המורה הראשון

המורה הראשון עשוי להשפיע עליכם יותר מאשר המורים האחרים שילמדו אתכם באותו תחום. בדרך כלל אינכם יודעים דבר או אפילו חצי דבר בתחום הזה. לא משנה כמה המורה הראשון שלכם יודע. לא משנה כמה המורה הראשון שלכם באמת מבין. תמיד הוא מבין ויודע הרבה יותר מכם. 

המורה הראשון הופך עבורכם לסמכות מקצועית. המורה הראשון מעצב את תמונת עולמכם באותו תחום ומקנה לכם דרכי חשיבה.

בפוסט עתיק כתבתי על: גרם מזל = קילו שכל. צריך מזל גם עם המורה הראשון שמלמד אתכם. זה נכון לגבי כל תחום, כולל ברידג'.

בגלל דפוס ההתייחסות של תלמיד למורה הראשון, שתואר לעיל, יקח לכם הרבה זמן להתנער מטעויות בסיסיות, שהקנה לכם מורה ראשון גרוע או בעל הבנה מועטה בברידג'.

לעומת זאת אם היה לכם מזל וזכיתם למורה ראשון עם הבנה מעמיקה, ידע רב, יכולת הוראה ויכולת להציג את הצד היפה של משחק הברידג', מצבכם הרבה יותר טוב. 

לי היה הרבה מזל. מהמורה הראשון שלי אני יכול ללמוד הרבה גם היום. סביר להניח שגם אם אזכה פעם באליפות הארץ, חלום עם סיכויים אפסיים להתגשמות, עדיין אוכל ללמוד ממנו.

המורה הראשון שלי בברידג' היה אלדד גינוסר.

בפוסט זה אתייחס למאמר נהדר שכתב אלדד בירחון אפריל. כותרת המאמר: "נקודות התאמה (כתבה ראשונה מתוך שתיים)".

למאמר הזה יש שתי נקודות השקה אלי:

1. היחס למורה הראשון.

אלדד מזכיר בקצרה את המורה הראשון שלו אלי וורצל ז"ל.

בפוסט זה התיחסתי ואמשיך להתיחס לנושא המורה הראשון מהזווית האישית שלי.

2. הפוסט עוסק בדילמה של אלדד כמורה לברידג' סביב הנושא של נקודות התאמה (נקודות אורך) ונקודות חלוקה.

בדיוק אותה דילמה העסיקה גם אותי במורה לברידג'.

בפוסט הבא אתייחס לנושא של נקודות חלוקה ונקודות אורך מהזווית שמציג אלדד ומהתובנות שאליהן אני הגעתי.

ברידג' ב-60 שניות

זהו שם ספרו החדש של אלדד גינוסר. למרות שהדבר היחיד שקראתי מתוך הספר זה המאמר בו אני עוסק בפוסט זה, אני ממליץ לכם לקרוא את הספר.

נכון, אני משוחד ולא אוביקטיבי, אבל קראתי את ספרו הראשון של אלדד על שיטת ההכרזה 2 על 1 מחיבת למשחק מלא והוא ספר מצוין.

קראתי גם הרבה מאמרים שלו בירחון הישראלי לברידג' ולמדתי מהם הרבה.

ראיתי את אלדד מלמד צעירים ב"פרויקט פסגה", כשהבאתי את הבן שלי כמשתתף בפרויקט. 

כשאני מלמד תלמידים ברידג', אני אומר להם שמהרגע שהתחילו ללמוד, הם יכולים בכל זמן לכל חייהם (או לכל חיי אם הם יסתימו לפני סיום חייהם) לפנות אלי בכל נושא הקשור בברידג'.

זה גם מה שקורה לי, מסיום הקורס ועד היום, עם אלדד, שעונה לכל שאלה בברידג' שאני שואל אותו. 

אתן לכם קדימון לפוסט הבא. מהמאמר שבו אני דן בפוסט זה למדתי משהו שלא חשבתי עליו וישפיע על האופן בו אני מלמד תלמידים שלי את הנושא של נקודות חלוקה: החסרת נקודה בחלוקה של 4-3-3-3 במקום הוספת נקודת חלוקה על Double Tone.

דרכי הפתלתלה בעולם הברידג'

מי שקרא את הפוסט: כיצד התחלתי לשחק בתחרויות ברידג' מבין שהגעתי לתחרויות ברידג' עם ידע מינימאלי של חוקי המשחק וללא מושג אמיתי על משחק הברידג'.

הגעתי רק משום שהבן שלי, אז בן 12, רצה שנשחק פעם אחת במועדון.

המשכתי רק משום שבתחרות הראשונה שלנו סיימנו במקום השני. 

כששיחקתי כשלוש שנים, הגדיר אותי אחד השותפים שלי כשחקן בלי ידע בסיסי בברידג', שעושה לפעמים דברים שרק שחקנים מומחים עושים.

רוצים דוגמה? באותה תקופה שיחקתי עם אותו שותף בתחרות ארצית חזקה במועדון אביבים. השותף שלי פתח Pass. היריב הכריז ♦1. לא היכרתי את המושג נקודות חלוקה ובטח לא ספרתי את ה-Double Tone ב-♦ כנקודה כשעשיתי אוברקול ב-♥ בלי לדעת האם יש התאמה בסדרה (כן הערכתי שזה מחזק אותי). הכרזתי ♥1 עם 7 נקודות.

הסיבה להכרזה הזו: החזקתי xAKT9X♥ והיו לי ספוטים בסדרות השחורות (לא ידעתי מה זה ספוט). עשיתי את זה בהנחה שלא יכפילו וההכרזה שלי תהיה Lead directing עבור שותפי. היריב שאחרי הכריז 1NT.

השותף שלי עם 11 נקודות ו-JTx♥ הכריז ♥2. הייתי היחיד ששיחק בחוזה הזה וביצע אותי. מההכרזה ידעתי שאסור לעקוף ב-♥ כי מאחוריי יושבת ה-Q♥. הוצאתי שני סיבובי שליט.

כיצד התקדמתי בברידג'?

כמו בכל תחום אחר בו עסקתי, למדתי לבד מספרים ומירחונים. החיסרון של שיטת לימוד כזו הוא, שהיא אינה שיטתית ואינה מלמדת את היסודות.

לטעמי קורס שחקני תחרויות אצל שחקן ברמה גבוהה מאד, לא תמיד עוזר לשחקנים שמגיעים אליו ללא יסודות. השחקן הבכיר מניח שלשחקנים שמשחקים כבר כמה שנים בתחרויות יש איזשהו בסיס. הוא בא לתת להם משהו מעבר לזה. משהו שמורה שאינו שחקן בכיר אינו יכול לתת.

חלק מהתלמידים אינם מפיקים תועלת. לתלמידים אחרים נגרם נזק, שלא באשמת המורה. 

הדוגמה העדכנית, שאני רואה בתחרויות בירושלים, היא הכרזת Weak two, אצל שחקנים שלמדו אצל יניב זק. הם מכריזים את זה עם תמונה אחת ו-10 ואומרים לי: "יניב זק לימד שמותר להכריז עם תמונה ו-10".

יניב זק ודאי לא לימד שחייבים להכריז Weak two עם תמונה ו-10.

יניב זק לא לימד להכריז כך עם חמישייה בסדרת מיינור בנוסף לשישייה.

יניב זק מפעיל שיקול דעת לפני שהוא מכריז Weak two. הוא ודאי מתחשב בגורמים כמו: מצב הפגיעות, האם השותף הכריז Pass או טרם הכריז?, מבנה היד ומספר הנקודות.

מה שאני כותב כאן נכון גם לקורס שחקני התחרויות שלמדתי אצל אלדד. באופן אישי למדתי הרבה, למרות שחסר לי הבסיס.

את הבסיס המסודר למדתי יותר מאוחר בקורס מורים לברידג' אצל מוטי גלברד.

הכרת תודה למורה

את הכרת התודה לאלו שלמדתי מהם אני מבטא, בין השאר, בפוסטים בבלוג הזה.

את הכרת התודה לאלדד ביטאתי גם באמצעות כתיבת ערך עליו בויקיפדיה. ראו את הפוסט: ברידג' בויקיפדיה - חלק 2: ערכים על שחקני ברידג'.

כעורך בויקיפדיה העברית בנושאים אחרים, החלטתי למלא במשהו את החלל שהיה שם בנושא ברידג'.

כתבתי גם על שחקני ברידג'. אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לכתוב ערך על כל שחקן ברידג' ישראלי, שהיה עליו ערך בויקיפדיה האנגלית. מצאתי רק שניים כאלה. אלדד היה אחד מהם והראשון עליו כתבתי ערך. השני היה: פאול לוקאץ. 

הערת שוליים

אני חוזר שוב על מה שכבר כתבתי. שחקני ברידג' ישראלים עם הישגים יוצאי דופן המעוניינים, שאכתוב עליהם ערך בויקיפדיה מוזמנים לפנות אלי.

בדרך כלל אני זקוק לשיתוף פעולה מצד מי שנכתב עליו ערך אני זקוק למידע. ברוב המקרים יעזור לי מידע אישי (תאריך לידה, מקום לידה, עבודה, השכלה, מקום מגורים וכיו"ב) ותמונה.