מי שיקרא את הפוסטים שלי:
ומה אפשר וצריך לשנות בפסטיבל הברידג' הישראלי בתל אביב? , עלול לחשוב שהיו לי הרבה הצלחות ומעט כישלונות.
למרות שבפסטיבל הזה הצלחתי יותר מבכל הפסטיבלים הקודמים בתל-אביב (אולי למעט הפעם הראשונה בה השתתפתי בפסטיבל כשחקן המשחק פחות משנתיים והבן שלי ואני עשינו את התוצאה שהיא כנראה הכי טובה בכל הזמנים בתחרות לדרגות הנמוכות), היו לי לא מעט כישלונות: שותפי ואני שיחקנו רע בתחרות הזוגות הפתוחה ועשינו תוצאה רעה במיוחד, העובדה ששיחקתי בפעם הראשונה עם השותפה בתחרות הזוגות המעורבים, אינה תירוץ לתוצאה הגרועה.
הסיבה העיקרית לכישלון בתחרות הזוגות המעורבים היא משחק גרוע שלי.
בתחרות ה-IMP קיבלנו שותפתי ואני נקודה בינלאומית, על אף שלפני זה שיחקתי איתה רק פעמיים בתחרויות מקומיות במועדון.
אגב, זו הפעם הראשונה שאני מקבל בפסטיבל נקודות בינלאומיות ביותר מתחרות אחת. הפעם קיבלתי נקודות בינלאומיות בשלוש תחרויות.
גלגל מסתובב
לפני כמה עשורים שרה להקת Blood Sweat and tears את השיר Spinning Wheel. השיר הזה מתאר היטב את מה שקורה לרוב השחקנים בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב.
זהו גלגל מסתובב. יום אחד אתה למטה. יום שני אתה למעלה.
המאמץ גדול ומתמשך. ביום אחד אתה והשותף/פה משחקים טוב ויש לכם גם קצת מזל. ביום שני אתה והשותף/פה משחקים הרבה פחות טוב וסובלים ממעט חוסר מזל. יש זוגות אחרים משחקים טוב יותר מבדרך כלל ביום בו אתם גרועים.
אלה שהגלגל פחות מסתובב אצלם הם הטובים ביותר. פערי הרמה לטובתם מתבטאים גם ביותר יציבות. אני עדיין רחוק מאד מהרמות האלה.
השינוי העיקרי ברמה שלי הוא היכולת להתמודד בכבוד כמעט בעקביות (לא כולל שני המושבים האחרונים של תחרות ה-BAM) מול השחקנים הטובים ביותר. בגלל ההצלחות בתחרויות קבוצות, הפעם שיחקתי נגד הרבה יותר זוגות חזקים במיוחד.
זה לא מונע ממני לעשות טעויות קשות נגד שחקנים פחות חזקים.
אני עדיין לא ברמה בה אוכל עם שותף ברמתי להקדים זוגות ברמה הכי גבוהה בתחרות של שלושה או ארבעה מושבים.
אני עדיין לא ברמה בה אוכל עם שותף ברמתי להקדים זוגות ברמה הכי גבוהה בתחרות של שלושה או ארבעה מושבים.
על חשיבות הכישלון
מי שידפדף בבלוג שלי ימצא שאחד משלושת הדברים הראשונים, שאני מלמד תלמידי ברידג' זה שמותר להם להיכשל (לפני זה אני מלמד אותם שהם נמצאים פה בשביל להנות מהמשחק).
אם תקראו את הפוסטים: כדי לא להפסיד: מפסיד על מפסיד - שני מפסידים על שני מפסידים ואת הפוסט: חצי שנה אחרי: האם למדתי מהטעות שטרדה את מנוחתי?, תראו מה הרווחתי מכישלון בביצוע חוזה מוכפל, שניתן לביצוע.
יכול להיות שבחודש יולי ארצה בכנס. אם ארצה בכנס אדבר הרבה על החשיבות של הכישלון. לא רק בברידג'. אציג גם מה חושב שותף לדעה שלי: מנהל בכיר בחברת Google העולמית, שאחראי על מעבדת פיתוח מוצרים חדשים.
מה הלאה?
ההיבט החלש ביותר שלי בברידג' הוא משחק היד. אתמקד בניסיון לשפר אותו. זה לא שאין לי מה ללמוד באספקטים אחרים של המשחק.
הדבר השני שחסר לי כרגע זו שותפה שרוצה ויכולה להתקדם. אם אמצא כזו, איני מוציא מכלל אפשרות שבעוד שנה או שנתיים, ביום טוב במיוחד ועם קצת מזל, נצליח לזכות באליפות הארץ לזוגות מעורבים, כנגד רוב הסיכויים (בודאי ישתתפו זוגות חזקים יותר מאיתנו).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה