בפוסט הלפני אחרון שפרסמתי התייחסתי לספר Partnership Bidding At Bridge של Robson ו-Segal.
המסר העיקרי של הספר הוא שצריכים להבין את המשמעות של ההכרזות של השותפה/שותף. יותר חשוב להבין זה את זה מאשר לבחור שיטת הכרזה אופטימלית.
המסר הזה נכון גם למשחק. צריך להיות מתואמים ביחס לאופן שבו משחקים את היד. זו הסיבה לכך שהכותרת היא פראפרזה על שם ספרם של Robson ו-Segal.
זה מוביל אותי לפוסט האחרון: לשחק מתחת ל-K כשאין ברירה. המסר שניסיתי להעביר בפוסט זה ובפוסטים קודמים הוא שיש מצבים בהם צריך לשחק מתחת ל-K בחוזה בסדרת שליט.
בפוסט זה אתיחס לטעויות שלי ביד שתארתי בפוסט:
1. לא הכפלתי חוזה של ♣5.
אני צריך להכפיל. יש לי יד הגנתית עם שני קלפי A. כל מה שאני צריך אצל השותפה בשביל להפיל את החוזה הוא A♠ (בתנאי שלאף יריב אין void בסדרה) או את אחד מקלפי ה-K האדומים.
2. לא שיחקתי לפי העיקרון של Partnership Playing At Bridge
האופן בו שיחקתי מתאים לשותף קבוע ברמה שלי. הוא כנראה יחזור אלי ב-♥.
עם שותפה ששיחקתי איתה בפעם הראשונה אני צריך להמשיך ב-A♥ ולא לסמוך על זה שהיא תחזור ב-♥.
אחרי זה עלי להמשיך ב-J♠ השותפה תזכה ב-A♠ ותמשוך את ה-K♥. הכרוז יפול פעמיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה