מי שקרא את אחד הפוסטים הפופולריים שלי:
לקרוא על ברידג' בעברית, יודע שחסרים ספרים על ברידג' בעברית.
פוסט זה יוקדש לספר חדש בעברית, שאני רוצה להמליץ לכם לקרוא: ארגז הכלים של הכרוז בברידג'. את הספר כתב קובי שחר.
אבל לפני שאספר לכם על הספר, אני חייב בגילוי נאות אותו תמצאו בפסקה הבאה.
מה הייתי עושה לו הייתי חושב, שהספר הוא ספר גרוע?
הייתי עומד בפני דילמה:
מצד אחד אני לא יכול לכתוב על ספר גרוע, שהוא אינו גרוע.
במאמר מוסגר, כל הקריירה רבת השנים שלי בייעוץ מחשוב התבססה על אמינות: כשחשבתי שמוצר או פרויקט הוא גרוע עבור הלקוח שלי (הוא יכול להיות מצוין במצב אחר עבור ארגון אחר) זה מה שאמרתי ללקוח. לא משנה אם מי שהציע את המוצר היה חברי הטוב.
אותו דבר אני נוהג גם בייעוצים שאני נותן בכלכלת המשפחה.
גם בברידג' אני פועל באופן זהה.
מצד שני הבלוג שלי אינו מתמקד בסקירת ספרות ברידג', אני גם יכול לא לכתוב על ספר, אם אני חושב שהוא גרוע.
אני מיודד עם קובי שחר, מעריך אותו ושנינו משחקים באותה קבוצה בליגה.
לו הייתי חושב שהספר גרוע הייתי בוחר כנראה לא לכתוב עליו בכלל.
לשמחתי אינני עומד בפני דילמה כזאת משום שאני חושב שהספר הוא ספר טוב. אני יכול להמליץ לקוראי הבלוג לרכוש אותו.
קובי שחר
קובי שחר הוא מהנדס מחשבים במקצועו. קובי הוא כותב קבוע בירחון הברידג'. הוא כותב בעיקר במדור "לומדים ברידג", המיועד לשחקנים שאינם ברמה גבוהה. זהו גם קהל היעד של הספר.
קובי הוא מורה מוסמך לברידג'. כששיחקתי בתחרות ארצית ברחובות, ראיתי על לוח המודעות במועדון, קורס בשם זהה לספר, בהדרכתו של קובי.
הקורסים שהוא מלמד וודאי תרמו להכנת הספר ולתיקוף המידע שבו.
קובי הוא מורה מוסמך לברידג'. כששיחקתי בתחרות ארצית ברחובות, ראיתי על לוח המודעות במועדון, קורס בשם זהה לספר, בהדרכתו של קובי.
הקורסים שהוא מלמד וודאי תרמו להכנת הספר ולתיקוף המידע שבו.
מעט על הספר
בספר מוצגים כלים או טכניקות משחק בהן יכול הכרוז להשתמש. מוצגים כלים בסיסיים וכלים מורכבים יותר. נקודת המוצא היא תכנון המשחק. הקורא נדרש לתכנן את המשחק בידיים המוצגות.
הפתרון מוצג בשתי דרכים:
1. מענה לשאלות קבועות מראש, כפי שעושים חלק מהשחקנים המשתתפים בתחרויות.
2. ניתוח היד והעקרונות או הטכניקות שיש להשתמש בהן במשחק היד.
הגישה היא ספירת לקיחות ורק בפרק האחרון מוצגת הגישה של ספירת מפסידים.
בין הנושאים המוצגים בהרחבה:
פיתוח סדרה, הגבהת קלפים בסדרה, עקיפה, חסימה והתחמקות (אני לא אוהב את המושג התחמקות, המקביל למושג duck באנגלית. למישהו יש רעיון למושג חליפי בעברית?), כניסות, טיפול בסדרת השליט, משחק בטוח, משחק זהיר ומשחק הסיכויים.
מה אהבתי בספר?
הפתרון מוצג בשתי דרכים:
1. מענה לשאלות קבועות מראש, כפי שעושים חלק מהשחקנים המשתתפים בתחרויות.
2. ניתוח היד והעקרונות או הטכניקות שיש להשתמש בהן במשחק היד.
הגישה היא ספירת לקיחות ורק בפרק האחרון מוצגת הגישה של ספירת מפסידים.
בין הנושאים המוצגים בהרחבה:
פיתוח סדרה, הגבהת קלפים בסדרה, עקיפה, חסימה והתחמקות (אני לא אוהב את המושג התחמקות, המקביל למושג duck באנגלית. למישהו יש רעיון למושג חליפי בעברית?), כניסות, טיפול בסדרת השליט, משחק בטוח, משחק זהיר ומשחק הסיכויים.
מה אהבתי בספר?
1. ביבליוגרפיה
נתחיל מהסוף. בעמוד האחרון יש רשימה ביבליוגרפית. יש כאלה שיודעים את הכל ויש כאלה שמסתמכים גם על ידע של אחרים. אני לא יודע את הכל. בדרך הכלל אני כן יודע להבחין בין מקור מהימן לבין מקור שאינו מספיק מהימן ולהסתמך רק על מקורות מהימנים.
זה מה שעושה קובי בספרו. המקור הראשון הוא ספר בעברית: הביצוע הנכון בברידג' שנכתב על ידי יו קלסי.
זוכרים את הפוסט שלי: לקרוא על ברידג' בעברית? בפוסט כתבתי שזה הספר הטוב ביותר למתחילים שאני מכיר בעברית (תורגם מאנגלית בשנות ה-70 של המאה הקודמת וקשה מאד להשיג אותו בעברית, משום שאינו נמכר בחנויות).
גם Dorothy Hayden-Truscott, שכתבה את אחד הספרים בביליוגרפיה, הוזכרה בבלוג שלי, כשחקנית נבחרת ארצות הברית. קראו את הפוסט: טרנס ריס: האם גם אתם הייתם מוצאים את ההתאמה ב-♥?
אין ספק שגם Eddie Kanter הוא מקור מהימן. את שאר המקורות, אני מכיר פחות.
2. תכנון
נמשיך בהתחלה. הפרק הראשון מוקדש לתכנון המשחק. הוא מהווה בסיס ליתר הפרקים, שגם בהם הגישה היא לתכנן את המשחק.
איני בטוח שקובי צודק כשהוא כותב, ששחקני ברידג' מתכננים את המשחק.
השחקנים הטובים בוודאי מתכננים את המשחק. מניסיוני, שחקנים טובים פחות לרוב אינם מתכננים את המשחק.
אם תקראו את הפוסט: האם זה פשע לחשוב? תוכלו לקרוא שם על שחקנית שגערה בי קשות, משום שככרוז חשבתי ארוכות למרות שבדומם היה קלף יחיד בסדרה בה היא הובילה.
אני ניסיתי לתכנן את המשחק כלו. הגברת, והיא לא היחידה, מתכננת כל לקיחה בנפרד.
בהחלט חשוב ששחקנים שאינם מתכננים יאמצו את הגישה שמציג קובי: את המשחק יש לתכנן מיד בהתחלה. הם גם יוכלו לקבל כלים מעשיים לאופן התכנון.
3. שיטתיות
הספר כתוב באופן שיטתי כשנושאים המוצגים בפרקים מאוחרים יותר, בדרך כלל מורכבים יותר ועשויים להסתמך על ידע שנרכש בפרקים קודמים.
גם הטיפול בדוגמאות הוא שיטתי בכל דוגמה קיימים שלושה סעיפים: תכנון, תכנית משחק והסבר.
נתחיל מהסוף. בעמוד האחרון יש רשימה ביבליוגרפית. יש כאלה שיודעים את הכל ויש כאלה שמסתמכים גם על ידע של אחרים. אני לא יודע את הכל. בדרך הכלל אני כן יודע להבחין בין מקור מהימן לבין מקור שאינו מספיק מהימן ולהסתמך רק על מקורות מהימנים.
זה מה שעושה קובי בספרו. המקור הראשון הוא ספר בעברית: הביצוע הנכון בברידג' שנכתב על ידי יו קלסי.
זוכרים את הפוסט שלי: לקרוא על ברידג' בעברית? בפוסט כתבתי שזה הספר הטוב ביותר למתחילים שאני מכיר בעברית (תורגם מאנגלית בשנות ה-70 של המאה הקודמת וקשה מאד להשיג אותו בעברית, משום שאינו נמכר בחנויות).
גם Dorothy Hayden-Truscott, שכתבה את אחד הספרים בביליוגרפיה, הוזכרה בבלוג שלי, כשחקנית נבחרת ארצות הברית. קראו את הפוסט: טרנס ריס: האם גם אתם הייתם מוצאים את ההתאמה ב-♥?
אין ספק שגם Eddie Kanter הוא מקור מהימן. את שאר המקורות, אני מכיר פחות.
2. תכנון
נמשיך בהתחלה. הפרק הראשון מוקדש לתכנון המשחק. הוא מהווה בסיס ליתר הפרקים, שגם בהם הגישה היא לתכנן את המשחק.
איני בטוח שקובי צודק כשהוא כותב, ששחקני ברידג' מתכננים את המשחק.
השחקנים הטובים בוודאי מתכננים את המשחק. מניסיוני, שחקנים טובים פחות לרוב אינם מתכננים את המשחק.
אם תקראו את הפוסט: האם זה פשע לחשוב? תוכלו לקרוא שם על שחקנית שגערה בי קשות, משום שככרוז חשבתי ארוכות למרות שבדומם היה קלף יחיד בסדרה בה היא הובילה.
אני ניסיתי לתכנן את המשחק כלו. הגברת, והיא לא היחידה, מתכננת כל לקיחה בנפרד.
בהחלט חשוב ששחקנים שאינם מתכננים יאמצו את הגישה שמציג קובי: את המשחק יש לתכנן מיד בהתחלה. הם גם יוכלו לקבל כלים מעשיים לאופן התכנון.
3. שיטתיות
הספר כתוב באופן שיטתי כשנושאים המוצגים בפרקים מאוחרים יותר, בדרך כלל מורכבים יותר ועשויים להסתמך על ידע שנרכש בפרקים קודמים.
גם הטיפול בדוגמאות הוא שיטתי בכל דוגמה קיימים שלושה סעיפים: תכנון, תכנית משחק והסבר.
4. מגוון רחב של כלים
מוצגים מגוון רחב של כלים. אם ניקח לדוגמה את הנושא של עקיפה, נדונים סוגי עקיפות שונים.
5. הרבה דוגמאות
"השטן נמצא בפרטים הקטנים". הדוגמאות עוזרות להבין את הפרטים הקטנים.
לסיכום
אני ממליץ לחלק גדול מקוראי הבלוג לקרוא את הספר.
הפוסטים בבלוג המסומנים באדום מיועדים לשחקנים ברמה גבוהה. לא בטוח שהם צריכים לקרוא את הספר, משום שאינם אוכלוסיית היעד של הספר.
הפוסטים המסומנים בצבע צהוב מכוונים לשחקנים ברמה טובה. לחלק מקוראי פוסטים המסומנים בצבע זה מומלץ לקרוא את הספר.
במיוחד מומלץ לשחקנים שאינם מתכננים את המשחק או לוקים בתכנון המשחק לעשות זאת.
אם אתם שחקנים ברמה פחות גבוהה וקוראים פוסטים המסומנים בצבע ירוק, הספר מיועד לכם. את הספר של יו קלסי, כנראה תתקשו להשיג (לפחות בעברית) ואני לא מכיר ספרים אחרים בעברית, המכסים את הנושא של משחק היד של הכרוז באופן שיטתי.
מוצגים מגוון רחב של כלים. אם ניקח לדוגמה את הנושא של עקיפה, נדונים סוגי עקיפות שונים.
5. הרבה דוגמאות
"השטן נמצא בפרטים הקטנים". הדוגמאות עוזרות להבין את הפרטים הקטנים.
לסיכום
אני ממליץ לחלק גדול מקוראי הבלוג לקרוא את הספר.
הפוסטים בבלוג המסומנים באדום מיועדים לשחקנים ברמה גבוהה. לא בטוח שהם צריכים לקרוא את הספר, משום שאינם אוכלוסיית היעד של הספר.
הפוסטים המסומנים בצבע צהוב מכוונים לשחקנים ברמה טובה. לחלק מקוראי פוסטים המסומנים בצבע זה מומלץ לקרוא את הספר.
במיוחד מומלץ לשחקנים שאינם מתכננים את המשחק או לוקים בתכנון המשחק לעשות זאת.
אם אתם שחקנים ברמה פחות גבוהה וקוראים פוסטים המסומנים בצבע ירוק, הספר מיועד לכם. את הספר של יו קלסי, כנראה תתקשו להשיג (לפחות בעברית) ואני לא מכיר ספרים אחרים בעברית, המכסים את הנושא של משחק היד של הכרוז באופן שיטתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה