יש דמיון מסוים בין הבלוג "ברידג' שלא היכרתם" לבין ספרו הנהדר של ויקטור מולו Bridge in the Menagerie: בשניהם מוצגים דברים לא צפויים.
מולו מתאר מתאר בספרו מועדון ברידג' ומשרטט דיוקנאות של שחקנים. חלקם מדומים לחיות, למשל: ארנב.
אחד השחקנים מדומה לחזיר. שיטת ההכרזה הייחודית של החזיר מיועדת להביא למצב בו תמיד הוא יהיה הכרוז ושותפו הוא הדומם. בספר מוצגות הכרזות מגוחכות בשיטה זו וחוזים בלתי אפשריים המבוצעים לפעמים באופן מבריק. מוצגות גם קטסטרופות בהן בגלל משחק לא נכון של היריבים, המבוסס על חוסר היגיון, החזיר נכשל בביצוע חוזה.
הידיים שבנה מולו והדיאלוגים בין השחקנים סביבן הם סוג של אמנות המחייבת יצירתיות רבה.
מה פתאום נזכרתי בויקטור מולו?
באחד הפורומים ב-Facebook העוסקים בברידג' בישראל מתנהל ויכוח בנושא מומחים וספונסרים.
מדובר בתופעה נפוצה בארץ ובעולם: שחקנים טובים פחות ולפעמים גם שחקנים חלשים במיוחד המשלמים לשחקנים מומחים, על מנת שישחקו איתם בתחרויות.
קורה שהשחקן המומחה המשחק עם שחקן חלש במיוחד מכריז בסגנון החזיר של ויקטור מולו, על מנת שהוא יהיה הכרוז ושותפו הדומם.
השחקן שפתח את הויכוח טען שהוא נפגע במשחק מול זוג כזה, משום שאינו יכול להבין את הכרזת המומחה והשחקן החלש לא הוציא כרטיס Alert, המזהיר מפני הכרזה לא סטנדרטית של המומחה.
אין ספק שלשותפות של מומחה וספונסר ושותפויות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים, עלולות להיות השלכות שליליות על תחרויות.
זה לא ממש נכון כשהשחקן החלש משחק כתלמיד וכל מטרתו ללמוד. אם השחקן הטוב יותר מתנהג כמורה ולא מנסה בכוח להיות הכרוז או להכריז לא נכון במטרה להשיג תוצאה טובה, לדעתי זה אינו מזיק. כשמשלמים בונוס על תוצאה טובה זה עלול לגרום לתופעות שליליות.
לא רק בתחרות עצמה
השותפות הזו גורמת גם להטיות בצבירת נקודות ובקבלת דרגות. אתם יכולים למצוא שחקני ברידג' ברמה לא טובה שקיבלו דרגות גבוהות רק משום ששיחקו באופן שיטתי עם ספונסרים ברמה גבוהה במיוחד ולכן צברו מספר רב של נקודות אמן.
אביא דוגמה שמבהירה את טענתי. התאגדות הברידג' מפרסמת אחת לתקופה את דירוג השחקנים על פי צבירת נקודות. יש גם דירוג של נשים בלבד.
אפשר לא להסכים לטענה שדנה טל, שחקנית נבחרת הנשים של ישראל, היא השחקנית הטובה ביותר בארץ, אבל אם מישהו יגיד לי שהיא לא בין חמש השחקניות הכי טובות בארץ, אגיד לו שהוא טועה.
לפניה בדירוג, שמפרסמת ההתאגדות הישראלית לברידג' מופיעות כמה שחקניות שפערי הרמה בינה לבינן גדולים מאד.
נכון, שדנה טל היא צעירה ולכן היו לה הרבה פחות הזדמנויות לצבור נקודות אמן, אבל לפניה תמצאו שחקניות, שלולא היו משחקות באופן קבוע כספונסריות של מומחה, לא היו צוברות יותר נקודות אמן ממנה, גם אם היו משחקות בכל תחרות כמה עשרות שנים יותר ממה שהיא משחקת.
האם אפשר לעשות משהו על מנת למנוע את התופעה?
יש לי ספק גדול האם יש דרך מעשית למנוע את התופעה הנפוצה בארץ ובעולם.
קל מאד להתלונן כשנפגעים מהכרזות כאלה אבל צריך לזכור שגם לפעמים מרוויחים מזה הרבה.
בפוסטים קודמים שלי הבאתי כמה דוגמאות כאלה, כולל מקרה שהספונסר התעקש לשחק במקום ששותפתו תשחק וקיבל ממני Double ונפל ארבע פעמים במצב פגיע. שותף ברמתו היה כנראה משחק את היד בחוזה לא מוכפל והיה נופל פעם או פעמיים.
יסורי הספונסר
השחקן המצוין, ששיחק נגדי בפסטיבל הברידג' הבינלאומי באילת, הבין מיד מה קורה כשהנחתי את ה-J♦. פניו התכרכמו ביאוש ובצער.
הייתי הכרוז בחוזה של 3NT. בידי היו: KJT97x♦. השותפה שלי, עם קלף יחיד ה-A♦, צדקה כשסירבה לחוזה בסדרת ה-♦.
בהזדמנות הראשונה הסרתי את החסימה וזכיתי ב-A♦. כשהגעתי ליד מיהרתי לשחק את ה-K♦. המומחה לא שירת. הספונסרית החזיקה בחמישה קלפי ♦ כולל ה-Q♦ וה-8♦.
המומחה ניסה לפתח לקיחות בסדרת ה-♥. השותפה שלו זכתה ב-A♥. היא מיהרה למשוך את ה-Q♦, ללא ספק שגיאה חמורה. הנחתי במהירות את ה-J♦.
גם המומחה וגם אני ידענו שהיא תמשיך ב-8♦ ותאפשר לי להיפטר ממפסידים בדומם אותם זרקתי על קלפי ה-♦.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה