באפריל 2015 פרסמתי פוסט שכותרתו: ספר חדש: ארגז הכלים של הכרוז בברידג'. בפוסט המלצתי על הספר שכתב חברי לקבוצה בליגה וכותב קבוע בירחון הברידג' הישראלי, קובי שחר.
המלצתי לקוראי פוסטים המסומנים בצהוב ובירוק בבלוג שלי לקרוא את הספר. הספר לא הומלץ לשחקנים ברמה גבוהה, הקוראים פוסטים המסומנים באדום. הנחתי שקוראים אלה כבר יודעים את מה שכתוב בספרו של קובי.
המלצתי לקוראי פוסטים המסומנים בצהוב ובירוק בבלוג שלי לקרוא את הספר. הספר לא הומלץ לשחקנים ברמה גבוהה, הקוראים פוסטים המסומנים באדום. הנחתי שקוראים אלה כבר יודעים את מה שכתוב בספרו של קובי.
עכשיו התווסף ספר נוסף פרי עטו של קובי, העוסק בהגנה בברידג'. שם הספר מופיע בכותרתו של פוסט זה.
הגנה בברידג'
מה יותר חשוב משחק היד של הכרוז, שקובי סיפק ארגז כלים לנושא זה בספרו הראשון, או הגנה?
לדעתי הגנה חשובה יותר ולו מהסיבה הפשוטה שמבחינה סטטיסטית תהיו כרוז ב-25% מהידיים ותהיו מגנים ב-50% מהידיים.
הגנה היא נושא קשה יותר ממשחק היד. משחק היד תלוי רק בכרוז. הגנה תלויה גם בשותף.
בגלל שהגנה היא נושא קשה יותר ממעטים ללמד אותה. כשמדובר במתחילים יש הנמנעים ללמד אותם הגנה.
התפיסה שלי שונה: אני מלמד גם מתחילים הגנה, אבל באופן הגיוני וברמה המתאימה להם.
הספר
הספר בנוי באופן דומה לספר הקודם של קובי:
1. שיטתי, מקיף ומאורגן
כל נושא כולל את הכללים ואת ההסבר לשימוש בהם ואת המקרים בהם חורגים מהכללים.
2. בכל פרק יש הרבה דוגמאות ובעיות לפתרון על ידי הקוראים. בהמשך הפרק מנותחות הבעיות המוצגות לקוראים.
3. מבוסס על רשימה ביבליוגרפית מכובדת של ספרים הכתובים באנגלית.
הרשימה הביבליוגרפית עליה מסתמך קובי כוללת 10 ספרים.
בעוונותיי, לא קראתי אף אחד מהם ולכן קשה לי להתייחס ספציפית לספרים, אבל המחברים של הספרים נכללים ברשימת טובי מחברי הספרים בעולם.
אפשר למצוא ברשימה ספרים של Eddie Kantar, David Bird, שחקן שזכה פעמיים ב-Bermuda Bowl כשחקן נבחרת ארה"ב. שחקן נבחרת אנגליה Andrew Robson וכותבים נוספים.
בספר יש תשעה פרקים. אתייחס בקצרה לשמונה הפרקים הראשונים. בפוסט זה לא אתייחס לפרק התשיעי והגדול: "עשה ואל תעשה בהגנה", למעט הסבר מדוע לא התיחסתי אליו בפוסט.
פרק 1: איך להיות מגן טוב
פרק קצר המציג עקרונות פעולה כמגן: כללים בסיסיים, למשל: יד שלישית גבוה, כללים טריביאליים לניסוח אבל לא תמיד קלים לביצוע ("לעזור לשותף") וכללים שתמיד נכונים אבל קשים מאד לביצוע מלא ("לדמיין את המצב בידיים הנסתרות").
פרק 2: יד שלישית גבוה
הפרק עוסק בבחירת הקלף של השחקן המשחק שלישי. בין השאר הוא מתייחס לחוק ה-11 ולמצבים בהם שמים קלף גבוה על קלף גבוה בו הוביל השותף למניעת חסימה.
פרק 3: יד שנייה נמוך
הפרק עוסק בבחירת הקלף של השחקן המשחק שני. בדרך כלל נמוך ונמוך מרצף, אבל מתייחס גם למצבים בהם יש לחרוג מהכללים. לדוגמה מתי כדאי לשחק דווקא נמוך ולא בגבוה מרצף.
פרק 4: לכסות תמונה עם תמונה
פרק 3 מתמקד במקרים שההובלה היא בקלף נמוך. פרק 4 עוסק במצבים בהם מובילים בקלף גבוה, לרוב בתמונה. ברוב המקרים מנסה הכרוז לבצע עקיפה. הדילמה של היושב אחריו היא מתי לכסות תמונה בתמונה ומתי להימנע מכך?
בפרק מתוארים הכללים וההיגיון שמאחוריהם. בסיומו גם מתוארים גם המצבים בהם צריך לחרוג מהכללים. גם לחריגות יש סיבות המתוארות בספר.
אחד הנושאים הנדונים הוא נושא שפחות עוסקים בו: אתם יכולים לכסות באחת משתי תמונות לא רציפות. למשל: כיסוי של הובלה ב-10 כשהתמונות בידיכם הן K ו-J. האם תכסו בתמונה הגבוהה (K) או בתמונה הנמוכה (J)?
פרק 5: הובלות הפתיחה
את הפרק הזה אהבתי במיוחד. הובלה היא נושא קשה במיוחד. מעבר להצגת אופן ההובלה המומלץ, קובי מסביר גם את הרציונל, למשל: מדוע להוביל ברביעי מלמעלה מתחת לקלף נכבד בחוזה ללא שליט ולא בקלף הקטן ביותר? מדוע להוביל בחוזה עם שליט מנכבד בראש רצף של שני קלפים? ועוד.
הפרק מקיף וכולל בין השאר הסבר של מושגים כמו רצף פנימי (למשל: KJT) ורצף חסר (למשל: KQT).
הידעתם שההובלה נגד חוזה ללא שליט עם AKxx שונה מהובלה נגד חוזה כזה עם AKxxx?
אשתמש בפרק זה להסביר מדוע הספר מתאים לקוראים ברמה בינונית ולא לקוראים ברמה גבוהה.
יש נושאים שבמכוון לא נכללים בו למשל:
1. הובלה ב-K ולא ב-A בידיים שבהם יש לנו גם K וגם A.
2. הובלה של שחקן שעשה אוברקול ולא של שותפו של מכריז האוברקול.
3. מתי בכל זאת להוביל בסדרה ששחקן יריב הכריז?
פרק 6: איתות
גם א הפרק הזה אהבתי במיוחד.
הפרק דן בסימון או איתות לשותף. יש שלושה סוגים של סימונים: Attitude, Count ו-Preference. קובי מתייחס בפרק לשלושתם.
גם פרק זה כתוב טוב במיוחד.
שימו לב שהעדפת סדרה הוא סימון בו משתמשים בשני מצבים, שקובי דן בהם בספרו.
המצב הראשון והמוכר בו נגמרו לשחקן קלפים בסדרה המשוחקת ובאמצעות בחירת הקלף שהוא משליך הוא מסמן סדרה מועדפת.
המצב השני, הפחות מוכר לשחקנים מהשורה, הוא כשמגן זוכה בלקיחה נגד חוזה בשליט ויודע ששותפו יחתוך.
בחירת הקלף בסדרה בה זכה מסמנת את הסדרה בה הוא מעדיף שהשותף יחזור: קלף גבוה - הסדרה הגבוהה מבין שתי הסדרות הנותרות, קלף נמוך - הסדרה הנמוכה מבין שתי הסדרות הנותרות.
הפרק עוסק גם בסדרי העדיפויות בין שלושת סוגי הסימונים ומתייחס לנושאים מתקדם יותר:
א. מה עושים במצבים בהם אין משמעות ל-Attitude לאחר הובלה של השותף בקלף גבוה? (למשל: השותף הוביל ב-A וה-Q נמצאת בדומם).
ב. המשך שמירת סדר העדיפויות גם בקלף השני שמחשקים באותה הסדרה (את ה-Attitude כבר סמינתם עכשיו מסמנים Count נוכחי).
גם להעדפת סדרה מתייחס קובי לא רק למצב השכיח והמוכר, שבו נגמרו לשחקן הקלפים בסדרה. הוא מתייחס גם למצבים שבהם אין טעם להראות Attitude ואין טעם להראות Count. זו הזדמנות להראות העדפת סדרה.
קוראי הבלוג שלי שקראו את הפוסטים שלי על סימונים בודאי זוכקים שחזרתי לא מעט פעמים על כך שלא תמיד מסמנים ושצריך להסתמך על מידע נוסף פרט לסימונים. לכן אהבתי מאד את ההתייחסות הרחבה של קובי למצבים בהם סימון פועל לרעת המגנים ולכן צריך להימנע ממנו.
פרק 7: השלכות
השלכות בהגנה כאשר נגמרו לכם הקלפים בסדרה המשוחקת הוא ללא ספק אחד הדברים בו כמעט כולנו (שחקני הברידג' שאינם ברמה הגבוהה ביותר) איננו מבצעים באופן מושלם.
בפיסקה "הגנה בברידג'" בתחילת פוסט זה הסברתי מדוע מלמדים הגנה פחות ממה שמלמדים נושאים אחרים.
בדיוק כפי שמלמדים פחות הגנה, כשכבר מלמדים הגנה מלמדים פחות על השלכות. זה נעשה מאותה סיבה: השלכות הוא נושא קשה יותר מנושאים אחרים בהגנה.
כך למשל, בהובלה צריך להביא בחשבון רק את מהלך ההכרזה והקלפים שבידנו. בהשלכות צריך להתחשב במספר רב יותר של גורמים.
זוהי הפעם הראשונה שאני נתקל בהסבר שיטתי ומקיף בעברית על השלכות ולכן, לדעתי, זהו אולי הפרק החשוב ביותר בספר (מבין 8 הפרקים הראשונים).
במה צריך להתחשב כשמשליכים קלף?
להלן רשימה חלקית לא ממצה, שקובי מסביר אותה בפירוט ועם דוגמאות של ידיים רלבנטיות בספרו:
1. לא להשליך קלף שעשוי להביא לקיחה
2. לא להשליך קלף שמגן על קלף שאתה או השותף מחזיקים ועשוי להביא ללקיחה.
3. להימנע מהשלכת קלף המונע תקשורת עם השותף שבלעדיה השותף לא יזכה בלקיחה או לקיחות שהוא יכול לזכות בהן.
4. לשמור על אורך שווה לאורך של הסדרה הארוכה בדומם (עם לפחות קלף אחד גבוה מהקלף הנמוך בדומם)
5. לשמור על אורך שווה בסדרה הארוכה של הכרוז
קצת יותר מורכב משמירה על אורך בסדרה הארוכה בדומם. את האורך בסדרה הארוכה בדומם רואים. את קלפי הכרוז לא רואים ולכן צריך להסיק זאת על פי ההכרזה והמשחק.
הבעיה הפרקטית היא שלפעמים אין ברירה וצריך להשליך קלף או קלפים בניגוד לחלק מהכללים האלה. הסיבה לכך היא שבמערך קלפים נתון לא תמיד אפשר לשמור על כל הכללים. כל קלף שנזרוק יהיה בניגוד לכלל אחד.
הערה: השלכות שגויות גורמות לפעמים להצלחה של משחק לחץ מדומה.
פרק 8: שליטים שירות ההגנה
פרק זה עוסק במצבים בהם גם ההגנה יכולה לחתוך. צריך לדעת מתי ניתן להגיע למצב בו אחד משחקני ההגנה חותך.
אבל צריך לדעת גם מתי אפשר לחתוך אבל עדיף לא לעשות זאת.
ראיתי לא פעם שחקנים חותכים כשלא צריך, למשל חיתוך בלקיחה טבעית שלהם, שלא מביא ללקיחות נוספות בסדרות אחרות.
קובי מתיחס בפרק זה גם למצבים אלה בהם צריך לחפש את הלקיחות במקומות אחרים לפני שמחפשים חיתוך ולא צריך לחתוך בהזדמנות הראשונה.
אחד הדברים הנכונים בפרק זה, החוזרים בכמה ידיים, הוא הימנעות ממשחק אוטומטי. במקום זה צריך לתכנן את משחק ההגנה.
השותף מוביל בקלף שברור לכם שאחרי שתזכו ב-A הוא יחתוך את הלקיחה השנייה בסדרה זו.
כשהיריב לא נמצא בחוזה של סלאם זה לא מספיק. צריך לתכנן מאיפה יכולות לבוא מספיק לקיחות על מנת להפיל את החוזה. לפעמים תפילו את החוזה רק אם תדחו את החיתוך ותנסו לפתח לקיחה נוספת להפלת החוזה, תצליחו להפיל אותו.
נושא נוסף הנדון בפרק הוא Promotion של קלף בסדרת השליט. כאשר אח המגנים חותך בקלף גבוה יחסית (למשל ה:J) הכרוז נאלץ לחתוך מעליו (למשל ב-K) ואז מגביה קלף בסדרת השליט למגן השני (בדוגמה שהצגתי ה-Q).
פרק 9: עשה ואל תעשה בהגנה
מטעמים מעשיים לא אתיחס לפרק הזה בפוסט הזה. זהו הפרק הגדול ביותר בספר מבחינת היקפו. הוא גם פרק מתקדם יותר.
אם אחכה לפרסום הפוסט עד אחרי שאסיים לקרוא את הפרק, קרוב לוודאי שפרסום הפוסט יידחה ביותר מחודש.
בתקופה החגים אהיה בחופשה ארוכה, שבמהלכה לא אכתוב פוסט כלשהו.
לפיכך בחרתי להתייחס לספר בלי להתייחס לפרק הזה. כבר ראיתי ספרים שהיו בהם פערים גדולים ברמת הכתיבה של פרקים, למרות שברוב המקרים הרמה של פרקים שונים באותו ספר אחידה או דומה.
למעשה עשויים להיות שלושה תסריטים מרכזיים המתייחסים לשאלה: האם פרק 9 הוא ברמת יתר הפרקים בספר?
תסריט 1: רמת הפרק דומה לרמת יתר הפרקים בספר
אם דעתי על הספר תהיה שלילית או חיובית, היא אינה צפויה להשתנות במקרה זה. זהו התסריט בעל ההסתברות הגבוהה ביותר.
תסריט 2: הפרק טוב יותר מיתר הפרקים בספר
אם דעתי על הספר תהיה שלילית, אצטרך לשקול אותה שוב. אם היא תהיה חיובית, בוודאי שהיא אינה צפויה להשתנות לרעה.
תסריט 3: הפרק הרבה יותר גרוע מיתר הפרקים בספר
אקח תסריט קיצוני בו אמליץ לקוראים לדלג על הפרק משום שהוא גרוע במיוחד.
אם דעתי על הספר תהיה חיובית, אצטרך לשקול אותה שוב. אם היא תהיה שלילית, אז היא תמשיך להיות שלילית.
בפסקה הבאה אביע את דעתי על הספר ואייחס אותה גם לשלושת התסריטים לעיל.
דעתי על הספר
גם אם בעתיד יתברר כי התסריט של המקרה הגרוע ביותר (Worst Case) נכון לגבי פרק 9, אני ממליץ לקוראי פוסטים המסומנים בצהוב ו/או בירוק לקרוא אותו. במקרה קיצוני זה התעלמו מהפרק התשיעי. מיתר הפרקים תוכלו ללמוד הרבה ובאופן שיטתי על נושא שרוב השחקנים מהשורה לוקים בו.
בשונה מהספר הקודם, יש לי רושם שגם לחלק מקוראי הפוסטים המוסומנים באדום יש הרבה מה ללמוד מהספר.
כפי שציינתי בסעיף הקודם התסריט הגרוע ביותר הוא תסריט בסבירות נמוכה. בתסריט הסביר ביותר רמתו של פרק 9 דומה לרמת יתר הפרקים.
לדעתי הגנה חשובה יותר ולו מהסיבה הפשוטה שמבחינה סטטיסטית תהיו כרוז ב-25% מהידיים ותהיו מגנים ב-50% מהידיים.
הגנה היא נושא קשה יותר ממשחק היד. משחק היד תלוי רק בכרוז. הגנה תלויה גם בשותף.
בגלל שהגנה היא נושא קשה יותר ממעטים ללמד אותה. כשמדובר במתחילים יש הנמנעים ללמד אותם הגנה.
התפיסה שלי שונה: אני מלמד גם מתחילים הגנה, אבל באופן הגיוני וברמה המתאימה להם.
הספר
הספר בנוי באופן דומה לספר הקודם של קובי:
1. שיטתי, מקיף ומאורגן
כל נושא כולל את הכללים ואת ההסבר לשימוש בהם ואת המקרים בהם חורגים מהכללים.
2. בכל פרק יש הרבה דוגמאות ובעיות לפתרון על ידי הקוראים. בהמשך הפרק מנותחות הבעיות המוצגות לקוראים.
3. מבוסס על רשימה ביבליוגרפית מכובדת של ספרים הכתובים באנגלית.
הרשימה הביבליוגרפית עליה מסתמך קובי כוללת 10 ספרים.
בעוונותיי, לא קראתי אף אחד מהם ולכן קשה לי להתייחס ספציפית לספרים, אבל המחברים של הספרים נכללים ברשימת טובי מחברי הספרים בעולם.
אפשר למצוא ברשימה ספרים של Eddie Kantar, David Bird, שחקן שזכה פעמיים ב-Bermuda Bowl כשחקן נבחרת ארה"ב. שחקן נבחרת אנגליה Andrew Robson וכותבים נוספים.
בספר יש תשעה פרקים. אתייחס בקצרה לשמונה הפרקים הראשונים. בפוסט זה לא אתייחס לפרק התשיעי והגדול: "עשה ואל תעשה בהגנה", למעט הסבר מדוע לא התיחסתי אליו בפוסט.
פרק 1: איך להיות מגן טוב
פרק קצר המציג עקרונות פעולה כמגן: כללים בסיסיים, למשל: יד שלישית גבוה, כללים טריביאליים לניסוח אבל לא תמיד קלים לביצוע ("לעזור לשותף") וכללים שתמיד נכונים אבל קשים מאד לביצוע מלא ("לדמיין את המצב בידיים הנסתרות").
פרק 2: יד שלישית גבוה
הפרק עוסק בבחירת הקלף של השחקן המשחק שלישי. בין השאר הוא מתייחס לחוק ה-11 ולמצבים בהם שמים קלף גבוה על קלף גבוה בו הוביל השותף למניעת חסימה.
פרק 3: יד שנייה נמוך
הפרק עוסק בבחירת הקלף של השחקן המשחק שני. בדרך כלל נמוך ונמוך מרצף, אבל מתייחס גם למצבים בהם יש לחרוג מהכללים. לדוגמה מתי כדאי לשחק דווקא נמוך ולא בגבוה מרצף.
פרק 4: לכסות תמונה עם תמונה
פרק 3 מתמקד במקרים שההובלה היא בקלף נמוך. פרק 4 עוסק במצבים בהם מובילים בקלף גבוה, לרוב בתמונה. ברוב המקרים מנסה הכרוז לבצע עקיפה. הדילמה של היושב אחריו היא מתי לכסות תמונה בתמונה ומתי להימנע מכך?
בפרק מתוארים הכללים וההיגיון שמאחוריהם. בסיומו גם מתוארים גם המצבים בהם צריך לחרוג מהכללים. גם לחריגות יש סיבות המתוארות בספר.
אחד הנושאים הנדונים הוא נושא שפחות עוסקים בו: אתם יכולים לכסות באחת משתי תמונות לא רציפות. למשל: כיסוי של הובלה ב-10 כשהתמונות בידיכם הן K ו-J. האם תכסו בתמונה הגבוהה (K) או בתמונה הנמוכה (J)?
פרק 5: הובלות הפתיחה
את הפרק הזה אהבתי במיוחד. הובלה היא נושא קשה במיוחד. מעבר להצגת אופן ההובלה המומלץ, קובי מסביר גם את הרציונל, למשל: מדוע להוביל ברביעי מלמעלה מתחת לקלף נכבד בחוזה ללא שליט ולא בקלף הקטן ביותר? מדוע להוביל בחוזה עם שליט מנכבד בראש רצף של שני קלפים? ועוד.
הפרק מקיף וכולל בין השאר הסבר של מושגים כמו רצף פנימי (למשל: KJT) ורצף חסר (למשל: KQT).
הידעתם שההובלה נגד חוזה ללא שליט עם AKxx שונה מהובלה נגד חוזה כזה עם AKxxx?
אשתמש בפרק זה להסביר מדוע הספר מתאים לקוראים ברמה בינונית ולא לקוראים ברמה גבוהה.
יש נושאים שבמכוון לא נכללים בו למשל:
1. הובלה ב-K ולא ב-A בידיים שבהם יש לנו גם K וגם A.
2. הובלה של שחקן שעשה אוברקול ולא של שותפו של מכריז האוברקול.
3. מתי בכל זאת להוביל בסדרה ששחקן יריב הכריז?
פרק 6: איתות
גם א הפרק הזה אהבתי במיוחד.
הפרק דן בסימון או איתות לשותף. יש שלושה סוגים של סימונים: Attitude, Count ו-Preference. קובי מתייחס בפרק לשלושתם.
גם פרק זה כתוב טוב במיוחד.
שימו לב שהעדפת סדרה הוא סימון בו משתמשים בשני מצבים, שקובי דן בהם בספרו.
המצב הראשון והמוכר בו נגמרו לשחקן קלפים בסדרה המשוחקת ובאמצעות בחירת הקלף שהוא משליך הוא מסמן סדרה מועדפת.
המצב השני, הפחות מוכר לשחקנים מהשורה, הוא כשמגן זוכה בלקיחה נגד חוזה בשליט ויודע ששותפו יחתוך.
בחירת הקלף בסדרה בה זכה מסמנת את הסדרה בה הוא מעדיף שהשותף יחזור: קלף גבוה - הסדרה הגבוהה מבין שתי הסדרות הנותרות, קלף נמוך - הסדרה הנמוכה מבין שתי הסדרות הנותרות.
הפרק עוסק גם בסדרי העדיפויות בין שלושת סוגי הסימונים ומתייחס לנושאים מתקדם יותר:
א. מה עושים במצבים בהם אין משמעות ל-Attitude לאחר הובלה של השותף בקלף גבוה? (למשל: השותף הוביל ב-A וה-Q נמצאת בדומם).
ב. המשך שמירת סדר העדיפויות גם בקלף השני שמחשקים באותה הסדרה (את ה-Attitude כבר סמינתם עכשיו מסמנים Count נוכחי).
גם להעדפת סדרה מתייחס קובי לא רק למצב השכיח והמוכר, שבו נגמרו לשחקן הקלפים בסדרה. הוא מתייחס גם למצבים שבהם אין טעם להראות Attitude ואין טעם להראות Count. זו הזדמנות להראות העדפת סדרה.
קוראי הבלוג שלי שקראו את הפוסטים שלי על סימונים בודאי זוכקים שחזרתי לא מעט פעמים על כך שלא תמיד מסמנים ושצריך להסתמך על מידע נוסף פרט לסימונים. לכן אהבתי מאד את ההתייחסות הרחבה של קובי למצבים בהם סימון פועל לרעת המגנים ולכן צריך להימנע ממנו.
פרק 7: השלכות
השלכות בהגנה כאשר נגמרו לכם הקלפים בסדרה המשוחקת הוא ללא ספק אחד הדברים בו כמעט כולנו (שחקני הברידג' שאינם ברמה הגבוהה ביותר) איננו מבצעים באופן מושלם.
בפיסקה "הגנה בברידג'" בתחילת פוסט זה הסברתי מדוע מלמדים הגנה פחות ממה שמלמדים נושאים אחרים.
בדיוק כפי שמלמדים פחות הגנה, כשכבר מלמדים הגנה מלמדים פחות על השלכות. זה נעשה מאותה סיבה: השלכות הוא נושא קשה יותר מנושאים אחרים בהגנה.
כך למשל, בהובלה צריך להביא בחשבון רק את מהלך ההכרזה והקלפים שבידנו. בהשלכות צריך להתחשב במספר רב יותר של גורמים.
זוהי הפעם הראשונה שאני נתקל בהסבר שיטתי ומקיף בעברית על השלכות ולכן, לדעתי, זהו אולי הפרק החשוב ביותר בספר (מבין 8 הפרקים הראשונים).
במה צריך להתחשב כשמשליכים קלף?
להלן רשימה חלקית לא ממצה, שקובי מסביר אותה בפירוט ועם דוגמאות של ידיים רלבנטיות בספרו:
1. לא להשליך קלף שעשוי להביא לקיחה
2. לא להשליך קלף שמגן על קלף שאתה או השותף מחזיקים ועשוי להביא ללקיחה.
3. להימנע מהשלכת קלף המונע תקשורת עם השותף שבלעדיה השותף לא יזכה בלקיחה או לקיחות שהוא יכול לזכות בהן.
4. לשמור על אורך שווה לאורך של הסדרה הארוכה בדומם (עם לפחות קלף אחד גבוה מהקלף הנמוך בדומם)
5. לשמור על אורך שווה בסדרה הארוכה של הכרוז
קצת יותר מורכב משמירה על אורך בסדרה הארוכה בדומם. את האורך בסדרה הארוכה בדומם רואים. את קלפי הכרוז לא רואים ולכן צריך להסיק זאת על פי ההכרזה והמשחק.
הבעיה הפרקטית היא שלפעמים אין ברירה וצריך להשליך קלף או קלפים בניגוד לחלק מהכללים האלה. הסיבה לכך היא שבמערך קלפים נתון לא תמיד אפשר לשמור על כל הכללים. כל קלף שנזרוק יהיה בניגוד לכלל אחד.
הערה: השלכות שגויות גורמות לפעמים להצלחה של משחק לחץ מדומה.
פרק 8: שליטים שירות ההגנה
פרק זה עוסק במצבים בהם גם ההגנה יכולה לחתוך. צריך לדעת מתי ניתן להגיע למצב בו אחד משחקני ההגנה חותך.
אבל צריך לדעת גם מתי אפשר לחתוך אבל עדיף לא לעשות זאת.
ראיתי לא פעם שחקנים חותכים כשלא צריך, למשל חיתוך בלקיחה טבעית שלהם, שלא מביא ללקיחות נוספות בסדרות אחרות.
קובי מתיחס בפרק זה גם למצבים אלה בהם צריך לחפש את הלקיחות במקומות אחרים לפני שמחפשים חיתוך ולא צריך לחתוך בהזדמנות הראשונה.
אחד הדברים הנכונים בפרק זה, החוזרים בכמה ידיים, הוא הימנעות ממשחק אוטומטי. במקום זה צריך לתכנן את משחק ההגנה.
השותף מוביל בקלף שברור לכם שאחרי שתזכו ב-A הוא יחתוך את הלקיחה השנייה בסדרה זו.
כשהיריב לא נמצא בחוזה של סלאם זה לא מספיק. צריך לתכנן מאיפה יכולות לבוא מספיק לקיחות על מנת להפיל את החוזה. לפעמים תפילו את החוזה רק אם תדחו את החיתוך ותנסו לפתח לקיחה נוספת להפלת החוזה, תצליחו להפיל אותו.
נושא נוסף הנדון בפרק הוא Promotion של קלף בסדרת השליט. כאשר אח המגנים חותך בקלף גבוה יחסית (למשל ה:J) הכרוז נאלץ לחתוך מעליו (למשל ב-K) ואז מגביה קלף בסדרת השליט למגן השני (בדוגמה שהצגתי ה-Q).
פרק 9: עשה ואל תעשה בהגנה
מטעמים מעשיים לא אתיחס לפרק הזה בפוסט הזה. זהו הפרק הגדול ביותר בספר מבחינת היקפו. הוא גם פרק מתקדם יותר.
אם אחכה לפרסום הפוסט עד אחרי שאסיים לקרוא את הפרק, קרוב לוודאי שפרסום הפוסט יידחה ביותר מחודש.
בתקופה החגים אהיה בחופשה ארוכה, שבמהלכה לא אכתוב פוסט כלשהו.
לפיכך בחרתי להתייחס לספר בלי להתייחס לפרק הזה. כבר ראיתי ספרים שהיו בהם פערים גדולים ברמת הכתיבה של פרקים, למרות שברוב המקרים הרמה של פרקים שונים באותו ספר אחידה או דומה.
למעשה עשויים להיות שלושה תסריטים מרכזיים המתייחסים לשאלה: האם פרק 9 הוא ברמת יתר הפרקים בספר?
תסריט 1: רמת הפרק דומה לרמת יתר הפרקים בספר
אם דעתי על הספר תהיה שלילית או חיובית, היא אינה צפויה להשתנות במקרה זה. זהו התסריט בעל ההסתברות הגבוהה ביותר.
תסריט 2: הפרק טוב יותר מיתר הפרקים בספר
אם דעתי על הספר תהיה שלילית, אצטרך לשקול אותה שוב. אם היא תהיה חיובית, בוודאי שהיא אינה צפויה להשתנות לרעה.
תסריט 3: הפרק הרבה יותר גרוע מיתר הפרקים בספר
אקח תסריט קיצוני בו אמליץ לקוראים לדלג על הפרק משום שהוא גרוע במיוחד.
אם דעתי על הספר תהיה חיובית, אצטרך לשקול אותה שוב. אם היא תהיה שלילית, אז היא תמשיך להיות שלילית.
בפסקה הבאה אביע את דעתי על הספר ואייחס אותה גם לשלושת התסריטים לעיל.
דעתי על הספר
גם אם בעתיד יתברר כי התסריט של המקרה הגרוע ביותר (Worst Case) נכון לגבי פרק 9, אני ממליץ לקוראי פוסטים המסומנים בצהוב ו/או בירוק לקרוא אותו. במקרה קיצוני זה התעלמו מהפרק התשיעי. מיתר הפרקים תוכלו ללמוד הרבה ובאופן שיטתי על נושא שרוב השחקנים מהשורה לוקים בו.
בשונה מהספר הקודם, יש לי רושם שגם לחלק מקוראי הפוסטים המוסומנים באדום יש הרבה מה ללמוד מהספר.
כפי שציינתי בסעיף הקודם התסריט הגרוע ביותר הוא תסריט בסבירות נמוכה. בתסריט הסביר ביותר רמתו של פרק 9 דומה לרמת יתר הפרקים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה