ד"ר פאול שטרן - תאורטיקן ומנהיג

נבחרת אוסטריה הזוכה באליפות העולם ב 1937, פאול שטרן רביעי משמאל
מקור התמונה: ויקיפדיה

הדיפלומט ועורך הדין היהודי ד"ר פאול שטרן (1892-1948) זכה פעמיים באליפות אירופה לנבחרות כשחקן נבחרת אוסטריה (ב 1932 וב 1933). 

הוא זכה עם אותה נבחרת פעמיים נוספות באליפות אירופה בשנים 1936 וב 1937 כקפטן שאינו משחק. בנוסף זכה, גם כן כקפטן שאינו משחק, באליפות העולם הראשונה לקבוצות פתוחות בשנת 1937 לאחר שאוסטריה ניצחה בגמר בהפרש גדול את קבוצתו של Ely Culbertson, שהייתה אחת משתי הקבוצות שייצגו את ארה"ב. כמו כן הוביל ב 1937 גם את נבחרת הנשים של אוסטריה לזכייה באליפות העולם.

התיאור העובדתי לעיל מתאר את תרומתו של ד"ר שטרן לברידג': על אף שהיה שחקן מצטיין תרומתו העיקרית הייתה כמנהיג וכתאורטיקן.

בשנת 1929 הוא ייסד את איגוד הברידג' האוסטרי והיה נשיאו הראשון. כמאמן ברידג' קידם במיוחד את נבחרת הנשים האוסטרית. שתיים מחניכותיו בת טיפוחיו ריקסי שרפשטיין (Rixi Scharfstein) וריקסי מרקוס זכו באליפויות עולם. 

כמאמן הקפיד בנוקשות על היצמדות לשיטות שנקבעו, אבל ברמה האישית גילה אמפטיה רבה לחניכותיו וחניכיו. 

אלופת העולם, ריקסי מרקוס, תיארה אותו כמאמן הברידג' הטוב בכל הזמנים.

פרטים ביוגראפיים

בשנת 1938 סופחה אוסטריה לגרמניה הנאצית (Anschluss). לאחר הסיפוח החזיר ד"ר שטרן את צלב הברזל, שקיבל במלחמת העולם הראשונה. לצלב הברזל צירף מכתב מעליב. כתגובה, הנאצים הציבו אותו במקום ה-11 ברשימת הנידונים למוות. שטרן התחבא ומאוחר יותר הצליח לברוח מאוסטריה לשוויץ במסע קשה דרך הרי האלפים. משוויץ עבר ללונדון, שם חי עד מותו. בלונדון הרבה לשחק ברידג' וכתב מספר רב של ספרי ברידג'.

דיפלומט אבל לא ליד שולחן הברידג'

התנהגותו של ד"ר שטרן ליד שולחן הברידג' הייתה שונה לגמרי מהתנהגותו במקומות אחרים: הוא גילה חוסר סובלנות, כלפי טעויות קשות של שותפיו ונהג לכנות אותם בשמות של חיות (למשל: חמור). במקרה אחד אף שפך ספל קפה על שותפו שטעה. לעיתונאי ששאל אותו מדוע הוא מכנה את שותפיו בשמות של חיות, השיב בדיפלומטיות: כך אני מבטא את אהבתי לבעלי חיים.

השיטה הוינאית (השיטה האוסטרית)

השיטה הוינאית הייתה שיטת הכרזה מהפכנית ששטרן היה מפתחה העיקרי. בשנות ה 30 הכרזת פתיחה של סדרה בגובה גבוה, תיארה יד חזקה יותר מאשר הכרזה של אותה סדרה בגובה נמוך. השיטה הוינאית הייתה השיטה הראשונה שהשתמשה באופן שיטתי בהכרזות מלאכותיות לתיאור ידיים חזקות. כך למשל, בשיטה זו הכרזה של 1NT תיארה יד של 18 נקודות או יותר. 

משיטה זו התפתחו שיטות אחרות בהן ידיים חזקות תוארו באמצעות הכרזה מלאכותית, למשל §1 בשיטת Precision.

האם נשארו הכרזות טבעיות של ידיים חזקות בגובה גבוה? 

בברידג' המודרני הכרזת טבעיות בגובה גבוה הן לרוב הכרזות הפרעה. מבצעים אותן בעיקר עם ידיים חלשות עם אורך בסדרה המוכרזת. גם הכרזות התערבות טבעיות בגובה גבוה לאחר פתיחה של היריב, הן בדרך כלל הכרזות הפרעה.

למרות זאת נשארו מספר שרידים של הכרזות בגובה גבוה המתארות ידיים חזקות יותר. 

1. 2NT

ההכרזה הטבעית החזקה השכיחה היא הכרזת פתיחה של 2NT. היא הכרזה טבעית משום שהיא מתארת יד מאוזנת של 20-22 נקודות. היא מתארת יד חזקה יותר מאשר הכרזת 1NT.  

2. ♦2 Multi

כשהתחלתי לשחק ברידג', לפני 8-9 שנים, שחקנים רבים השתמשו בקונבנציה בשם ♦2 Multi.

ההכרזה תיארה יד חלשה בסדרת מייג'ור או יד חזקה ומאוזנת או יד חזקה המבוססת על סדרת מינור ארוכה. המשלים שלה בשיטת ההכרזה הכוללת, היו הכרזות טבעיות של ♥2 או ♠2 עם ידיים חזקות עם 19-22 נקודות. היום קונבנציה זו שכיחה פחות.

3. במצב של Balancing

זהו אחד הנושאים הקשים להבנה בברידג'. לטעמי אסור ללמד Balancing  שחקנים המשחקים פחות משלוש שנים (למעט צעירים מוכשרים במיוחד).    

במצב של Balancing, אין מדובר בהכרזה אלא בהתערבות לאחר הכרזת פתיחה של שחקן יריב. הכרזה טבעית בגובה גבוה יותר מתארת יד חזקה יותר. 

4. התערבות לאחר פתיחה של Weak Two

היות שאין הכרזת התערבות Weak אחרי פתיחה של Weak, הכרזה בקפיצה מתארת יד חזקה יותר עם יותר אורך בסדרה.

כך למשל, אחרי פתיחה של ♥2 הכרזה של ♠2 מבטיחה חמישה קלפים בסדרה ופתיחה רגילה. הכרזה של ♠3 מבטיחה לפחות 6 קלפים ולפחות 16 נקודות.