שותפות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים: הטוב הרע והמכוער

בפוסט קודם: השלם קטן מסכום חלקיו: על שותפות בין שחקני ברידג' עם פערי רמה גדולים, התייחסתי לאופן שבו מתפקדת שותפות כזו במשחק. הפעם אתמקד במה שקורה מסביב. 

באופן טבעי, כאשר צוות מורכב מאנשים שהפער בתפקוד ביניהם גדול, מי שרמת התפקוד שלו גבוהה יותר, ירגיש בדרך כלל בטוח יותר וינסה לקבוע את תוואי ההתנהלות ואת מהות האינטראקציה בינו לבין האחרים, במקרה של ברידג', בינו לבין שותפו.

אנסה לחלק את אופן ההתנהלות לפי שלושה טיפוסים של השחקן ברמה הגבוהה יותר.

כמו שכבר עשו רבים אחרים בתחומים אחרים וכפי שעשיתי אני בטיפולוגיה של לקוחות מולם עובד יועץ, שמות הטיפוסים השונים לקוחים משמו של מערבון האהוב עלי: הטוב הרע והמכוער של סרג'ו ליאונה. 

הטוב

הטוב מבין שהוא מורה של השחקן החלש ממנו. הוא מודע להפרשי הרמות ואינו מצפה מהשחקן הטוב פחות לתפקד כשותף ברמתו. הוא אינו כועס וצועק עליו בגין טעויות שהוא מבצע.

הוא מעיר לו רק על מספר קטן של טעויות, שהוא שמוכנע שהשחקן הטוב פחות יוכל ללמוד מהן.

הרע

גם הרע אינו צועק וכועס על שותפו החלש ממנו. גם הוא מעוניין ללמד אותו.

מה יותר טוב מאשר לחשוף בפני שותפו את כל הידע הרב וההבנה המעמיקים שלו? התשובה היא שזה לא טוב. בפערי רמות גדולים, השותף בכלל לא יבין את טעויותיו בחלק מהמקרים. מה שרואים מכאן לא רואים משם. מה שלמומחה קל ופשוט, שותפו יתקשה להבין גם בעוד שנתיים-שלוש.

כשמסבירים לך 48 טעויות שביצעת ב 24 ידיים, אתה לא תלמד לתקן אף אחת מהן. 

הביטחון העצמי שלך יתערער לחלוטין (אם בכל יד אני עושה לפחות שתי טעויות, אני בטח שחקן איום ונורא). 

כשהביטחון העצמי מתערער, תפחד לבצע טעויות. כשתפחד לבצע טעויות, אולי לא תעשה דברים נכונים שחשבת לעשות. רמתך הנמוכה יחסית, תהפוך לנמוכה מים המלח, כפי ששרה להקת כוורת.

המכוער

המכוער דומה לרע, במובן זה שהוא תמיד יעיר על כל טעות שביצע שותפו. ההבדל ביניהם שהוא גם יצעק או יגדף את שותפו וייתן לו להבין (במתכוון או שלא במתכוון) שהוא אידיוט מוחלט והיחיד שמבצע טעויות כאלה (אתם לא מצפים מהשחקן הפחות טוב, שיקרא את ה Score Sheet ויראה שעוד 20% או 30% או אפילו 60% ביצעו את אותה טעות). 

אם הביטחון, של זה שמשחק עם הרע, נמוך מים המלח, הביטחון של זה שמשחק עם המכוער יהיה מתחת לפני האדמה.

אם יכולה להיות איזה הבלחה בודדת למי שמשחק עם הרע ובכל זאת הוא ילמד או יבין משהו חדש, תוציאו מכלל אפשרות שזה יקרה לזה שמשחק עם המכוער. 

שיחקת עם הטוב - נהנית. שיחקת עם הרע - נהנית פחות. שיחקת עם המכוער אתה מתחיל להזדהות עם אלה שעונו בשיטות עינוי סיניות, עם קרבנות האינקוויזיציה וסתם עם כאלה שסובלים.

דוגמה

הדוגמה מתייחסת לתחרות ברומטר (תחרות עם חישוב בשיטת IMP בה כל הזוגות משחקים בו זמנית את אותן חלוקות) בה שיחקתי כשחקן מתחיל. שותפי באותה תחרות אמן כסף כבן 80. הזוג ששיחקנו נגדו היה שחקן ליגה לאומית, העונה באופן מובהק להגדרה של המכוער וגברת, שרמת המשחק שלה הייתה הרבה יותר נמוכה מהרמה שלי כשחקן המשחק שנתיים ברידג'.

בכל פעם שראיתי את אותה גברת ריחמתי עליה ושאלתי את עצמי: מדוע היא צריכה את זה? עדיף היה לה לבקש ממני (או ממישהו אחר ברמה שלי) לשחק איתה ולשלם הרבה פחות.

שני דברים חיוביים היו קורים, מעבר לחיסכון הכספי:

1. היא הייתה נהנית

2. היא הייתה לומדת יותר ברידג' (כפי שהבנתם מהתיאור בפסקה המתייחסת לטיפוס של המכוער, אי אפשר ללמוד ממנו שום דבר, גם אם רמת הברידג' שלו מעולה).

שיחקנו נגדם שתי ידיים, שאנחנו היינו בהגנה ושחקן הליגה הלאומית הכרוז. איך זה נגמר? אחד השחקנים  ששיחק אחרינו את אותם הלוחות, הסתכל על דף רישום התוצאות (Score Sheet) ושאל אותי: את מי שחטתם?

היד הראשונה Bad Luck

הכרוז שיחק בחוזה של ♣3.

כל "הרכוש" שלי היה: AKT92♣. לכן גם לא הכפלתי.

אחרי ההובלה בסדרה אחרת הוא זכה בדומם. ראיתי בדומם:

Qxxx♣

הכרוז שיחק ♣  קטן. מיהרתי לשים את ה 2. היות שאינו יכול לקלף בודד של 9 או T אצל שותפי לזכות, הוא נאלץ לזכות ב J ולגלות את הקטסטרופה.

הוא נפל מספיק פעמים בשביל להשיג תוצאה גרועה במיוחד.

היד השנייה: ההכרזה

היד השנייה הייתה גרועה מקודמתה, אבל היא יכולה ללמד אותנו משהו נוסף על הדינמיקה של שותפות בין שחקנים עם פער גדול ברמתם. משהו שלא ראיתם בפוסט הקודם: השלם קטן מסכום חלקיו: על שותפות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים.

היריבים פגיעים. שחקן הליגה הלאומית בדרום הוא המחלק. אני (במזרח) מחזיק בידי:

xxxxx ♠

  

♥ xxxx 

    

♦ AQJ  

      ♣ x     

מהלך ההכרזה:

West   North   East   South

 -         -         -         1♦

      2♣    2♥(1)    Pass   3♦(2)   

         
                   Pass     3♥(3)   Pass   4♦(4)              

                      Pass     Pass     DBL    Pass                      

Pass     Pass  Pass     Pass

(1) - עם 10 נקודות, שישה קלפים ב ♥ וחמישה קלפים ב ♠ 

ההכרזה הנכונה היא DBL. המשמעות היא:  Negative Double,  

      

כלומר: יש לי לפחות 4 קלפים בכל אחת מסדרות המייג'ור 

(2) הכרזה קצת נועזת עם 11 נקודות

(3) עם שישה קלפים בסדרה וה A בלבד ותמיכה של קלף בודד 

בסדרת השותף אפשר להכריז Pass. 

(4) זה ברידג'? עם שישה קלפים בסדרה בלי אף תמונה. ברור שלא. 

זה קשור למהות השותפות ולא לברידג'.

מה אפשר ללמוד מההכרזה?

רק על ההתייחסות של השחקן הבכיר לשותפה שלו ובמידה מסוימת 

   

גם אלי.  

מה אפשר להגיד כששחקן חושב, שישיג תוצאה טובה יותר בחוזה של

♦4 עם שישה קלפים ללא תמונה, אולי מול Void בהשוואה לחוזה של

♥3 שתשחק השותפה שלו עם 6-7 קלפים בסדרה אולי עם שתי 

תמונות מול K סינגלטון?

האם ציפה למצוא AK♦ אצל שותפתו ולבצע את החוזה? אולי חשב 

שייפול פחות ממה שתיפול השותפה? 


לאחר ה Double המעניש שלי. תתנו לכל שחקן בינוני ומעלה את היד 

של דרום ואת מהלך ההכרזה ותשאלו מה תכריז? התשובה האחידה 

תהיה ♥4. צריך לפול לפחות פעמיים בחוזה כזה, לא מוכפל, במקום 

פעם אחת בחוזה המוכפל ששוחק. 

אם נופלים פעמיים בחוזה המוכפל ששוחק, אפשר לפול חמש פעמים 

ב ♥4 שאינו מוכפל על מנת להשיג תוצאה זהה.

האם חשב שהכפלתי כשלשותפה שלו AK♦?

היד השנייה: המשחק

השותף שלי הוביל ב K♣. הכרוז זכה ב A. בדומם נראתה היד הבאה:

 Kxxxx  ♠

ATxxxx ♥

        K ♦

        x ♣ 

הבשורה הטובה היה ה K שליט בדומם שהבטיח לי שלוש לקיחות בסדרה. כשהכפלתי הערכתי שה K יהיה אצל הכרוז ויהיו לי רק שתי לקיחות בסדרה.

הכרוז שהחזיק בארבעה קלפי כולל ה A (שזכה כבר בלקיחה) וה J 

וה T. מצא דרך יצירתית לזכות בלקיחה עם ה K שליט בדומם. הוא 

שיחק את ה  J♣. מערב יכסה ב Q הוא יחתוך ב K, שממילא לא 

שווה לקיחה ויגביה את ה T.

כשחתך עם ה K♦ חתכתי מעליו עם ה A. כשראיתי חמישה קלפי

♠ בדומם כולל ה K, חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לחזור ב ♠.

מצאתי את השותף עם A סינגלטון. כשזכיתי בידי, חזרתי אליו ב  ♠ 

נוסף לחיתוך. הכרוז נפל ארבע פעמים במצב פגיע.  

מה עשה הכרוז לאחר הנפילה?
הוא האשים את השותפה בגלל שלא הכריזה Negative Double.  

המלצה
עם או בלי קשר ליד האחרונה אני ממליץ לכם לקרוא את ספרו הנפלא והמשעשע של ויקטור מולו: Bridge In The Mangeries. 
בספר מתוארים טיפוסים דימיוניים במועדון ברידג', לחלקם כינויים בשמות של חיות. אחד השחקנים בנה שיטת הכרזה, שמיועדת למטרה אחת בלבד: שהוא יהיה תמיד הכרוז.