יום שישי, 30 במאי 2014

עוד לזכרו של משה בן-אוזיליו

בחודש מרץ פרסמתי פוסט לזכרו של שחקן הברידג', משה בן-אוזיליו שהלך לעולמו. כותרת הפוסט: לזכרו של משה בן-אוזיליו. החלק העיקרי של הפוסט היו דברים שכתב לזכרו, שותפו במועדון מרכז הברידג' בירושלים, בריאן זייטמן בירחון הישראלי לברידג'. הוספתי גם כמה משפטים משלי. 

בתאריכים 20 במאי ו-27 במאי ערך מועדון מרכז הברידג' תחרות לזכרו. שיחקתי בתחרות עם רן בן-אפרים וסיימנו במקום השני. לחצו כאן לקישור לתוצאות התחרות. 

בפוסט זה אביא את דבריה של ביתו יעל, שנאמרו לפני תחילת המושב השני של התחרות.

דבריה של יעל
דברים לזכרו של אבא
תחרות ברידג' ארצית על שם משה בן אוזיליו
במרכז הברידג' הירושלמי
מקום ראשון הארווי והרייט קסל
תודה לבריאן ומגי

ימי רביעי בערב, השולחן המרובע נשלף אחר כבוד ממגוריו הקבועים שבפינת החדר, מפת הלבד הירוקה נבדקת היטב על מנת לוודא שלא חוררו אותה בלהט המשחק עם סיגריה בוערת, חפיסות הקלפים הטובות, אלו שמונחות על שני המדפים היחידים שמהווים מחוץ לתחום עבור גילי ועבורי נערכות ברישול מחושב על השולחן, תחושת שמחה מתפשטת לה לאיטה בין החדרים
שמונה בערב, הדלת נפתחת והאנשים המוכרים נכנסים, לבושים בקפידה, הנשים באיפור ותסרוקת, הגברים מגולחים ומבושמים, כולם בבגדיהם הטובים ובעיניים נוצצות,

שלא כמו במפגשים האחרים בהם אנחנו הילדים מהווים מרכז של תשומת לב, בימי רביעי בערב אנחנו זוכות רק לנשיקה חפוזה, פה ושם לצביטת לחי פחות אכזרית מהרגיל, האורחים ממהרים, יושבים לשולחן, ניחוחות מתקתקים של קפה שחור, סיגריות רויאל, אסקוט ואל על ממלאים את הבית, לעתים נשלפת חפיסת גולואז שהובאה מרחוק ונשמרה במיוחד למפגש, לשולחן מוגשים פיסטוק, לוקום או חלבה שסבתא שלחה מאיסטנבול, 
בימי רביעי בערב משחקים ברידג', 

המשתתפים יושבים לשולחן, מחזוריות של שתיקה מרוכזת בזמן משחק היד וחילופי דברים לוהטים בין המשחקים, המנצחים מתרברבים ועוקצים את המפסידים והמפסידים מטיחים ביקורת זה בזה על תקשורת לקויה ושיקול דעת משובש שהביאו לתבוסה הצורבת, צרפתית, יוונית, עברית ואיטלקית משמשות בערבוביה עד שמשתרר שקט ומתחיל משחק היד הבא, וחוזר חלילה, 

גילי ואני מרותקות, לתלבושות, לשפות, לדינאמיקה ומתמכרות לטיול דמיוני של כמה שעות באירופה הרחוקה, עד שאימא מגרשת אותנו למיטות, מחר בית ספר... אבל גם במיטה הריחות והצלילים כובשים אותנו ומזינים סיפורי לילה טוב דמיוניים על ארצות רחוקות שאנחנו מספרות לעצמנו עד שאנחנו נרדמות, 

חולפות השנים, הסיגריות מתחלפות בטיים ומאוחר יותר בדנהיל, השולחן מרופד בלבד ירוק ואין צורך במפה, האופנה מתעדכנת לה כדרכה, פיסטוקים אפשר כבר לקנות בירושלים, לפני המשתתפים מתווספים קמטים ובשערם נזרקת שיבה, אבל שלושה דברים לא משתנים, קפה שחור, ביקורת על תקשורת לקויה ושיקול דעת משובש והבעת הפנים של אבא שמשלבת רצינות וחוש הומור, רצון לנצח ללא התלהמות ואהבה גדולה לברידג', 

אבא אהב ברידג' ואבא אהב את המועדון הזה...
והאהבה של אבא לא נחלשה עם השנים, אלא הלכה והתעצמה וגם כשנפרד מניהול המועדון היה לו חשוב לראות את המועדון ממשיך ומתפתח ומצליח, 
המועדון היה בשבילו מימוש של חלום, לבנות בעיר אחת, בארץ אחת, בעולם אחד, מועדון אחד, שיחבר אנשים למשחק ואחד לשני ושיהיה בו מקום לכולם, 

חברים טובים אבא רכש לו במועדון, בריאן, מגי, שוקרי ויונה, הארווי ורפאלי ועוד אחרים שאפשרו לו עוד שנים של עשייה, חיים ושמחה מעבר למובן מאליו אחרי פרישה, 
החברים האלו גם ליוו אותו בימיו האחרונים והניסיון שלהם לערוך עוד משחק אחרון אצלו בבית, גם אם כבר לא יכול היה לשחק יותר, חיזק אותו, את האיש האמיץ, הסקרן, אוהב החיים והאדם הזה ונתן עוד נדבך של תמיכה לרוח של אבא שהצליח לא לאבד את עצמו עד לרגע האחרון

תודה על שאתם מקיימים את התחרות הזו לזכרו של אבא וחוגגים את זכרו במקום שכל כך אהב ובמשחק שהיה כל כך יקר לליבו,

יום רביעי, 28 במאי 2014

עוד על ספירת מפסידים

בפוסט הקודם עסקתי בספירת מפסידים מתקדמתלאחר שפרסמתי אותו, שלח לי רב האמן יוסי נימן קישור להרצאה מעניינת באנגלית על הנושא של ספירת מפסידים. אני מודה לו על הקישור ששלח. למדתי ממנה דברים שלא ידעתי.

 ההרצאה ארוכה ואיכות, ההקלטה לא תמיד הטובה ביותר. אני ממליץ למרות זאת לצפות בה, משום שאפשר ללמוד ממנה הרבה.

אחד הדברים שלמדתי מההרצאה: גם אחרי שמצאתם התאמה בסדרה, לא תמיד צריך להשתמש בטכניקה של ספירת מפסידים. אל תשתמשו בה כשאין לכם ספק מה עליכם להכריז.  

דוגמה: מצאתם התאמה בסדרת מייג'ור. השותף הכריז הכרזת Trial bid. 
לכם יש יד הפותרת את הבעיות שלו באותה סדרה - הכריזו משחק מלא
לכם יש יד עם בעיות באותה סדרה (נקודות מבוזבזות או אורך ללא כוח בסדרה, בהתאם לסוג ה-Trial bid) - עצרו במשחק חלקי.

מי שמעוניין לצפות בהרצאה מוזמן ללחוץ על הקישור: 

הערת שוליים
יתרון שלא תמיד חושבים עליו של שימוש בטכניקה של ספירת מפסידים הוא שאפשר להשתמש בה ללא תיאום עם השותף. היא עשויה להיות אפקטיבית גם עם שותפים שאפילו אינם מכירים את המושג. 

יום שני, 26 במאי 2014

ספירת מפסידים מתקדמת

כותב ספרי הברידג' האוסטרלי Ron Klinger, הקדיש לנושא זה את ספרו המומלץ:
  •   


בפוסט זה אנסה להביא מעט מהרעיונות המתקדמים המוצגים בספר בהתמקדות על Controls.

עקרונות יסוד של ספירת מפסידים

1. סופרים מפסידים רק אחרי שנקבעה סדרת שליט.

2. בכל סדרה יש עד שלושה מפסידים.

3. ביד עם פתיחה של 13-15 נקודות מצפים ל-6-7 מפסידים.

4. ידיים של 22-24 נקודות הן לרוב עם 3-4 מפסידים. 19-21 נקודות 4-5 מפסידים. 16-18 נקודות  5-6 מפסידים.

5. ביד עם עד 6 נקודות, יש לצפות לפחות ל-10 מפסידים. ביד של 7-9 נקודות צפו ל-8-9 מפסידים וביד עם 10-12 נקודות צפו ל-7-8 מפסידים.

6. A ו-K (שאינו קלף יחיד) אינם נחשבים למפסידים. לגבי ה-Q זו שאלה מורכבת יותר. מעוניינים לדעת יותר לגבי ה-Q? קראו בספר.

7. יש משמעות למספר הקלפים בסדרה ולחוזקם. כך למשל: AJT אינו דומה ל- A32. 

8. החישוב הבסיסי מורכב משלושה שלבים:
א.יש לספור מפסידים בידך
ב. יש להעריך מספר מפסידים שיש לשותף על פי הכרזתו  ולחבר למספר המפסידים שלך.
ג. יש להפחית את מספר המפסידים שחיברתם מ-24. תקבלו הערכה של מספר הלקיחות שיש לכם.

הרחבה קצרה וחשובה למי שכבר התנסה בספירת מפסידים
הערכת מספר המפסידים מדויקת יחסית כאשר יש לכם תשעה קלפים בסדרת השליט. 
יש לכם 8? הוסיפו מפסיד אחד
יש לכם 10 או יותר? הורידו מפסיד אחד

אחת המשמעויות של יותר קלפים בשליט היא פחות חלוקות קיצוניות של היריבים, הגורמות להפסד לקיחות.

הערה: התיאור כאן הוא כללי. יש שיקולים נוספים להערכת טיב ההתאמה בשליט.

Controls 
מי שקרא את הפוסט שלי: שפיצים מתסכלים, מבין שקלפי אס מחזקים את היד. גם קלפי K עשויים לחזק את היד. הצירוף של שניהם, באותה סדרה, מחזק עוד יותר את היד.

היתרון הקיים לרוב בהחזקת A ו-K לא נעלם מעיניו של קלינגר. הוא מציע ביצוע התאמה של מספר המפסידים על פי מספר ה-Controls. גם כאן ההסבר פשוט. ההסבר של מדוע זו השיטה, מורכב יותר.

אופן החישוב:

1. סכם את ה-Controls בידך לפי הנוסחה הבאה:
A=2, K=1. התוצאה נקראת: Controls Value.

2.  הכפל את ה-Controls Value ב-3 ושליש.

3. חסר מהתוצאה את סך הנקודות בידך.

תוצאה חיובית 
2 או יותר - הורד חצי מפסיד (לטעמי האישי כדאי לעשות את זה עם 3 או יותר).
6 או יותר - הורד מפסיד
9 או יותר - הורד מפסיד וחצי

תוצאה שלילית
2 או יותר - הוסף חצי מפסיד 
6 או יותר - הוסף מפסיד

הערת שוליים
לא בכל מצב אס שווה יותר. יש גם מצבים שהוא שווה פחות.
רוצים להבין לעומק מתי הוא שווה פחות ומתי הוא שווה אפילו יותר מאשר בשיטת ה-Controls Value

מסתפקים בדוגמה (אמנם ללא שליט, בשונה מספירת מפסידים)? קראו את הפוסט שלי: להרוויח IMP אחד ביושר




יום שבת, 24 במאי 2014

מאמין ליריבים?

בכל מקרה היינו מקבלים תוצאה גרועה על יד 8 במושב השלישי והאחרון של גמר אליפות הארץ ב-IMP
עד כמה גרועה תהיה התוצאה, היה תלוי במידה בה האמנתי ליריבים. היריבים הצעירים טל פרנד וברק אלעד הגיעו לחוזה של  7,  לאחר מהלך הכרזה מהיר. 



מערב פתח 1. עם 6 נקודות קלף יחיד בסדרת הפותח ו-6-4 בסדרות המייג'ור, התערב ניר בהכרזה של 2. הוא עשה זאת במצב לא-פגיע, אבל עם נכבד אחד בלבד. מזרח הכריז 3. הכרזתי מיד 4. מערב לא וויתר והכריז 6. מזרח, השלים ל-7. עכשיו תורי.

יש לי דילמה: האם להכריז הכרזת הקרבה של 7 או להכריז Pass? 

מה יקרה לאחר הכפלת חוזה של 7? 
הנחתי שבידו של השותף A ו-K.  במקרה הגרוע ביותר של יד ראי (אותו אורך בכל הסדרות) ללא נקודות בסדרות האחרות, ניפול 8 פעמים. יותר סביר שניפול 5-6 פעמים, בגלל הקלף היחיד שלי בסדרת ה- והקוצר הצפוי של השותף בסדרת ה-.

הנזק של נפילה בחוזה מוכפל במצב לא פגיע:
8 פעמים - 2,000 נקודות
7 פעמים - 1,700 נקודות
6 פעמים - 1,400 נקודות
5 פעמים - 1,100 נקודות

הנזק של ביצוע חוזה של 7 על ידי היריבים (במצב לא-פגיע) הוא 1,440 נקודות.

אם נופלים 6 פעמים כדאי להקריב.

במציאות, אם שותפי ישחק בחוזה מוכפל של 7, קרוב לוודאי שההגנה תזכה בלקיחות הבאות:
לקיחה אחת ב-
שתי לקיחות ב-
לקיחה אחת ב-
לקיחה אחת ב-
סך הכל: 5 לקיחות.

מספר הלקיחות הנמוך נובע מהקלפים היחידים שלנו בסדרות המיינור ומכך שהחלוקה ב- ידידותית: 3-2 כשהשניים הם AK לפני ה-Q של שותפי. 

במציאות היריבים מבצעים ללא שום בעיה חוזה של 7. אגב, בשולחן אחר בוצע חוזה של 7.

מדוע לא הכרזתי 7?
אם מישהו חושב, שלא הכרזתי משום שלא עשיתי את החישוב ליד השולחן, טעות בידו. 
נכון, הבאתי בחשבון את האפשרות שניפול 7 פעמים וזה לא ישתלם. לא מדובר בהחלטה קלה.

השאלה המהותית יותר היא: האם יבצעו היריבים חוזה של Slam גדול או יפלו פעם אחת?
אם הם צריכים לפול, כל נפילה בחוזה מוכפל תהיה תוצאה רעה יותר מאשר השארת החוזה והפלתו פעם אחת. 
אינני נאיבי. ברור לי שלאחד היריבים A♥ או Void ב-. קרוב לוודאי שמדובר ב-Void. לא זו הסדרה ממנה תבוא הלקיחה. אבל למה שלא תהיה לשותף Q♠ מוגנת? או K♣ מוגן? 
מהלך המכרז גילה את ההתאמה ב- אבל לא הצביע בהכרח על ההתאמה שהייתה גם ב-.

על ההחלטה השגויה שלי להכריז Pass, שילמנו 340 נקודות, שתורגמו למספר מכובד של IMPs.

להאמין או לא להאמין?
הסיבה העיקרית שלא הקרבתי בחוזה של 7, היא שלא האמנתי שהיריבים יבצעו חוזה של 7.
הכרזות ההפרעה שלנו לא אפשרו ליריבים לבדוק באופן מסודר את השליטה בסדרות לאחר מציאת התאמה בסדרת ה-.
לו היינו מאפשרים להם זאת והם היו מתקדמים לאט עד חוזה של 7, קרוב לוודאי שהייתי מאמין להם.

אני לא לבד
לא רק אני טועה בהחלטות קשות במצבים מסוג זה. ניק ניקל הוא ללא ספק שחקן טוב בהרבה ממני. מדובר באחד מטובי השחקנים בארצות הברית. 

אם תקראו את הפוסט שלי: לכל כלל יש יוצא מהכלל, תראו אותו מכפיל חוזה של 7. במקום להכריז 7NT במצב פגיע. כשבידו ה-A הוא לא האמין שהיריבים הגיעו לחוזה של 7♠ , במצב פגיע, ללא אף נקודה בסדרה אחרת.







יום שישי, 23 במאי 2014

מה אנחנו עושים ליד השולחן? ברידג', תאטרון או פסיכולוגיה

מה אנחנו עושים ליד שולחן הברידג'? אני משוכנע שכמעט כל הקוראים יענו שהם משחקים ברידג'.


ביד שאספר עליה בהמשך, ברידג' זו התשובה היחידה שבוודאות אינה נכונה. יכול להיות שזה תיאטרון, יכול להיות שזו פסיכולוגיה, יכול להיות שזה צירוף של פסיכולוגיה ותיאטרון. ברידג' זה לא.  

רקע
אני שחקן מתחיל וחסר מושגי יסוד, המשחק פחות משנה. באתי להשתתף בתחרות ארצית במועדון בירושלים. 
לא מצאתי פרטנר. שחקן חלש ממני, ששיחקתי איתו בפעם הראשונה בחיים בתחרות מקומית באותו שבוע, התרשם מהרמה הגבוהה שלי (הכל יחסי) והציע שנשחק בתחרות הארצית. בלית ברירה הסכמתי.

היד הראשונה
כמעט ולא היכרתי שחקני ברידג' מחוץ לירושלים, אבל בהחלט ידעתי מי השחקן, שהתיישב במערב (אני ישבתי בדרום). ללא שום ספק אחד מטובי השחקנים בארץ. שחקן ששיחק בנבחרת ישראל, זכה באליפויות ותארים וכמעט בכל ירחון הוזכרו הישגיו (בחלק מהמקרים בצירוף תמונה).

את השותפה שלו לא היכרתי. הנחתי וצדקתי, שמדובר בזוג שיש ביניהם פער גדול ברמת המשחק.

ההכרזה
המומחה פתח  2הכרזה של Weak two, המראה 6 קלפים בסדרה (עם 2 נכבדים) ו 6-10 נקודות. לא יכולתי לדעת שהוא עשה את זה עם 4 נקודות בלבד.
הקלפים בסדרה בה פתח היו: QTxxxx. בסדרה הארוכה השנייה ,, היו לו ארבעה קלפים. את ה-Q אני זוכר. בהמשך הפוסט תבינו מדוע איני זוכר קלפים אחרים בסדרה. 
ההכרזה הסתמכה על היותו לא-פגיע מול יריבים פגיעים ועל רמתם הנמוכה של היריבים הלא-מוכרים.

השותף הכריז 3. השחקנים הטובים בין הקוראים, כנראה שלא היו מכריזים כמוהו עם 12 נקודות AQJ חמישי בסדרה וחמישה קלפים ב-. עם AK9x♥ וארבעה קלפים ב- סגרתי ל-3NT.   

הובלה
מערב הוביל בקלף היחיד ב-. כשראיתי את הדומם הבנתי, שחסרים לי שני קלפי ה-K בסדרות השחורות. הבעיה לא הייתה שם.
ביד שלי היו K2 בדומם הונחו שני קלפים: 3 ו-4.
שיחקתי קלף קטן מתחת ל-A בדומם. בידי היו ה-Q וה-J. מזרח זכתה ב-K והחזירה . בדומם ראיתי J סינגלטון.

פסיכולוגיה וכישרון משחק
כאשר ראיתי את הדומם, הבנתי מיד שהצלחתי בביצוע החוזה, תלויה בדבר אחד: האם אצליח לשכנע את מזרח, אם תזכה בלקיחה, לחזור ב- ולא ב-?

על פי מהלך ההכרזה ההסתברות שה-A יושב אחרי במערב גבוהה. במקרה כזה, לא חשוב באיזה  תוביל מזרח, ההגנה תזכה לפחות בחמש לקיחות בסדרה (למעט המקרה שה-A יושב במערב והוא Double Tone). 

אין לזה שום קשר לרמת הברידג' שלי (אז היא הייתה נמוכה). 

תפקידי בהצגה
מיד כשראיתי את הדומם, הבנתי שתפקידי בהצגה הוא השחקן המתחיל והנואש (זה החלק הפסיכולוגי). 
השחקן חסר המושג (אני) החליט להכריז 3NT כשבידו רק A  ושלושה קלפים קטנים בסדרה. כשהוא מגלה את ה-J כקלף יחיד בדומם, הוא נכנס לפניקה וממהר למשוך את הלקיחות הגבוהות.

מהלך המשחק
מזרח זכתה ב-K ושיחקה  מידה. כשהיא הניחה אותו "קפצתי" במהירות הבזק עם ה-A, ש"מעך" את ה-J בדומם.  שיחקתי  לעקיפה ל-J ומזרח זכתה ב-K. הגיע רגע האמת. מזרח התעלמה מהסימון של שותפה, לחזור ב- וחזרה ב-משכתי 4 קלפי  ושיחקתי מידי את ה-J♠. התבררו לי שני דברים: החלוקה הלא-ידידותית והחסימה שגרמתי לה בסדרת ה-. נאלצתי לשחק את ה-Qולזכות ב-Aמזרח שמרה את ה-T שהוגבה. זכיתי כבר ב-8 לקיחות. נוצר המצב הבא:

בידי:
      - 
      9
   K2
    - 

בדומם:
    x
   - 
  43
   - 

במזרח:
    T
   - 
  AJ
  - 

במערב:
     - 
    Q
  Qx
   - 

הובלתי  לכיוון ה-K. הופתעתי למצוא את ה-A במזרח ה-K היה הלקיחה התשיעית, לביצוע את החוזה.

מדוע נזכרתי עכשיו ביד הזו?
הסיבה לכך היא פוסט שכתבתי לפני מספר ימים: הגנה נגד NT - הובלה בסדרה שהכריזה הגנה? 
בפוסט המלצתי, בדרך כלל, להוביל בסדרה שרוצים לפתח. כשיש שתי סדרות ארוכות זו לאו דווקא הסדרה שהוכרזה.

מקרה זה בדיוק מתאים להובלה השונה מהמלצתי. כפי ששמתם בוודאי לב, הובלה ב- מוכרת לקיחה ל-J שהוא קלף יחיד בצפון.
לאחר שהשחקן שצריך להוביל הכריז Weak two עם 4 נקודות בלבד, הכרוז מוכן להובלה ב-. ליריבים עלולות להיות 30 נקודות או קרוב ל-30 נקודות.

הובלה ב-♦ מתחת ל-Q עלולה לבצע עבור הכרוז עקיפה.

 לכאורה, הובלה ב- היא הטובה ביותר, משום שהיא מפילה בוודאות את החוזה. היא גם מתאימה לתפיסה שהצגתי לפתח לפעמים את הסדרה הארוכה השנייה שלא הכרזתי והכרוז לא מוכן אליה.

אינני מתכוון להציג הובלה ב- ביד הזו, כתומכת בתפיסה שלי. היא הובלה מצוינת בידיים פתוחות.

כשמדובר בידיים סגורות, כמו במקרה הזה, אני ממשיך לדבוק בתפיסה, שלא לחפש אצל השותף, שלא התערב במכרז, A בסדרה שלא הכריז.  

יום רביעי, 21 במאי 2014

הגנה נגד NT: הובלה בסדרה שהכריזה ההגנה?

דילמה שכיחה בהגנה נגד חוזים ללא שליט,  לאחר שמגן התערב בהכרזה היא: האם להוביל בסדרה שהוכרזה על ידי המגנים או בסדרה אחרת? אין תשובה חד-משמעית לשאלה הזו. בחלק מהמקרים, כמו היד מחצי גמר אליפות הארץ, ששיחקנו נגד איתמר גינוסר ואדם רייטר (שחקני הנבחרת הצעירה של ישראל), שתוצג בהמשך, הובלה בסדרה שהכריז השותף עלולה להיות טעות. במקרים אחרים זו הדרך היחידה להפיל את החוזה.

מקרה ספציפי
בפוסט זה אעסוק במקרה השכיח בו היריבים הגיעו לחוזה של 3NT. נדון במצב בו המגן שהתערב בהכרזה, צריך להוביל כשיש לו אורך בשתי סדרות והיד שלו אינה מתאימה להכרזת אוברקול דו-סדרתי כמו:  Michaels.

מדוע להוביל בסדרת המגנים?
השותף שלכם מעוניין לפתח לקיחות בסדרה שהכריז. יש לו בוודאות אורך בסדרה וקרוב לוודאי יש כוח ונכבד או נכבדים בסדרה. הובלה שלכם עשויה לעזור לו לפתח את הסדרה.

מדוע לא להוביל בסדרת המגנים?
הסיבה העיקרית להימנע מהובלה כזו היא שהיריב שהכריז NT, מצפה בדיוק להובלה כזו. קרוב לוודאי שיש לו לפחות עוצר אחד בסדרה. ייתכן שיש לו יותר מעוצר אחד, למשל: AQ או אפילו AQT. הוא אינו מצפה להובלה בסדרה אחרת ולא תמיד יש לו בה עוצר או מספיק כוח ואורך.

שליטה
שליטה במשחק מיד לאחר ההובלה עשויה להיות קריטית. הצד שיזכה בלקיחה הראשונה יקדים לפתח את הסדרה/הסדרות החזקה/החזקות והארוכה/הארוכות שלו. 

אם ההגנה תזכה, אולי תספיק לקחת חמש לקיחות מהירות או חמש לקיחות לא מידיות. 

אם הכרוז יזכה בלקיחה הראשונה, אולי יצליח לפתח את הלקיחה התשיעית החסרה לביצוע החוזה.

