יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

צרכנות נבונה

האם התבלבלתי? אני כותב על צרכנות נבונה בבלוג העוסק בכלכלת המשפחה.
למשל:

לא התבלבלתי. מסתבר כי גם בברידג' יש מושג כזה. קחו למשל תלמידי בית ספר (היום היום הראשון ללימודים בבתי הספר השנה) או חיילים בשירות חובה בצבא. היות שהתאגדות הברידג' הישראלית מעוניינת להמשיך לקדם צעירים (ישראל היא מעצמה בברידג' לצעירים וכמעט תמיד "מתברגת" לאחד משלושת או ארבעת המקומות הראשונים באליפות אירופה ובאליפות העולם. באליפות העולם האחרונה לצעירים עד גיל 25 זכתה ישראל "רק" במקום השני, ירידה של מקום אחד מהאליפות שלפניה) הם זכאים להנחה משמעותית בדמי ההשתתפות בתחרויות. צרכנות נבונה, פירושה לדרוש את ההנחה המגיעה להם.

בברידג' פוגשים מכרים
כשהתחלתי לשחק ברידג', בגיל 54, פגשתי בתחרות מקומית אדם חביב, ששיחק איתי בתחרויות שחמט, כאשר אני הייתי בן 15 והוא היה מבוגר ממני בכ 25 שנים. 

שמחנו לפגוש זה את זה, אחרי כל כך הרבה שנים. הוא סיפר לי שהוא משחק ברידג' הרבה שנים בהצלחה ובהנאה. הוא סיפר לי גם על הישגיו הטובים במיוחד בתחרויות.

מה שהוא לא סיפר לי ואני לא ידעתי, שהגיל עשה את שלו. בגילו המתקדם הוא כבר הצטיין פחות ונהג לשלם לשחקנים טובים ממנו על מנת שישחקו איתו.

תחרות ארצית חזקה
קצת אחרי התחרות הראשונה שלי בפסטיבל באילת וכמה חודשים לפני התחרות לדרגות נמוכות בפסטיבל בתל אביב: התוצאה הכי טובה בכל הזמנים?, שיחקתי בתחרות ארצית חזקה בתל אביב. גם הבן והבת שלי השתתפו. הם שיחקו ביחד ואני, אז סגן אמן כסף, שיחקתי עם שחקנית בדרגת אמן כסף, שמעולם לא שיחקתי איתה בתחרות, למעט פעמיים באינטרנט ב BBO

היות שמדובר באישה יסודית ורצינית, תיאמנו באופן מדויק את שיטת ההכרזה שלנו. זה היה פשוט, משום שהצטמצמנו למעט ההכרזות שאני ידעתי. 
זה הסתיים בתוצאה יפה, מעל ל 50%. בתחרות פגשתי את אותו מכר ותיק, ששיחק איתי שחמט כשהייתי צעיר.

שותפתי ואני עשינו כנראה תוצאה הרבה יותר טובה, ממה שידעתי להעריך.
בקושי הכרתי שחקנים לא ירושלמיים. כשהסתכלתי בתוצאות באינטרנט, בדקתי את דרגתם של שחקנים שיצאו אחרי ולפני. מצאתי אחרינו הרבה אמנים בינלאומיים והרבה רבי אמנים  (אז לא ידעתי שבלא מעט מקרים היה פער רמה גדול בינם לבין השותפים שלהם).

אם לא טעיתי, לפנינו סיימו בדיוק ארבעה שחקנים שדרגתם מתחת לרב אמן.
את גילם המדויק של שניים, 13 ו 15 ידעתי (הבן והבת שלי). בדיעבד מסתבר, שגם הזוג השני שהקדים אותנו, היו שני שחקנים מתחת לגיל 20.   

צרכנות נבונה
כשבוע אחרי התחרות הארצית הנ"ל, הגעתי לשחק בתחרות מקומית במועדון בירושלים. אותו אדם ששיחק איתי בעבר, היה שם והציע לי לשחק פעם ביחד. למה לא לנסות?, חשבתי, מדובר בשחקן טוב בדרגה גבוהה בהרבה מדרגתי. 

כמה דקות אחרי שסיכמתי איתו על מועד, ניגשה אלי גברת קשישה. לכולם היה ידוע, שהיא משלמת לשחקנים טובים בהרבה ממנה, על מנת שישחקו איתה. 
זו הייתה צרכנות נבונה היא ניסתה לברר את גובה התשלום (אנחנו לא דיברנו בכלל על תשלום), אולי על מנת להקטין בהתאם את התעריפים שהיא משלמת. 

היא חשבה, שהיות שהוא שחקן שמשלם, הוא משלם גם לי. לא כל כך העסיקה אותה השאלה: האם משלמים לסגן אמן כסף המשחק קצת יותר משנה וחצי?

אני ראיתי את זה אחרת. חשבתי שהיא שואלת כמה אני משלם לשחקן טוב בדרגה גבוהה בהרבה מדרגתי (כאמור, עדיין לא ידעתי שהוא משלם)?

גיליתי צרכנות נבונה. 
עניתי לה: "אני לא משלם לאף אחד כסף. אני יכול להתאפק. מי שרוצה לשחק איתי היום בתשלום, אולי ירצה לשחק איתי בעוד שנתיים-שלוש ללא תשלום".


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה