יום שלישי, 21 באפריל 2015

ספר חדש: ארגז הכלים של הכרוז בברידג'


מי שקרא את אחד הפוסטים הפופולריים  שלי:
לקרוא על ברידג' בעברית, יודע שחסרים ספרים על ברידג' בעברית. 
פוסט זה יוקדש לספר חדש בעברית, שאני רוצה להמליץ לכם לקרוא: ארגז הכלים של הכרוז בברידג'. את הספר כתב קובי שחר.


אבל לפני שאספר לכם על הספר, אני חייב בגילוי נאות אותו תמצאו בפסקה הבאה.

מה הייתי עושה לו הייתי חושב, שהספר הוא ספר גרוע?
הייתי עומד בפני דילמה:
מצד אחד אני לא יכול לכתוב על ספר גרוע, שהוא אינו גרוע.
במאמר מוסגר, כל הקריירה רבת השנים שלי בייעוץ מחשוב התבססה על אמינות: כשחשבתי שמוצר או פרויקט הוא גרוע עבור הלקוח שלי (הוא יכול להיות מצוין במצב אחר עבור ארגון אחר) זה מה שאמרתי ללקוח. לא משנה אם מי שהציע את המוצר היה חברי הטוב. 
אותו דבר אני נוהג גם בייעוצים שאני נותן בכלכלת המשפחה.
גם בברידג' אני פועל באופן זהה

מצד שני הבלוג שלי אינו מתמקד בסקירת ספרות ברידג', אני גם יכול לא לכתוב על ספר, אם אני חושב שהוא גרוע. 

אני מיודד עם קובי שחר, מעריך אותו ושנינו משחקים באותה קבוצה בליגה.

לו הייתי חושב שהספר גרוע הייתי בוחר כנראה לא לכתוב עליו בכלל.

לשמחתי אינני עומד בפני דילמה כזאת משום שאני חושב שהספר הוא ספר טוב. אני יכול להמליץ לקוראי הבלוג לרכוש אותו.

קובי שחר
קובי שחר הוא מהנדס מחשבים במקצועו. קובי הוא כותב קבוע בירחון הברידג'. הוא כותב בעיקר במדור "לומדים ברידג", המיועד לשחקנים שאינם ברמה גבוהה. זהו גם קהל היעד של הספר. 

קובי הוא מורה מוסמך לברידג'. כששיחקתי בתחרות ארצית ברחובות, ראיתי על לוח המודעות במועדון, קורס בשם זהה לספר, בהדרכתו של קובי. 
הקורסים שהוא מלמד וודאי תרמו להכנת הספר ולתיקוף המידע שבו.

מעט על הספר
בספר מוצגים כלים או טכניקות משחק בהן יכול הכרוז להשתמש. מוצגים כלים בסיסיים וכלים מורכבים יותר. נקודת המוצא היא תכנון המשחק. הקורא נדרש לתכנן את המשחק בידיים המוצגות. 

הפתרון מוצג בשתי דרכים:

1. מענה לשאלות קבועות מראש, כפי שעושים חלק מהשחקנים המשתתפים בתחרויות.

2. ניתוח היד והעקרונות או הטכניקות שיש להשתמש בהן במשחק היד.

הגישה היא ספירת לקיחות ורק בפרק האחרון מוצגת הגישה של ספירת מפסידים.

בין הנושאים המוצגים בהרחבה:
פיתוח סדרה, הגבהת קלפים בסדרה, עקיפה, חסימה והתחמקות (אני לא אוהב את המושג התחמקות, המקביל למושג duck באנגלית. למישהו יש רעיון למושג חליפי בעברית?), כניסות, טיפול בסדרת השליט, משחק בטוח, משחק זהיר ומשחק הסיכויים. 

מה אהבתי בספר?

1. ביבליוגרפיה
נתחיל מהסוף. בעמוד האחרון יש רשימה ביבליוגרפית. יש כאלה שיודעים את הכל ויש כאלה שמסתמכים גם על ידע של אחרים. אני לא יודע את הכל. בדרך הכלל אני כן יודע להבחין בין מקור מהימן לבין מקור שאינו מספיק מהימן ולהסתמך רק על מקורות מהימנים.

זה מה שעושה קובי בספרו. המקור הראשון הוא ספר בעברית: הביצוע הנכון בברידג' שנכתב על ידי יו קלסי.
זוכרים את הפוסט שלי: לקרוא על ברידג' בעברית? בפוסט כתבתי שזה הספר הטוב ביותר למתחילים שאני מכיר בעברית (תורגם מאנגלית בשנות ה-70 של המאה הקודמת וקשה מאד להשיג אותו בעברית, משום שאינו נמכר בחנויות).

גם Dorothy Hayden-Truscott, שכתבה את אחד הספרים בביליוגרפיה, הוזכרה בבלוג שלי, כשחקנית נבחרת ארצות הברית. קראו את הפוסט: טרנס ריס: האם גם אתם הייתם מוצאים את ההתאמה ב-?

אין ספק שגם Eddie Kanter הוא מקור מהימן. את שאר המקורות, אני מכיר פחות.

2. תכנון
נמשיך בהתחלה. הפרק הראשון מוקדש לתכנון המשחק. הוא מהווה בסיס ליתר הפרקים, שגם בהם הגישה היא לתכנן את המשחק.
איני בטוח שקובי צודק כשהוא כותב, ששחקני ברידג' מתכננים את המשחק.

השחקנים הטובים בוודאי מתכננים את המשחק. מניסיוני, שחקנים טובים פחות לרוב אינם מתכננים את המשחק.
אם תקראו את הפוסט: האם זה פשע לחשוב? תוכלו לקרוא שם על שחקנית שגערה בי קשות, משום שככרוז חשבתי ארוכות למרות שבדומם היה קלף יחיד בסדרה בה היא הובילה.
אני ניסיתי לתכנן את המשחק כלו. הגברת, והיא לא היחידה, מתכננת כל לקיחה בנפרד.

בהחלט חשוב ששחקנים שאינם מתכננים יאמצו את הגישה שמציג קובי: את המשחק יש לתכנן מיד בהתחלה. הם גם יוכלו לקבל כלים מעשיים לאופן התכנון.

3. שיטתיות
הספר כתוב באופן שיטתי כשנושאים המוצגים בפרקים מאוחרים יותר, בדרך כלל מורכבים יותר ועשויים להסתמך על ידע שנרכש בפרקים קודמים.
גם הטיפול בדוגמאות הוא שיטתי בכל דוגמה קיימים שלושה סעיפים: תכנון, תכנית משחק והסבר. 
4. מגוון רחב של כלים
מוצגים מגוון רחב של כלים. אם ניקח לדוגמה את הנושא של עקיפה, נדונים סוגי עקיפות שונים.

5. הרבה דוגמאות
"השטן נמצא בפרטים הקטנים". הדוגמאות עוזרות להבין את הפרטים הקטנים.

לסיכום
אני ממליץ לחלק גדול מקוראי הבלוג לקרוא את הספר.
הפוסטים בבלוג המסומנים באדום מיועדים לשחקנים ברמה גבוהה. לא בטוח שהם צריכים לקרוא את הספר, משום שאינם אוכלוסיית היעד של הספר.

הפוסטים המסומנים בצבע צהוב מכוונים לשחקנים ברמה טובה. לחלק מקוראי פוסטים המסומנים בצבע זה מומלץ לקרוא את הספר. 
במיוחד מומלץ לשחקנים שאינם מתכננים את המשחק או לוקים בתכנון המשחק לעשות זאת.

אם אתם שחקנים ברמה פחות גבוהה וקוראים פוסטים המסומנים בצבע ירוק, הספר מיועד לכם. את הספר של יו קלסי, כנראה תתקשו להשיג (לפחות בעברית) ואני לא מכיר ספרים אחרים בעברית, המכסים את הנושא של משחק היד של הכרוז באופן שיטתי.   


יום ראשון, 19 באפריל 2015

ליגה לזוגות: קפיצת טרנספר בדרך לסלאם


רוב ה-Field עצר בחוזה של 4. אני ביצעתי 6 עם לקיחה עודפת. זה היה שווה לנו תוצאה של 80% על היד. מדובר ביד 4 במושב הראשון של הליגה לזוגות.



בגלל שגיאה טכנית באתר בו מופיעה היד, חסר הסימון של סדרת ה- בכל ארבעת הידיים. אני סומך עליכם שתסתדרו בלעדיו.

לאחר שלוש הכרזות Pass, הכרזתי 2NT עם 22 נקודות. ההכרזה מתארת יד מאוזנת של 20-22 נקודות.
היד שלי היא רק חצי מאוזנת (5-4-2-2), אבל יש לי כוח בשתי הסדרות הקצרות.

חשוב במיוחד הכוח בסדרת ה-, משום שאם החוזה יהיה ללא שליט ההסתברות להובלה בסדרת מייג'ור היא גבוהה.

ניר הכריז 2, המבקש טרנספר ל-. שגיתי כשהכרזתי 3 ולא מיד 4. הכרזת 4 במקום 3, מראה 22 נקודות (יש לי) ארבעה קלפים בסדרת ה- (יש לי חמישה) ושני נכבדים (יש לי רק אחד).

כנראה שהזוגות שהגיעו לחוזה של 6 הגיעו אליו באמצעות קפיצה לאחר הכרזת הטרנספר. לאחר הכרזת 4 במקום 3, צפון הוא זה הצריך לברר האם יש סלאם. 

למרות שיש לי רק נכבד אחד, היה עלי לשדרג את היד בגלל החמישייה והקוצר בשתי סדרות.

ניר הכריז 3NT. לאחר מחשבה ארוכה, מצאתי דרך לנסות לתקן את הטעות, אותה גיליתי מיד אחרי ההכרזה השגויה שלי. הכרזתי במקום 4

משמעות ההכרזה: אני בודק אפשרות לסלאם ב- וצריך ממך משהו נוסף בסדרה זו שלא הראית לי בהכרזות הקודמות. 

ניר החזיק בידו את המשהו הנוסף הזה: ה-A. הוא הכריז 6. הובילו נגדי ב-§. כל מה שהייתי זקוק לו, על מנת לבצע לקיחה עודפת זה לזרוק את ה-J על ה-Q§.

לאחר שזכיתי בהובלה בידי, משכתי שני סיבובי שליט ואת ה-§  הגבוה ביד ועברתי לדומם.

יום שבת, 18 באפריל 2015

ליגה לזוגות: אף יד של Walsh Diamond


היום שיחקתי עם הבן שלי, ניר, בשלב הראשון של הליגה לזוגות.
הליגה לזוגות היא תחרות חדשה, המחליפה 
את אליפות הארץ ב Top-Bottom. 



בשלב הראשון משחקים לפי מחוזות (מרכז, צפון, דרום). על פי ההישגים בשלב זה, מחולקים השחקנים לליגות (לאומית, ארצית וכו').
לאחר משחקי הליגה יהיו זוגות שיעלו ליגה וזוגות שירדו ליגה. 

כל הכבוד להתאגדות לברידג', על היצירתיות והחדשנות של בניית תחרויות חדשות. זה קורה הרבה בשנים האחרונות. הליגה לזוגות היא רק דוגמה אחת לתחרות כזו.

אנחנו סיימנו במקום ה-11 במחוז הדרום מתוך 50 זוגות. לתוצאות מחוז הדרום לחצו כאן.

בחישוב ארצי של התוצאות בכל המחוזות, סיימנו במקום ה-24 מתוך 158 זוגות. לתוצאות לחצו כאן.

הבעיה היא שממחוז הדרום עולים רק עשרה זוגות לליגה הלאומית. 

קונבנציות חדשות שהשתמשנו בתחרות
לקראת התחרות, הכנסנו לשימוש שתי קונבנציות חדשות עבורי: Walsh Diamond, שעליה קראתם בפוסט הקודם: היהלום של גברת Walsh ו-Transfers לאחר פתיחה בסדרת מייג'ור והכרזת Takeout Double של שחקן יריב.

הנושא של Transfers אחרי Takeout Double, הוזכר בפוסט: שפת המומחים: Transfers.

החששות
היות ששתי הקונבנציות חדשות עבורי, חששתי מטעויות שלי. החשש התמקד במיוחד ב-Transfers לאחר Takeout Double. מדובר בקונבנציה מסובכת.

המציאות
הדבר היחיד שאוכל להגיד על Walsh Diamond הוא, שאולי טעיתי כשחשבתי, שהיא מתרחשת בתדירות גבוהה. באף אחת מ-36 הידיים ששיחקנו לא השתמשנו בקונבנציה.

כנראה שהפרזנו גם בהסתברות ל-Takeout Double אחרי פתיחה בסדרת מייג'ור. הייתה לנו בדיוק יד אחת כזאת. ההחלטה שלי הייתה פשוטה: להכריז Pass.

איפה כשלנו?
ברוב הידיים בהן לא הצלחנו, זה קרה בגלל שגיאות במשחק ובהכרזה שלא קשורה לידיעת קונבנציות.

שוב הגעתי למסקנה המוכרת: ריכוז במשחק ובהכרזה מביא לתוצאות טובות יותר מאשר קונבנציות מורכבות. 

זה כנראה לא נכון ברמות הגבוהות יותר. שם כמעט כולם, כמעט תמיד מרוכזים ולכן מבצעים מעט טעויות.







יום שלישי, 14 באפריל 2015

היהלום של גברת Walsh


פתחתם §1. השותף/פה הכריז/ה 1. הכרזתם 2NT, שמראה 18-19 נקודות ויד מאוזנת. האם יכול להיות שיש לכם ארבעה קלפים באחת מסדרות המייג'ור?
בהחלט כן. ייתכן שאפילו יש לכם ארבעה קלפים בכל אחת מסדרות המייג'ור (יד של 4-4-3-2).

בברידג' מודרני יותר חשוב להראות את טווח הנקודות, מאשר את החלוקה. במקרה זה הראנו Limit bid של 18-19 נקודות.
זו גם הסיבה שבברידג' מודרני מכריזים 1NT ביד מאוזנת עם חמישייה במייג'ורבבריג'ידית תנכ"ית לא מכריזים 1NT ביד מאוזנת עם 15-17 נקודות וחמישייה בסדרת מייג'ור. 

כשהכרזנו 2NT, לא הפסדנו את ההתאמה של 8 קלפים בסדרת מייג'ור. כמעט תמיד, השותף יכול לברר באמצעות קונבנציית סטיימן האם יש לנו רביעייה כזו.

מדוע לא להכריז כך גם עם 12-14 נקודות?
הכוונה היא שבמהלך הכרזה בו פתחתם §1 והשותף/פה הכריז/ה 1מתעלמים מרביעיות במייג'ור ומכריזים 1NT עם 12-14 נקודות ויד מאוזנת.
אם למשיב יד של 10 נקודות או יותר, הוא יוכל לבדוק בגובה 2, האם יש התאמה ברביעיית מייג'ור, בדומה למה שעשינו כשהכרזנו בהכרזת ה-Rebid  של הפותח 2NT. 

הכרזה של 1NT המסתירה רביעיות במייג'ור, היא חלק מקונבנציה הנקראת: Walsh או Walsh Diamond או Walsh Responses.

ההבדל בין אופן ההכרזה ב-Walsh לבין אופן ההכרזה הרגיל מתחיל במשמעות ההכרזה 1

מתי מכריזים 1 כשמשחקים Walsh?
אם יש לנו ארבעה קלפים ב- או אפילו חמישה קלפים ב- ולא תאמינו גם שישה קלפים ב-, לא תמיד נכריז 1. כשיש לנו גם ארבעה קלפים בסדרת מייג'ור ופחות מ-10 נקודות (או פחות מ-12 נקודות, תלוי את מי אתם שואלים), נדלג על הסדרה הארוכה ב- ונכריז את סדרת המייג'ור בגובה 1.

הסיבה לכך היא, שיכול להיות שלא תהיה לנו הזדמנות שנייה להראות את היד שלנו (נצטרך להכריז Pass). אנחנו מעדיפים להשתמש בהזדמנות היחידה על מנת לחפש התאמה של 8 קלפים בסדרת מייג'ור.

מדוע הפותח מכריז 1NT בהכרזת ה-Rebid עם יד מאוזנת?
כשהמשיב הכריז 1, הפותח מסתיר רביעיות בסדרות מייג'ור, כשיש לו יד מאוזנת. הוא יודע שההסתברות למצוא רביעייה במייג'ור אצל המשיב נמוכה, משום שהכרזת 1 כמעט תמיד שוללת רביעייה במייג'ור. אם למשיב יש רביעייה כזו ובכל זאת הכריז 1 יש לו יד מזמינה למשחק מלא או חזקה יותר. במקרה זה הוא יוכל לחפש התאמה בסדרת המייג'ור בגובה 2.

הגברת Walsh
Rhoda Walsh כבר אינה צעירה. היא נולדה ב-1933. היא עורכת דין, שעשתה בשלב מסוים הסבה מקצועית והפכה לשחקנית ברידג' מקצוענית. על פי הויקיפדיה באנגלית, היא זכתה בחמש אליפויות חשובות לזוגות נשים, בכל פעם עם שותפה אחרת. בשנת 1968 זכתה במדליית ארד באולימפיאדת הברידג', כחברה בנבחרת הנשים של ארצות הברית. בשנת 2012 כתבה מאמר על קונבנציית Walsh באתר אינטרנט איטלקי חשוב. האתר נקרא Neapolitan Club. הוא אתר ברידג' מספיק חשוב, על מנת שהחומר הכתוב בו יופיע לא רק באיטלקית, אלא גם באנגלית.

על פי האתר האיטלקי, גב' Walsh היא תאורטיקנית ברידג', שתרמה בין השאר, לפיתוח שיטת ההכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא.

ביחד עם Paul Soloway, John Swanson ובעלה לשעבר Richard Walsh, כתבה את הספר: Recap Bridge. ללא ספק, Soloway הוא הבולט מבין מחברי הספר. הוא זכה חמש פעמים באליפויות עולם.

על פי הויקיפדיה האנגלית, הקונבנציה קרויה על שם בעלה לשעבר שהמציא אותה. הניחוש שלי הוא, שגם לאותה גברת יש חלק בהמצאת הקונבנציה.

חומר על Walsh באתרי אינטרנט
כשכתבתי ערך על הקונבנציה בויקיפדיה העברית, התקשיתי למצוא עליה חומר באתרי אינטרנט. פרט למאמר של גב' Walsh, מצאתי מאמר וחצי (החצי הוא באתר של לארי כהן, שלא ממש מפרט את הקונבנציה).

אל תבלבלו בין הקונבנציה הזו לבין: Walsh Transfers.

האם הקונבנציה הזו חשובה לקוראים?
שימוש בקונבנציה זו לא מומלץ למרבית הקוראים. אם יש עליה כל כך מעט חומר באינטרנט, כנראה שהיא לא הקונבנציה החשובה ביותר בברידג'. 

כדאי לכם לקרוא היטב את כל מה שאני כותב על Takeout Double, על סטיימן ועל Trnasfer. קונבנציות אלה עונות על מצבים, שתיתקלו בהם בתדירות גבוהה ומרבית השחקנים משתמשים בהן. לא כולם משתמשים בהן באופן מלא ובאופן מדויק. אל תסתפקו במה שאני כותב, כי המטרה של הבלוג אינה ללמד באופן שיטתי. קראו על קונבנציות אלה בירחון הברידג' הישראלי, בספרים ובאתרי אינטרנט. 

אם אתם שחקנים מתחילים או שחקני מועדון ממוצעים והגעתם לפוסט הזה, הגעתם כנראה בטעות כי הוא אינו מסומן בריבוע ירוק.

אם כבר הגעתם אתם מוזמנים להשתתף בקורס: הכרזות למתחילים פשוט והגיוני (צפוי להתחיל בחודש מאי).
לפרטים והרשמה:
טלפון: 054-4480616 
דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

שם לא אלמד קונבנציות מורכבות כמו Walsh. אלמד את ההיגיון שמאחורי ההכרזות ואת ההכרזות הבסיסיות ביותר. 

הזווית האישית שלי
גם אני לא כותב סתם פוסטים על קונבנציות או ערכים בויקיפדיה על קונבנציות. הסיבה שכתבתי על הקונבנציה היא, שאחד השותפים שלי מעוניין לשחק אותה. הסכמתי ולמדתי את הקונבנציה. קוראי הויקיפדיה העברית וקוראי הבלוג נהנים מזה, שלמדתי קונבנציה חדשה.

בשבת אשחק אותה בפעם הראשונה בחיי. כאשר אצבור מספיק ניסיון בקונבנציה, אעדכן את קוראי הבלוג. 






יום ראשון, 12 באפריל 2015

Limit bid, Limit, Limit, Limit.....


כשלמדתי בקורס מורים לברידג', הייתי בטוח שמוטי גלברד, שלימד את הקורס הוא נודניק. 
הוא הסביר מה זה Limit bid, זה בסדר.
הוא חזר על זה שלוש פעמים, גם זה בסדר. אני הבנתי בפעם הראשונה שהוא הסביר, אבל יש גם כאלה שצריכים פעמיים או שלוש.

בפעם העשירית שהוא חזר על זה, הייתי בטוח שהוא חושב שלפחות חלק ממשתתפי הקורס, מעולם לא שיחקו בתחרות ברידג' או גרוע מזה, הוא מייחס לחלק מאיתנו אינטליגנציה נמוכה במיוחד.

מהפעם ה-11 ואילך חשבתי שהוא נודניק והוא מבזבז את הזמן.
בכמה עשרות הפעמים אחרי זה, הפסקתי לספור והייתי משוכנע בנודניקיותו.

כעבור מספר שנים
כמו בהרבה סרטים בהם מופיעה כיתובית "כעבור X שנים" ואחרי כן חלה תפנית בעלילה, גם כאן חלה תפנית בעלילה. 

שיחקתי בתחרות ארצית עם שותף מזדמן, שסיים קורס מורים לברידג' אצל מוטי. 

לאחר שהוא הכריז הכרזת Limit bid, סגרתי בחוזה של 4. השותף שלי הכריז 4NT במקום להכריז Pass. החוזה הסופי היה 5.
למה לבצע חוזה של 4 אם אפשר לפול פעם אחת בחוזה של 5?
היריבים זכו לתוצאה טובה במיוחד.

כעבור שנה נוספת
שיחקתי בתחרות ארצית עם שותף מזדמן אחר, שסיים קורס מורים לברידג' אצל מוטי. 
אתם כבר יודעים את ההמשך: לאחר שהוא הכריז הכרזת Limit bid, סגרתי בחוזה של 4. הפעם הוא המשיך עד לחוזה של 6.
אתם כבר יודעים את ההמשך...

המורה הטוב  
המורה הטוב עשוי לחזור מספר פעמים רב על אותו דבר.  
הוא מבין שהתלמידים (או לפחות חלק מהם) לא מבינים או לא מפנימים משהו שלמדו אחרי הפעם הראשונה, הפעם העשירית ואולי גם הפעם המאה.
מוטי גלברד צדק, כשחזר וחזר על המושג Limit  bid. 

כמורה לברידג', אני רואה לפעמים תלמידים שאחרי שלמדו שנה, לא הפנימו מושג חשוב.
כמרצה למחשבים ראיתי בדיוק את אותו הדבר.

המורה הטוב גם מבין מספיק בנושא שהוא מלמד, על מנת להבין איזה מושגים הם המושגים החשובים והוא חוזר וחוזר רק עליהם.
גם בזה מוטי צדק: Limit bid הוא אחד המושגים החשובים ביותר בהכרזות בברידג', אם לא החשוב שבהם.

מה יוצא לכם מזה?
אם אתם גרים בירושלים, יכול לצאת לכם משהו מזה. 
בחודש מאי אפתח קורס: הכרזות למתחילים פשוט והגיוני.
אתם מוזמנים להשתתף בו.
לפרטים והרשמה: טלפון: 054-4480616 
דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com


למי מיועד הקורס?

1. לאלה שיודעים את חוקי המשחק אבל לא למדו להכריז.

2. לשחקנים שלמדו להכריז אבל לא באופן שיטתי.

3. לכאלה שחושבים שהם מכירים את ההכרזות הבסיסיות בברידג', אבל לא מבינים מדוע מכריזים כך?

4. לאלה שלא מבינים את שני המושגים החשובים בהכרזות בברידג': 
Limit bid ו-Forcing bid

מה הם היתרונות של הקורס?

1. בסיום הקורס לא רק תדעו גם תבינו.

2. קורס שיטתי ומסודר עם ידיים לתרגול.

3. בסיום כל שיעור תקבלו את השיעור באמצעות דוא"ל.

4. מורה מוסמך מטעם ההתאגדות לברידג' עם ניסיון עשיר בהוראת ברידג' ובהוראת נושאים אחרים (מחשבים, סטטיסטיקה ומתודולוגיה, כלכלת המשפחה, שחמט)

5. כל אחד מהתלמידים יוכל לשחק איתי פעם אחת במועדון ללא תשלום (המועדון עשוי לגבות כסף על השתתפות בתחרות).

6. בסיום הקורס תוכלו לרכוש במחיר מוזל את הספר: ברידג' למתחילים פשוט והגיוני.

רוצים לדעת עלי יותר?
קראו בבלוג הזה פוסטים נוספים על ברידג' ועל הוראת ברידג'. רשימה חלקית של פוסטים על הוראת ברידג':

הזיקית והמורה לברידג'

על הוראת ברידג' והוראת נהיגה

ילדי בתי הספר משחקים ברידג'

תחרויות בתי הספר: מרכז ופריפריה

מי זה Cappelletto או האם המורה לברידג' הוא מקור מידע מהימן?

 רשימה מאד מצומצמת של פוסטים נבחרים על הכרזות בברידג' (יש עשרות פוסטים כאלה בבלוג שלי):

האם אתם מדברים ברידג'ידית תנכ"ית?

שפת המומחים: Transfer 


יום רביעי, 8 באפריל 2015

שפת המומחים: Transfer


בפוסט הקודם שכותרתו: האם אתם מדברים ברידג'ידית תנ"כית?, עסקתי בשפת ההכרזות בברידג'. עשיתי אנלוגיה לשיחה בשפה טבעית. בפוסט זה אתייחס להבחנה בין שפת מומחים לבין שפת אלה שאינם מומחים.  


איני דובר אנגלית שפת אם ובכל זאת היו טקסטים, שהבנתי אותם טוב יותר ממרבית דוברי אנגלית כשפת אם. בטקסטים היו מילים שאני היכרתי והרבה דוברי אנגלית שפת אם אנגלית אינם מכירים והיו מילים שהם מכירים ואני הבנתי טוב מהם את משמעותן. הטקסטים עסקו במחשבים. תחום שאני הייתי מומחה בו ודוברי אנגלית שפת אם רבים אינם מומחים בו.

שני הרבדים של השפה
בשפה יש שני רבדים: סינטקטי וסמנטי. הדוגמה הבאה ממחישה זאת:

1. The glass fell on the table and it was broken

2. The rock fell on the table and it was broken

שתי הדוגמאות זהות מבחינה סינטקטית (מבנה המשפט). אבל שונות מבחינה סמנטית: במשפט הראשון מה שנפל על השולחן (הכוס) נשבר. במשפט השני השולחן הוא זה שנשבר.

נחזור לטקסטים באנגלית שהבנתי טוב יותר מאחרים. אולי היה לי חיסרון ברמה הסינטקטית בהשוואה לדובר שפת אם, שאינו מומחה בתחום, אבל היה לי יתרון עצום ברמה הסמנטית.

כתיבה ביפנית ובסינית
כתיבת השפה אינה מבוססת על אותיות, כמו העברית או השפות הלטיניות. סימן מייצג  בדרך כלל מילה. מספר הסימנים הוא מעל ל-6,000. אדם ממוצע מכיר 2,000 סימנים. מומחה יכול להכיר כמה אלפי סימנים יותר מהאדם הממוצע. יכולת הביטוי שלו תהיה טובה יותר מיכולת הביטוי של האדם הממוצע. באופן דומה, שפת ההכרזות של מומחה ברידג' טובה יותר משפת ההכרזות של השחקן הממוצע. 

ערבית ספרותית וערבית מדוברת
אני מבין מעט בתרבות יפן ותרבות סין מהתעניינות ומביקורים שם. קראו למשל: כלכלת המשפחה בסין: תיירות או מדוע נפל הניו-זיילנדי על צווארי כאילו הייתי אחיו האובד?. אינני מבין דבר בשפה הערבית. למרות זאת בחרתי להשתמש בדוגמה בגלל האנלוגיה הקרובה יותר לברידג'. אומרים לי, שלפעמים אם מי שמכיר ערבית ספרותית ידבר עם מי שדובר ערבית מדוברת, הם לא יבינו זה את זה. יש בסיס משותף לשפה, אבל יש משמעויות שונות לביטויים זהים. איני יודע האם מה שאומרים לי נכון, אבל בשפת ההכרזה בברידג' עשויות להיות משמעויות שונות לאותה הכרזה, אצל שחקן מומחה ושחקן מהשורה.

אחד ההבדלים המהותיים הוא השימוש הנרחב יותר שהמומחה עושה ב-Transfers.

Transfers
להכרזת טרנספר יש יתרון בכך שבמקרים רבים השחקן עם היד היותר חזקה הופך לכרוז ושותפו לדומם. ליריבים קשה יותר לתכנן את ההגנה, כשרוב הקלפים הגבוהים של הכרוז אינם גלויים על השולחן.

לפעמים יש יתרון גם ב"גניבת" הכרזה, שהיריבים התכוונו להכריז. היריבים צריכים לדעת כיצד להתמודד עם מצב כזה.  

שחקנים מתחילים
שחקנים מתחילים יודעים רק טרנספר לסדרת מייג'ור לאחר שהשותף פתח 1NT או 2NT. האמת היא שלא תמיד הם יודעים אפילו את זה. בקורס שלי "הכרזות למתחילים פשוט והגיוני", אני מלמד טרנספר למייג'ור, מיד אחרי שאני מלמד קונבנציית סטיימן. הרציונל דומה: בשניהם מחפשים התאמה של 8 קלפים בסדרת מייג'ור.

בחודש מאי צפוי להיפתח קורס "הכרזות למתחילים פשוט והגיוני". הקורס מיועד לכאלה שיודעים את חוקי המשחק, אבל לא למדו להכריז באופן שיטתי או שלמדו אבל אינם מבינים את ההיגיון שבהכרזות. לפרטים והרשמה: טלפון: 054-4480616 
דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

שחקנים מהשורה
בנוסף לטרנספר לסדרת מייג'ור אחרי פתיחה של 1NT או פתיחה של 2NT, הם מכירים גם טרנספר לסדרות מיינור. השם המלא של הקונבנציה הוא: Jacoby Transfer על שם השחקן האמריקאי שהגה אותה.

Texas Transfer
הדבר הבא שחלק מהשחקנים מהשורה משתמשים בו הוא Texas Transfer. הפעם הראשונה שהזכרתי אותו בבלוג זה הייתה באחד הפוסטים הראשונים שכתבתי, ביולי 2013: המבחן של טיורינג תחרות הקבוצות הראשונה שלי. גם טרנספר כזה הוא אחרי הכרזת 1NT או הכרזת 2NT של השותף. הכרזת 4 היא טרנספר ל-4  והכרזת 4 היא טרנספר ל-4.

שבירת Transfer וקפיצה לגובה גבוה יותר
זוהי כבר המדרגה הבאה, שלא כל שחקני התחרויות מהשורה מכירים. בידיים עם חוזק בסדרה ולפחות שלושה קלפים "שוברים" את הטרנספר. שבירת טרנספר היא הכרזת NT. קפיצה לאחר הכרזת טרנספר, היא הכרזת הסדרה אליה בוצע הטרנספר עם קפיצה.

בפוסט: סלאם רק בזכות שבירת טרנספר, אני מסביר מה זו שבירת טרנספר בסדרת מייג'ור.  אפשר גם לשבור טרנספר בסדרת מיינור. תוכלו לקרוא על זה במאמר של אלדד גינוסר באחד הירחונים האחרונים שנשלחו אליכם. 

שימוש ב-Transfer על ידי מומחים
בהקשר זה, נבדלים מומחים מאחרים בכך שהם מכריזים הכרזות טרנספר גם במצבים שאינם פתיחה של 1NT או 2NT. אביא כמה דוגמאות.

Walsh Transfer
קונבנציה שבה לאחר פתיחה של §1, המשיב מכריז הכרזת טרנספר לסדרה שמעל לסדרה שהכריז.

למידע נוסף קראו את הפוסט: איך מתגוננים נגד Walsh Transfer?

שילוב של Lebensohl עם Jacoby Transfers 
אתם יכולים לקרוא עליו בספרו של רון אנדרסן : The Lebensohl Convention Complete in Contract Bridge (אם אתם רוצים להזמין אותו באמזון לחצו כאן). 

אתם יכולים לקרוא עליו גם בעברית בערך Lebensohl, שכתבתי בויקיפדיה. לא המצאתי שום דבר, התבססתי על מקורות, שהעיקרי בהם הוא ספרו של אנדרסן.

Transfer אחרי Takeout Double
בהערת שוליים, אני מפנה אתכם למאמר באנגלית שדן גם בנושא זה. 
בשבילי זה נושא חדש, שאני לומד. אני מתכוון לשחק כך עם אחד מהשותפים שלי. כשאצבור ניסיון, אולי יהיו לי תובנות שאשתף אתכם בהן. 

הערת שוליים
המאמר המעניין הבא עסוק ב-Transfers. הוא מופיע באתר Bridgeguys. אתם מוזמנים לקרוא אותו:


יום שלישי, 7 באפריל 2015

האם אתם מדברים ברידג'ידית תנ"כית?


הכרזות בברידג' הן שפה. כמו בשפה טבעית, מנסים להבין מה אומר זה שאתם מדברים איתו. במקרה של הכרזות בברידג' מדובר בשותף/פה.

כמו בשפה טבעית, מנסים להעביר באופן ברור את המסר שלנו. יש גם הבדלים: בשפה טבעית אנחנו מנסים לא להקשיב לשיחות אחרות שמתנהלות ברקע. בהכרזות בברידג' מתנהלת שיחה נוספת, שצריך להקשיב לה היטב. זו השיחה בין זוג היריבים שלנו. 

ריבוי שפות
יש שפות טבעיות רבות. אנגלית היא השפה הבינלאומית הרשמית. אם אתה דובר סינית או ספרדית תמצא מספר רב של אנשים שדוברים את השפה שלך.

אם תקראו את הפוסט שלי: ריבוי לאומים: ארה"ב? ישראל? סין, תקראו על אחד המיעוטים הלאומיים בחבל יונאן. יש כמיליון אנשים המשתייכים לאותו מיעוט, אבל פחות ממאה מדברים את השפה של הלאום. יתר האנשים מדברים סינית.

אותו דבר נכון לשיטות הכרזה (שפות הכרזה) יש שפות נפוצות ויש כאלה שרק מעטים משתמשים בהן.

שפה משובשת
כמו בשפה טבעית, יש כאלה שמדברים בשפה עילגת ושגויה. היכולת שלהם לבטא את מה שהם רוצים להביע מוגבלת. הם יכולים לדבר באנגלית, שגם דוברי אנגלית שפת אם, יתקשו להבין אותה. הם יכולים לדבר בשפה לא נפוצה, ודוברי השפה המועטים יתקשו להבין אותם. בברידג' מדובר בשיטות (או מעין שיטות) הכרזה שגויות.

המקור להן הוא ברוב המקרים מורה גרוע לברידג', שהיה המורה הראשון של שחקנים.

השבטים הנידחים
מדי פעם שומעים בתקשורת מישהו הדובר עברית מוזרה. זה יכול להיות פונדמנטליסט נוצרי, סטודנט לתנ"ך במדינה נידחת או מבלי להיכנס לשאלה ההילכתית, בן שבט יהודי או שבט המתחזה ליהודי מג'ונגל נידח או מקום אחר, בו לא היה קשר כלשהו עם דוברי עברית. 

המשותף לכל אלה שהטקסט העברי היחיד בו נתקלו היה התנ"ך. השפה התפתחה מאז, אבל אליהם לא הגיעו ההתפתחויות והשינויים.

אותו דבר בדיוק קורה בשפת ההכרזה בברידג'.
השותף שלכם פתח 1. היריב הכריז 1. הכרזתם 2.

אם התכוונתם לשאול את השותף שלכם: האם יש לך עוצר ב-? משום שאתם שוקלים לשחק בחוזה ללא שליט, אתם דוברי בריג'ידית תנכ"ית. 

בשפת ברידג' מודרנית, המשמעות של הכרזת Cue bid במצב כזה היא התאמה ב- ולפחות יד מזמינה למשחק מלא.

השפה התפתחה. מי שלא משתמש ב-Cue bid מכריז 3 עם יד מזמינה. אחרי 2 יש לנו מרחב הכרזה של שלוש הכרזות: §3,  3, ו 2NT ,שאין לנו אחרי הכרזת 3.

שפה עשירה
כמו בשפה טבעית גם בשפת ההכרזות בברידג', יש כאלה שיש להם שפה עשירה יותר.

בשפה טבעית, המשתמשים בשפה עשירה יותר הם אלה ש:

1.יודעים יותר מילים

2. מבינים יותר טוב את הדקויות וההבדלים בין מילים שונות המתארות דברים דומים

3. בונים משפטים טוב יותר

4. יכולים לבנות מסמך או מאמר שלם. כולל בנייה נאותה של משפטים, אבל גם קשר טוב יותר בין המשפטים.

בשפת ההכרזות שלב ברידג' אלה ששפתם עשירה יותר הם:

1. אלה שיש להם שיטת הכרזה מלאה ולא רק אוסף קונבנציות - המקביל למסמך או מאמר שלם בשפה הטבעית.

2.שמבינים יותר את השיטה ואת ההכרזות הכלולות בה ומבינים מספיק על מנת להכריז באופן נאות ידיים חריגות שאינן מתאימות לשיטת הכרזה כלשהי - מקביל לבניית משפטים באנלוגיה לשפה טבעית.

3. אלה שמכירים את הקונבנציות שהם משחקים באופן מלא, ולא מכירים רק חלק מכל קונבנציה, ויודעים מתי להשתמש בכל אחת מהן - מקביל חלקית להבנת הדקויות ועושר השפה הטבעית

4. אלה שיודעים ומבינים יותר קונבנציות - מקביל לידיעת יותר מילים באנלוגיה לשפה מדוברת.