יום שישי, 27 בפברואר 2015

שיפוט: בעיה במושב השלישי של תחרות הזוגות הפתוחה

כרגיל, פסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב היה מוצלח ומהנה.
הארגון היה, לטעמי, אפילו מוצלח יותר משנים קודמות והשימוש ב-bridgemates משפר את התנהלות התחרויות.

לצערי, אני נאלץ להתייחס גם למה שהיה פחות מוצלח השנה, לפחות במושב השלישי של תחרות הזוגות הפתוחה: השיפוט. 

אזכיר בקצרה שני אירועים, שאיני בא לשפוט את השופטים, ובהמשך אדבר בהרחבה על בעיה כללית בשיפוט של המושב השלישי של תחרות הזוגות הפתוחה, כולל אירוע בו אני הייתי מעורב.  

בדף הפייסבוק של התאגדות הברידג' הישראלית, התלונן נתנאל הררי, שלמד איתי בקורס מורים לברידג', על החלטת שיפוט. איני זוכר מקרים דומים של תלונה בפייסבוק על שיפוט בפסטיבל.

בשיחה עם אחד השחקנים שאני מכיר, הוא סיפר לי שלא ישן כל הלילה הקודם בגלל החלטת שופט לא סבירה ביום הקודם. 

אני ושופטי ברידג'
אינני מתלונן סדרתי נגד שופטי ברידג'. לא התלוננתי כשלא קיבלתי את הנקודה הבינלאומית הראשונה שלי, רק בגלל החלטת שופט שגויה.

אספר לכם בהרחבה על מקרה שקרה לי כשחקן מתחיל בפסטיבל לפני כשש שנים, שיבהיר את יחסי לשופטים שאת רובם אני מעריך ומכבד.

אני לא נפגעתי כשהייתי אחד היחידים שביצע בהצלחה חוזה של 4.
ביצעתי אותו לאחר הכרזת Ghestem של שחקן יריב. הבנתי שעם ארבעה קלפים בסדרת השליט ביד (כולל A ו-Q) מול ארבעה קלפים בדומם (כולל 10 ו-9), הדרך היחידה שלי לבצע את החוזה היא לעקוף לכיוון ה-Q ולמצוא ביד עם שתי חמישיות בסדרות אחרות את ה-J. הבנתי שאחרי זה עלי להימנע מלקיחת קלפים גבוהים בסדרות הארוכות של מכריז ה-Ghestem, לפני הוצאת השליטים.

הנפגע היה שופט מחו"ל לו קראנו, אחרי שאחד היריבים הפך לכרוז ואמר שטעו בהסבר ה-Gehestem. לא הייתה מחלוקת על העובדות. השופט פסק שלשותפתי, שישבה לפני הכרוז מותר להכריז. היא הכריזה הכרזה שאינה Pass ואני הפכתי לכרוז. 

הבעיה הייתה שאחד משני היריבים הצעירים, אמר לשופט בטון כועס במיוחד שהוא מתכוון לערער. ראיתי שהשופט נעלב. אמירה כזאת שקולה לטענה שהשופט אינו יודע את החוק (עובדתית אין ספק שהשופט צדק). 

חששתי שאותו שחקן עלול להגיע לנבחרת הצעירה של ישראל (זה לא קרה) ולחזור על התנהגותו כמי שמייצג את ישראל ואת התאגדות הברידג' הישראלית. 
פניתי למישהו בהתאגדות ותיארתי את מה שקרה. השחקן אותר וננזף. 

מה קרה במושב השלישי של תחרות הזוגות המרכזית
איתרע מזלי וישבתי באחת הסקציות הרחוקות ביותר מגמר א'. אני מבין שיותר מעניין לצפות בבכירי שחקני גמר א' מאשר לצפות בי, אבל זה עדיין לא מצדיק את זה ששופט (המילה שופט מתייחסת לשני המינים) יגיע אלינו כחמש דקות אחרי שקראנו לשופט בגלל בעיה שיצר שחקן יריב.

לאחר שהגיע שופט ופסק, המשכנו לשחק את היד. לא הספקנו לשחק את היד השנייה. קראנו שוב לשופט. הפעם זה לקח כמעט שלוש דקות. הדרישה שלי ושל שותפי הייתה שנקבל  Average Plus על היד. ציינתי שמבחינתי גם היריבים יכולים לקבל Average Plus (לדעתי הלא מלומדת, מן הראוי היה שגם הם יקבלו Average Plus).

אנחנו לא צריכים להיענש פעמיים על כך ששופט מגיע באיחור לא סביר: גם לא לשחק יד וגם לקבל Average. השופט שהגיע, התעקש לתת לנו Average. ביקשתי ממנו בנימוס להתייעץ עם השופט שהגיע בפעם הקודמת ומכיר את העובדות. הוא סירב בתוקף ואמר: "אני החלטתי".

שיפוט בכדורגל ושיפוט בברידג'
ההתעקשות של השופט, לא לדבר עם השופט שהגיע בפעם הראשונה דומה קצת לשיפוט בכדורגל במקרה הבא:

שופט ראשי שעומד 50 מ' מהכדור מקבל החלטה ולא מתייעץ עם הקוון שהיה ליד הכדור.

האנלוגיה לכדורגל לא מלאה: בכדורגל השופט הראשי בדרך כלל בכיר מהקוון. במקרה הספציפי שלנו השופט הראשון שהגיע בוודאי אינו פחות בכיר מהשופט השני.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה