בפוסט הקודם הסברתי מדוע משתמשים בקונבנציית Gerber?
כשישבתי לסכם עם שותפים חדשים אילו קונבנציות משחקים כמעט תמיד הכנסנו את הקונבנציה הזו. השאלה הייתה איזו גרסה של הקונבנציה משחקים?
הגרסה שתיארתי בפוסט הקודם היא הגרסה המודרנית הנפוצה יש גם גרסאות אחרות.
היו לי שתי הפתעות כששותפים הציעו לי לוותר על הקונבנציה ולעשות שימוש אחר בהכרזת ♣4.
אני זוכר מי השתמש נגדי בקונבנציית Gerber
לפני כמה שנים שיחקתי בתחרות ארצית נגד ידידי עמירם מרכוס. הוא השתמש נכון בקונבנציה והשותפה שלו ביצעה חוזה של 6NT.
לפני שאתם מתפעלים מהזיכרון האבסולוטי שלי, כדאי שתשאלו מדוע אני לא זוכר מי השתמש נגדי בקונבנציית Michaels? מדוע אני לא זוכר מי השתמש נגדי בסטיימן בטרנספר ובעוד קונבנציות רבות אחרות?
התשובה לשאלה הזו היא שייתכן שעמירם מרכוס היה היחיד שהשתמש בה נגדי. ייתכן שהיו עוד 2-3 מקרים שהשתמשו בה נגדי ואולי עוד מקרה אחד או שניים שאני או שותף/פה השתמשנו בקונבנציה הזו.
אני מדבר על סדר גודל של עשר שנים שאני משחק את הקונבנציה הזו בתחרויות.
הסיבה שלא להשתמש בקונבנציית Gerber היא שתדירות הידיים המתאימות לשימוש בה נמוכה מאוד.
אז מדוע שלא נשתמש בהכרזה הזו עבור מצבים שמתרחשים בתדירות גבוהה הרבה יותר?
ההבדל בין פתיחה של 1NT לפתיחה של 2NT
הבדל גדול בין שתי ההכרזות האלו הוא מרחב ההכרזה. אחרי 2NT מרחב ההכרזה שלנו עד למשחק מלא מצומצם. "בזבוז" ההכרזה של ♣4 עבור קונבנציית Gerber הוא יותר בעייתי מאשר אחרי פתיחה של 1NT.
יש המשתמשים בה על מנת לתאר יד של 5-5 בסדרות המייג'ור. נתקלתי גם בכאלה המשתמשים בה לצורך טרנספר ל-♦.
שלא תטעו, גם אחרי 1NT אפשר למצוא שימוש אחר ותדיר יותר להכרזה הזו.
מה הסיכון בוויתור על קונבנציית Gerber?
בברידג', כמו בתחומים רבים אחרים, צריך לבחון סיכונים מול סיכויים. נכון שבוויתור על הקונבנציה נחשפים לסיכונים שתוארו בפוסט הקודם. נדמה לי שבאחוז גבוה מהמקרים המועטים בהם היינו משתמשים בקונבנציה הזו, ניתן להגיע לחוזה הנכון גם ללא שימוש בה.
צריך לזכור ששיטות ההכרזה בברידג' אינן לגמרי מדויקות. תמיד יש מצבים ששיטת ההכרזה אינה נותנת להם פיתרון חד משמעי.
כך למשל, כמה פעמים הזמינו אתכם למשחק מלא ולא ידעתם האם להיענות להזמנה או לדחות אותה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה