Exclusion

לא תמיד חשוב לנו מספר קלפי המפתח. לפעמים חשוב לנו יותר איזה קלף מפתח או אילו קלפי מפתח יש לשותף.

בדיוק בשביל זה קיים Exclusion.

דוגמה מהעבר הרחוק

לפני הרבה שנים שיחקתי בתחרות בשיטת ניקוד Top-Bottom בפסטיבל הברידג' בתל-אביב עם שותפה, שכבר שנים רבות איני משחק איתה.

השותפה שלי פתחה ♦1 ואני הכרזתי ♥1. השותפה הכריזה ♠1. הכרזתי ♣2. הכרזה זו שלי היא צבע רביעי מחייב (FSF), שמשמעותה היא שלא עוצרים לפני משחק מלא.

השותפה הכריזה ♦2.

הכרזתי ♥3. הקפיצה מעידה על יד חזקה יותר ממה שהבטחתי ועל שישה קלפים לפחות בסדרה המוכרזת. 

השותפה הכריזה 3NT. ללא ספק הכרזה שגויה.

עכשיו הכרזתי ♥6.

הקלפים המשמעותיים והלא משמעותיים ביד השותפה

♥ קטן 
לקלף הזה יש משמעות אבל לבדו אינו קלף הכי חשוב. המשמעות שלו היא פחות סיכוי לחלוקה קיצונית של קלפים בסדרת השליט בידי היריבים.

K♥

אין ספק זהו הקלף החשוב ביותר בידי השותפה. המשמעות שלו היא שאפשר להכריז ♥7.

בטוח שאם הכרזתי ♥6 איני מעריך שלי ולשותפה יש 38 נקודות או יותר. אני מעריך שבכל זאת יהיו לי 12 לקיחות.

אם אין לנו 38 נקודות ה-Kx♥ היו יכולים להיות אצל היריב שיושב אחרי. ה-K♥ זאת הלקיחה החסרה לי לביצוע חוזה של ♥7.

אגב, עכשיו כבר הבנתם מדוע השותפה שלי טעתה כשהכריזה 3NT. כשיש לה שני קלפים ב-♥ מול שישה לפחות, שהראתי בהכרזה שלי, צריך להכריז ♥4 או לבדוק היתכנות של Slam ב-♥.

K♦

לפי ההכרזה שלי והקלפים בידיה, ברור לשותפה שאו שיש לי void גם ב-♦ ולא רק ב-♠ או שה-A♦ אצלי. אם אין לי void גם ב-♦, זהו אולי הקלף השני הכי חשוב ביד השותפה. 

J♣

המתחרה של ה-K♦ כקלף השני בחשיבותו. לאחר ההכרזה שלי סביר להניח שיש כוח גם בסדרת ה-♣. אם יש לי בסדרה זו AKQx (מה שאכן היה לי בנוסף לשבעה קלפים ב-♥) ה-J♣ שווה לקיחה.

A♠
זהו כבר קלף פחות חשוב. אם הכרזתי לבד ♥6 בלי לשאול על קלפי מפתח, וחסרים לי שני קלפי מפתח שהשותפה מחזיקה בידה, אז ברור שה-K♥ הוא קלף חיוני שחסר לי ואני void ב-♠ ולכן ה-A♠ לא מעניין אותי. 

Exclusion
היא הרחבה של RKCB המאפשרת לנו לשאול על קלפי מפתח בהתעלמות מאחד מקלפי ה-A.
היא מאפשרת לעשות זאת באופן יותר מדויק ופחות מגושם מהאופן בו הכרזתי ביד המתוארת לעיל ולמנוע אי הבנה של השותפה או השותף.
אגב, בתחרות השותפה שלי הכריזה Pass. הישגנו תוצאה רעה כשיחידי סגולה הכריזו 7NT, אבל רבים אחרים הכריזו ♥7 או 6NT.

מתי מכריזים Exclusion?
נכריז הכרזת Exclusion כאשר יש לנו void בסדרה. בדיוק כפי שביד שהבאתי בדוגמה בפיסקה הראשונה, היה לי void בסדרת ה-♠  ולכן ה-A♠ היה קלף הרבה פחות חשוב מקלפים זוטרים ממנו בסדרות אחרות. 


כיצד מכריזים Exclusion?
בפיסקה זו נניח ששיטת ההכרזה הרגילה היא RKCB 0314. 
במקום הכרזת 4NT נשתמש בהכרזה בגובה 5 בסדרה שבה יש לנו void. ♠ הוא היוצא מן הכלל: נכריז ♠4 ולא ♠5. 

כך למשל, עם השליט הוא ♣ נכריז ♠4 עם void בסדרת ה-♠. 
נכריז עם ♦5 בסדרת ה-♦.


תשובות לשאלה על קלפי המפתח עם Exclusion c ב-♠

התשובות הן בדיוק כפי שעונים ל-RKCB רגיל. בדוגמה לעיל:

4NT מבטיח 0 או 3 קלפי מפתח.

♣5 מבטיח 1 או 4 קלפי מפתח

♦5 מבטיח 2 קלפי מפתח ללא ה-Q♣

♥5 מבטיח 2 קלפי מפתח עם ה-Q♣
  
בהמשך אפשר לשאול על ה-Q בסדרת השליט באמצעות הכרזת ההכרזה העוקבת לתשובה על שאלת ה-Exclusion. בדיוק כמו ב-RKCB רגיל.

Control או Exclusion
יש גם דילמות. לו השותפה שלי הייתה מכריזה נכון בדוגמה שהבאתי בפתיח של פוסט זה, הייתה נקבעת סדרת ה-♥ כסדרת השליט.

נניח שהשותפה הייתה מכריזה ♥4.
האם הכרזת ♠4 היא או Control בסדרה?
ברור שגם Exclusion מראה Control בסדרה אבל המשמעות היא שונה: ב-Exclusion אנחנו שואלים על קלפי מפתח לעומת זאת כשמראים Control השותף יכול לבחור בין להראות Control שלו לבין לשאול על קלפי מפתח.

ברוב המקרים בהם יש לנו void בסדרה חשוב יותר להראות Controls לפני ששואלים על קלפי מפתח, אם בכלל שואלים עליהם.

זה עדיין תלוי סיכום. יש כאלה שמשחקים Exclusion רק כאשר ההכרזה היא בקפיצה. ללא קפיצה ההכרזה מראה Control בסדרה.

  

60 שניות על שירי האיקו ועל ברידג'

בצעירותי חקרתי קצת באופן עצמאי את תרבויות המזרח הרחוק. במיוחד התרשמתי מהתרבות היפנית בכלל ומזן בודהיזם בפרט. 

בתרבות יפן גיליתי צורת שירה ייחודית: האיקו. 

שיר האיקו מורכב משלוש יחידות: 5-7-5. בראשונה 5 הברות בשנייה 7 הברות ובשלישית 5 הברות.

זוהי השירה הקצרה ביותר מכל דפוסי השירה בתרבויות שונות.

אוסיף לכם נתון: בכל מילה יפנית יש לפחות שתי הברות.

אז מה כבר אפשר להגיד בפחות מתשע מילים?

מסתבר שהרבה. אתם רק צריכים להבין את התרבות היפנית לעומק. לביטויים קצרים המופיעים בשירי האיקו עשויים להיות כמה רבדים של הבנה.

שימו לב לדבר נוסף: הקורא קורא 17 הברות. זה לא אומר שהכותב לא השקיע הרבה מחשבה על מנת לכתוב את השיר. כשיש רק 17 הברות אתה חיב להיות הרבה יותר מדויק ממי שכותב סיפור של שבעה כרכים. אתה חיב להיות יותר מדויק גם ממי שכותב שיר במתכונת רגילה, שבו אינך מוגבל במספר הברות ובמבנה השיר.

יש דימיון עקרוני בין ספרו החדש של אלדד גינוסר ברידג' ב-60 שניות לבין שירי האיקו.

המילה ספר היא גבולית. זהו אחד הספרים הקטנים ביותר מבחינת גודלו שקראתי. מדובר ב-40 עמודים קטנים מאד.

זה לא אומר שהכותב לא השקיע הרבה מחשבה. מאחורי זה מסתתרים בספר פשטות ועומק בתצוגה ברורה ותמציתית.

מהות הספר

בספר מספר חלקים:

1. היכרות וכללי המשחק

חלק זה מתאים גם לכאלה שאינם מכירים את משחק הברידג' ורוצים ללמוד אותו. מוצגים בו כללי המשחק הבסיסיים.

2. שלב המכרז

זהו החלק הגדול בהיקפו בספר.

הוא מתאים לשחקנים שלמדו קורס הכרזות הכי בסיסי ולשחקנים מתחילים ברמה גבוהה יותר.

3. שלב המשחק

חמישה עמודים ששלושה מהם מוקדשים למשחק ההתקפה ושניים למשחק ההגנה.

4. מילון מונחים

כמי שקרא הרבה וגם כתב הרבה בתחומים שונים, למדתי מהר מאד את חשיבותו של מילון מונחים. כמעט בכל מאמר או ספר של חברה מובילה בתחומה, שקראתי במסגרת עבודתי, מצאתי מילון מונחים.

מהר מאד סיגלתי לעצמי את המנהג של הוספת מילון מונחים.

מילון מונחים חשוב במיוחד לאלה שאולי לא מבינים מונח או מונחים ומתביישים לשאול.

גם בספר שכתבתי: "הכרזות למתחילים פשוט והגיוני", הוספתי מילון מונחים.

לצערי, לא בכל ספר ברידג' מוצאים מילון מונחים. אלדד הוסיף מילון מונחים רחב שבו מופיע כל מושג גם בעברית וגם באנגלית. אם במקרה לא הבנתם מונח שמופיע בפרקים הקודמים בעברית, משום שאתם, כמו כולם, רגילים להשתמש במונח האנגלי, תוכלו להבין אותו בעזרת מילון המונחים.

5. מעין נספחים

בספר יש גם שני נושאים נוספים וקצרים: מוסכמות מורכבות ב"סטנדרט הישראלי" וחישוב נקודות זכייה בברידג'.

טיפים מתקדמים

בתחתית העמוד מופיעים טיפים. הטיפים הם ברמה מתקדמת יותר. לפעמים גם שחקן מתחיל יכול להבין אותם די בקלות. לפעמים הם קשים מדי לחלק מהקוראים. גם הטיפים כתובים בתמציתיות. מופיע טיפ אבל לא מופיע הסבר מפורט. 
כמו בשיר האיקו את חלק מהרבדים היותר עמוקים אתם צריכים לגלות לבד.

למי מתאים הספר?

הספר מתאים בעיקר לתלמידים. כולל כאלה שלא יודעים את המשחק. לא מעט שחקני תחרויות מנוסים עשויים להפיק ממנו תועלת. את התועלת יפיקו אלה שמבינים את ההיגיון שמאחורי מה שכתוב.
מי שלא מבין את ההיגיון יתקשה לזכור, אבל הספר יכול להיות בשבילו קטליזטור על מנת לנסות להבין. 
הזדמנות למי שמלמד וכן מבין, לעזור לו או לה להבין.

הכריכה האחורית

על הכריכה האחורית של הספר כתוב מעט על אלדד גינוסר. אם אתם רוצים לקרוא עליו יותר לחצו על הקישור לערך בויקיפדיה.

שלושה שחקני ברידג' כותבים חוות דעת מצוינות על הספר. השחקנים הם" מיגרי צור-קמפינלה, ישראלית המתגוררת בארה"ב, שכבר זכתה באליפות העולם, רון פכטמן במשך שנים רבות שותפו של אלדד, שאף זכה ביחד איתו ועם זוג יהודים מצרפת באליפות אירופה ויניב זק, שחקן נבחרת ישראל.  

עם חוות דעת כאלה אין ספק, שמבחינת ברידג' אלדד עשה עבודה מצוינת. 
הבעיה היא שיותר מ-99% מהקוראים אינם מבינים בברידג' את מה ששלושת השחקנים המצוינים האלה מבינים, ואם יורשה לי לנבא גם לא יבינו בעתיד. 

כמו שמומחה לתרבות היפנית עשוי להבין את כל רבדי שיר האיקו ואדם שאינו בקי בתרבות הזאת יכול להבין מעט או לא להבין בכלל, כך גם הקורא הממוצע לא בהכרח יבין את מה ששלושת אלה מבינים.

כמי שרחוק מאד מרמתם הגבוהה ולימד לא מעט תלמידים בקורסי מתחילים, חוות הדעת החיובית לא פחות שלי, קרובה יותר לעולמם של הקוראים הממוצעים.

הנקודה האישית שלי

בספר שכתבתי, "הכרזות למתחילים פשוט והגיוני", התקשתי מאד באחד הנספחים. ללא ספק עשיתי בו עבודה הרבה פחות טובה ממה שעשה אלדד. כמי שהתקשה, אני יכול להבין את הקושי ואת העבודה הנפלאה של אלדד. 

אני מדבר על טבלת סיכום של ההכרזות שלימדתי בקורס של 8 שיעורים על הכרזות, לאחר 8 שיעורים על חוקי המשחק ועל טכניקה בסיסית.

היה קשה לי לתמצת ולדיק וגם שזה יהיה מובן וקריא לתלמידים. הספר של אלדד כולל גם דברים שאיני מלמד בקורס הזה ולמרות זאת ההכרזות ברורות וקריאות.

אחת ההמלצות שלי לתלמידים שלי היא לקנות את הספר ולהביא אותו איתם לשיעורים ולהשתמש בו במקום טבלת סיכום הכרזות.    

לסיכום

ספר קטן ומקיף שכדאי לתלמידים לשאת איתם לשיעורים. קל למצוא בו נושא וללמוד כיצד נכון לפעול באותו נושא.

הספר מתאים גם לשחקני תחרויות ברמה לא גבוהה.
קל להתמצא בו ולדעת כיצד צריך לפעול בדרך כלל.
להבין את ההיגיון עשוי להיות קשה לחלק מהקוראים.   

איך שחקן שפתח בהכרזת Pass מראה 15 נקודות?

ניצלתי ביקור לא ברידג'יסטי בתל-אביב על מנת לשחק בתחרות IMP בחולון. עם השותפה שלי באותה תחרות לא שיחקתי מעולם בתחרות, אבל אשחק איתה באחת התחרויות בפסטיבל בתל-אביב.

החידה של היום עוסקת בשאלה: איך שחקן שפתח בהכרזת Pass מראה 15 נקודות או יותר?

♦2 Multi 

בסיכום שלנו לא נשאר הרבה מה-♦2 Multi, שכתבתי עליו כמה פוסטים. הפוסט: טריוויה על ♦2 Multi, מכיל קישורים לכולם.

מה שנשאר זה יד עם פחות מפתיחה ושישייה באחת מסדרות המייג'ור. אחת התשובות להכרזת ה-♦2 היא 2NT. הכרזה זו מבטיחה 15 נקודות או יותר.

במענה להכרזת 2NT, הפותח מתאר את ידו באופן הבא:

♣3 יד בטווח הנמוך עם שישייה ב-♥

♦3  יד בטווח הנמוך עם שישייה ב-♠

♥3 יד בטווח הגבוה עם שישייה ב-♥ 

♠3 יד בטווח הגבוה עם שישייה ב-♠ 

מהלך ההכרזה

ישבתי במערב ופתחתי בהכרזת Pass. צפון הכריז Pass. השותפה שלי הכריזה ♦2. דרום הכריז Pass ואני הכרזתי 2NT.

איך שחקן, שיש לו מכסימום 11 נקודות, מראה 15 נקודות?

מה פירוש ההכרזה שלי?

כאמור ההכרזה מראה 15 נקודות לפחות ולכן לא סיכמנו את משמעותה אחרי Pass. 

חשבתי על שתי אפשרויות שהשותפה שלי תבין את ההכרזה:

1. שאני רוצה לשחק 2NT

יתכן שזה יצא גרוע אם השותפה מחזיקה ביד מינימאלית עם קוצר בסדרה. אבל ייתכן שהשותפה ואני נזכה בשש לקיחות בסדרה הארוכה שלה. התחלה לא כל כך רעה לחוזה של 2NT.

2. שאני מעוניין שהיא תכריז בהתאם לסיכום במצב שבו 2NT היא ההכרזה הראשונה שלי.

השותפה שלי חשבה על האפשרות השנייה היא הכריזה ♥3. הכרזתי Pass והיא ביצעה את החוזה. לו הייתה מכריזה ♠3 הייתי מכריז  ♠4. 

לפניכם היד המלאה

ניתוח ההכרזה

1. הכרזתי Pass עם 12 נקודות ביד של 4-3-3-3. 

כפי שכבר כתבתי בפוסט: להרוויח ללא מאמץ בידיים של All Pass, איני פותח בידיים של 4-3-3-3, שאינן עונות על חוק העשרים, ללא הרבה ספוטים (קלפים גבוהים כמו T,9,8). 

אני הולך בעקבות מרטי ברגן, שממליץ לא לפתוח בידיים כאלה.

2. לאחר ההכרזה של השותפה שלי, חוסר ספוטים באחת מסדרות המייג'ור הפך לחסר משמעות. יש לנו התאמה של 9 קלפים או 10 קלפים בסדרת מייג'ור. אפשר להוסיף נקודת אורך אחת בחוזה ב-♥ ושתי נקודות אורך בחוזה ב-♠. 

3. בתחרות בחישוב של IMP רצוי לא להחמיץ אפשרות למשחק מלא. אם הסדרה הארוכה של השותפה שלי היא ♠, יש סיכוי סביר לביצוע למשחק מלא.

אם הסדרה הארוכה היא ♥, יש לנו התאמה של 9 קלפים ואם יד בטווח העליון של הנקודות יש סיכוי סביר לבצע חוזה של ♥3.

4. אם היא בטווח הנמוך ב-♥, קרוב לוודאי שלא יכפילו חוזה חלקי ולא ניפול מספר רב של פעמים.

כיצד סופרים נקודות חלוקה?

אין ספק, שאחרי שנקבעת סדרת שליט, קוצר בסדרה אחרת מחזק את הכרוז. הסיבה היא שהכרוז יכול לחתוך קלפים גבוהים של היריבים בסדרה זו.

השטן תמיד מסתתר בפרטים הקטנים.

במקרה זה הפרטים הקטנים הם:

1. האם Doubleton הוא קוצר?

2. כמה נקודות להוסיף על קלף בודד בסדרה?

3. כמה נקודות להוסיף על חוסר בסדרה?

בפוסט הקודם שלי: המורה הראשון התייחסתי למאמר, שכתב המורה הראשון שלי (בקורס לשחקני תחרויות) אלדד גינוסר בירחון הישראלי לברידג'. 

אלדד, שכבר זכה באליפות אירופה ושיחק בנבחרת ישראל, התלבט בתחילת דרכו כמורה לברידג' כיצד לספור נקודות חלוקה.

גם כשאני התחלתי ללמד ברידג' למתחילים התלבטתי באותה שאלה.

קוצר בסדרה (קלף יחיד או שני קלפים)
אלדד מדבר על גרסה "רכה" וגרסה "אגרסיבית". בגרסה הרכה מוסיפים 3 נקודות על חוסר ו-2 נקודות על קלף יחיד. בגרסה האגרסיבית מוסיפים 5 נקודות על חוסר ו-3 נקודות על קלף יחיד.
אלדד, כמוני, מעדיף את הגרסה "הרכה".   

מדוע אני מעדיף את הגרסה "הרכה"?
כמו שרוב הקוראים יודעים נקודות זה לא הכל. הייחוס המכני של מספר נקודות מסוים על חוסר או על קלף יחיד אינו מדויק.

האם קלף יחיד ביד הקצרה שווה כמו קלף יחיד ביד הארוכה? ברוב המקרים קלף יחיד ביד הקצרה שווה יותר. 
להבנה מדוע קיראו: חתכת ביד הקצרה? הרווחת לקיחה. חתכת ביד הארוכה? כנראה שלא הרווחת לקיחה.

האם הייתי צריך להוסיף נקודות על הקלף היחיד ב-♦ כשהיריבים הכריזו את הסדרה הזו ואנחנו מצאנו (כנראה) התאמה ב-♠ ושני השליטים היחידים בידי הם A♠ ו-K♠? לא בטוח.

האם הייתי צריך להוסיף נקודות על הקלף היחיד ב-♦ כשהיריבים הכריזו את הסדרה הזו ואנחנו מצאנו (כנראה) התאמה ב-♠ ,לו הייתי מחליף את שני השליטים היחידים בידי ב-2♠ ו-3♠ וה-AK היו עוברים ל-♥  או ל-♣? ברור שכן.

שלוש הדוגמאות הפשוטות לעיל מסבירות את הבעיתיות בייחוס מספר  קבוע של נקודות לקוצר בסדרה אחרת בחוזה בשליט.

על מנת לבצע שינוי דינאמי בהערכת החוסר או הקוצר צריך להשתמש בהערכת יד.
הבעיה היא שהערכת היד של תלמידים בקורס מתחילים מאד מוגבלת.
הם צריכים לקבל כללים ברורים וחד-משמעיים.

הנטיה של שחקנים מתחילים היא להכריז גבוה מדי. משחק היד של רובם אינו מזהיר. זה מזמין הרבה כישלונות. כישלונות לרוב לא תורמים להנאה ולשביעות הרצון.

לכן כמעט בכל נושא אני מלמד אותם להעדיף אפשרויות אגרסיביות פחות. 

דוגמה פשוטה לכך היא הזמנה למשחק מלא באמצעות 2NT אחרי פתיחה של 1NT. אני מלמד אותם להיענות להזמנה רק עם 17 נקודות.
המשיב הראה 8-9 נקודות. יכולות להיות 16 נקודות מול 9 נקודות. הגישה שלי היא ללמד אותם להכריז Pass עם 16 נקודות, אבל להסביר להם, שיכול להיות מצב שבו יש 25 נקודות והסיבות לכך שאני מציע להם להכריז Pass הן:
1. גם שחקן טוב לא בהכרח ידע האם להכריז משחק מלא או לא.
2. חסר להם ידע וניסיון על מנת לבצע הערכת יד טובה.  

נקודות חלוקה על שני קלפים בסדרה אחרת
אם תקראו באתר Bridge hands את המאמר המענין: Distribution Points. תוכלו לקרוא שם על שיטות שבהן סופרים אחרת נקודות, למשל A-6, K-4...10-1. שיטות בהן מורידים נקודה על יד ללא קלפי A.

תוכלו לראות שם גם הרבה שיטות לספירת ה-Doubleton כנקודות. 
לא מעט מהשיטות האלה מבצעות הבחנה בין הדומם, כלומר: היד הקצרה, לבין היד הארוכה. ביד הקצרה כמעט כולם סופרים Doubleton כנקודה.
יש כאלה שמתחשבים באורך בסדרת השליט בדומם בספירת נקודות חלוקה: ככל שיש פחות קלפי שליט סופרים פחות נקודות חלוקה.

אדי קנטר הוא היחיד שאינו סופר נקודות חלוקה כשמחזיקים Doubleton, אבל הוא מתייחס ליד של הכרוז (היד הארוכה).

אני לא מלמד את התלמידים שלי לספור Doubletone כנקודות חלוקה. גם כחלק מהתפיסה הכללית של לא להכריז אגרסיבי וגם משום שאני בעצמי לא ממש מאמין בספירה כזו. 

אלדד גינוסר כותב שהוא לא מלמד לספור Doubletone כנקודות חלוקה. 
החלק המעניין בתפיסה שלו הוא שהוא מוריד נקודה על יד מאוזנת של 4-3-3-3, משום שהיא מקטינה את יכולת החיתוך.
ברוב המקרים יד של 4-3-3-3 היא היד הקצרה.

הורדת נקודה על ידיים של 4-3-3-3 היא לא דבר חדש. למדתי כבר ממרטי ברגן לא לפתוח תמיד בידיים עם 12 נקודות וחלוקה של 4-3-3-3.

לא התחשבתי בחלוקה זו בהקשר של נקודות חלוקה. אחרי שקראתי את המאמר, החלטתי לאמץ את הגישה וללמד כך את התלמידים שלי.
  

המורה הראשון

המורה הראשון עשוי להשפיע עליכם יותר מאשר המורים האחרים שילמדו אתכם באותו תחום. בדרך כלל אינכם יודעים דבר או אפילו חצי דבר בתחום הזה. לא משנה כמה המורה הראשון שלכם יודע. לא משנה כמה המורה הראשון שלכם באמת מבין. תמיד הוא מבין ויודע הרבה יותר מכם. 

המורה הראשון הופך עבורכם לסמכות מקצועית. המורה הראשון מעצב את תמונת עולמכם באותו תחום ומקנה לכם דרכי חשיבה.

בפוסט עתיק כתבתי על: גרם מזל = קילו שכל. צריך מזל גם עם המורה הראשון שמלמד אתכם. זה נכון לגבי כל תחום, כולל ברידג'.

בגלל דפוס ההתייחסות של תלמיד למורה הראשון, שתואר לעיל, יקח לכם הרבה זמן להתנער מטעויות בסיסיות, שהקנה לכם מורה ראשון גרוע או בעל הבנה מועטה בברידג'.

לעומת זאת אם היה לכם מזל וזכיתם למורה ראשון עם הבנה מעמיקה, ידע רב, יכולת הוראה ויכולת להציג את הצד היפה של משחק הברידג', מצבכם הרבה יותר טוב. 

לי היה הרבה מזל. מהמורה הראשון שלי אני יכול ללמוד הרבה גם היום. סביר להניח שגם אם אזכה פעם באליפות הארץ, חלום עם סיכויים אפסיים להתגשמות, עדיין אוכל ללמוד ממנו.

המורה הראשון שלי בברידג' היה אלדד גינוסר.

בפוסט זה אתייחס למאמר נהדר שכתב אלדד בירחון אפריל. כותרת המאמר: "נקודות התאמה (כתבה ראשונה מתוך שתיים)".

למאמר הזה יש שתי נקודות השקה אלי:

1. היחס למורה הראשון.

אלדד מזכיר בקצרה את המורה הראשון שלו אלי וורצל ז"ל.

בפוסט זה התיחסתי ואמשיך להתיחס לנושא המורה הראשון מהזווית האישית שלי.

2. הפוסט עוסק בדילמה של אלדד כמורה לברידג' סביב הנושא של נקודות התאמה (נקודות אורך) ונקודות חלוקה.

בדיוק אותה דילמה העסיקה גם אותי במורה לברידג'.

בפוסט הבא אתייחס לנושא של נקודות חלוקה ונקודות אורך מהזווית שמציג אלדד ומהתובנות שאליהן אני הגעתי.

ברידג' ב-60 שניות

זהו שם ספרו החדש של אלדד גינוסר. למרות שהדבר היחיד שקראתי מתוך הספר זה המאמר בו אני עוסק בפוסט זה, אני ממליץ לכם לקרוא את הספר.

נכון, אני משוחד ולא אוביקטיבי, אבל קראתי את ספרו הראשון של אלדד על שיטת ההכרזה 2 על 1 מחיבת למשחק מלא והוא ספר מצוין.

קראתי גם הרבה מאמרים שלו בירחון הישראלי לברידג' ולמדתי מהם הרבה.

ראיתי את אלדד מלמד צעירים ב"פרויקט פסגה", כשהבאתי את הבן שלי כמשתתף בפרויקט. 

כשאני מלמד תלמידים ברידג', אני אומר להם שמהרגע שהתחילו ללמוד, הם יכולים בכל זמן לכל חייהם (או לכל חיי אם הם יסתימו לפני סיום חייהם) לפנות אלי בכל נושא הקשור בברידג'.

זה גם מה שקורה לי, מסיום הקורס ועד היום, עם אלדד, שעונה לכל שאלה בברידג' שאני שואל אותו. 

אתן לכם קדימון לפוסט הבא. מהמאמר שבו אני דן בפוסט זה למדתי משהו שלא חשבתי עליו וישפיע על האופן בו אני מלמד תלמידים שלי את הנושא של נקודות חלוקה: החסרת נקודה בחלוקה של 4-3-3-3 במקום הוספת נקודת חלוקה על Double Tone.

דרכי הפתלתלה בעולם הברידג'

מי שקרא את הפוסט: כיצד התחלתי לשחק בתחרויות ברידג' מבין שהגעתי לתחרויות ברידג' עם ידע מינימאלי של חוקי המשחק וללא מושג אמיתי על משחק הברידג'.

הגעתי רק משום שהבן שלי, אז בן 12, רצה שנשחק פעם אחת במועדון.

המשכתי רק משום שבתחרות הראשונה שלנו סיימנו במקום השני. 

כששיחקתי כשלוש שנים, הגדיר אותי אחד השותפים שלי כשחקן בלי ידע בסיסי בברידג', שעושה לפעמים דברים שרק שחקנים מומחים עושים.

רוצים דוגמה? באותה תקופה שיחקתי עם אותו שותף בתחרות ארצית חזקה במועדון אביבים. השותף שלי פתח Pass. היריב הכריז ♦1. לא היכרתי את המושג נקודות חלוקה ובטח לא ספרתי את ה-Double Tone ב-♦ כנקודה כשעשיתי אוברקול ב-♥ בלי לדעת האם יש התאמה בסדרה (כן הערכתי שזה מחזק אותי). הכרזתי ♥1 עם 7 נקודות.

הסיבה להכרזה הזו: החזקתי xAKT9X♥ והיו לי ספוטים בסדרות השחורות (לא ידעתי מה זה ספוט). עשיתי את זה בהנחה שלא יכפילו וההכרזה שלי תהיה Lead directing עבור שותפי. היריב שאחרי הכריז 1NT.

השותף שלי עם 11 נקודות ו-JTx♥ הכריז ♥2. הייתי היחיד ששיחק בחוזה הזה וביצע אותי. מההכרזה ידעתי שאסור לעקוף ב-♥ כי מאחוריי יושבת ה-Q♥. הוצאתי שני סיבובי שליט.

כיצד התקדמתי בברידג'?

כמו בכל תחום אחר בו עסקתי, למדתי לבד מספרים ומירחונים. החיסרון של שיטת לימוד כזו הוא, שהיא אינה שיטתית ואינה מלמדת את היסודות.

לטעמי קורס שחקני תחרויות אצל שחקן ברמה גבוהה מאד, לא תמיד עוזר לשחקנים שמגיעים אליו ללא יסודות. השחקן הבכיר מניח שלשחקנים שמשחקים כבר כמה שנים בתחרויות יש איזשהו בסיס. הוא בא לתת להם משהו מעבר לזה. משהו שמורה שאינו שחקן בכיר אינו יכול לתת.

חלק מהתלמידים אינם מפיקים תועלת. לתלמידים אחרים נגרם נזק, שלא באשמת המורה. 

הדוגמה העדכנית, שאני רואה בתחרויות בירושלים, היא הכרזת Weak two, אצל שחקנים שלמדו אצל יניב זק. הם מכריזים את זה עם תמונה אחת ו-10 ואומרים לי: "יניב זק לימד שמותר להכריז עם תמונה ו-10".

יניב זק ודאי לא לימד שחייבים להכריז Weak two עם תמונה ו-10.

יניב זק לא לימד להכריז כך עם חמישייה בסדרת מיינור בנוסף לשישייה.

יניב זק מפעיל שיקול דעת לפני שהוא מכריז Weak two. הוא ודאי מתחשב בגורמים כמו: מצב הפגיעות, האם השותף הכריז Pass או טרם הכריז?, מבנה היד ומספר הנקודות.

מה שאני כותב כאן נכון גם לקורס שחקני התחרויות שלמדתי אצל אלדד. באופן אישי למדתי הרבה, למרות שחסר לי הבסיס.

את הבסיס המסודר למדתי יותר מאוחר בקורס מורים לברידג' אצל מוטי גלברד.

הכרת תודה למורה

את הכרת התודה לאלו שלמדתי מהם אני מבטא, בין השאר, בפוסטים בבלוג הזה.

את הכרת התודה לאלדד ביטאתי גם באמצעות כתיבת ערך עליו בויקיפדיה. ראו את הפוסט: ברידג' בויקיפדיה - חלק 2: ערכים על שחקני ברידג'.

כעורך בויקיפדיה העברית בנושאים אחרים, החלטתי למלא במשהו את החלל שהיה שם בנושא ברידג'.

כתבתי גם על שחקני ברידג'. אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לכתוב ערך על כל שחקן ברידג' ישראלי, שהיה עליו ערך בויקיפדיה האנגלית. מצאתי רק שניים כאלה. אלדד היה אחד מהם והראשון עליו כתבתי ערך. השני היה: פאול לוקאץ. 

הערת שוליים

אני חוזר שוב על מה שכבר כתבתי. שחקני ברידג' ישראלים עם הישגים יוצאי דופן המעוניינים, שאכתוב עליהם ערך בויקיפדיה מוזמנים לפנות אלי.

בדרך כלל אני זקוק לשיתוף פעולה מצד מי שנכתב עליו ערך אני זקוק למידע. ברוב המקרים יעזור לי מידע אישי (תאריך לידה, מקום לידה, עבודה, השכלה, מקום מגורים וכיו"ב) ותמונה.