כשמדובר בילדים או בנערים, שהם תלמידים שלי, זה לא מוגבל לפעם אחת.
היו כבר ילדים ששיחקו איתי 4-5 פעמים ועם ילד מוכשר במיוחד שיחקתי פעם אחת בתחרות ארצית.
אם התלמידים אני משחק את מה שהם יודעים. כשמישהו הוא תלמיד שלי אני יודע מה הוא יודע ומה הוא לא יודע.
אני גם יודע מה הוא משחק אם יש מספר אפשרויות לגיטימיות.
תלמידים שלי משחקים תמיד ♦2 חלש. כלומר: Weak two עם שישה קלפים בסדרת ה-♦.
מדוע איני מלמד ♦2 חזק עם 20-22 נקודות ויד לא מאוזנת?
אחת הסיבות היא שזהו ברידג' לא נכון. את יתר הסיבות פירטתי למשל בפוסט: מדוע לא ללמד מתחילים ♦2 חזק?
לא מזמן שיחקתי בתחרות מקומית במועדון עם תלמידה. התלמידה עשתה Reverse bid, נושא שלימדתי אותה והזכרתי לה לפני התחרות.
הבעיה הייתה שהכרזת Reverse מראה לרוב 18 נקודות או יותר. לתלמידה היו... 12 נקודות.
כשמשיב עם 14 נקודות יפות הגעתי לסלאם שאינו בר ביצוע.
זה הביא אותי למחשבה על התהליך שבו בא לידי ביטוי היתרון של ♦2 חלש לעומת ♦2 חזק.
בהתחלה לאחר שלומדים פתיחת ♦2
לכל קונבנציה יש ידיים שבהן מרוויחים וידיים שבהן מפסידים. גם לקונבנציה לא טובה כמו ♦2 חזק המראה 20-22 נקודות יהיו ידיים שמרוויחים בהן.גם בקונבנציה של ♦2 חלש יהיו ידיים שמפסידים בהן ביחס למי שפותח♦2 חזק.
אני מלמד ברידג' שישמש את התלמידים לטווח זמן ארוך. בטווח הזמן הקצר תלמידים שלומדים ♦2 חזק עשויים להשיג תוצאות טובות יותר בידיים חזקות.
הסיבה לכך היא שלתלמידים שלמדו ♦2 חלש אין עדיין ארגז כלים לתיאור ידיים חזקות למעט בשני מצבים:
1. פתיחה של 2NT עם יד מאוזנת עם 20-22 נקודות.
2. פתיחה של ♣2 עם 23 נקודות או יותר.
הרגע בו הופך ♦2 חלש לעדיף
הרגע בו ♦2 חלש הופך לטוב יותר מ-♦2 חזק הוא הרגע בו לומדים ומבינים Reverse bid.זו גם אחת הסיבות לכך שחזרתי על Reverse bid עם התלמידה על ממש לפני התחרות.
לא להתעלם גם ממה שלא כתבתי
כמובן שיש ידיים חלשות בהן מרוויחים מהכרזת הפרעה של ♦2 חלש. זה שלא כתבתי עליהן בפוסט זה לא שולל את קיומן ולא שולל את היתרון של הכרזת ♦2 חלש בידיים מסוג זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה