תחרויות בתי הספר: מרכז ופריפריה

גם השנה אורגן יום בתי הספר בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב באופן מוצלח. הילדים שאני מלמד נהנו וחזרו עם יותר רצון להמשיך לשחק ברידג' וללמוד ברידג'. 

כל הכבוד למושיקו מיוחס, שאחראי על ברידג' לילדים בהתאגדות, ולכל הרבים והטובים שהיו מעורבים בארגון היום הזה (לא אזכיר שמות, על מנת לא לפגוע במישהו ששכחתי במקרה להזכיר את שמו). 

במהלך מעט השנים שאני מלמד ילדים ברידג', פגשתי כמה מורים שעושים עבודה נפלאה לאורך שנים. חלקם מאזור המרכז וחלקם מהפריפריה.

חשיבות הוראת ברידג' בפריפריה

ילדים הגרים במרכז יכולים להגיע בעצמם למועדון וללמוד. כמובן, שעדיף שילמדו באופן שיטתי אצל מורים טובים בבית ספר.

כשמדובר בפריפריה, ספק גדול אם ילדים שלא ילמדו בבית ספר, יוכלו להגיע למועדון או מסגרת אחרת בה יוכלו ללמוד ברידג'.  

העבודה השיטתית והמסורה של מורים בפריפריה, פותחת את האפשרות ללמוד את המשחק ולהנות מהמשחק.

בנוסף לתלמידים של מורים ותיקים בפריפריה, זכו השנה במקומות גבוהים בתחרויות, תלמידים של שני מורים חדשים יחסית מהפריפריה. הזכייה של תלמידים אלה, מעידה על כשרונם ויכולותיהם, אבל גם על עבודה טובה במיוחד של המורים שלהם. 

מדובר בתלמידים של אורי אסרף מאילת ושל אוסאמה דניאל, המלמד במגזר הערבי באזור נצרת והצפון.  

התלמידים שלי

גם השנה הגיעו התלמידים שלי מבית ספר שחקים להישגים נאים על אף שבשונה מהשנתיים הקודמות, לא זכו במקומות ראשונים (ראשון עד שלישי) בתחרות. 

כמעט כל התלמידים שלי השתתפו בתחרויות המיני ברידג' עם שליט. שירה קליין ואריאל סמורגוז'בסקי צברו 62.88% וסיימו במקום השמיני במזרח-מערב מתוך 46 זוגות. נדב דומיניץ ואריאל אמיתי סיימו במקום השמיני מתוך 47 זוגות בצפון-דרום עם 56.83%.

בשונה משנים קודמות, בהן רק חלק מהתלמידים שלי רצו להשתתף בפסטיבל, השנה כל התלמידים שלי רצו להשתתף בפסטיבל. הגיעו 10 תלמידים, שממשיכים ללמוד בברידג' בסמסטר השני.
מדיניות בית הספר הייתה לא לאפשר לתלמידים, שלמדו בסמסטר הראשון ובחרו ללמוד משהו אחר בסמסטר השני, במקום ללמוד ברידג', להשתתף בפסטיבל. התלמידים שהפסיקו ללמוד היו מעוניינים להשתתף ולא השתתפו בגלל מדיניות בית הספר. 
לא השתתפו גם תלמידים חדשים שהתחילו בסמסטר השני. אחרי שני שיעורים, הם אינם יודעים מספיק.

בפעם הראשונה מאז שאני מלמד, השתתפו שני תלמידים שלי, בתחרות ברידג' למתקדמים. 
יאיר פישלר ואורי פלינט סיימו במקום ה-7 המכובד מתוך 13 במזרח-מערב. הם צברו 49.13%. אם תקראו את הפסקה הבאה, תבינו שמדובר בהישג גדול יותר ממה שמראים המספרים היבשים.

כיצד הגיעו תלמידים שלי לתחרות ברידג' למתקדמים?
בית ספר שחקים הוא בית ספר למחוננים ומצטיינים.
המחוננים עוזבים את בית הספר הרגיל שלהם במשך יום אחד בשבוע ולומדים בשחקים.
המצטיינים מגיעים בשעות אחר הצהריים המוקדמות לאחר יום הלימודים בבית הספר הרגיל.
לתלמידים מוצע מבחר רחב של שיעורים בנושאים מגוונים מהם הם בוחרים 2-3 שיעורים בכל סמסטר.

בשנה שעברה הייתה קבוצה מוכשרת של מחוננים. כולם פרט לאחד לא המשיכו ללמוד, לאו דווקא בגלל שלא רצו ללמוד ברידג'. הם לא המשיכו משום שלא המשיכו ללמוד בבית הספר.  
   
לקבוצת המחוננים הגיעו בתחילת השנה רק שלושה תלמידים. הצעתי לא ללמד את המחוננים השנה ולהסתפק בקבוצה הגדולה יותר של המצטיינים. מנהלת בית הספר רצתה שאמשיך ללמד. הסכמתי. הקבוצה כללה את התלמיד שלמד בשנה שעברה במשך שני סמסטרים ושיחק כבר במספר מצומצם של תחרויות במועדון. תלמידה חדשה ותלמיד, ששנתיים קודם למד אצלי סמסטר אחד של מיני ברידג'.

ללמד קבוצה עם פערי רמות כאלה זה אתגר לא פשוט. כששיחקנו נאלצתי לשחק עם התלמידה המתחילה. למדנו רק מיני ברידג'. לקראת הפסטיבל ביקש התלמיד הוותיק לשחק בברידג' למתקדמים ולא במיני ברידג' עם שליט.

חיפשנו שותף מתאים ולא מצאנו. התלמיד הוותיק הציע לתלמיד, שלמד רק מיני ברידג', שהוא יהיה השותף. הוא הסכים. בשני השיעורים לפני הפסטיבל לימדתי את הקבוצה הקטנה הזו ברידג' ולא מיני ברידג'. התלמיד החדש יותר, למד גם מחומר כתוב של שיעורים שלי ששלחתי לו. שאל אותי שאלות ועניתי לו. בנוסף, שיחק קצת איתי ועם השותף שלו ב-BBO. 

אם הרקע הדל הזה הגיע לתחרות ברידג' למתקדמים בפסטיבל.
זה היה יכול להיגמר בתוצאה טובה יותר לולא זה, שהתלמיד הוותיק יותר היה כרוז רק ביד אחת וחברו, שבקושי למד, היה הכרוז במספר ידיים.

שיפוט: בעיה במושב השלישי של תחרות הזוגות הפתוחה

כרגיל, פסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב היה מוצלח ומהנה.

הארגון היה, לטעמי, אפילו מוצלח יותר משנים קודמות והשימוש ב-bridgemates משפר את התנהלות התחרויות.

לצערי, אני נאלץ להתייחס גם למה שהיה פחות מוצלח השנה, לפחות במושב השלישי של תחרות הזוגות הפתוחה: השיפוט. 

אזכיר בקצרה שני אירועים, שאיני בא לשפוט את השופטים, ובהמשך אדבר בהרחבה על בעיה כללית בשיפוט של המושב השלישי של תחרות הזוגות הפתוחה, כולל אירוע בו אני הייתי מעורב.  

בדף הפייסבוק של התאגדות הברידג' הישראלית, התלונן נתנאל הררי, שלמד איתי בקורס מורים לברידג', על החלטת שיפוט. איני זוכר מקרים דומים של תלונה בפייסבוק על שיפוט בפסטיבל.

בשיחה עם אחד השחקנים שאני מכיר, הוא סיפר לי שלא ישן כל הלילה הקודם בגלל החלטת שופט לא סבירה ביום הקודם. 

אני ושופטי ברידג'
אינני מתלונן סדרתי נגד שופטי ברידג'. לא התלוננתי כשלא קיבלתי את הנקודה הבינלאומית הראשונה שלי, רק בגלל החלטת שופט שגויה.

אספר לכם בהרחבה על מקרה שקרה לי כשחקן מתחיל בפסטיבל לפני כשש שנים, שיבהיר את יחסי לשופטים שאת רובם אני מעריך ומכבד.

אני לא נפגעתי כשהייתי אחד היחידים שביצע בהצלחה חוזה של ♥4.
ביצעתי אותו לאחר הכרזת Ghestem של שחקן יריב. הבנתי שעם ארבעה קלפים בסדרת השליט ביד (כולל A ו-Q) מול ארבעה קלפים בדומם (כולל 10 ו-9), הדרך היחידה שלי לבצע את החוזה היא לעקוף לכיוון ה-Q ולמצוא ביד עם שתי חמישיות בסדרות אחרות את ה-J♥. הבנתי שאחרי זה עלי להימנע מלקיחת קלפים גבוהים בסדרות הארוכות של מכריז ה-Ghestem, לפני הוצאת השליטים.

הנפגע היה שופט מחו"ל לו קראנו, אחרי שאחד היריבים הפך לכרוז ואמר שטעו בהסבר ה-Gehestem. לא הייתה מחלוקת על העובדות. השופט פסק שלשותפתי, שישבה לפני הכרוז מותר להכריז. היא הכריזה הכרזה שאינה Pass ואני הפכתי לכרוז. 

הבעיה הייתה שאחד משני היריבים הצעירים, אמר לשופט בטון כועס במיוחד שהוא מתכוון לערער. ראיתי שהשופט נעלב. אמירה כזאת שקולה לטענה שהשופט אינו יודע את החוק (עובדתית אין ספק שהשופט צדק). 

חששתי שאותו שחקן עלול להגיע לנבחרת הצעירה של ישראל (זה לא קרה) ולחזור על התנהגותו כמי שמייצג את ישראל ואת התאגדות הברידג' הישראלית. 
פניתי למישהו בהתאגדות ותיארתי את מה שקרה. השחקן אותר וננזף. 

מה קרה במושב השלישי של תחרות הזוגות המרכזית
איתרע מזלי וישבתי באחת הסקציות הרחוקות ביותר מגמר א'. אני מבין שיותר מעניין לצפות בבכירי שחקני גמר א' מאשר לצפות בי, אבל זה עדיין לא מצדיק את זה ששופט (המילה שופט מתייחסת לשני המינים) יגיע אלינו כחמש דקות אחרי שקראנו לשופט בגלל בעיה שיצר שחקן יריב.

לאחר שהגיע שופט ופסק, המשכנו לשחק את היד. לא הספקנו לשחק את היד השנייה. קראנו שוב לשופט. הפעם זה לקח כמעט שלוש דקות. הדרישה שלי ושל שותפי הייתה שנקבל  Average Plus על היד. ציינתי שמבחינתי גם היריבים יכולים לקבל Average Plus (לדעתי הלא מלומדת, מן הראוי היה שגם הם יקבלו Average Plus).

אנחנו לא צריכים להיענש פעמיים על כך ששופט מגיע באיחור לא סביר: גם לא לשחק יד וגם לקבל Average. השופט שהגיע, התעקש לתת לנו Average. ביקשתי ממנו בנימוס להתייעץ עם השופט שהגיע בפעם הקודמת ומכיר את העובדות. הוא סירב בתוקף ואמר: "אני החלטתי".

שיפוט בכדורגל ושיפוט בברידג'
ההתעקשות של השופט, לא לדבר עם השופט שהגיע בפעם הראשונה דומה קצת לשיפוט בכדורגל במקרה הבא:

שופט ראשי שעומד 50 מ' מהכדור מקבל החלטה ולא מתייעץ עם הקוון שהיה ליד הכדור.

האנלוגיה לכדורגל לא מלאה: בכדורגל השופט הראשי בדרך כלל בכיר מהקוון. במקרה הספציפי שלנו השופט הראשון שהגיע בוודאי אינו פחות בכיר מהשופט השני.

השיטה של מיכה: השפעת הידיים הראשונות בתחרות על ההמשך

בנסיעה חזרה לירושלים לאחר המושב השני של תחרות הזוגות המרכזית בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב הייתי מתוסכל. 

שיחקתי בפעם הראשונה בתחרות ארצית עם טל פרנד, שחקן צעיר טוב ונחמד. נבצר מהבן שלי להשתתף בתחרות וכל השותפים האחרים שלי חשבו שאשחק איתו ולכן קבעו כבר עם שותפים אחרים. מהעונים למודעת חיפוש השותפים שפרסמתי באתר ההתאגדות, מיהרתי לבחור בטל, אותו כבר פגשתי כששיחקתי נגדו בגמר ב' של אליפות הארץ ב-IMP. 

במושב הראשון שיחקנו טוב ועשינו תוצאה טובה. במושב השני עשיתי שתי שגיאות קשות בשתי הידיים הראשונות, נגד זוג שאינו מהאריות שבחבורה. ההתחלה הגרועה, השפיעה עלי עד היד הרביעית מהסוף. גם השותף שלי יצא מריכוז. התוצאה הייתה בהתאם.

השיטה של מיכה

כשסיפרתי למי שנסעו איתי בחזרה לירושלים, מה קרה לי אחרי שתי הידיים הראשונות, אמר לי אורן טולדנו, שחקן הנבחרת הצעירה, שהוא מכיר את התופעה של השפעת הידיים הראשונות על המשך התחרות, קוראים לזה בנבחרת הצעירה השיטה של מיכה, על שמו של מיכה עמית, שמילא בעבר את תפקיד הקפטן הספורטיבי.

ההנחיה של מיכה, הייתה לנסות לשחק טוב את שתי הידיים הראשונות ואת שתי הידיים האחרונות.

מעט על פסיכולוגיה בברידג'

באופן רציונלי צריכים לגמור לשחק יד ולהתעלם ממה שקרה בה ולעבור ליד הבאה ולהתמקד בה. שחקני ברידג' הם בני אדם ולפעמים היד הקודמת או הידיים הקודמות משפיעות על ההמשך. כשבאים לתחרות מצפים להנות ממנה ולרוב גם מצפים להצלחה.

כשמתחילים טוב, יותר נינוחים בהמשך והלחץ קטן. כשמתחילים רע, קשה להתעלם מזה וזה עלול להשפיע בהמשך. זה גם הרציונל של ההנחיה של מיכה עמית לשחקני הנבחרות בתקופה שכיהן בתפקיד הקפטן הספורטיבי.

הצד השני של המטבע הוא כשנינוחים יותר מדי. כשהכל הולך מצפים שזה יימשך. השאננות הולכת וגדלה. בסוף היא עלולה להביא בידיים האחרונות לתוצאות גרועות, שעלולות לעשות את ההבדל בין מקום ראשון למקום עשירי. זה ההיגיון מאחורי ההנחיה של מיכה עמית ביחס לידיים האחרונות.

לא רק אני הייתי מתוסכל

לא רק שותפי ואני היינו מתוסכלים בסוף המושב השני של התחרות. גם הכרוז הפולני ששיחק נגדנו סיבוב אחד לפני סיום המושב.

מדובר ביד 26.

הכרוז הפולני במזרח הכריז 1NT ושותפתו הכריזה ♥2, שהוסבר כטרנספר ל-♠. הכרזתי Double, המבקש הובלה ב-♥.

לאחר הטרנספר, ייתכן חוזה ב-♠ או חוזה ללא שליט, אם למזרח רק שני קלפים בסדרה.

כנגד חוזה ללא שליט, אני חוסך מהשותף הובלה לא רצויה בסדרה שחורה בה יש לי קלף יחיד. 

כנגד חוזה ב-♠ במצב בו לאף אחד מהיריבים יש יותר מקלף יחיד בסדרה ולשותף שלי A♥ או Q♥ הובלה בסדרה הזו, עשויה להיות טובה להגנה. גם במצבים בהם ה-A♥ אינו במזרח זו עשויה להיות הובלה טובה. במקרה זה החוזה היה ♠2.

השותף שלי הוביל ב-A♥ והמשיך ב-♥ קטן. זכיתי ב-K♥ והמשכתי ב-§. קיוויתי שה-A§ אצל שותפי והוא יחזור ב-§ וייתן לי חיתוך.

התקווה שלי נכזבה, אבל הכרוז הפולני עיכב את ה-A§. אולי חשב שהובלתי בקלף קטן על מנת להראות קלף נכבד בסדרה. השותף שלי זכה בלקיחה והמשיך ב-§ אותו חתכתי באמצעות ה-♠ היחיד שבידי.

את ה-♥ ששיחקתי חתך שותפי ב-7♠ והמשיך ב-§ נוסף.

הכרוז חשב ארוכות וחתך ב-A♠ כשזרקתי ♥ מידי. החיתוך ב-A♠   הגביה את ה-J♠ של שותפי שזכה בלקיחה, בנוסף ללקיחה אחת ב-♦, שההגנה זוכה בה תמיד.  

הכרוז הפסיד 2 לקיחות ב-♥, שלוש לקיחות ב-♠ (שתי לקיחות באמצעות חיתוך ואת ה-J♠), אחת ב-§ ואחת ב-♦.

מדוע חתך השחקן הפולני ב-A♠?

השחקן הפולני חשב ארוכות לפני שחתך ב-A♠. ההסתברות הגבוהה ביותר לחלוקת חמישה קלפים בסדרת שליט בין המגנים היא שאחד המגנים מחזיק בשני קלפים והשני בשלושה. 

הפולני הניח שזה המצב. אסור לו לחתוך בקלף קטן מה-T♠. חסרים לו 7,8,9 ו-J. כל אחד מהם גבוה מיתר הקלפים בדומם ובחלוקה של 2-3 יחתכו מעליו. 

אם ה-J♠ אצלי, עליו לחתוך ב-A♠. 

אם ה-J♠ אצל שותפי, הוא יכול לזכות באמצעות חיתוך ב-T♠. היות שהוא אינו יודע, היכן ה-J♠, חיתוך ב-A♠ מבטיח הוצאת כל השליטים של היריבים בחלוקה של 3-2, במשיכה של כל השליטים של המגנים באמצעות ה-K♠ וה-Q♠ שבידו.

הערת שוליים
השחקן הפולני דיבר שוב ושוב עם שותפתו. מטון הדיבור הבנתי שהוא דיבר על החיתוך בקלף היחיד שבידי והתוצאות העגומות של החלוקה בהמשך. אני משער שעל פי השיטה של מיכה, קרוב לוודאי שבשתי הידיים האחרונות הוא כנראה לא הצליח במיוחד. 

  

פסטיבל הברידג' בתל-אביב: הגנה מרתקת שלא שוחקה

ביד 13 במושב הראשון של תחרות ה-IMP בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב, נפלתי פעם אחת בחוזה מוכפל של ♠3 לאחר הובלה של צפון ב-K♦. 

משחק מעניין הוחמץ במקרה שאני מכריז Pass על הכרזת ה-♣3 של דרום. תכנית המשחק של ההגנה ושל הכרוז צריכה להיות תכנית לא שגרתית. במשחק מדויק הכרוז ייפול בתסריט זה פעם אחת.

מהלך ההכרזה

לאחר הכרזות Pass של צפון ומזרח, הכריז דרום ♦1. הכרזתי ♠1. שוב הכרזות Pass של צפון ומזרח ודרום הכריז  ♣2. הכרזתי ♠2. לאחר Pass נוסף של צפון ומזרח, הכריז דרום ♣3. הכרזתי ♠3. צפון הכפיל עם חמישה קלפים בסדרת השליט.

מה היה קורה אילו שיחקנו בהגנה נגד חוזה של ♣3

מהלך ההכרזה הראה שלדרום יש יד חזקה כנראה עם חמישיות בשתי סדרות המינור. ברור שלצפון אורך ב-♠. כשרואים את קלפי הדומם מוצאים שם לפחות קלף אחד יותר מדי בסדרת השליט, בהשוואה לתחזית אופטימית. כשנפרס הדומם רואים גם שלושה קלפים בסדרת ה-♣.

אפשר להסיק שלשותף יש קלף יחיד ב-♠ ושני קלפים ב-♣.

אסור לנסות להוציא שליטים, משום שה-Q♣ של מערב מוגנת.

תכנית המשחק היא לנסות לקצר את הכרוז בסדרת השליט ביד הארוכה, באמצעות חיתוך קלפי ♠ במזרח וחיתוך מעליהם על ידי הכרוז.

מובילים ב-A♠ שמועך את ה-K של הכרוז. עכשיו משחקים ♠ קטן מהיד. מזרח חותך עם ה-3♣ והכרוז מעליו עם ה-8♣.

הכרוז צריך לשחק את סדרת ה-♦ במטרה להכריח את מערב לחתוך.

הוא משחק את ה-6♦ וה-A♦ של מערב מועך את ה-K♦ בדומם.

מערב ממשיך עם ה-6♠  המכוסה על ידי ה-7♠ של צפון. מזרח חותך עם ה-4♣ והכרוז מעליו עם ה-T♣.

הכרוז משחק את ה-7♦. מערב חותך ב-9♣ ומשחק את ה-T♠. מזרח זורק ♥ קטן. הכרוז חותך ב-J♣.

צפון חייב לזרוק קלפי ♠ ולשמור את קלפי ה-♥.

הכרוז זכה עד עכשיו רק ב-3 לקיחות בסדרת השליט. הוא יכול למשוך את ה-K♣ ואת ה-A♣ שמפיל את ה-Q במערב. ה-J♦ הוא הלקיחה השישית של הכרוז וה-Q♦ הלקיחה השביעית. הגנה זכתה ב-3 לקיחות.

נותרו הקלפים הבאים:

דרום:

  - ♠

Q6♥

  9♦

 - ♣

מערב:

 Q♠

AT♥

  - ♦

 - ♣

צפון:

 - ♠

J9♥

 - ♦

 7♣

מזרח:

 - ♠

K8♥

  T♦

 - ♣

מה שלא ישחק דרום, ההגנה תזכה בשתי לקיחות והכרוז בשליט האחרון בדומם.

על אוריינות והכרזות Slam

המושג אוריינות במשמעותו הבסיסית, מתייחס ליכולת קריאה וכתיבה. מישהי במשרד החינוך של מדינת ישראל, החליטה לפני 15-20 שנה לאמץ שיטה חדשה וכושלת, ללימוד קריאה וכתיבה בכיתות הנמוכות בבתי הספר היסודיים לה קראה "אוריינות". התוצאה הייתה שלא מעט ילדים, שבשיטה הקודמת קראו וכתבו, התקשו בקריאה ובכתיבה.

אחד ממוספי סוף השבוע, של אחד העיתונים, הציג תחקיר שביצע בנושא.

כל אנשי האקדמיה שרואיינו, התנגדו לשיטה. הם טענו שהיא נוסתה ונכשלה בארה"ב ולכן הופסק השימוש בה.

הגדיל לעשות פרופסור ידוע מאוניברסיטת חיפה, שטען שלא ניתן למצוא אף אחד באקדמיה בעולם, שתומך בשיטה.

הגברת ממשרד החינוך הציגה טיעוני נגד. הוא הוסיפה, שהפרופסור מאוניברסיטת חיפה טועה, וציינה שם של פרופסור מחו"ל התומך בשיטה (היה קשה למצוא יותר משם אחד). 

העיתון ביקש את תגובתו של הפרופסור מאוניברסיטת חיפה. הוא ענה שנכון שהפרופסור שצוין תמך בשיטה, אבל הוא נפטר לפני 40 שנה.

מה לאוריינות ולסלאמים?

בפוסט: שיעור פרטי לירושלמים: איך לא להכריז Slam? הזכרתי שיטה כושלת אחרת. קונבנציה לקבלת מידע על קלפי מפתח בדרך להכרזת Slam. לקונבנציה קוראים בלשון העם: "אסים וקינגים ביחד".

נזקה פחות  מנזקה של ה"אוריינות", שאימץ בעבר משרד החינוך: מי שמשתמש בה יכול לקרוא ולכתוב, אבל הוא יכריז יותר סלאמים, שלא צריך להכריז ופחות סלאמים, שצריך להכריז, ממי שמשחק שיטה טובה יותר. 

מה קרה מאז שפרסמתי את הפוסט?

מאז פרסום הפוסט הפכתי, בעל כורחי, לכתובת לזוגות שאחד מהם, רוצה להמשיך לשחק "אסים וקינגים ביחד" וחברו רוצה לשחק RKCB,  כפי שעושים כל השחקנים ברמה גבוהה ששיחקתי נגדם וכל שחקני הצמרת העולמית, שצפיתי בהם בשידורי BBO של התחרויות ברמות הגבוהות בעולם.

זה שרוצה לשחק RKCB, שולח את חברו לדבר איתי או מצטרף לחברו ושניהם מדברים איתי.

לא בהכרח צריך לדבר איתי. קרוב לוודאי שאם תדברו אם שחקנים טובים בהרבה ממני, תשמעו את אותו הדבר.

השורה התחתונה

השתמשו ב-RKCB. אם זה קשה מדי ומסובך מדי עבורכם, השתמשו בקונבנציית Blackwood הקלאסית: שואלים רק על קלפי A. ואם מחליטים לבדוק קלפי K (לרוב כשבודקים אפשרות להכרזת  Slam גדול), שואלים בנפרד על קלפי K.

הימנעו משימוש ב"אסים וקינגים ביחד", גם אם התברר לי בשיחות עם הפונים, שמקורה של הקונבנציה לא בירושלים. זה שהיא לא הומצאה כאן, לא הופך אותה לטובה יותר.

הערת שוליים

ייתכן, שכמו בסיפור על שיטת ה"אוריינות" של משרד החינוך, לפני הרבה שנים, מישהו יגיד לכם שאני טועה ויציג שם של שחקן טוב אחד, שתומך בשיטה. לא אופתע אם יתברר, שהוא נפטר לפני 40 שנה.

ארבעה סיפורים על זיכרון והגינות

סיפור ראשון

כמו בכל שנה בחודש פברואר, גם השנה מתקיים פסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב (השנה בין ה-20 ל-26 בפברואר).

לפני מספר שנים, הבן שלי ואני ישבנו במזרח-מערב בתחרות הזוגות המרכזית. 

הגענו לשולחן בו ישבו שתי גברות נחמדות וכל אחד התבונן בקלפים שבידיו. פתאום קרא הבן שלי לשופט התחרות. כשזה הגיע, הסביר לשופט שאנחנו משחקים לוחות (Boards) לא נכונים.

הגברות העבירו בטעות את הקלפים שקיבלו משולחן אחר והשאירו את הקלפים ששיחקו כמה דקות קודם לכן.

למרות שהן התבוננו בקלפים ששיחקו כמה דקות קודם לא זכרו את הקלפים ששיחקו. 

סיפור שני

הפעם אקח אתכם לקצה השני של זיכרון. בריאן זייטמן, הבעלים של מועדון מרכז הברידג' בירושלים, סיפר לי שבאותו פסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב, קרא אלדד גינוסר, אחד מטובי השחקנים בארץ, לשופט התחרות. 

הוא הסביר לשופט שהוא כבר שיחק את אותה יד בתחרות שנה לפני כן.
איך זה קורה שאותה יד חוזרת, אם מחשב מחלק אותה רנדומלית?
ההסתברות מאד נמוכה, אבל גבוהה מאפס.
תחשבו על מישהו שזוכה בפרס הראשון בלוטו. ההסתברות לכך מאד נמוכה.
עכשיו תחשבו על מישהו שזכה פעמיים בפרס הראשון בהגרלת הלוטו. ההסתברות אפסית, אבל גם זה כבר קרה. 
כפי שאותו אדם יכול לזכות פעמיים בפרס ראשון בלוטו, אותה יד יכולה להופיע פעמיים בחלוקה רנדומלית של מחשב.

זה אינו רק סיפור על זיכרון. זהו גם סיפור על הגינות: מי חוץ מאלדד יכול לדעת שזכר יד ששיחק שנה לפני כן? הוא היה יכול לא לקרוא לשופט ולהנות מיתרון של מי שמשחק פעם שנייה את אותה יד.   

הערה: התברר לי שמה שתיארתי לא היה מדויק, מסתבר שלא היה מדובר רק ביד אחת, אלא בסט שלם של ידיים, שחזרו. זה אינו משנה את מהות העניין: ההסתברות לחזרה יותר מפעם אחת נמוכה, לזכור זה נדיר ואת היתרון הלא הוגן אפשר לנצל או לקרוא לשופט ולא לנצל. 

סיפור שלישי
אותו אלדד גינוסר, היה המורה שלי בקורס שחקני תחרויות. השתתפתי בו אחרי ששיחקתי כמה שנים בתחרויות.
אחד השיעורים עסק במציאת ה-Q. יש לכם בסדרה אחת את כל הקלפים הגבוהים, פרט ל-Q. ה-A נמצא ביד אחת (נניח ביד הכרוז) וה-K ביד השנייה (נניח בדומם). אפשר לבצע עקיפה לכל אחד מהצדדים. 
בשיעור למדנו לדחות את העקיפה וקודם לנסות לקבל רמזים, לפי המשחק של היריבים, אצל מי מהם יש הסתברות יותר גבוהה למצוא את ה-Q. 

אחרי השיעור שלחתי לו דוא"ל ובו סיפרתי לו, ששיחקתי בתחרות יד שמתאימה לנושא, לא פחות מהידיים שהביא לתרגול.
התנצלתי שזכרתי רק את הקלפים המשמעותיים ואת מספר הקלפים בכל סדרה בכל יד.
כך למשל לא זכרתי האם בנוסף ל-K♥ היו לי באותה סדרה 6,4,2 או 3,5,7 או כל צירוף אחר של 3 קלפים מתוך 6 הקלפים שצוינו. כשתיארתי אותה כתבתי: Kxxx♥.

את היד הזו שיחקתי שנתיים קודם, בתחרות ארצית במועדון אביבים.
הייתי מאד גאה בתוצאה שלי ביצוע חוזה של ♠4 עם לקיחה עודפת. לא כולם הגיעו לחוזה הזה בהתאמה של 4-3 בסדרת השליט. רק כ-20% מאלה שהגיעו ביצעו את החוזה עם לקיחה עודפת.
לגאווה שלי הייתה סיבה נוספת: אני, אז שחקן מתחיל, שיחקתי נגד הגנה טובה במיוחד. היריבים שלי היו דוד בירמן, אחד מטובי השחקנים בישראל בכל הזמנים ואשתו דניאלה (בדרגת אמן בינלאומי). טעות הכי קטנה שלי ואני היחיד שלא מבצע את החוזה. 

סיפור רביעי
זהו סיפור טרי משיעור שלי בבית ספר למחוננים השבוע. בדרך כלל, אני מלמד נושא ומכין לתרגול ידיים העוסקות באותו נושא. שניים-שלושה שיעורים לפני יום בתי-הספר בפסטיבל, אין לימוד של נושאים חדשים ואין ידיים מוכנות: מערבבים קלפים ומשחקים אותם, כהכנה לפסטיבל.

שכחנו לערבב את אחת הידיים. אחד התלמידים ראה את הדומם של שותפו ואמר לי: שכחנו לערבב את היד הזו. בשבוע שעבר החזקתי את היד שאני רואה בדומם.

גם הסיפור הזה אינו רק סיפור על זיכרון. זהו גם סיפור על הגינות. לרוב התלמידים שלי (ילדים ומבוגרים) אינם זוכרים היום את היד ששיחקו אתמול. 
לא הייתי יכול (ובוודאי תלמידים אחרים לא היו יכולים) לחשוב על האפשרות, שהיד של לפני שבוע לא עורבבה והתלמיד זכר אותה.

אני מלמד את התלמידים שלי לא רק ברידג', אלא גם הגינות במשחק, אמון בשותף וכיבוד השותף והיריבים. במקרה של הילד הזה ברור שהצלחתי.

RKCB 0314 או RKCB 1403?

קוראים רבים, לא צריך לשכנע לשחק RKCB על מנת לבדוק אפשרות ל-Slam, משום שהם  כבר משתמשים בקונבנציה זו.
כמעט כל מי שאני פוגש בתחרויות ארציות, משחק RKCB 0314. אני מעדיף לשחק RKCB 1403. בפוסט אנסה להסביר מדוע, לדעתי, RKCB 1403 עדיף במקצת על RKCB 0314. לצערי, רוב שותפיי אינם רוצים לשחק RKCB 1403. התוצאה: רק עם הבן שלי אני משחק RKCB 1403.

מה זה RKCB?

השחקן האמריקאי אייזלי בלקווד האב (1903-1992) היה זה שפיתח את הקונבנציה הקרויה על שמו. לשיטתו, היא נועדה יותר על מנת להימנע מלהגיע לחוזי Slam לא טובים, מאשר לעזור להגיע לחוזי Slam סבירים. 

קונבנציית בלקווד מאפשרת לשאול על מספר קלפי ה-A של השותף, לצורך החלטה האם להכריז Slam או לא.

על השאלה 4NT עונים תשובה המתארת את מספר קלפי ה-A. 

Roman Key Card blackwood , בראשי תיבות RKCB, היא שינוי הקונבנציה המקורית של בלקווד, כך שגם ה-K בסדרת השליט נחשב קלף מפתח, כמו ארבעת האסים. 

הסבר על הקונבנציה
בהסבר אתמקד רק בדברים בסיסיים, הנוגעים לשאלה מדוע עדיפה הגרסה של RKCB 1403.

לאחר הכרזת 4NT, השואלת על מספר קלפי המפתח, מכריזים:

1. §5 - 0 או 3 קלפי מפתח, אם משחקים RKCB 0314. קלף מפתח אחד או 4 קלפי מפתח אם משחקים RKCB 1403.

2. ♦5 - 0 או 3 קלפי מפתח, אם משחקים RKCB 1403. קלף מפתח אחד או 4 קלפי מפתח אם משחקים RKCB 0314.

3. ♥5 - שני קלפי מפתח ללא ה-Q בסדרת השליט.

4. ♠5 - שני קלפי מפתח וה-Q בסדרת השליט.


לסיכום ההבדל בין RKCB 0314 לבין RKCB 1403 הוא במשמעות של ההכרזות §5 ו-♦5.

עם כמה קלפי מפתח אצל המשיב זה חשוב במיוחד?
אני מניח שכשלמשיב לשאלה 4NT יש 3 או 4 קלפי מפתח, אין הבדל משמעותי בין שתי הגרסאות. קרוב לוודאי שלשואל יש לפחות קלף מפתח אחד והזוג יכריז הכרזת Slam, שהוא התכוון להכריז.
על פי הרציונל של הימנעות מהכרזת Slam לא סביר, שהתווה בלקווד, ההבחנה בין חוסר קלפי מפתח וקלף מפתח אחד חשובה יותר.

מתי ההבדל משמעותי?
ההבדל המשמעותי הוא כשסדרת השליט היא § ולמשיב יש קלף מפתח אחד או אין אף קלף מפתח.

מה היתרון של RKCB 0314?
אם השואל מנסה למצוא קלף מפתח אחד אצל המשיב לשאלה, משום שלו יש שלושה קלפי מפתח, אפשר יהיה לעצור ב-§5 כאשר למשיב לשאלה אין אף קלף מפתח. המשיב מכריז §5, המראה 0 או 3 קלפי מפתח. השואל מכריז מיד Pass.
באותו מצב, כאשר משחקים RKCB 1403, התשובה, ללא קלפי מפתח היא: ♦5. כבר אי אפשר לעצור ב-§5.

מה היתרון של RKCB 1403?
אם השואל מנסה למצוא שני קלפי מפתח  אצל המשיב לשאלה, משום שלו יש שני קלפי מפתח, אפשר יהיה לעצור ב-§5 כאשר למשיב לשאלה יש קלף מפתח אחד. המשיב מכריז §5, המראה 1 או 4 קלפי מפתח. השואל מכריז מיד Pass. 
באותו מצב, כאשר משחקים RKCB 0314, התשובה, עם קלף מפתח אחד היא: ♦5. כבר אי אפשר לעצור ב-§5.

שאלה על ה-Q בסדרת השליט
קונבנציית RKCB מאפשרת גם שאלה: האם ה-Q בסדרת השליט אצל המשיב לשאלה 4NT? לרוב זו שאלה על מנת להחליט האם להכריז Slam גדול או להסתפק ב-Slam קטן.
האופן בו מבצעים זאת: השואל מכריז בגובה 5 את הסדרה הבאה אחרי הסדרה שהמשיב הכריז בגובה 5.
ללא ה-Q, המשיב מכריז את הסדרה שאחריה בגובה 5.
עם ה-Q בסדרת השליט, המשיב מדלג להכרזה הבאה.

אם הסדרה הבאה היא סדרת השליט, אין אפשרות לעשות זאת. המשיב מבין, שהשואל החליט שלא להכריז Slam משום שחסרים להם שני קלפי מפתח.

לא במקרה בחרתי להדגים זאת במקרה בו המשיב הכריז ♦5.
השואל מכריז ♥5. המשיב מכריז ♠5 ללא ה-Q בסדרת השליט ו-5NT עם ה-Q בסדרת השליט.

נבחן את המקרה שבו סדרת השליט היא ♥.
ההסתברות שנחפש את ה-Q שליט במקרה בו למשיב קלף מפתח אחד , גבוהה מההסתברות שנעשה זאת כאשר אין לו אף קלף מפתח.

אם אנחנו משחקים RKCB 0314, עם קלף מפתח אחד נשיב ♦5. לא נוכל לשאול את השותף האם ה-Q♥ בידו, משום שהוא יבין את הכרזת ♥5 כהכרזת sign off (החלטה המחייבת הכרזת Pass של השותף). נצטרך למצוא דרך אחרת, אם יש כזו, על מנת להעריך האם נכון להכריז Slam גדול או שנסתפק בהכרזת Slam קטן. 

אם אנחנו משחקים RKCB 4103, עם קלף מפתח אחד נשיב §5. נוכל לשאול את השותף האם ה-Q♥ בידו, באמצעות הכרזת ♦5. השותף יכריז ♥5 ללא ה-Q♥ ו-♠5 עם ה-Q♥.

עכשיו נדע בוודאות האם ה-Q♥ ביד השותף או בידו של שחקן יריב. 

לסיכום
ההבדל בין RKCB 0314 לבין RKCB 4103 הוא באופן ההכרזה בארבעה מצבים:
ללא קלפי מפתח, עם קלף מפתח אחד, עם שלושה קלפי מפתח ועם ארבעה קלפי מפתח. שני המצבים הראשונים, משמעותיים ושכיחים יותר.

כאשר למשיב יש קלף מפתח אחד או אין לו אף קלף מפתח, השוני בא לידי ביטוי מעשי בעיקר בשני מצבים כשסדרת השליט היא § ובמצב אחד בו סדרת השליט היא ♥.

כאשר השליט הוא § לכל אחת מהשיטות יתרון במצב אחד וחיסרון במצב השני.

כאשר השליט הוא ♥ ויש חשיבות למיקומה של ה-Q♥ , יש יתרון להכרזה על פי RKCB 4103.