שלום ליגה ב'

ההישג הגדול ביותר שלי במשחקי ליגה ב' היום, לא היה ליד שולחן הברידג'. הוא היה דווקא על הכביש. לאחר שסיימנו את שלושת המשחקים האחרונים בליגה ב' השנה, נהגתי מקיבוץ גלאון (שם התקיימה התחרות) לירושלים. פניתי לכביש המוביל לבית שמש. הכביש בקטע הזה צר: יש מקום למכונית אחת מכל כיוון. 

בעוד אנחנו מדסקסים את הידים ששיחקנו, ראיתי מולי שלוש מכוניות. לא הייתה שום בעיה: הן נסעו במסלול שבו הן צריכות לסוע. לפתע הבחנתי במכונית רביעית, הדוהרת מולי בצד שמאל של הכביש בניסיון לעקוף אותן. האטתי מידית ומנעתי התנגשות.

כל הנקודות שהשגנו לא היו שוות כלום, לו חס וחלילה הייתה התנגשות חזיתית.

ליגה ב' בית 8 שנת 2015

עכשיו אני יכול להגיד, שאנחנו ברמה אחת מעל לליגה. ניצחנו בכל 11 המפגשים שלנו וצברנו יותר מ-198 victory points מתוך 220 אפשריות.

שלום, ואני מקווה גם לא להתראות לליגה ב'.  

לפני קצת יותר משנתיים זה נראה אחרת

לא מצאתי קבוצה לליגה של לפני שנתיים. לפני שלוש שנים הבן שלי החליט לא לשחק בליגה. שיחקתי בליגה ב' בקבוצה, שלא הייתי מרוצה בה. החלטתי לא להמשיך בה. ביחד עם הבן שלי חיפשתי קבוצה ולא מצאתי. 

החלטתי לנסות למצוא קבוצה באמצעות פוסט בקבוצת הפייסבוק של ההתאגדות לברידג'.

שני זוגות ענו לי. הבחירה הייתה קלה: קובי שחר ושחר שוורץ. בשנה הראשונה של הקבוצה החדשה שלנו בליגה ב' סיימנו במקום ראשון לאחר מאבק צמוד עם קבוצת הקיבוצניקים של יורם מושקוביץ (שתי הקבוצות סיימו בהפרש גדול מהמקום השלישי).

זה לא רק התוצאות: הפעם נהנו לשחק עם השותפים החדשים שלנו לקבוצה.

ליגה א'

ארבע מתוך 12 הקבוצות בליגה א' יורדות לליגה ב'. היינו אחת מארבע קבוצות אלה בשנה הראשונה לאחר העליה לליגה א'.

ניצחנו בחמישה מתוך 11 המפגשים אבל זה לא הספיק.

היו גם סיבות למשחק הלא טוב, אבל כשאני משחק גרוע (ואני שיחקתי גרוע באותה שנה בליגה), לא מעניין אותי מה הנסיבות האוביקטיביות שהשפיעו והאם גם אחרים לא היו במיטבם.

הליגה השנה

השנה צרפנו שני שחקנים נוספים: שחקן צעיר בשם בן בסקין ששיחק עם הבן שלי ניר (אני מקווה שהם יגיעו להישגים גם במסגרות המיועדות לצעירים בלבד) והשותף שלי בתחרויות במועדון ירושלים רן בן-אפרים.  

כל אחד מהשחקנים תרם להישג. ההישג הוא לא העליה עצמה, שלא ממש מפתיעה, אלא האופן בו הושגה.