צרכנות נבונה

האם התבלבלתי? אני כותב על צרכנות נבונה בבלוג העוסק בכלכלת המשפחה.

למשל:

על צרכנות ושירות ללקוח

על צרכנות ושירות ללקוח: הכסף הגדול
 מלכודת במבצע

לא התבלבלתי. מסתבר כי גם בברידג' יש מושג כזה. קחו למשל תלמידי בית ספר (היום היום הראשון ללימודים בבתי הספר השנה) או חיילים בשירות חובה בצבא. היות שהתאגדות הברידג' הישראלית מעוניינת להמשיך לקדם צעירים (ישראל היא מעצמה בברידג' לצעירים וכמעט תמיד "מתברגת" לאחד משלושת או ארבעת המקומות הראשונים באליפות אירופה ובאליפות העולם. באליפות העולם האחרונה לצעירים עד גיל 25 זכתה ישראל "רק" במקום השני, ירידה של מקום אחד מהאליפות שלפניה) הם זכאים להנחה משמעותית בדמי ההשתתפות בתחרויות. צרכנות נבונה, פירושה לדרוש את ההנחה המגיעה להם.

בברידג' פוגשים מכרים

כשהתחלתי לשחק ברידג', בגיל 54, פגשתי בתחרות מקומית אדם חביב, ששיחק איתי בתחרויות שחמט, כאשר אני הייתי בן 15 והוא היה מבוגר ממני בכ 25 שנים. 

שמחנו לפגוש זה את זה, אחרי כל כך הרבה שנים. הוא סיפר לי שהוא משחק ברידג' הרבה שנים בהצלחה ובהנאה. הוא סיפר לי גם על הישגיו הטובים במיוחד בתחרויות.

מה שהוא לא סיפר לי ואני לא ידעתי, שהגיל עשה את שלו. בגילו המתקדם הוא כבר הצטיין פחות ונהג לשלם לשחקנים טובים ממנו על מנת שישחקו איתו.

תחרות ארצית חזקה

קצת אחרי התחרות הראשונה שלי בפסטיבל באילת וכמה חודשים לפני התחרות לדרגות נמוכות בפסטיבל בתל אביב: התוצאה הכי טובה בכל הזמנים?, שיחקתי בתחרות ארצית חזקה בתל אביב. גם הבן והבת שלי השתתפו. הם שיחקו ביחד ואני, אז סגן אמן כסף, שיחקתי עם שחקנית בדרגת אמן כסף, שמעולם לא שיחקתי איתה בתחרות, למעט פעמיים באינטרנט ב BBO. 

היות שמדובר באישה יסודית ורצינית, תיאמנו באופן מדויק את שיטת ההכרזה שלנו. זה היה פשוט, משום שהצטמצמנו למעט ההכרזות שאני ידעתי. 

זה הסתיים בתוצאה יפה, מעל ל 50%. בתחרות פגשתי את אותו מכר ותיק, ששיחק איתי שחמט כשהייתי צעיר.

שותפתי ואני עשינו כנראה תוצאה הרבה יותר טובה, ממה שידעתי להעריך.

בקושי הכרתי שחקנים לא ירושלמיים. כשהסתכלתי בתוצאות באינטרנט, בדקתי את דרגתם של שחקנים שיצאו אחרי ולפני. מצאתי אחרינו הרבה אמנים בינלאומיים והרבה רבי אמנים  (אז לא ידעתי שבלא מעט מקרים היה פער רמה גדול בינם לבין השותפים שלהם).

אם לא טעיתי, לפנינו סיימו בדיוק ארבעה שחקנים שדרגתם מתחת לרב אמן.

את גילם המדויק של שניים, 13 ו 15 ידעתי (הבן והבת שלי). בדיעבד מסתבר, שגם הזוג השני שהקדים אותנו, היו שני שחקנים מתחת לגיל 20.   

צרכנות נבונה

כשבוע אחרי התחרות הארצית הנ"ל, הגעתי לשחק בתחרות מקומית במועדון בירושלים. אותו אדם ששיחק איתי בעבר, היה שם והציע לי לשחק פעם ביחד. למה לא לנסות?, חשבתי, מדובר בשחקן טוב בדרגה גבוהה בהרבה מדרגתי. 

כמה דקות אחרי שסיכמתי איתו על מועד, ניגשה אלי גברת קשישה. לכולם היה ידוע, שהיא משלמת לשחקנים טובים בהרבה ממנה, על מנת שישחקו איתה. 
זו הייתה צרכנות נבונה היא ניסתה לברר את גובה התשלום (אנחנו לא דיברנו בכלל על תשלום), אולי על מנת להקטין בהתאם את התעריפים שהיא משלמת. 

היא חשבה, שהיות שהוא שחקן שמשלם, הוא משלם גם לי. לא כל כך העסיקה אותה השאלה: האם משלמים לסגן אמן כסף המשחק קצת יותר משנה וחצי?

אני ראיתי את זה אחרת. חשבתי שהיא שואלת כמה אני משלם לשחקן טוב בדרגה גבוהה בהרבה מדרגתי (כאמור, עדיין לא ידעתי שהוא משלם)?

גיליתי צרכנות נבונה. 
עניתי לה: "אני לא משלם לאף אחד כסף. אני יכול להתאפק. מי שרוצה לשחק איתי היום בתשלום, אולי ירצה לשחק איתי בעוד שנתיים-שלוש ללא תשלום".

שותפות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים: הטוב הרע והמכוער

בפוסט קודם: השלם קטן מסכום חלקיו: על שותפות בין שחקני ברידג' עם פערי רמה גדולים, התייחסתי לאופן שבו מתפקדת שותפות כזו במשחק. הפעם אתמקד במה שקורה מסביב. 

באופן טבעי, כאשר צוות מורכב מאנשים שהפער בתפקוד ביניהם גדול, מי שרמת התפקוד שלו גבוהה יותר, ירגיש בדרך כלל בטוח יותר וינסה לקבוע את תוואי ההתנהלות ואת מהות האינטראקציה בינו לבין האחרים, במקרה של ברידג', בינו לבין שותפו.

אנסה לחלק את אופן ההתנהלות לפי שלושה טיפוסים של השחקן ברמה הגבוהה יותר.

כמו שכבר עשו רבים אחרים בתחומים אחרים וכפי שעשיתי אני בטיפולוגיה של לקוחות מולם עובד יועץ, שמות הטיפוסים השונים לקוחים משמו של מערבון האהוב עלי: הטוב הרע והמכוער של סרג'ו ליאונה. 

הטוב

הטוב מבין שהוא מורה של השחקן החלש ממנו. הוא מודע להפרשי הרמות ואינו מצפה מהשחקן הטוב פחות לתפקד כשותף ברמתו. הוא אינו כועס וצועק עליו בגין טעויות שהוא מבצע.

הוא מעיר לו רק על מספר קטן של טעויות, שהוא שמוכנע שהשחקן הטוב פחות יוכל ללמוד מהן.

הרע

גם הרע אינו צועק וכועס על שותפו החלש ממנו. גם הוא מעוניין ללמד אותו.

מה יותר טוב מאשר לחשוף בפני שותפו את כל הידע הרב וההבנה המעמיקים שלו? התשובה היא שזה לא טוב. בפערי רמות גדולים, השותף בכלל לא יבין את טעויותיו בחלק מהמקרים. מה שרואים מכאן לא רואים משם. מה שלמומחה קל ופשוט, שותפו יתקשה להבין גם בעוד שנתיים-שלוש.

כשמסבירים לך 48 טעויות שביצעת ב 24 ידיים, אתה לא תלמד לתקן אף אחת מהן. 

הביטחון העצמי שלך יתערער לחלוטין (אם בכל יד אני עושה לפחות שתי טעויות, אני בטח שחקן איום ונורא). 

כשהביטחון העצמי מתערער, תפחד לבצע טעויות. כשתפחד לבצע טעויות, אולי לא תעשה דברים נכונים שחשבת לעשות. רמתך הנמוכה יחסית, תהפוך לנמוכה מים המלח, כפי ששרה להקת כוורת.

המכוער

המכוער דומה לרע, במובן זה שהוא תמיד יעיר על כל טעות שביצע שותפו. ההבדל ביניהם שהוא גם יצעק או יגדף את שותפו וייתן לו להבין (במתכוון או שלא במתכוון) שהוא אידיוט מוחלט והיחיד שמבצע טעויות כאלה (אתם לא מצפים מהשחקן הפחות טוב, שיקרא את ה Score Sheet ויראה שעוד 20% או 30% או אפילו 60% ביצעו את אותה טעות). 

אם הביטחון, של זה שמשחק עם הרע, נמוך מים המלח, הביטחון של זה שמשחק עם המכוער יהיה מתחת לפני האדמה.

אם יכולה להיות איזה הבלחה בודדת למי שמשחק עם הרע ובכל זאת הוא ילמד או יבין משהו חדש, תוציאו מכלל אפשרות שזה יקרה לזה שמשחק עם המכוער. 

שיחקת עם הטוב - נהנית. שיחקת עם הרע - נהנית פחות. שיחקת עם המכוער אתה מתחיל להזדהות עם אלה שעונו בשיטות עינוי סיניות, עם קרבנות האינקוויזיציה וסתם עם כאלה שסובלים.

דוגמה

הדוגמה מתייחסת לתחרות ברומטר (תחרות עם חישוב בשיטת IMP בה כל הזוגות משחקים בו זמנית את אותן חלוקות) בה שיחקתי כשחקן מתחיל. שותפי באותה תחרות אמן כסף כבן 80. הזוג ששיחקנו נגדו היה שחקן ליגה לאומית, העונה באופן מובהק להגדרה של המכוער וגברת, שרמת המשחק שלה הייתה הרבה יותר נמוכה מהרמה שלי כשחקן המשחק שנתיים ברידג'.

בכל פעם שראיתי את אותה גברת ריחמתי עליה ושאלתי את עצמי: מדוע היא צריכה את זה? עדיף היה לה לבקש ממני (או ממישהו אחר ברמה שלי) לשחק איתה ולשלם הרבה פחות.

שני דברים חיוביים היו קורים, מעבר לחיסכון הכספי:

1. היא הייתה נהנית

2. היא הייתה לומדת יותר ברידג' (כפי שהבנתם מהתיאור בפסקה המתייחסת לטיפוס של המכוער, אי אפשר ללמוד ממנו שום דבר, גם אם רמת הברידג' שלו מעולה).

שיחקנו נגדם שתי ידיים, שאנחנו היינו בהגנה ושחקן הליגה הלאומית הכרוז. איך זה נגמר? אחד השחקנים  ששיחק אחרינו את אותם הלוחות, הסתכל על דף רישום התוצאות (Score Sheet) ושאל אותי: את מי שחטתם?

היד הראשונה Bad Luck

הכרוז שיחק בחוזה של ♣3.

כל "הרכוש" שלי היה: AKT92♣. לכן גם לא הכפלתי.

אחרי ההובלה בסדרה אחרת הוא זכה בדומם. ראיתי בדומם:

Qxxx♣

הכרוז שיחק ♣  קטן. מיהרתי לשים את ה 2. היות שאינו יכול לקלף בודד של 9 או T אצל שותפי לזכות, הוא נאלץ לזכות ב J ולגלות את הקטסטרופה.

הוא נפל מספיק פעמים בשביל להשיג תוצאה גרועה במיוחד.

היד השנייה: ההכרזה

היד השנייה הייתה גרועה מקודמתה, אבל היא יכולה ללמד אותנו משהו נוסף על הדינמיקה של שותפות בין שחקנים עם פער גדול ברמתם. משהו שלא ראיתם בפוסט הקודם: השלם קטן מסכום חלקיו: על שותפות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים.

היריבים פגיעים. שחקן הליגה הלאומית בדרום הוא המחלק. אני (במזרח) מחזיק בידי:

xxxxx ♠

  

♥ xxxx 

    

♦ AQJ  

      ♣ x     

מהלך ההכרזה:

West   North   East   South

 -         -         -         1♦

      2♣    2♥(1)    Pass   3♦(2)   

         
                   Pass     3♥(3)   Pass   4♦(4)              

                      Pass     Pass     DBL    Pass                      

Pass     Pass  Pass     Pass

(1) - עם 10 נקודות, שישה קלפים ב ♥ וחמישה קלפים ב ♠ 

ההכרזה הנכונה היא DBL. המשמעות היא:  Negative Double,  

      

כלומר: יש לי לפחות 4 קלפים בכל אחת מסדרות המייג'ור 

(2) הכרזה קצת נועזת עם 11 נקודות

(3) עם שישה קלפים בסדרה וה A בלבד ותמיכה של קלף בודד 

בסדרת השותף אפשר להכריז Pass. 

(4) זה ברידג'? עם שישה קלפים בסדרה בלי אף תמונה. ברור שלא. 

זה קשור למהות השותפות ולא לברידג'.

מה אפשר ללמוד מההכרזה?

רק על ההתייחסות של השחקן הבכיר לשותפה שלו ובמידה מסוימת 

   

גם אלי.  

מה אפשר להגיד כששחקן חושב, שישיג תוצאה טובה יותר בחוזה של

♦4 עם שישה קלפים ללא תמונה, אולי מול Void בהשוואה לחוזה של

♥3 שתשחק השותפה שלו עם 6-7 קלפים בסדרה אולי עם שתי 

תמונות מול K סינגלטון?

האם ציפה למצוא AK♦ אצל שותפתו ולבצע את החוזה? אולי חשב 

שייפול פחות ממה שתיפול השותפה? 


לאחר ה Double המעניש שלי. תתנו לכל שחקן בינוני ומעלה את היד 

של דרום ואת מהלך ההכרזה ותשאלו מה תכריז? התשובה האחידה 

תהיה ♥4. צריך לפול לפחות פעמיים בחוזה כזה, לא מוכפל, במקום 

פעם אחת בחוזה המוכפל ששוחק. 

אם נופלים פעמיים בחוזה המוכפל ששוחק, אפשר לפול חמש פעמים 

ב ♥4 שאינו מוכפל על מנת להשיג תוצאה זהה.

האם חשב שהכפלתי כשלשותפה שלו AK♦?

היד השנייה: המשחק

השותף שלי הוביל ב K♣. הכרוז זכה ב A. בדומם נראתה היד הבאה:

 Kxxxx  ♠

ATxxxx ♥

        K ♦

        x ♣ 

הבשורה הטובה היה ה K שליט בדומם שהבטיח לי שלוש לקיחות בסדרה. כשהכפלתי הערכתי שה K יהיה אצל הכרוז ויהיו לי רק שתי לקיחות בסדרה.

הכרוז שהחזיק בארבעה קלפי כולל ה A (שזכה כבר בלקיחה) וה J 

וה T. מצא דרך יצירתית לזכות בלקיחה עם ה K שליט בדומם. הוא 

שיחק את ה  J♣. מערב יכסה ב Q הוא יחתוך ב K, שממילא לא 

שווה לקיחה ויגביה את ה T.

כשחתך עם ה K♦ חתכתי מעליו עם ה A. כשראיתי חמישה קלפי

♠ בדומם כולל ה K, חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לחזור ב ♠.

מצאתי את השותף עם A סינגלטון. כשזכיתי בידי, חזרתי אליו ב  ♠ 

נוסף לחיתוך. הכרוז נפל ארבע פעמים במצב פגיע.  

מה עשה הכרוז לאחר הנפילה?
הוא האשים את השותפה בגלל שלא הכריזה Negative Double.  

המלצה
עם או בלי קשר ליד האחרונה אני ממליץ לכם לקרוא את ספרו הנפלא והמשעשע של ויקטור מולו: Bridge In The Mangeries. 
בספר מתוארים טיפוסים דימיוניים במועדון ברידג', לחלקם כינויים בשמות של חיות. אחד השחקנים בנה שיטת הכרזה, שמיועדת למטרה אחת בלבד: שהוא יהיה תמיד הכרוז.

הכרז עם המומחים

בעיתוני ברידג' יש לפעמים מדור בו מציגים ידיים מעניינות וקשות להכרזה ושואלים לדעת פנל מומחים. 

כל מומחה מביע את דעתו ומנמק אותה. אפשר ללמוד מהאופן בו המומחים מנתחים את הידיים וגם ללמוד שברוב המקרים אין ביניהם אחידות דעות. 

הכרז עם המומחים בירחון הברידג' הישראלי

לפני מספר שנים היה מדור כזה בירחון הברידג' הישראלי. את המדור ערך דורון ידלין מטובי השחקנים בארץ. 

הפורמט של המדור היה כדלהלן:

1. ידלין הציג בכל שבוע ארבע חלוקות, שבכל אחת מהן תואר והוסבר מהלך ההכרזה. במדור מוצגת יד של אחד השחקנים (צפון או דרום או מזרח ומערב) וסימן שאלה, כלומר: השאלה היא מה צריך להכריז על פי מהלך ההכרזה והקלפים שברשותו? 

קוראים מהשורה ניסו לפתור את בעיות ההכרזה ושלחו  לידלין פתרונות. 

במקביל קיבלו את הידיים מומחים מצמרת הברידג' הישראלי. חודש אחרי כן פורסמו הכרזות המומחים בצירוף הסבר קצר של כל מומחה.

על כל פתרון קיבל  כל מומחה ציון בין 0 ל 10, כך שמקסימום הצבירה האפשרי היה 40 נקודות לחודש. 

כיצד נקבע הציון? בעיקר על פי מספר המומחים שהסכימו עם הכרזתו של אותו מומחה.

במקביל פורסמו שמות של קורא או שניים, שהצטיינו וצברו מספר רב של נקודות עם מספר הנקודות שצברו. 

בכל חודש היו מומחים שצברו 40 נקודות. היה רק פעם אחת קורא שצבר 40 נקודות. אני הייתי אותו קורא.

מה זה אומר עלי? לא הרבה. קצת מזל ויכולת ניתוח במצבים מורכבים.

זה לא מראה את הידיים הפשוטות יחסית בהם אני טועה לפעמים בהכרזה וכל מומחה יכריז אוטומטית את ההכרזה הנכונה.

איך הגעתי לצבירת מקסימום נקודות?

בכל חודש ניתחתי את הבעיות ושלחתי פתרונות. 

במרבית החודשים היו תמיד 2-3 בעיות שצברתי עליהן הרבה נקודות. יותר חשוב, הייתה לפחות בעיה אחת שקיבלתי עליה 0 נקודות.

יכולות להיות שתי משמעויות לצבירת 0 נקודות:

1. אני גאון ומצאתי משהו שכל השחקנים המצטיינים ביותר בארץ לא חשבו עליו.  פסלתי את האפשרות הזו על הסף.

2. עשיתי טעות מהותית בהכרזת אותה יד.

חשבתי שזו האפשרות הנכונה.

אחרי כמה חודשים, מצאתי את המכנה המשותף בין כל הבעיות שעליהן קיבלתי 0 נקודות, כלומר: זיהיתי טעות עקרונית חוזרת.

למדתי משהו מהמדור. מכאן ואילך הציונים עלו.

מה היה קורה אילו?

באחד החודשים קיבלתי 7 נקודות על יד בה כ 30% מהמומחים, כולל כמה שחקני נבחרת ישראל, חשבו כמוני. 50% חשבו אחרת.

היות שהיד המסוימת הזו עניינה אותי במיוחד, ביצעתי ניתוח יסודי לפני ששלחתי את הפתרון.

דמינו לכם שאני יושב בתחרות ומקבל את היד הזו ואת מהלך ההכרזה הזו ותורי להכריז במצב בו במדור מופיע סימן השאלה. תניחו שאני זוכר את היד ואת מהלך ההכרזה.

מה הייתי עושה?

דבר ראשון הייתי קורא למנהל התחרות ומבקש לדבר איתו בצד. הייתי מסביר לו שאני אולי מנוע לשחק את היד, משום שהיא הופיעה לפני כמה שנים במדור הכרז עם המומחה של דורון ידלין בירחון הברידג' הישראלי ואני כבר מכיר אותה. 

נניח, שמנהל  התחרות היה אומר שאני בכל זאת יכול לשחק את היד.

הייתי מכריז בדיוק כפי שפתרתי ו 30% מהמומחים חשבו כמוני. עם כל הכבוד ל 50% מהמומחים, שחשבו אחרת ולמרות שאני יודע שהם חושבים אחרת, אני עדיין חושב שאני צדקתי.

כשגם 30% מהמומחים חשבו כמוני זו לא יוהרה חסרת בסיס.

ברור לגמרי, שגם בין המומחים יש הבדלי רמות. לא תפקידי לדרג אותם, כשכולם בוודאי שחקנים טובים ממני. 

בהחלט ייתכן מצב שדווקא בין 30% המומחים שחשבו כמוני, היו כמה מהיותר מומחים. 

בהחלט ייתכן, ש30% צדקו ו 50% טעו גם אם לא נמצא הבדלי רמה במומחיות של מומחים בשתי הקבוצות.

בכל זאת אני רוצה לדרג פנל מומחים

לא מדובר בפנל בירחון הברידג' הישראלי. מדובר בלקיחה ה 14 עיתון ברידג' ישראלי מוצלח, שלצערי בדרך כלל איני נמנה עם קוראיו. 

באחד מפסטיבלי הברידג' חילקו חוברת לדוגמה של עיתון זה. 

גם שם הופיעו בעיות הכרזה, שפנל מומחים הביע את דעתו עליה.

ההבדל הוא שבפנל המומחים הנ"ל זיהיתי שלוש רמות שונות של מומחיות. החלק היפה היה שאחת מבעיות ההכרזה שהופיעו שם, איששה את ההבחנה שלי.

שני מומחים, באותו פנל באותו זמן, היו לדעתי ברמה גבוהה יותר מכל יתר חברי הפנל. מדובר באמנים הבינלאומיים מוטי גלברד ויעקב וקס.

הבעיה שחשפה את הפערים, עסקה בקונבנציית Lebensohl. 

הייתה התערבות של שחקן יריב שהכריז  ♥2. הכרזת ההתערבות היא הכרזת הפרעה עם יד לא חזקה ועם שישה קלפים ב ♥. השותף הכפיל על פי הקונבנציה והיריב השני הכריז Pass.

השוני בין המצב באותה יד למצב רגיל היה, שזה שצריך להכריז מחזיק 

AKxx♥.  

שני המומחים הסבירו שהם מכריזים Pass, על אף שהם מבינים שמדובר במצב שבדרך כלל מחייב הכרזה אחרת לפי קונבנציית  Lebensohl. להערכתם עם אותה יד ובאותו מצב פגיעות הפלת חוזה מוכפל תביא לתוצאה טובה יותר.

הם גם מכירים היטב את הקונבנציה וגם יודעים מתי לחשוב מחוץ לקופסה ולא להשתמש בה.

מומחים מהדרג השני, כמו אורן לידור, הכריזו על פי קונבנציית  Lebensohl. הם הסבירו את הקונבנציה בהקשר של אותה יד באופן מדויק ובהיר.

במקרה הספציפי הזה לא היה הבדל בהכרזה, בין הדרג השני לשלישי. גם הדרג השלישי הכריז על פי קונבנציית  Lebensohl.

ההבדל היה, שההסברים שלהם היו רחוקים מלהיות מדויקים. 

ביד אחרת ההבדלים, עשויים להביא להבדל בהכרזה.

מה עושים כשאין תכנית משחק?

בחוזה ללא שליט, הכרוז בוחר באחת משתי תכניות משחק בסיסיות: לפתח סדרה ארוכה או להשיג לקיחה או לקיחות נוספות בסדרה שבה יש חוזק (אם אפשר אז בשילוב של שתיהן: גם אורך וגם חוזק).

תכנית ראשונה: לנצל אורך בסדרה 

דוגמה: הכרוז בחוזה של 3NT מוצא בדומם את היד הבאה:

2 A            ♠ 

A8             ♥

A9765432  ♦

A               ♣

הוא מחזיק קלף בודד ב ♦ ו KJT3 ב ♣.

היריב הוביל ב ♠ והוא זכה ב K בידו.

הוא משחק ♦ ל A ו ♦ נוסף מהדומם. 

אם ה ♦ אצל היריבים מתחלקים 2-2, ליריבים לא יישאר אף קלף בסדרה והכרוז יזכה בשש לקיחות נוספות בסדרה כאשר ייכנס לדומם באמצעות אחד מקלפי ה A בסדרת מייג'ור. 

אם הם מתחלקים 3-1, כשהכרוז יזכה בדומם ב A בסדרת מייג'ור ישחק ♦ נוסף. היריב שלו שלושה קלפים בסדרה, יזכה בלקיחה, אבל גם הוא יישאר ללא קלפים ב ♦. כאשר יזכה הכרוז ב A האחרון בדומם, יוכל לזכות ביתר הלקיחות ב ♦.

תכנית המבוססת על ארבעה קלפים מול ארבעה קלפים באותה סדרה, היא מעין וריאציה של תכנית המבוססת על אורך. בחלוקה בעלת ההסתברות הגבוהה ביותר, יתחלקו הקלפים בין היריבים 3-2 ותמיד אפשר יהיה להגביה את הקלף הרביעי בסדרה. 

תכנית שנייה: לנצל חוזק בסדרה

גם הפעם הכרוז משחק בחוזה של 3NT הוא רואה בדומם:

AQJ2♥ בידו שלושה קלפים בסדרה זו. במהלך תכנון המשחק הוא מגלה שיש לו 8 לקיחות בטוחות.

אם ישחק ♥ מידו לעקיפה ל Q, יבטיח לעצמו את הלקיחה התשיעית. אם ה K "יושב" לפני הדומם, ייתכן שיבצע לפחות לקיחה עודפת אחת, כשימשיך בעקיפה נוספת ל J.

מה עושים כשלא יכולה להיות תכנית משחק?

זה מה שקרה לי בתחרות הקבוצות המרכזית בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב בשנת 2013. 

הקבוצה היריבה הייתה קבוצה נורווגית. איני יודע, האם את החוזה הבלתי אפשרי של 2NT ביצעתי נגד הזוג, שזכה במקום הראשון בתחרות הזוגות המרכזית באותו פסטיבל או נגד הזוג שזכה במקום ה 15 בתחרות הזוגות המרכזית.
אינדיקציה לכך שהחוזה הוא בלתי אפשרי לביצוע ניתן היה לקבל מהשולחן השני. שני אמני זהב ישראליים, הפילו את הזוג הנורווגי פעמיים באותו חוזה.

הייתי המחלק בדרום. עם יד של 4-3-3-3 ו 21 נקודות פתחתי 2NT. אחרי שכולם הכריזו Pass הייתי הכרוז בחוזה זה.

בדומם התגלתה יד של 4-3-3-3. ארבעה הקלפים שלי בסדרת מיינור, היו מול שלושה קלפים בדומם. ארבעה הקלפים בסדרת המיינור השנייה בדומם היו כמובן מול שלושה קלפים בידי.
אין לי אורך באף סדרה או יותר משבעה קלפים באותה סדרה בשתי הידיים.
אין לי תכנית משחק המבוססת על אורך בסדרה או מספר גדול של קלפים בסדרה.

הנקודה היחידה בדומם הייתה J♠. גם מעברים לדומם כנראה שאין  לי.

