דעה: הבעיה העיקרית בברידג' הנשי בישראל

 

בפוסט נבחרת הנשים של ישראל אלופת העולם בברידג'

כתבתי על ההישג המזהיר של נבחרת הנשים של ישראל.

כתבתי גם שאתייחס לבעיה שאני רואה בברידג' הנשי בישראל. 

לא חייבים להסכים איתי בהחלט יתכן שאני טועה. 

אני גם לא אחד מאלה שמבקרים ולא מוכנים להפשיל שרוולים על מנת לעזור לפתור בעיות.

בתחרות ה-IMP בפסטיבל הברידג' בתל אביב

בתחרות ה-IMP לפני מספר שנים שיחקתי עם שחקן שבקשי פעיל אבל מבין ברידג' לעומק. 

באחת הידיים היריבים מצאו התאמה בסדרת ה-♠. ואז אחד מהם קפץ להכרזת ♣4, שהוסברה כקוצר בסדרה על פי מוסכמת Splinter. 

השותף שלי הכפיל. משמעות ההכפלה היא בקשה להובלה בסדרה. 

השותף של זה שהראה קוצר ב-♣ הכריז מיד ♠6. הובלתי ב-♣. היה קלף בודד בדומם. השותף זכה ב-A♣. אחרי זה משך A נוסף להפלת החוזה. 

הזוג שהכריז לא נכון במקום לבדוק קלפי מפתח היה זוג נשים. שחקניות ששיחקו בנבחרת ישראל לנשים. 

שחקן בכיר ששמע ממני מה קרה, שאל: איך יכול להיות ששחקניות ברמה הזו שיחקו בנבחרת הנשים של ישראל?

זה בדיוק מה שמוביל אותי לטענה המרכזית של הפוסט הזה: אין מספיק עומק בברידג' הנשי של ישראל. 

הזוג הזה אינו אף אחד מהזוגות בנבחרת הנשים הנוכחית של ישראל. גם לא מיכל נוסצקי ונטלי סעדה. 

כאשר אחד או שניים מהזוגות בנבחרת הנשים של ישראל נעדר מאליפות אירופה או אליפות העולם יש ירידה גדולה ברמת הנבחרת. 

זה לא שאין כמה שחקניות טובות מאוד גם בקנה מידה בינלאומי, אבל הן כבר מבוגרות ולא משקיעות מספיק בשותפות קבועה עם מישהי ברמה מתאימה. 

כנראה שהן לא עובדות עם מאמן לזוג שחקניות כפי שעשו שחקניות הנבחרת. 

בברידג' הגברי יש יותר עומק

נדמה לי שרוב הקוראים יכולים לחשוב על זוגות גברים, שלו היו משחקים בנבחרת הפתוחה בגלל היעדר אחד או יותר מהזוגות בנבחרת לא הייתה ירידה משמעותית ברמה. 

אביא כאן שתי דוגמאות לזוגות כאלה: האחים אילן ואופיר הרבסט ורון פכטמן ויניב זק. 

כמו אחרים, גם אני יכול לחשוב על כמה דוגמאות נוספות.

היוזמה של מנכ"לית ההתאגדות לקידום ברידג' נשי

אוריה מאיר, מנכ"לית ההתאגדות הישראלית משקיעה הרבה בקידום ברידג' נשי בישראל. היא ראויה להרבה הערכה על היוזמה המבורכת הזו. 

אני מניח שגם היא מודעת לבעיה שאני מעלה כאן. לוקח זמן לצור עומק גם כשמשקיעים.

הזווית האישית שלי

כשחקן מתחיל השתתפתי בימי שלישי בערב בתחרות ברומטר חזקה בירושלים. 

מיכאל בריפמן היה מגיע מהמרכז לתחרות הזו ביחד עם ילדה או אולי נערה צעירה שניסה לקדם אותה. לילדה הזו קוראים: עדי אסולין. 

אם מישהו יציע לי היום לנסות לשחק עם נערה צעירה או ילדה על מנת לקדם אותה, אענה לכך ברצון. גם אם זה יהיה כרוך בנסיעות ובהוצאת כסף על השתתפות שלי בתחרויות בלי הישגים, שהייתי משיג עם שותף או שותפה ברמתי.

כך עישיתי כשליוויתי את הבן שלי בצעירותו לימי שישי בפרויקט פסגה ולאליפויות הארץ לצעירים ולמשחקי מבחן לצעירים.

כך עשיתי עם תלמידים מוכשרים שלי כשלימדתי בבית ספר למחוננים.

המגבלות שלי ברורות לי. 

בשלב מסוים אם נערה או ילדה כזו תתקדם, היא תצטרך הדרכה ממישהו ברמה הרבה יותר גבוהה מהרמה שלי.