ירושלים היא עיר מיוחדת: אתרים, היסטוריה, מקום קדוש לשלוש דתות, אוכלוסייה הטרוגנית.
מסתבר שגם בשיטות הכרזה בברידג' יש לירושלים ייחוד.
בפוסט זה אנסה לתאר את השוני בין שיטות ההכרזה הנפוצות בירושלים לאלה הנפוצות במקומות אחרים.
אין מדובר בבדיקה מדעית אלא בהתרשמות אישית מניסיוני בתחרויות בירושלים, תחרויות ארציות ומשחקים ב-BBO עם שותפים מזדמנים מארצות אחרות.
כבר התייחסתי בפוסט ייעודי בשם: שיעור פרטי לירושלמים: איך לא להכריז Slam? לקונבנציה ייחודית לירושלים באמצעותה שואלים על קלפי מפתח. בפוסט זה אתאר הבדלים אחרים בשיטות ההכרזה.
איני מתכוון להכליל. בהחלט יש בירושלים גם שחקנים שמשתמשים בשיטות הכרזה שונות מהמתואר כאן.
להכריז נמוך כאשר אתה חזק
זהו עיקרון בסיסי בברידג' המודרני. לא קופצים גבוה בתיאור יד חזקה. מתארים אותה בגובה נמוך ואחרי זה יש מרחב הכרזה גדול לתיאור מדויק יותר של ידי השותפים.
דוגמה בולטת למימוש תפיסה זו היא שיטת ההכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא.
בשיטה זו לאחר פתיחה בסדרת מייגור בגובה 1, הכרזת סדרה אחרת בגובה 2 מחייבת למשחק מלא. עכשיו יש לפותח ולמשיב אפשרות לתאר במדויק ככל האפשר את חלוקת ידיהם ואת כוח ידיהם בגובה נמוך, משום שברור שהשותף לא יכריז Pass.
ההתרשמות שלי היא שבירושלים נעשה פחות שימוש בעיקרון זה מאשר במקומות אחרים.
באופן קונקרטי זה בא לידי ביטוי באופנים הבאים:
1. מספר הזוגות המשחקים 2 על 1 מחייבת למשחק מלא, קטן בירושלים יחסית למרכז (תל-אביב והערים סביבה)
2.מרבית הזוגות ששיחקתי מולם בירושלים קופצים בהתאמה בסדרת מיינור לגובה 3 עם יד של 10-12 נקודות. עם 6-9 נקודות מכריזים את סדרת המיינור בגובה 2. מעטים הם הזוגות שמשחקים Invered Minors, כלומר: עם התאמה ו 6-9 נקודות מכריזים בגובה 3. עם 10 נקודות או יותר מכריזים בגובה 2. בפוסט: מה הבעיה בהכרזה טבעית של ♣1 המבטיחה שני קלפים לפחות? כתבתי בשבחה של קונבנציה זו.
3. השותף פתח בגובה 1 (למשל: ♥1) היריב התערב בהכרזת אוברקול (למשל:♠1). בירושלים גם שחקני תחרויות מהשורה (לא רק שחקנים מתחילים) יכריזו ♥3 עם 10-11 נקודות והתאמה ב-♥.
רוב השחקנים במקומות אחרים מכריזים כמוני: ♠2 בדוגמה. הכרזת ה-Cue bid מראה 10 נקודות או יותר עם התאמה בסדרת הפותח.
יש כאלה שיטענו ש2 על 1 מחייבת למשחק מלא אינה שיטה טובה. כך למשל, יטענו שמקבלים תוצאות גרועות לאחר הכרזת 1NT של המשיב, המחייבת לסיבוב הכרזה אחד, כאשר גם לפותח ולגם למשיב ידיים חלשות. בשיטת הכרזה אחרת ניתן היה לעצור ב-1NT.
יהיה הרבה יותר קשה להתווכח עם הטענה הבאה שלי שהקפיצה בהתאמה בצבע עם 10-11 פחות טובה מהכרזת Cue bid.
הטיעון הראשון שלי הוא שאתם מתווכחים לא רק איתי, אלא גם עם קונצנזוס של טובי השחקנים בעולם.
צפיתי כמה פעמים ב-Bermuda Bowl ובאליפות אירופה. לא ראיתי שחקן אחד שלא מכריז Cue bid במצב כזה.
הטיעון השני הוא שמרחב ההכרזה מאפשר דיוק. נניח שזוג מכריז הכי פשוט שאפשר: אחרי הכרזת הפותח מראה סדרה שנייה של ארבעה קלפים לפחות. נבחר מצב גבולי להכרזת משחק מלא.
לאחר הכרזת ♥3 בדוגמה, הבחירה בין ♥4 לבין Pass היא "ירייה באפלה".
לאחר הכרזת ♠2 שמעתם את השותף מכריז ♣3 המראה לפחות 4 קלפים בסדרה המוכרזת.
אתם מחזיקים ביד: AKxx♣. ההתאמה בשתי סדרות מחזקת את היד שלכם. אחרי שתוציאו את כל השליטים אתם צפויים לזכות לפחות בשלוש לקיחות ב-♣ מול החלוקה הסבירה ביותר של 3-2 בידי היריבים.
אתם יכולים להכריז באופן מושכל ♥4.
שוב פתיחה של ♦2
בפוסט קודם שאלתי: מדוע אני מלמד רק ♦2 חלש? בהמשך גם השבתי. מכל המשמעויות של פתיחה כזו, ניסיוני האישי מראה כי הנפוצה ביותר היא ♦2 חלש (6 קלפים בסדרה עם שני נכבדים). כך משחקים מרבית השותפים המזדמנים ב-BBO. כל משחקים מרבית יריביי בתחרויות מחוץ לירושלים.
ההתרשמות שלי היא שבירושלים הנפוץ ביותר הוא ♦2 חזק. אחריו ♦2 Multi.
האם זה טוב או לא? את דעתי כבר הבעתי בפוסט: מדוע אני מלמד רק ♦2 חלש?
15-17 נקודות יד מאוזנת עם חמישייה במייג'ור
לאחד התלמידים שלמד איתי בקורס מורים לברידג' קוראים יוסי אנגל. יוסי הוא שחקן ברידג' מעולה בדרגת אמן בינלאומי.
מוטי גלברד, שלימד את הקורס, הקפיד לחזור שוב ושוב שיוסי פטור מכל החלקים העוסקים בברידג'. הוא בא רק ללמוד את החלקים הקשורים בהוראת ברידג'.
בכל זאת כשכל תלמיד היה אמור ללמד במשך כ-10 דקות את תלמידי הקורס על נושא שבחר, יוסי לימד נושא.
בהרצאה שלו עסק גם בהעדפה בברידג' מודרני: להראות כוח לפני חלוקה.
ספציפית אם יש לך יד מאוזנת עם 15-17 נקודות וחמישה קלפים ב-♠ או חמישה קלפים ב-♥ הכרז 1NT. יוסי לא המציא דבר חדש. כמעט כל שחקן מכריז כך בברידג' מודרני.
לא תמיד זה היה כך. לפני כמה עשרות שנים הייתה תפיסה אחרת: גם עם יד מאוזנת שבה 15-17 נקודות הכרז ♥1 עם חמישה קלפים ב-♥ והכרז ♠1 עם חמישה קלפים ב-♠.
השורה התחתונה היא שבירושלים אני נתקל יותר מבמקומות אחרים בשחקנים הפותחים ידיים כאלה ♥1 או ♠1 ולא 1NT.
הערת שוליים
הכרזת Cue bid עם התאמה בסדרת השותף ועשר או יותר נקודות היא כבר חלק משפת ההכרזות בברידג'. לפעמים קשה להסתדר במדינה שאת שפתה אינך דובר.
דוגמה בולטת למימוש תפיסה זו היא שיטת ההכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא.
בשיטה זו לאחר פתיחה בסדרת מייגור בגובה 1, הכרזת סדרה אחרת בגובה 2 מחייבת למשחק מלא. עכשיו יש לפותח ולמשיב אפשרות לתאר במדויק ככל האפשר את חלוקת ידיהם ואת כוח ידיהם בגובה נמוך, משום שברור שהשותף לא יכריז Pass.
ההתרשמות שלי היא שבירושלים נעשה פחות שימוש בעיקרון זה מאשר במקומות אחרים.
באופן קונקרטי זה בא לידי ביטוי באופנים הבאים:
1. מספר הזוגות המשחקים 2 על 1 מחייבת למשחק מלא, קטן בירושלים יחסית למרכז (תל-אביב והערים סביבה)
2.מרבית הזוגות ששיחקתי מולם בירושלים קופצים בהתאמה בסדרת מיינור לגובה 3 עם יד של 10-12 נקודות. עם 6-9 נקודות מכריזים את סדרת המיינור בגובה 2. מעטים הם הזוגות שמשחקים Invered Minors, כלומר: עם התאמה ו 6-9 נקודות מכריזים בגובה 3. עם 10 נקודות או יותר מכריזים בגובה 2. בפוסט: מה הבעיה בהכרזה טבעית של ♣1 המבטיחה שני קלפים לפחות? כתבתי בשבחה של קונבנציה זו.
3. השותף פתח בגובה 1 (למשל: ♥1) היריב התערב בהכרזת אוברקול (למשל:♠1). בירושלים גם שחקני תחרויות מהשורה (לא רק שחקנים מתחילים) יכריזו ♥3 עם 10-11 נקודות והתאמה ב-♥.
רוב השחקנים במקומות אחרים מכריזים כמוני: ♠2 בדוגמה. הכרזת ה-Cue bid מראה 10 נקודות או יותר עם התאמה בסדרת הפותח.
יש כאלה שיטענו ש2 על 1 מחייבת למשחק מלא אינה שיטה טובה. כך למשל, יטענו שמקבלים תוצאות גרועות לאחר הכרזת 1NT של המשיב, המחייבת לסיבוב הכרזה אחד, כאשר גם לפותח ולגם למשיב ידיים חלשות. בשיטת הכרזה אחרת ניתן היה לעצור ב-1NT.
יהיה הרבה יותר קשה להתווכח עם הטענה הבאה שלי שהקפיצה בהתאמה בצבע עם 10-11 פחות טובה מהכרזת Cue bid.
הטיעון הראשון שלי הוא שאתם מתווכחים לא רק איתי, אלא גם עם קונצנזוס של טובי השחקנים בעולם.
צפיתי כמה פעמים ב-Bermuda Bowl ובאליפות אירופה. לא ראיתי שחקן אחד שלא מכריז Cue bid במצב כזה.
הטיעון השני הוא שמרחב ההכרזה מאפשר דיוק. נניח שזוג מכריז הכי פשוט שאפשר: אחרי הכרזת הפותח מראה סדרה שנייה של ארבעה קלפים לפחות. נבחר מצב גבולי להכרזת משחק מלא.
לאחר הכרזת ♥3 בדוגמה, הבחירה בין ♥4 לבין Pass היא "ירייה באפלה".
לאחר הכרזת ♠2 שמעתם את השותף מכריז ♣3 המראה לפחות 4 קלפים בסדרה המוכרזת.
אתם מחזיקים ביד: AKxx♣. ההתאמה בשתי סדרות מחזקת את היד שלכם. אחרי שתוציאו את כל השליטים אתם צפויים לזכות לפחות בשלוש לקיחות ב-♣ מול החלוקה הסבירה ביותר של 3-2 בידי היריבים.
אתם יכולים להכריז באופן מושכל ♥4.
שוב פתיחה של ♦2
בפוסט קודם שאלתי: מדוע אני מלמד רק ♦2 חלש? בהמשך גם השבתי. מכל המשמעויות של פתיחה כזו, ניסיוני האישי מראה כי הנפוצה ביותר היא ♦2 חלש (6 קלפים בסדרה עם שני נכבדים). כך משחקים מרבית השותפים המזדמנים ב-BBO. כל משחקים מרבית יריביי בתחרויות מחוץ לירושלים.
ההתרשמות שלי היא שבירושלים הנפוץ ביותר הוא ♦2 חזק. אחריו ♦2 Multi.
האם זה טוב או לא? את דעתי כבר הבעתי בפוסט: מדוע אני מלמד רק ♦2 חלש?
15-17 נקודות יד מאוזנת עם חמישייה במייג'ור
לאחד התלמידים שלמד איתי בקורס מורים לברידג' קוראים יוסי אנגל. יוסי הוא שחקן ברידג' מעולה בדרגת אמן בינלאומי.
מוטי גלברד, שלימד את הקורס, הקפיד לחזור שוב ושוב שיוסי פטור מכל החלקים העוסקים בברידג'. הוא בא רק ללמוד את החלקים הקשורים בהוראת ברידג'.
בכל זאת כשכל תלמיד היה אמור ללמד במשך כ-10 דקות את תלמידי הקורס על נושא שבחר, יוסי לימד נושא.
בהרצאה שלו עסק גם בהעדפה בברידג' מודרני: להראות כוח לפני חלוקה.
ספציפית אם יש לך יד מאוזנת עם 15-17 נקודות וחמישה קלפים ב-♠ או חמישה קלפים ב-♥ הכרז 1NT. יוסי לא המציא דבר חדש. כמעט כל שחקן מכריז כך בברידג' מודרני.
לא תמיד זה היה כך. לפני כמה עשרות שנים הייתה תפיסה אחרת: גם עם יד מאוזנת שבה 15-17 נקודות הכרז ♥1 עם חמישה קלפים ב-♥ והכרז ♠1 עם חמישה קלפים ב-♠.
השורה התחתונה היא שבירושלים אני נתקל יותר מבמקומות אחרים בשחקנים הפותחים ידיים כאלה ♥1 או ♠1 ולא 1NT.
הערת שוליים
הכרזת Cue bid עם התאמה בסדרת השותף ועשר או יותר נקודות היא כבר חלק משפת ההכרזות בברידג'. לפעמים קשה להסתדר במדינה שאת שפתה אינך דובר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה