תחרות קבוצות ה-BAM הזכירה במשהו את תחרויות קבוצות ה-BAM, ששיחקתי בהן בפסטיבל בתל אביב לפני הקורונה.
הדימיון לתחרויות קודמות בפסטיבל
תחרות שבה שיחקתי עם השותף הקבוע שלי. שיחקנו לא רע ושיחקנו גם נגד שחקנים חזקים במיוחד. בחלק מהידיים גם התמודדנו מולם בכבוד.
הבדלים מהותיים
משחקים 3 ידיים נגד כל קבוצה במקום 6 ידיים. את התוצאות האמיתיות רואים רק אחרי עיבוד התוצאות על ידי ההתאגדות הישראלית לברידג'.
התהליך היה הצגת תוצאות ב-IMP באמצעות היכולות הרגילות של אתר ה-BBO. אחרי כן הן מעובדות לתוצאות של BAM.
כמעט ואין משתתפים מחו"ל.
ההתאגדות הישראלית לברידג' ראויה להרבה שבחים על ארגון טוב של התחרות הזו, חרף המגבלות האובייקטיביות.
בתחרות זכתה קבוצת שטרן לוי ואחריה קבוצת יוסי קונפינו וקבוצת סטיב רוג'רס. לתוצאות המלאות של התחרות לחצו כאן.
בשני הפוסטים הבאים אביא שתי ידיים מהתחרות הזו.
הבדל מהותי מצער ברמה האישית
עבורי ועבור שותפי שנת 2016 הייתה שנה היסטורית בתחרויות הקבוצות BAM בפסטיבל בתל אביב.
אחרי שלא מצאנו שותפים לקבוצה ניסינו לשחק עם אלכס ונורית גלאון.
שני מושבים לפני סוף התחרות מצאנו את עצמנו במקום השני המכובד. תבוסה לקבוצה הפולנית (עם רון פכטמן) והפסד בסיבוב האחרון הוציאו אותנו מהעשירייה הראשונה של מקבלי הפרסים.
מאז שיחקנו רק איתם בתחרות קבוצות BAM. ב-2018 הצלחנו יותר: ניצחון בהפרש גדול במושב האחרון על קבוצה חזקה, ששניים מחבריה שחקנים מעולים, שכבר שיחקו בנבחרת ישראל הפתוחה, הכניס אותנו לעשירייה הראשונה.
בשנת 2020 הייתה קורונה. השנה אלכס גלאון הלך לעולמו. מה שהיה כבר לא יהיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה