחתי משהו, הקוראים מוזמנים להגיב ולתקן אותי.

ספרים

אישית אני רוכש ספרי ברידג' ב Amazon דרך האינטרנט. הם כתובים באנגלית. עוד אינדיקציה למחסור בספרים בעברית.

הספר הטוב ביותר למתחילים, שאני מכיר הוא: Winning Card Play של Hugh Kelsey. 

מדוע אני מזכיר ספר באנגלית כשאני כותב על ספרים בעברית?

מעבר לסיבה של מחסור בספרים בעברית, יש סיבה נוספת להזכרת הספר הזה: הוא תורגם לעברית (ארכאית. מדובר בספר שיצא בשנות ה 70 של המאה הקודמת). בעברית שמו: הביצוע הנכון בברידג'.

הסיכוי שלכם להשיג את הספר בעברית, דומה לסיכוי שלכם לבצע משחק מלא עם 15 נקודות. הכוונה ב15 נקודות היא לסך הנקודות ביד שלכם ובדומם. הסיכוי נמוך. גם הסיכוי למצוא את הספר, שאינו נמכר בחנויות ספרים קטן. ייתכן שתוכלו לשים את ידיכם על עותק משומש שלו. אם לא תצליחו להשיגו בעברית, אני ממליץ לכם ללחוץ. על הקישור הזה ולהגיע ישירות לדף באמזון לרכישתו.

ספרים בעברית שאני מכיר:

1. סדרת ספרים של מוטי גלברד (המורה שלי בקורס מורים לברידג') העוסקת בהכרזות ונקראת: הכרז בדרך הנכונה. הוא כתב גם כמה חוברות בנושאים אחרים.  

2. סדרת ספרים של אורן לידור הנקראת: לראות מבעד לקלפים. הסדרה עוסקת בכל האספקטים של הברידג': הכרזה ומשחק.

3. ספר של אפרים בריפמן ששמו בישראל: לקיחות ולקחים.

4. ספרון או חוברת שכתב אלדד גינוסר (המורה שלי בקורס שחקני תחרויות) שנקרא: ברידג' הכרזת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא.

כנראה שתתקשו להשיג אותם בחנויות ספרים. ניתן להשיגם באמצעות פנייה ישירה למחבר או בחלק ממועדוני הברידג' בארץ.

מי שמתקשה להגיע למחברי הספרים, מוזמן לפנות אלי ואעזור לו ליצור איתם קשר.

עיתונים

אני מכיר רק שני עיתונים בעברית: ירחון ההתאגדות הישראלית לברידג' והלקיחה ה 14. 

אין הנחתום מעיד על עיסתו. היות שכבר כתבתי כמה מאמרים, שפורסמו בירחון ההתאגדות לברידג', מאד ייתכן שאני לא אובייקטיבי.

דעתי היא שניתן למצוא בו חומר מגוון ומעניין, המתאים לשחקנים ברמות שונות. גם אני קורא קבוע של כמה מהכותבים בו.

העיתון מגיע לכל מי שחבר בהתאגדות הישראלית לברידג', כלומר: כמעט כל מי שמשחק בתחרויות ברידג' רשמיות.

אותו אורן לידור, שהוזכר בין כותבי הספרים, הוא האיש שמאחורי העיתון המעניין הזה. הוא אינו הכותב היחיד: שחקנים מובילים בארץ משתתפים בכתיבתו.

אתרי אינטרנט

צר לי אבל גם כאן המבחר הוא דל. אם תלחצו על הקישור אתרי ברידג' בישראל באתר ההתאגדות הישראלית לברידג'. תגיעו למרבית האתרים המשמעותיים (אליהם יש להוסיף כמובן את אתר ההתאגדות הישראלית לברידג').

אציין חלק מהאתרים המופיעים שם הם:

Israbridge ו BridgeIL של אילן שזיפי. התוכן המופיע בהם הוא בעיקר תוצאות תחרויות, פרטי הרשמה לתחרויות, רשימת מועדוני ברידג' בארץ ופרטי התקשרות איתם וסיפורים על הצלחות של ישראליים בתחרויות בעולם.

האתר של מיכה עמית, המכיל בעיקר מידע מעשי לשחקני ברידג' כגון: נהלים, תוצאות תחרויות, פרטי אירועים קרובים ועוד.

באתר Best Bridge  תוכלו ללמוד ברידג' באמצעות הרצאות וידאו ותרגילים כתובים. 

אתר נוסף הוא מגזין ברידג' טיפים וכתבות של גבי לוי. את התכנים כותבים כמה מטובי השחקנים בארץ. האתר מכיל כתבות מקצועיות המתאימות לקוראים ברמות שונות וגם מידע מגוון נוסף.

קיימים גם אתרים רבים של מועדוני ברידג'. רובם ישעממו את מי שרוצה ללמוד ברידג' או לשפר את רמת משחקו, משום שהם מכילים מידע תכליתי: מתי מתקיימות תחרויות במועדון? היכן נמצא המועדון? תוצאות תחרויות במועדון וכיו"ב.

כמה אתרי מועדונים מכילים גם מאמרים מקצועיים על ברידג'.   

ויקיפדיה

אני כותב בזמני הפנוי ערכים בויקיפדיה העברית. כל כותב, בכל נושא, צריך להסתמך על מקורות (ספרים, אתרי אינטרנט). 

הסתמכות על מקורות נדרשת גם כאשר הכותב, הוא מגדולי המומחים בנושא ויש לו ידע אישי רב או ידע ממקורות מעשיים ועיוניים, שהוא לא יכול להצביע עליהם.

דורשים ממני מקורות גם בנושא בתחום טכנולוגיית המידע, שאתר אמריקאי פנה לכ 100 מומחים בעולם, ביניהם אני, וביקש מהם להביע את דעתם על שאלות מקצועיות בתחום, הנשאלות אחת לתקופה. 

בוודאי שאני צריך לציין מקורות, כאשר אני כותב על ברידג'.

ההעדפה שלי ככותב ערכים היא להסתמך על מקורות בשפה, שבה אני כותב את הערך: עברית. 

במקרה הטוב אני מצליח למצוא מקור אחד או שניים בעברית ויתר המקורות הם באנגלית.

במקרה הפחות טוב כל המקורות באנגלית.

תוכלו למצוא שם ערכים העוסקים במושגי יסוד (משחק מלא למשל) ערכים העוסקים באספקטים שונים של המשחק (לדוגמה: סימונים, סמולן, עקרון הבחירה המוגבלת), מידע על ברידג' בישראל וערכים על כמה מטובי השחקנים (כגון: בניטו גארוצו, פאול לוקאץ, אדגר קפלן). 

החסרונות של הויקיפדיה הם:

1. מדובר בערך אנציקלופדי. הערך אינו מתיימר ללמד נושא מסוים ביסודיות. הוא נותן בסיס והפניות למקומות (ספרים, דפי אינטרנט) בהם ניתן ללמוד יותר.

2. אין שיטתיות.

כשאני כותב ערך בויקיפדיה, על ברידג' או על נושא אחר, זה תוצר לוואי של עיסוק שלי בנושא. כך למשל כתבתי ערך על קונבנציה לא מאד שכיחה בשם ג'וזפין. הסיבה היחידה לכתיבה הייתה הרצון שלי ללמוד את הקונבנציה, משום שבגלל שלא הכרתי אותה החמצתי Slam גדול.

ללמד הערכת יד בשיעור השני בקורס מתחילים

אני לא רק כותב בלוג על ברידג' ומשחק ברידג': אני גם מלמד ברידג'. אולי לא תאמינו, אבל בשיעור השני בקורס מתחילים אני מלמד הערכת יד. 

כמובן שאיני מלמד בעיות מהסוג שמייק לורנס מתייחס אליהן בספרו המצוין:

Hand Evaluation in Contract Bridge.

בעיות הערכת יד שמקבלים התלמידים מסתמכות רק על הידע, שרכשו בשיעור הראשון ועל היגיון. 
לא תמיד התלמידים מצליחים לפתור אותן מיד. קורה גם, שהם לא מצליחים לפתור אותן בכוחות עצמם, אבל תמיד הם מבינים בקלות את הפתרון ומגיעים אליו באמצעות שאלות מנחות. 

מה לומדים תלמידים מבעיות פשוטות של הערכת יד בשיעור השני?
התובנות מנוסחות במונחים שלי ולא במונחים של תלמיד בשיעור השני, שספק אם הוא יכול בכלל לנסח זאת:

1. יש ידיים שהן Flat: גאייר הלגמו או כל שחקן מומחה אחר, ישיג בהן תוצאה זהה לתלמיד בקורס מתחילים.

2. יש ידיים בהן יש משמעות להבדלי הרמה. הלגמו במיטבו (וגם שהוא לא במיטבו) או שחקן מוביל אחר, עשוי להשיג בדרך כלל תוצאה טובה יותר מתלמיד בקורס מתחילים.

3. ברידג' הוא משחק סטטיסטי ולכן קיימת הסתברות (נמוכה אמנם), ששחקן המתחיל ישיג תוצאה טובה יותר משחקן ברמה גבוהה. גם בידיים שצוינו בסעיף 2 לעיל.

4. ברידג' הוא משחק המתבסס על היגיון.

5. חשוב מאד מי מוביל קלף. בבעיה שאני מציג בשיעור הפער בין הובלה של שחקן או של אחד מיריביו  הוא 13 לקיחות.

6. לא תמיד כדאי להוביל ב A. 

התלמידים לומדים לא מעט עבור שיעור שני בקורס מתחילים.

פוסט אישי: חלומות של סניורים

פוסט זה שונה מאד ממרבית הפוסטים הקודמים שפרסמתי. פוסט זה הוא פוסט אישי העוסק באחד החלומות שלי בברידג'. הפוסט מתייחס גם באופן כללי יותר לאנשים מעל לגיל 60 (גם אני כבר מעל לגיל הזה). 

מה גורם לאנשים בגיל מבוגר לתפקד טוב יותר?

ובכן ברידג' הוא אחד מהדברים הגורמים להם לתפקד טוב יותר. גבי לוי במגזין האינטרנטי מגזין ברידג' -טיפים וכתבות, טרח להסביר זאת ולספק קישורים למאמרים המפרטים יותר לעומק את היתרונות.

רוצים  לקרוא? היתרונות הבריאותיים של לימוד משחק הברידג'. 

לטעמי האישי יש שני גורמים מהותיים המשפרים את מצבם של אנשים בגיל מבוגר: עבודה וחלומות.

יש לא מעט מחקרים המצביעים על ההשפעה החיובית של עבודה לאחר הפרישה לגמלאות.

המשמעות של חלומות היא שאותו אדם מבוגר, שואף לעשות דברים חדשים בחייו ואינו מסתפק במה שהשיג ומתרפק על עברו.

בפוסט זה אתמקד באחד החלומות שלי בברידג'.

חלום שלי בברידג'

אחד החלומות שלי הוא לזכות באליפות הארץ. אני מגדיר את זה כחלום משום, שיש הרבה שחקנים הרבה יותר טובים ממני. לו לא זה היה המצב, הייתי מתייחס לנושא זה כשאלה של עיתוי ולא כחלום.
בפוסט זה אנסה לבדוק האם לחלום הזה יש סיכוי להתממש. 

סיכוי אין פירושו הסתברות גבוהה. יש אנשים שזוכים בפרס הראשון בלוטו (אפילו הכרתי אדם שזכה בפרס הראשון פעמיים). 

לפני שאבדוק את הנושא, אנסה להגדיר באופן מדויק יותר מה זו זכייה באליפות הארץ.
הכוונה היא לכל אליפות בקטגוריה כלשהי, כולל זכייה בליגה לאומית או בגביע המדינה.

לגבי תחרויות קבוצתיות יש הסתייגות: אם לא אשחק אחוז משמעותי מהמשחקים זה לא נחשב. כך למשל, אם יהיה מצב (תאורטי לחלוטין שלא עומד על הפרק) בו אשחק בליגה לאומית עם ארבעה שחקנים מובילים בארץ ובשלב הגמר לא אשחק בכלל, זכייה באליפות תהיה מקדם נחמד של שיווק קורסי ברידג' שאני מלמד. 
בראייה הסובייקטיבית שלי לא הגשמתי את החלום. 

מדוע מימוש החלום אפשרי?

כבר היו דברים מעולם בשחמט
במעט השנים ששיחקתי שחמט ברצינות (מגיל 15 ועד שהתחלתי בו זמנית ללמוד באוניברסיטה ולעבוד) היו לי כמה הישגים. בהקשר הנוכחי אציין שלושה:

1. זכיתי באליפות ישראל לנוער במשחקי בזק (5 דקות למשחק לכל שחקן). זו אליפות לא הכי חשובה. באליפות החשובה של משחק בקצב רגיל, הגעתי רק למקום הרביעי.

2. שיחקתי כמה שנים בליגה הלאומית בקבוצת הפועל ירושלים. פעם אחת זכינו בגביע המדינה.

3. שיחקתי רק פעם אחת באליפות ישראל בשחמט בכתב. סיימתי במקום השני. זו אליפות לא חשובה. בתחרות החשובה, אליפות בקצב משחק רגיל, לא הייתי מעולם בין 16 השחקנים ששיחקו בגמר. עשיתי תוצאות טובות בחצי הגמר, אבל לא מספיק טובות בשביל להגיע לגמר.

אם זה היה אפשרי בשחמט, מדוע שזה יהיה בלתי אפשרי בברידג'?

כבר היו דברים מעולם בברידג'
כמובן שלא זכיתי באליפות הארץ, אבל מספיק פעמים הקדמתי ביום טוב שלי ושל השותף/פה הרבה זוגות שחקנים טובים בהרבה ממני.
כבר קראתם על כמה מקרים כאלה. אביא רק כמה דוגמאות:

1. הניצחון שלי ושל שלושה שחקנים נוספים מתחת לדרגת רב אמן על שחקני נבחרת פולין בתחרות קבוצות BAM.

2. תחרות ארצית שבה שחקנית בדרגת אמן כסף ואני (סגן אמן כסף), שמשחקים ביחד בפעם הראשונה בתחרות, מקדימים הרבה רבי אמנים וכמה אמנים בינלאומיים ומסיימים לפני כל השחקנים שדרגתם מתחת לרב אמן, למעט ארבעה צעירים. 

3. מקום 17 במוקדמות אליפות הארץ ב IMP כאמן ארד המשחק עם שחקנית בדרגתי, ששיחקתי איתה בפעם הראשונה בחיי. על הנייר היינו צריכים לסיים במקום האחרון מתוך קצת יותר מ 40 זוגות.

יש גם לא מעט דוגמאות, שטרם קראתם עליהן (לא אציין כאן את כולן):

1. באליפות הארץ לסניורים (מעל לגיל 60) בשיטת IMP בינואר 2013, שותפי ואני היינו על הנייר צריכים בוודאות להיות בגמר ב'.
שנינו בדרגות לא גבוהות ומשחקים פחות מ 10 שנים. רוב השחקנים משחקים עשרות רבות של שנים. שיחקנו ללא רגשי נחיתות גם מול שחקנים מעולים, ששיחקו בנבחרת ישראל וגם היום, לאחר שעברו את שיאם, אף אחד לא יכול לזלזל בהם. מצאנו את עצמנו בגמר א'. לפני המושב האחרון של גמר א' היינו במקום השישי. 

שיחקנו גרוע במיוחד במושב האחרון: צנחנו למקום ה 20 (המכובד כשלעצמו). 
לו היינו משחקים במושב האחרון, כפי ששיחקנו במושב השני של חצי גמר או במושב הראשון של הגמר, קרוב לוודאי שניתן היה לסיים בין שלושת הראשונים. 

2. כאמן ארד חסר ניסיון, שיחקתי עם שחקנית בדרגה נמוכה במוקדמות אליפות הארץ לזוגות מעורבים. על הנייר: מקום אחרון. במציאות: מקום 16 מתוך יותר מ 40 זוגות ועלייה לגמר ב'.

3. תחרות ארצית עם פרסים כספיים. אני שחקן מתחיל. השותף שלי ביטל ברגע האחרון. שיחקתי עם שחקנית בדרגת אמן שלא מצאה שותף. במקום הכולל מקום 11 מתוך יותר מ 40 זוגות, אבל במושב השני מקום ראשון במזרח-מערב. הזוג שסיים שני במזרח-מערב באותו מושב: דורון ידלין ואודי פרידלנדר, שחקנים מצוינים שכבר שיחקו בנבחרת ישראל. הם לא היו הזוג החזק היחיד בתחרות. 

יש בארץ זוגות שרמתם גבוהה בהרבה מרמתי (ביחד עם שותף קבוע ברמה שלי). אין אף זוג בארץ, שהפער היום ביני ובינם גבוה כל כך כמו הפער אז בין זוג השחקנים המצוינים האלה, שסיים אחרינו באותו מושב, לבינינו (אני ואותה שותפה).   

אם כבר קרה שכשאני צריך על הנייר לסיים אחרון, אני מסיים מעל לאמצע, מדוע שלא יהיה אפשרי לסיים ראשון כשאני צריך על הנייר לסיים באמצע?

שלא תטעו
אם, על סמך מקבץ התוצאות שראיתם בפסקה הקודמת, חשבתם שאני חף מטעויות ותמיד אני עושה תוצאות טובות במיוחד - טעיתם.
יש לי לא מעט תוצאות גרועות וכישלונות, כמאמר הפתגם: מי שלא עושה - לא נכשל. 
בהקשר של הפוסט הנוכחי, לא מתאים לכתוב עליהן. אני מבטיח לכתוב על כישלונות וטעויות בפוסטים אחרים. 


מדוע מימוש החלום בלתי אפשרי?
יש רק סיבה עיקרית אחת לכך שזה בלתי אפשרי. היא כנראה בעלת משקל גדול יותר מאשר סך כל הסיבות לכך שזה אפשרי. כשזכיתי בהישגים בשחמט הייתי בשנות העשרה ובתחילת שנות ה 20 של חיי. התחלתי לשחק ברידג' בגיל 54. לסיבה הזו קוראים גיל.

צמצום פערי ידע וניסיון
אפשר לצמצם בהדרגה פערי ידע וניסיון בהשוואה לבני גילי. זה מאד קשה עד בלתי אפשרי לעשות זאת, כאשר מדובר בצעירים מוכשרים, שרמת המשחק שלהם גבוהה מרמת המשחק שלי.
גם הם לומדים כל הזמן. רק שלהם זה יותר קל כי מה שהם לומדים בזמן קצר, אני לומד בזמן ארוך יותר.

מה שאני צריך לשבת ולשנן על מנת להיזכר בו שוב, הם זוכרים ללא מאמץ. 
לחלק מהם יש את התשוקה לגלות דברים חדשים ולהשתפר ואת האמונה, שאפילו השמיים אינם הגבול והכל אפשרי.

ריכוז וחדות
גם ביום הכי טוב שלי, יהיו שתיים-שלוש ידיים בהן אאבד את הריכוז ואבצע שגיאות קשות. זה לא קורה רק לי: צפיתי לפני כשנה בשידור BBO של גמר אליפות ארצות הברית. הפרשן הסביר טעויות קשות של כמה מטובי השחקנים בעולם באמצעות צירוף של גילם המתקדם ושל העייפות, לאחר ששיחקו מספר רב של מושבים.

כפי שאני זוכר מניסיוני כשחמטאי צעיר ואני רואה אצל שחקני ברידג' צעירים ומוכשרים: ביום הכי טוב לא מאבדים ריכוז וחדות ואין טעויות קשות. 

הערת שוליים עבור קוראים צעירים
מה שנכון לגבי עשוי להיות נכון לגביכם, למעט הפסקה שכותרתה: מדוע מימוש החלום בלתי אפשרי? 
אם אתם מוכשרים ורציניים יש לכם סיכוי.

נכון שאת לא משחקת הרבה זמן ברידג'?

זאת השאלה, ששאלתי באמצע משחק בתחרות לזכר יעקב הרבסט ז"ל בחיפה, יריבה צעירה. "כן" היא השיבה בהפתעה. 

התחרות לזכר יעקב הרבסט היא התחרות הראשונה בחיי ששיחקתי בחיפה. יעקב ז"ל היה שחקן ברידג' טוב, שהתחיל לשחק בתחרויות רק לאחר פרישתו מעבודה. גם אשתו מיכאלה. הבנים שלהם אילן ואופיר שחקנים מעולים, המשחקים בנבחרת ישראל. התחרות אורגנה באופן טוב במיוחד על ידי המשפחה והמועדון. גם הדור השלישי של שחקניות מתחילות ממשפחת הרבסט, השתתף בתחרות. 

בתחרות עצמה השתתפו כמה שחקני ברידג' מהבולטים בארץ (בנוסף לאילן ולאופיר): רותי לויט-פורת, יניב זק, אמיר לוין ואודי פרידלנדר. 

אני שיחקתי רע. התוצאות היו בהתאם.

מדוע שאלתי את הגברת הצעירה האם היא לא משחקת הרבה זמן?

הייתי הכרוז בחוזה ללא שליט (NT). שיחקתי את ה Q♦. היא הייתה הקלף הגבוה ביותר משום שה A וה K כבר שוחקו. לאחר שאחת מהיריבות שירתה וגם מהדומם הונח ♦, הופיע ה K♥ מידה של הצעירה. שני שחקנים הובילו בו זמנית קלף לסיבוב הבא: אני והגברת ששמה את ה K♥. 

הסברתי לה שאני זכיתי בלקיחה וביקשתי ממנה לקחת את קלף ההובלה החדש שלה. לאחר שהתברר שהיא מחזיקה ♦ בידה שאלתי את השאלה. 

כשאישרה את מה שחשבתי ואמרה שהיא שחקנית מתחילה, אמרתי לה שהיא יכולה לקחת את ה K♥ בחזרה ליד.

היא אולי לא הבינה את הקשר בין השאלה למשפט שאחריה, אבל בהחלט יש קשר: לו הייתי קורא לשופט התחרות במקום לאפשר לה לקחת את הקלף חזרה לידה, הוא היה פוסק שה K♥ הוא קלף עונשין, כלומר: צריך להישאר גלוי על השולחן ולהיות משוחק בהזדמנות הראשונה שאפשר להשתמש בו (במקרה זה ההזדמנות הראשונה הייתה מתרחשת כשהייתי משחק את ה A♥). 

זו לא הפעם הראשונה: זו הפעם השנייה

זו הפעם השנייה שאני מאפשר לשחקנית להחזיר קלף ששוחק מידה במקום להפוך אותו לקלף עונשין כפי שמאפשר לי החוק.

בפעם הקודמת זו הייתה דווקא קשישה, שאפשרתי לה להחזיר ליד את ה A♣ גם כן בחוזה של NT בו הייתי הכרוז. כששיחקתי את ה ♦ האחרון. השליכה יריבה ♣ וגם אני ביקשתי להניח ♣ מהדומם. היריבה השנייה שיחקה את ה A♣ ולשאלת שותפתה אמרה שחשבה שמשחקים ♣.

לא תמיד אני כל כך נחמד

הייתה גם פעם שכשחקן מתחיל עמדתי על זכותי לקרוא לשופט. שתי היריבות היו שחקניות עתירות ניסיון בדרגה גבוהה בהרבה מדרגתי. אחת מהן ידועה בחוסר הגינותה. התלהבתי משביעיית ה ♥ שהראה לי שותפי והגעתי לחוזה הזוי של ♥6. בידי החזקתי רק שני קלפים בסדרת השליט. שניהם נכבדים. 

שחקנים מתחילים נוטים להתלהב ולהכריז גבוה מדי.

כשבדומם שבעה קלפי ♥ ארבעה קלפי ♣ וקלף בודד בכל אחת מהסדרות האחרות, ביצוע חוזה של ♥5 דרש משחק נכון ב ♣ במטרה להגביה את ה 9. כמחצית ממשתפי התחרות הארצית נכשלו בכך. 

בלקיחה הראשונה הובילה יריבה בשליט. שותפתה שיחקה ♦. לשאלת זו שהובילה בשליט אמרה שיש לה ♥ והיא התבלבלה.

הלא הוגנת מבין השתיים, מיהרה להסביר לזוג השחקנים המתחילים שה ♦ הופך לקלף עונשין ואפשר להמשיך לשחק. 

קראתי למנהל התחרות. הוא זכר פרט "שולי" שהגברת שכחה: אני יכול לאסור על הובלה ב ♦. בחרתי באפשרות הזו, כשאני יודע שהיריבות מחזיקות ב A♦.

לאחר ששיחקתי מידי את ה A♠, שיחקתי את ה K♠ עליו השלכתי את ה ♦ המפסיד.

לצערן של יריבותי, גם הצלחתי להגביה את ה 9♣ ולהיות השחקן היחיד, שביצע את החוזה הלא סביר של ♥6.