21 הנקודות התחלקו בין כל הסדרות. לא הייתה אף סדרה בה היו יותר משתי תמונות (תמונה: A K Q J). לא הייתה אף סדרה בה לשתי התמונות התלוו שני ספוטים (T או 9 או 8).  
גם תכנית המבוססת על חוזק הייתה לא רלוונטית.

אם נבחן את סדרות המייג'ור למשל, החזקתי ביד:
K9x♠
KQx♥

מה עושים כשאין תכנית משחק?
מנסים את כל אחת מהסדרות למעט סדרת ה ♥, בה היו לי שלושה קלפים קטנים בדומם.

מערב הוביל ב ♦ וזכיתי בידי. שותפו סימן לו שאינו מעוניין שימשיך בסדרה. 
שיחקתי  מהיד לכיוון ה J♠ בדומם. קיוויתי שבמערב יהיו Qx או Qxx. במקרה זה אם מערב יעכב ומזרח יעכב את ה A, אזכה בשתי לקיחות. מערב עיכב את ה A. שיחקתי את ה J ומזרח זכה ב Q.
הוא המשיך ב ♦ כיסיתי בקלף גבוה יותר ומזרח זכה. מזרח המשיך ב ♣. זכיתי והמשכתי ב ♣ גבוה. מזרח זכה שוב.

על פי מהלך המשחק זיהה מזרח את החולשה שלי בסדרת ה ♥. הוא המשיך ב A כשברשותו גם J וקלף נוסף. קרוב לוודאי ששותפו סימן לו לא להמשיך. 

הוא המשיך ב A♠. ממזרח הופיע ה T. זרקתי במהירות הבזק את ה K. (תזכרו שה Q וה J כבר יצאו כך שה 9 שלי נשאר גבוה). הנורווגי שחשב שיש לי רק שני קלפים בסדרה התפתה להמשיך ב ♠. שותפו נאלץ לזרוק קלף מסדרה אחרת. זה בדיוק מה שהייתי צריך על מנת לבצע את החוזה.

כיצד זה נראה מזווית הראייה של מערב
המתואר בפסקה זו הוא השערה שלי משום שלא דיברתי עם השחקן היריב.

בפסטיבל משחקים שחקנים ברמות גבוהות מאד וגם שחקנים שרמתם נמוכה במיוחד. השחקן ששיחק נגדנו במושב הרביעי אחה"צ בתחרות הקבוצות (אני) הוא אחד הגרועים ביותר. 
בשתי ידיים עשה הרבה טעויות בהכרזה ובמשחק. 

ביד השלישית הוא פתח 2NT. השותפה שלו אמרה שזה 20-22 נקודות עם יד מאוזנת. לא אתפלא אם יתברר, שהוא פתח עם 18 נקודות.
כשראיתי את הדומם ללא כניסות ועם נקודה אחת, הבנתי מיד שהוא בצרות. 

מדובר בשחקן כל כך גרוע שהוא אפילו לא בחר תכנית משחק. הוא לא ניסה לפתח סדרה אחת כפי שזה הגיוני בחוזה ב NT. כל פעם שיחק סדרה אחרת. 

השותף שלי סימן שהוא אינו מעוניין בהמשך ב ♣ ואינו מעוניין בהמשך ב ♦. היות שהשחקן חסר המושג זכה בלקיחות ב ♣ וב ♦ וניסה לפתח את סדרת ה ♠ (לי היו בסדרה 5 קלפים השותף זכה ב Q.אין להם יותר מ  7 קלפים. הוא לא מבין שצריך לפתח סדרה ארוכה), היה ברור שאין לו כלום ב ♥. שיחקתי את ה A♥. ממילא ה J שלי מוגן אם לשותף יש Q ואם יש לו K, זה גם טוב לפתח את הסדרה. השותף שלי סימן לי שאינו רוצה שאמשיך בסדרה. 

לא הייתה לי ברירה אלא לשחק מסדרת ה ♠ הארוכה (היו לי בהתחלה חמישה קלפים. A ו 4 קטנים). הובלתי ב A כי אולי לא יהיו לי כניסות נוספות ליד. השותף שלי סימן לי באופן ברור שהוא מעוניין שאמשיך. הוא זרק את ה 10 וסימן שגם ה 9 אצלו (שיטת הסימון שלנו היא גבוה מעודד). השחקן הגרוע זרק מיד את הקלף היחיד שבידו בסדרה זו ה K.
מסתבר שהשחקן חסר המושג, שמעולם לא שמע על Belladonna Coup (הובלה מתחת לקלף גבוה. קרוי על שם השחקן האגדי ג'ורג'ו בלאדונה, שנחשב לממציא טכניקה זו), הוביל מתחת ל K שהוא Double Tone לכיוון ה J שלישי בדומם נגד חוזה ב NT!!!

שיחקתי כמובן ♠ נוסף. השחקן המתחיל בטח לא ימצא את ה Discard הנכון ונרוויח כמה IMPs.

אבל אז התברר שהשחקן הזה הוא בכל זאת לא הכי גרוע. שותפי נאלץ לזרוק קלף בסדרה אחרת. הוא זכה ב 9 ובגלל ששיחקתי קודם את ה A♥ ביצע את החוזה.

כיצד זה נראה מזווית הראייה שלי

היה לי יום קשה. ב 7:00 בבוקר נסעתי מירושלים לבית ספר שחקים במעלה אדומים. הגעתי לבית הספר שזו השנה הראשונה בה  לימדתי ברידג'. 
נסעתי ביחד עם התלמידים באוטובוס מיוחד לתחרויות הילדים בפסטיבל בתל-אביב. 

היות שזו פעם ראשונה, הייתי צריך להיות מרוכז במיוחד ולדאוג שלא ילך אף תלמיד לאיבוד, שלכל תלמיד יהיה מקום ישיבה וכיו"ב, שכל תלמיד (זו פעם ראשונה שבבית הספר הזה מלמדים ברידג'. גם לתלמידים אין ניסיון בתחרויות הילדים בפסטיבל) יבין מה נדרש ממנו בתחרות הראשונה בחייו (למעט תחרות אימון במסגרת השיעורים). 

ביקשו ממני לשפוט באחת הסקציות. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי,  ששפטתי בתחרות ברידג'. נדרש מאמץ לא קטן כדי לא לטעות (ועוד הייתי צריך להתעמת, עם אחת האמהות בסקציה בה שפטתי, שישבה צמוד לבן שלה, דיברה איתו כל הזמן וגרמה לפיגור גדול בלוח הזמנים). 

התחרות הייתה מוצלחת. כל התלמידים שלי השיגו תוצאות נאות. זוג אחד (איתי  מזרחי ונדב משעול) זכה במקום השני בתחרות מיני ברידג' והוזמן לבמה לקבל גביע. 
חזרתי עם התלמידים הנרגשים בהסעה למעלה אדומים ומיד נסעתי במכוניתי לתחרות הקבוצות בתל-אביב.

עם כל הפקקים והלחץ בכביש הגעתי לכניסה למרכז הירידים ואז התקשרה השותפה שלי: המושב עומד להתחיל תוך חמש דקות. האם ימשיכו שני הזוגות האחרים בקבוצה ואנחנו נשחק מושב אחד פחות או שאתה מגיע? אמרתי לה שאני כבר מגיע ואנחנו נשחק.
התקשיתי למצוא חניה והגעתי עייף ומתנשף 10 דקות אחרי תחילת המושב. 

בשתי הידיים הראשונות לא הייתי שם. שיחקתי גרוע. התברר לי שהזוג הצעיר בקבוצה (שנח באותו מושב) הצטיין במושבים הקודמים. הבנתי שטעיתי: היינו צריכים לנוח מושב אחד, לשחק 4 מושבים בלבד ושהם ישחקו בשבעה מושבים במקום בשישה.   


היד הבאה, כשסוף כל סוף התאפסתי, הייתה מסוג הידיים ששואלים מה עשיתי רע שזה מגיע לי?
פתחתי 2NT ביד של 4-3-3-3 עם 21 נקודות כולם אמרו Pass. ראיתי את הדומם והבנתי שאין לי אף סדרה שאני יכול לפתח. גם אין לי מעברים לדומם. ברור שלא אוכל לבצע את החוזה. אפילו שחקן נורווגי יותר טוב משני השחקנים שמשחקים נגדי, גאייר הלגמו (שחקן נורווגי שהתאזרח במונקו. רבים חושבים שהוא שחקן הברידג' הטוב בעולם) לא יהיה מסוגל לבצע את החוזה הזה.

כששיחקתי ♠ לכיוון ה J לא הייתה לי ברירה. אם אמשיך ב♣ או ב ♦ אמכור לקיחה. לשחק ♥ זו התאבדות.
היריב החליט לעזור לי ושיחק את ה A♥. הוא הגביה את ה KQ שלי. מה הייתי עושה לו שותפו היה מוביל ♥ לכיוון ה A (לא ידעתי שזה לכיוון ה AJ) ואז פתאום הוא שיחק A♠. כשנפל ה 10 של שותפו, שמוכרח להיות Double Tone, כל מה שאני צריך זה לפתות אותו להמשיך ב ♠. אם אזרוק את ה K אולי הוא יתפתה לחזור ל 9 שלי שהוגבה. זרקתי במהירות הבזק את ה K. הוא התפתה וחזר ב ♠. הצלחתי לבצע את החוזה הבלתי אפשרי.