האם טעיתי בפוסט הקודם?

אף אחד אינו חסין מטעויות.
אתם מוזמנים לקרוא פוסט שלי, בו מתואר כיצד שחקן בקבוצת הברידג' הטובה בכל הזמנים, טעה בגמר אליפות אירופה ובמקום שהוא ושותפו יבצעו Slam, נפל כמה פעמים ב-Slam הלא נכון. 
כותרת הפוסט: פייטרו פורקה מודל לשותפות בברידג'.

גם אני טועה בברידג' ובמקומות אחרים. אני מחויב בגילוי נאות לקוראים. מדובר בפוסט: כיצד תכריזו יד שאינה מתאימה לשיטת ההכרזה? 

מדוע אני חושב שייתכן שאני טועה? שחקן הרבה יותר טוב ממני שיש לו יותר הבנה, יותר ידע ויותר ניסיון ממני, אמר לי שלדעתו אני טועה. אני מכבד את אותו שחקן ואת דעתו ולכן ייתכן שהוא צודק.

מניסיוני בחיים וגם בברידג', לא בכל המקרים שמישהו שיודע יותר ממני חושב שאני טועה, הוא צודק. 

רוצים דוגמה שלא קשורה בברידג' לכך שמישהו שמומחה טעה? קראו את הפוסט:

 Information Technology: Are you out of buisiness if your age is above 50?

בפוסט מסופר איך צדקתי ביחס למקור טעות קוד נלווה למערכת הפעלה של מחשבים ומומחי היצרן שכתב את מערכת ההפעלה טעו. 

ולכן אשמח אם עוד שחקנים טובים ממני יביעו את דעתם.

איך צריך קורא להתייחס לפוסט הזה? 

אני רוצה להבהיר, כפי שציינתי בפוסט עצמו, איני ממליץ על אופן ההכרזה שהכרזתי כשיטה. מדובר במצב חריג שבו הכרזתי ביצירתיות, על סמך שיקולים שהסברתי. פוסט זה אינו שיעור ברידג' אלא מתאר הכרזה לא שגרתית, אבל לא בהכרח נכונה.  

מה אתם צריכים לצפות מהבלוג?

אם תקראו את כותרת הבלוג (לא כותרת פוסט בודד) תבינו לבד שבפוסטים אני מנסה לתאר "אירועים ואנשים מרתקים בשולחן הברידג' ומסביב לו". 

הוא אינו בלוג שמטרתו ללמד ברידג'.

כשאני מלמד בקורס ברידג':

1. אני מלמד באופן שיטתי ומסודר.

2. אני יודע מי הם התלמידים ומה רמת המשחק שלהם ומתאים את תוכן השיעורים לרמה שלהם.

3. כל נושא שנלמד מתורגל באמצעות משחק.

4. איני מלמד דברים ששנויים במחלוקת (ואם אין לי ברירה, אני מציין שהם שנויים במחלקות) או דברים שהתלמידים יצטרכו להיגמל מהם בעתיד. 

זה אינו נכון לגבי הבלוג שלי: אני לא יודע מי הם הקוראים ומה רמתם (להפתעתי היו קוראים ברמה גבוהה בהרבה מרמתי, שלא חשבתי שיקראו פוסטים שלי), אני לא כותב באופן שיטתי ואני לא נמנע מלהביע את דעתי בנושאים השנויים במחלוקת. 

כשיש מצבים, שברור לי שדעת מרבית המומחים שונה מדעתי, אני טורח לציין את זה. 

ישנם לא מעט פוסטים שבהם הייתה הכרזה יצירתית או משחק יצירתי או אירוע יוצא דופן. זה עדיין לא אומר שההכרזה או אופן המשחק היו נכונים (גם אם התוצאה הייתה טובה במיוחד). יתרה מזאת בחלק מהמקרים ברור לי שכנראה ההכרזה או המשחק (או שניהם) לא היו מדויקים או לא היו נכונים. 

גם כשזה שגוי, ברידג' הוא משחק מרתק ובלתי צפוי.

הקוראים מוזמנים לא להאמין באופן עיוור לכל מה שאני כותב ונדרש שיקול דעת, לפני שהם מאמצים רעיונות שאני מציג. 

יש גם פוסטים שמהם אפשר ללמוד ומומחים לא יחלקו על מה שכתוב בהם. אני סומך על הקוראים שידעו לעשות את ההבחנה בין פוסטים אלה לפוסטים היצירתיים. 

בחזרה ליד בפוסט הקודם

בפוסט שכותרתו היא: כיצד תכריזו יד שאינה מתאימה לשיטת ההכרזה?  פתחתי ב-♠1.

ברור שלפי שיטת ההכרזה המקובלת, צריך לפתוח ♥1 כשיש 5 קלפים ב-♥ וארבעה קלפים ב-♠. כל שחקן היה מעדיף להחליף בין ארבעה מקלפי ה-♥ וארבעה מקלפי ה-♠ בידי ולהשאיר את ה-♥ החמישי ביד. מה לעשות לפעמים צריך לבחור ברע במיעוטו.

החלטתי באופן חד-פעמי לחרוג מהשיטה מהשיקולים הבאים:

1. לאחר תשובה של 1NT של השותף אין לי הכרזה סבירה. הכרזת ♠2 היא Reverse bid המראה יד הרבה יותר חזקה מהיד שלי. עם קלף יחיד ב-♣ אני חושש שהיריבים יתקיפו בסדרה זו והשותף עם יד חלשה ואני עם קלף בודד לא נוכל למנוע מהם לקחת 4-5 לקיחות בסדרה. גרוע מזה, צריך יהיה למצוא מה לזרוק מהיד שלי בדומם על קלפי ה-♣  

נימוקים נגד:

א. 1NT יכול להיות הרע במיעוטו. 

ב. לשותף יכולה להיות הגנה ב-♣ או אורך בסדרה. השאלה היא באיזו הסתברות נפסיד 5 לקיחות ב-♣? לדעתו בהסתברות נמוכה יותר מהמגרעות של ההכרזה הלא שגרתית שלי. 

ג. אם מפחדים להשאיר 1NT, הוא היה שוקל להכריז ♦2 עם שלושה קלפים בסדרה. אני מאד לא אוהב הכרזה כזו עם שלושה קלפים.

2. סדרת ה-♠ סגורה עם AKQJ

א. מובטחות לי 4 לקיחות בסדרה.

ב. אני מאמין שאם לשותף יש 3 קלפים בסדרה, יש סיכוי להספיק לקחת לקיחה נוספת ביד הקצרה בדומם באמצעות חיתוך ♥. (תלוי בחלוקת הקלפים ב-♥ ובגובה קלף ה-♠ בדומם).  

ג. אם יש לו יד יותר חזקה, אוכל להוציא את כל השליטים ולפתח סדרות שיש בהן כוח. כשאחתוך § אהיה זה ששולט במשחק ויכול לפתח סדרה שיש בה כוח, אם תהיה סדרה כזו.  

טענות הנגד:

א. אני יכול למצוא את עצמי בחוזה ב-♠ עם פחות מדי קלפים בשליט

ב. אצטרך לחתוך באמצעות קלפים גבוהים

ג. אצטרך לחתוך ביד הארוכה 

3. סדרת ה-♥ חלשה במיוחד  

לו לפחות הייתה לי Q או JT. בוודאות הייתי פותח ♥1. אני חושש מאורך וכוח של יריב בסדרה.

הנימוק הזה כשלעצמו הוא נימוק חלש. קורה לנו לא אחת שאנחנו פותחים לפי השיטה גם עם קלפים נמוכים בסדרה, אבל הוא מצטרף לנימוקים האחרים.

מה צפוי בהמשך?
אם אאסוף מספיק תגובות אעדכן אתכם. אם אשתכנע בוודאות שאני טועה, אעדכן אתכם. גם אם לא אשתכנע בכך, אבל כמעט כל המומחים או כל המומחים יחשבו שאני טועה, אעדכן אתכם.
אחזור שוב: אשמח לשמוע מה דעתכם.

הערת שוליים

כשאני כותב את הפוסט הזה, אני מגלה טעות בפוסט אחר שכותרתו: מדוע אני מלמד רק ♦2 חלש?  

אל תיבהלו זו לא טעות בתוכן, אלא משהו שחסר. בפוסט תיארתי משמעויות שונות של פתיחת ♦2. שכחתי משמעות אחת. 

בקונבנציית Flannery המשמעות של פתיחת ♦2 היא יד עם 11-15 נקודות עם חמישה קלפים ב-♥ וארבעה קלפים ב-♠. היד המתוארת בפוסט זה ממש "תפורה" לקונבנציה זו.

את הקונבנציה הזו שיחקתי בתחרות אחת עם שחקן שעלה מארה"ב ומשחק שיטות שונות מהמקובלות בארץ. 

כתבתי על השותפות כרקע לפוסט מהסוג שאפשר ללמוד ממנו וכותרתו: Control Value.