מפסיד מי שעושה את השגיאה האחרונה


ביד למעלה הכרוז הוא איתמר גינוסר בדרום. בפסקה זו אתאר את מה שקרה ולא אתייחס לשגיאות שנעשו (אני זה שעשה את מרבית השגיאות אבל גם השותף שלי והכרוז טעו). בפסקה הבאה אנתח את ההכרזה והמשחק ואתייחס לשגיאות.

איתמר פתח ב-1. לאחר Pass שלי, אדם הכריז 1. Pass של ניר ו-♣2 של איתמר. התערבתי בהכרזת 2. אדם הכריז ואיתמר סגר ל-3NT. זה היה החוזה הסופי.
הובלתי ב-6. ניר זכה ב-A. והמשיך ב-K. איתמר זכה ב-A. באמצעות ה-7 סימנתי לו לא להמשיך בסדרה (אנחנו משחקים UDCA). מאוחר מדי. הכרוז זכה בשש לקיחות ב-.

נאלצתי לזרוק קלפים בסדרות אחרות. נשארו בידי:

KQ
Q
K4

הקלפים שנשארו דומם:
J2
T
Q9

ביד הכרוז נשארו:
9
5
AT

הכרוז שיחק את ה-5 והכניס אותי למשחק סופי. אני חייב לזכות ב-Q. אזכה בעוד שתי לקיחות ב- אבל אז אאלץ לשחק מתחת ה-K ושתי הלקיחות בסדרה ישלימו 9 לקיחות לביצוע החוזה.

ניתוח ההכרזה והמשחק
הכרזות ה Pass שלי ושל שותפי סבירות בגלל מצב הפגיעות. הכרזת ה-2 שלי היא הכרזה גרועה ושגויה. היא הסיבה העיקרית לתוצאה הנוראה שלנו ביד זו. כמובן שהייתי צריך להכריז DBL, המראה את שתי סדרות המייג'ור. היינו מסיימים בחוזה של משחק חלקי ב-♠,   שהיינו מבצעים בקלות.

ההכרזה הגרועה שלי הייתה יכולה להביא לנו תוצאה לא רעה, משום שגם הכרוז שגה בהכרזה. עם 14 נקודות אולי מול 6-9 של השותף ועם קוצר וללא עוצר ב-, לא מספיקות שש לקיחות, כמעט בטוחות ב-  (הוא אינו יודע שה-A אצל שותפו) להכרזת 3NT. 

כפי שראיתם מצאתי את ההובלה המפילה ב-. לולא שגה שותפי ועשה סוויץ ל-, היינו זוכים מיד בחמש לקיחות ב-♠. שותפי שגה גם בקלף שבחר. עדיף ה-J. אולי הייתי מצליח לנחש במקרה זה שה-K אצלו והייתי זורק את ה-Q♥ ושומר עוד ♠ והיינו מפילים את החוזה. 

עוד לא סיימתי עם השגיאות שלי. גם ההובלה ב-6 היא שגיאה. היא עלולה למכור לקיחה זולה לכרוז, אם לשותף שלי אין כוח בסדרה.
על פי שיטת המשחק ובהתאם להכרזה, שהראתה שהיד החזקה לפני, היה עלי להוביל ב-Q  ולא ב-6. השותף מסמן להמשיך ואני ממשיך ב-K. סוף הסיפור: זכינו בחמש לקיחות ב- להפלת החוזה.

מדוע הובלה ב-Q ולא ב-K?
בשיטת המשחק שלנו הובלה ב-K נגד חוזה ללא שליט מתארת סדרה סגורה למעט תמונה אחת. השותף צריך לזרוק אותה. אם היא לא ברשותו לסמן Count (מספר הקלפים בסדרה שברשותו).


במה להוביל נגד NT עם שתי סדרות ארוכות?
כפי שבוודאי הבנתם, איני חסיד של השיטה הרווחת במקומותינו של לחפש אצל השותף שלו יש מעט נקודות, A בסדרה שלא הכריז על מנת שיחזור אלי בסדרה שהכרזתי.

כמעט תמיד, כשהשותף לא התערב בהכרזה, אוביל בסדרה אותה אני מעוניין לפתח. 
ביד עם שתי סדרות ארוכות היא לא בהכרח הסדרה הארוכה יותר אותה הכרזתי.