פוסט זה והפוסט הבא, "Splinter שלא היכרתם", עוסקים בקונבנציית Splinter.
כפי שאתם רואים מצבעי הריבועים, שמופיעים בקצהו הימני העליון של פוסט זה, הוא מיועד לשחקנים ברמה טובה, שכבר מכירים את הבסיס של קונבנצית Splinter.
פוסט זה מבוסס רעיונית בעיקר על מה שקראתי בפרק על Splinter בספרו של מייק לורנס: Hand Evaluation.
Splinter קלאסי
השותף שלכם פתח ♠1 ואתם הכרזתם ♣4. זוהי הכרזה מחייבת למשחק מלא. הראתם תמיכה של 4 קלפים בסדרת השותף וקלף יחיד או Void בסדרת ה-♣.
מה עוד מראה ההכרזה? את התשובה תקבלו בפסקה אחרי הבאה.
העברת מידע בהכרזה אחת או מספר הכרזות
יש יתרון בהעברת הרבה מידע בהכרזה אחת, מאשר העברת אותו מידע במספר הכרזות. זהו כוחן של קונבנציות כמו Michaels Cue bid.
כך למשל, אם אינכם משחקים קונבנצית הכרזה דו-סדרתית והיריב פתח ♦1 ולכם שתי חמישיות בסדרות המייג'ור וכ-10 נקודות (שכולן בסדרות הארוכות שלכם) ולשותף קלף יחיד ב-♠ וחמישיה ב-♥, אתם תעשו אוברקול של ♠1. שותפו של הפותח מכריז ♦3 או אפילו ♦2.
השותף שלכם יכריז Pass.
לעומת זאת אם אתם משחקים Michaels ותכריזו ♦2, קרוב לודאי שהשותף שלכם יתערב במכרז בסדרת ה-♥.
העברת מידע באמצעות קונבנצית Splinter
Splinter היא דוגמה טובה להעברת הרבה מידע בהכרזה בודדת. בהכרזה אחת אנחנו מעבירים את המידע הבא:
1. יש לנו התאמה של 9 קלפים לפחות בסדרת הפותח (5+4 בסדרת מייג'ור, 6-3 בסדרת מיינור אם לא משחקים ♣ Short)
2. יש קלף יחיד או void בסדרה המוכרזת
3. יש לפחות משחק מלא
4. יש עניין בסלאם
מדוע מייק לורנס כותב על Splinter בספר שאינו עוסק בהכרזות?
בדרך כלל, בספר על הערכת יד לא כותבים פרק על קונבנציה. Splinter היא קונבנציה חשובה, אבל יש קונבנציות לא פחות חשובות, שעליהן לורנס אינו כותב בספרו.
אז מדוע בחר לכתוב דווקא על קונבנציה זו? התשובה היא שזו קונבנציה שבה נדרשת הערכת יד יותר מאשר בקונבנציות אחרות.
כשמכריזים Splinter נשאלת באופן כמעט אוטומטי השאלה: האם לבחון אפשרות שלה הכרזת Slam או לותר עליה?
היות שבלא מעט מקרים, יש לנו פחות נקודות מספר הנקודות המינימאלי הנדרש בדרך כלל להכרזת Slam, כלומר: 31-33 נקודות , השאיפה ל-Slam מבוססת על אורך בסדרת השליט ועל חלוקה (קוצר בסדרה המוכרזת בקפיצה). במצב זה הערכת היד חשובה יותר. זה לא רק מספר הנקודות אלא איזה נקודות ובאיזה סדרות ומה החלוקה במספר קלפים ובכוח בכל סדרה.
Splinter של הפותח
פתחתם ♥1 והשותף הכריז ♠1 הכרזתם ♣4. מסתבר שיש לכם לפחות חמישה קלפים ב-♥ ולפחות ארבעה קלפים ב-♠ עם קוצר ב-♣. גם הכרזה זו היא הכרזה על פי קונבנציית Splinter.
במקרה כזה נדיר שיש לכם חמישה קלפים ב-♠ אם יש לכם חמישה קלפים ב-♠ אז מוכרחים להיות לכם שישה קלפים ב-♥.
מה יש בספר של מייק לורנס ואני לא מתייחס אליו בפוסט זה?
המהות של הפרק בספרו של לורנס היא הערכת היד כששאלת המפתח היא: האם על פי מהלך ההכרזה הנקודות שבידכם "עובדות" (לורנס קורא לזה Working points)?
אם כן יש טעם לבחון הכרזת Slam. אם לא עצרו במשחק מלא.
ניתוח הנושא של "Working points" הוא מעבר לטווח הדיון של פוסט זה. אם אתם רוצים טעימה בנושא, קראו את הפוסט הקודם שלי: מחלוקת האם לפתוח ♣2?
בין התגובות תמצאו תגובה שלי, המייחסת Working points, על פי מייק לורנס, לאותה יד.
פוסט זה מבוסס רעיונית בעיקר על מה שקראתי בפרק על Splinter בספרו של מייק לורנס: Hand Evaluation.
Splinter קלאסי
השותף שלכם פתח ♠1 ואתם הכרזתם ♣4. זוהי הכרזה מחייבת למשחק מלא. הראתם תמיכה של 4 קלפים בסדרת השותף וקלף יחיד או Void בסדרת ה-♣.
מה עוד מראה ההכרזה? את התשובה תקבלו בפסקה אחרי הבאה.
העברת מידע בהכרזה אחת או מספר הכרזות
יש יתרון בהעברת הרבה מידע בהכרזה אחת, מאשר העברת אותו מידע במספר הכרזות. זהו כוחן של קונבנציות כמו Michaels Cue bid.
כך למשל, אם אינכם משחקים קונבנצית הכרזה דו-סדרתית והיריב פתח ♦1 ולכם שתי חמישיות בסדרות המייג'ור וכ-10 נקודות (שכולן בסדרות הארוכות שלכם) ולשותף קלף יחיד ב-♠ וחמישיה ב-♥, אתם תעשו אוברקול של ♠1. שותפו של הפותח מכריז ♦3 או אפילו ♦2.
השותף שלכם יכריז Pass.
לעומת זאת אם אתם משחקים Michaels ותכריזו ♦2, קרוב לודאי שהשותף שלכם יתערב במכרז בסדרת ה-♥.
העברת מידע באמצעות קונבנצית Splinter
Splinter היא דוגמה טובה להעברת הרבה מידע בהכרזה בודדת. בהכרזה אחת אנחנו מעבירים את המידע הבא:
1. יש לנו התאמה של 9 קלפים לפחות בסדרת הפותח (5+4 בסדרת מייג'ור, 6-3 בסדרת מיינור אם לא משחקים ♣ Short)
2. יש קלף יחיד או void בסדרה המוכרזת
3. יש לפחות משחק מלא
4. יש עניין בסלאם
מדוע מייק לורנס כותב על Splinter בספר שאינו עוסק בהכרזות?
בדרך כלל, בספר על הערכת יד לא כותבים פרק על קונבנציה. Splinter היא קונבנציה חשובה, אבל יש קונבנציות לא פחות חשובות, שעליהן לורנס אינו כותב בספרו.
אז מדוע בחר לכתוב דווקא על קונבנציה זו? התשובה היא שזו קונבנציה שבה נדרשת הערכת יד יותר מאשר בקונבנציות אחרות.
כשמכריזים Splinter נשאלת באופן כמעט אוטומטי השאלה: האם לבחון אפשרות שלה הכרזת Slam או לותר עליה?
היות שבלא מעט מקרים, יש לנו פחות נקודות מספר הנקודות המינימאלי הנדרש בדרך כלל להכרזת Slam, כלומר: 31-33 נקודות , השאיפה ל-Slam מבוססת על אורך בסדרת השליט ועל חלוקה (קוצר בסדרה המוכרזת בקפיצה). במצב זה הערכת היד חשובה יותר. זה לא רק מספר הנקודות אלא איזה נקודות ובאיזה סדרות ומה החלוקה במספר קלפים ובכוח בכל סדרה.
Splinter של הפותח
פתחתם ♥1 והשותף הכריז ♠1 הכרזתם ♣4. מסתבר שיש לכם לפחות חמישה קלפים ב-♥ ולפחות ארבעה קלפים ב-♠ עם קוצר ב-♣. גם הכרזה זו היא הכרזה על פי קונבנציית Splinter.
במקרה כזה נדיר שיש לכם חמישה קלפים ב-♠ אם יש לכם חמישה קלפים ב-♠ אז מוכרחים להיות לכם שישה קלפים ב-♥.
מה יש בספר של מייק לורנס ואני לא מתייחס אליו בפוסט זה?
המהות של הפרק בספרו של לורנס היא הערכת היד כששאלת המפתח היא: האם על פי מהלך ההכרזה הנקודות שבידכם "עובדות" (לורנס קורא לזה Working points)?
אם כן יש טעם לבחון הכרזת Slam. אם לא עצרו במשחק מלא.
ניתוח הנושא של "Working points" הוא מעבר לטווח הדיון של פוסט זה. אם אתם רוצים טעימה בנושא, קראו את הפוסט הקודם שלי: מחלוקת האם לפתוח ♣2?
בין התגובות תמצאו תגובה שלי, המייחסת Working points, על פי מייק לורנס, לאותה יד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה