כפל יקר

זה קורה ליריבים ולשותפים כמעט בכל תחרות בה אני משתתף. הם מכפילים חוזה שהם יכולים להפיל. 

תשאלו מה רע בלהכפיל חוזה שמפילים בוודאות? התשובה היא שחסר משהו. הם לא שואלים את השאלה: האם היריבים יכולים לברוח לחוזה טוב יותר? היריבים בורחים ולמי שהכפיל ולשותפו זה עולה ביוקר.

רוצים דוגמאות? קראו את הפוסט: אפשר להפיל אבל לא להכפיל.

אתמול זה קרה שוב בתחרות הארצית לזכר משה יפה. לא הכרתי את משה יפה ז"ל משום שהוא היה פעיל בברידג' הישראלי לפני שאני התחלתי לשחק ברידג'.

אומרים לי שהוא היה יו"ר ההתאגדות הישראלית לברידג' והדמות המובילה במועדון הירושלמי. 

השותף שלי היה ביום גרוע במיוחד. זה קורה לכל אחד. גם לי, כפי שיודעים קוראי הבלוג.

ביד הזו פתחתי ב-♥3 במערב. צפון עברה והשותף שלי הכריז ♥4. דרום החליטה להראות קודם את סדרת המייג'ור הארוכה שלה והכריזה ♠4. לאחר שתי הכרזות Pass, השותף שלי הכפיל. זה הספיק לצפון-דרום להגיע לחוזה של ♦6 ,שאי אפשר לגעת בו (בשולחן שלנו בוצע עם לקיחה עודפת), במקום להיות בחוזה של ♠4 שאי אפשר לבצע אותו. 

הערת שוליים
אני ממש לא אוהב את ההכרזה של דרום. ההכרזה הנכונה היא 4NT אם יש הסכמה שזה מראה שתי סדרות כלשהן (יש לי הסכמה כזו רק עם אחד מהשותפים שלי).

הכרזה אפשרית אחרת היא DBL. במקרה זה איך שלא מבין אותה צפון התוצאה תירשם בצד של צפון-דרום כי בחוזה מוכפל של ♥4  ההגנה תזכה כנראה בחמש לקיחות:

צפון מוביל ב-4♠. דרום זוכה ב-A♠ ומושך את ה-A♣. ממשיך ב-♠
 שצפון חותך. צפון מושך את ה-K♣ וה-A♦.  

אם צפון מחליט לא להשאיר את ה-DBL צפון-דרום ימצאו את ההתאמה ב-♦.