בכל דבר רע יש משהו טוב

זה התחיל רע וזה נגמר רע. קצת יותר מ-45% בתחרות הסימולטנית הארצית ביום ראשון. לתוצאות המלאות לחצו כאן.

הדבר החיובי ביותר מבחינתי הייתה שיחה עם חיים טמס (שזכה ביחד עם יובל שחר במקום השלישי באליפות הארץ) יום אחרי התחרות, על יד שבה שגיתי קשות וקיבלנו תוצאה גרועה במיוחד. למדתי ממנו משהו שלא ידעתי על הכרזת היד הזו. ה-0% (לא ממש בדקתי, אבל התוצאה שלנו בוודאות קרובה ל-0%) ביד הזאת יהיה אולי שווה הרבה תוצאות של 60%, 70% ואולי 90% על ידיים בהן אשתמש במה שלמדתי ממנו. בפוסט הבא אשתף אתכם במה שלמדתי.

כפי שכתבתי זה התחיל רע ונגמר רע. נתחיל דווקא בסוף ביד האחרונה ששיחקנו נגד שתי שחקניות הרבה יותר חלשות מאיתנו.

האם היריבות צריכות ללמוד בקורס "עולים כיתה"?

ביד 4 לאחר Pass של מערב ופתיחה של ♦1 בצפון, הכריזה מזרח 1NT. בחוברת הסברים שכתב אורן לידור (שכתב כמה ספרי ברידג', עורך ומוציא לאור של "הלקיחה ה-14" ועורך מדור הברידג' ב"הארץ") הוא ממליץ למזרח להכריז ♠1 ולדרום (אני ישבתי בדרום) להכריז 1NT, שהוא החוזה המשוחק. לאחר ה-1NT של מזרח, הכרזתי Pass. מערב הכריזה ♥2. שהוסבר כטרנספר ל-♠. ניר הכריז Pass ומזרח הכריזה: ♠3.

אם היא יודעת מה זה שבירת טרנספר אולי היא לא צריכה להשתתף בקורס במסגרת פרויקט "עולים כיתה" של ההתאגדות, המיועד לשפר את רמתם של שחקני תחרויות. שבירת הטרנספר מראה 17 נקודות וארבעה קלפים ב-♠ כולל שני נכבדים.

התחלתי לפנטז על תוצאה של מעל ל-80% כשהיריבות יפלו בחוזה מוכפל של ♠4.

מערב הכריזה ♥4. מסתבר שגם היא לא צריכה ללמוד בקורס "עולים כיתה": היא יודעת מה זה Controls. לאחר שמצאו התאמה ב-♠  היא מראה Control ב-♥ בדרך ל-Slam.

עכשיו כבר פנטזתי על תוצאה של 100% אחרי שאכפיל את ה-Slam ב-♠. ללא Void ב-§ במערב, אפילו אלופי עולם יכשלו בביצוע חוזה כזה.

הפנטזיות נגמרו כשמזרח הכריזה Pass.

במה מובילים?

הדילמה של השותף שלי במה להוביל היא קשה במיוחד אחרי מהלך הכרזה כזה.

יש פה כמה שאלות שאין עליהן תשובה ברורה:

1. האם יש ליריבות התאמה כפולה ב-♥ וב-♠? לפי מהלך ההכרזה כן, אבל לך תדע.

2. האם יש להן התאמה רק ב-♠ והייתה היא הבנה?

3. האם יש להן התאמה רק ב-♥ והייתה היא הבנה?

4. האם אין להן התאמה ב-♥ ואין להן התאמה ב-♠? כן גם במקרה זה הייתה אי-הבנה

5. מדוע מזרח, שהראתה Limit bid של 15-17 נקודות בהכרזה הראשונה שלה, לא כיבדה את רצונה של השותפה לבדוק Slam?

לך תבחר הובלה במצב כזה. במה הייתם אתם מובילים? השותף הוביל ב-6♦.  

כשראיתי את הדומם, ראיתי Void בסדרה אליה נעשה טרנספר: סדרת ה-♠. ההובלה התבררה כקטסטרופלית. היריבות ביצעו את החוזה עם לקיחה עודפת. התוצאה של היד רחוקה מאד מהפנטזיות שלי: 2.45%.

זה התחיל רע

התחרות התחילה באיחור של כ-20 דקות. הסיבה: במועדון ירושלים תוכננה סקציה אחת, אבל מספר המשתתפים הגדול חייב שתי סקציות. בגלל שהיו שתי סקציות, נוצר קונפליקט בין התוכנה של ההתאגדות לברידג' לניהול תחרות סימולטנית לבין תוכנת ה-Bridgemate.  

ארבע הידיים הראשונות היו גרועות במיוחד. בראשונה טעות קשה בהכרזה שלי. בשלישית טעות קשה במשחק של השותף ובשתי האחרות היריבים החזקים הגיעו לחוזים מוצלחים יותר מרוב ה-Field וביצעו אותם, עם תוצאה טובה יותר מאחרים.

אין לנו מה לעשות כשהיריבים מבצעים 3NT עם שלוש לקיחות עודפות ורוב ה-Field מבצע ♦5 עם לקיחה עודפת.  

האם זה חוסר מזל?
לאורך הזמן המזל או חוסר המזל מתאזן:
 Once you win once you lose. הכלל שלי הוא: לא להיתלות בחוסר מזל כאשר אני לא שיחקתי מצוין. בתחרות הזאת אני שיחקתי גרוע.

באותה מידה אי אפשר להגיד שהשותף אשם, כשגם אני לא משחק טוב. בקריירת הברידג' שלי היו לי שני מקרים של תחרויות ארציות עם 38% שיכולתי להגיד שהשותף אשם. בשני המקרים מדובר בשותפים חלשים ממני, שהתחרות הארצית בה שיחקתי איתם הייתה פעם ראשונה ששיחקתי איתם.

באחת שיחקתי כשחקן מתחיל לא פחות טוב מהזוגות הראשונים בתחרות. השותפה שלי הייתה אחראית באופן מלא לשמונה תוצאות Bottom. אני הייתי היחד שביצע חוזה של 3NT. ביצעתי אותו נגד זוג שחקנים שגם היום הם שחקנים טובים ממני (ומתואמים היטב ביניהם). ה-Bottom היחיד שהייתי אחראי לו היה Double על חוזה של ♥6. אני מחזיק שני קלפי A וב-♦ גם את ה-KQ בנוסף ל-A. למזלי הרע הזוג ששיחקתי נגדו היה היחיד שלא הראה את ה-void ב-♦ בדרך ל-♥6.

האם זה כל כך נורא שעשינו 45% בתחרות סימולטנית ארצית?
אנחנו זוג ש"שווה" בערך 60% בתחרות סימולטנית ארצית. על מנת לענות על השאלה הזו, אספר לכם על שחקנים אחרים.
בגביע המדינה שיחקנו בשלב ההצלבה נגד הקבוצה שזכתה בגביע. נגד כל אחד משני זוגות יריבים שיחקנו 12 ידיים (גם שותפינו לקבוצה שיחקו נגד שני זוגות יריבים 12 ידיים). 

הזוג הראשון ששיחקנו נגדו, רון פכטמן וסיגל מליאנה, היה היחיד שחשבתי שאנחנו יכולים לנצח. אין חולק על זה שרון פכטמן הוא אחד השחקנים הטובים ביותר בארץ. אבל כתבתי כמה פוסטים על שותפות בין שחקנים עם פערי רמות גדולים. למשל: השלם קטן מסכום חלקיו: על שותפות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים.

המושב הראשון הסתיים בהפרש של כשישים IMPs לטובת הקבוצה היריבה. רון פכטמן שיחק נפלא ולא עשה אף שגיאה ואף אי-דיוק ב-12 ידיים. 

המושב השני הבטיח פחות: הפעם פכטמן שיחק עם בר טרנובסקי. שחקן  עתיר הישגים ברמה גבוהה מאד. השותפים שלנו התקשו להתמודד מולם, ובשולחן השני זה הסתיים בהפרש גבוה לטובתם. המושב השני הסתיים רק בארבעה IMPs לטובת הקבוצה היריבה. אתם יכולים להבין מזה שבשולחן שלנו ניצחנו בהפרש גדול. הזוג ששיחקנו נגדו היה אודי פרידלנדר וינון לירן. כמה חודשים אחרי זה הזוג הזה זכה באליפות העולם הפתוחה לזוגות. אין שום ספק שפערי הרמה בינם ובינינו גדולים מאד. ביום רגיל הם צריכים לנצח אותנו בהפרש גדול. 

אם זוג ברמה הזו יכול להפסיד נגדנו ביום רע במיוחד שלהם, גם לנו מותר ביום רע לעשות 45% בסימולטנית ארצית.