החלטה קשה: לבדוק סלאם או לא?

ביום שישי ה-28 באפריל התקיימה תחרות ארצית של מועדון בית בלגיה בירושלים. שותפי רן בן אפרים ואני עשינו מספר קטן יחסית של שגיאות. סיימנו במקום הראשון. לתוצאות המלאות לחצו כאן.

בזמן האחרון הפנמתי את זה שיש גורמים שמשפיעים על הצלחה או כישלון יותר מאשר שימוש בקונבנציות. אחד הגורמים החשובים ביותר הוא קבלת החלטות. 

לא תמיד ברור מה להכריז או איזה קלף לשחק. במצבים האלה צריכים לקבל החלטה בתנאי אי-וודאות. 

ביום שישי הייתה לי החלטה קשה כזו עליה חשבתי זמן רב. שאלתי את עצמי האם לנסות לבדוק הכרזת סלאם או לעצור במשחק מלא ב-♥? האם קיבלתי את ההחלטה הנכונה? אני חושב שכן אבל לא לגמרי בטוח. ארבעה זוגות הכריזו וביצעו סלאם של ♥6 עם לקיחה עודפת. באופן תמוה זוג אחד לא הגיע למשחק מלא. כל יתר הזוגות שיחקו בחוזה של ♥4. שני זוגות ביצעו 12 לקיחות בלבד. קיבלנו על היד 47.23%. תוצאה קרובה לממוצע.

לפני שאנתח את תהליך קבלת ההחלטות שלי אציג את היד.

השותף שלי במזרח פתח 1NT. לאחר Pass של דרום בחנתי שתי אפשרויות הכרזה:

1. הכרזת ♦4. זוהי קונבנציית Texas Transfer.השותף שלי חייב להכריז ♥4.

תכננתי להכריז Pass ולתת לשותף שלי לשחק ♥4.

במאמר מוסגר אזכיר כי הקונבנציה לא מחיבת אותי להכריז Pass. יש לי גם אפשרות להכריז 4NT על מנת לשאול את השותף על מספר קלפי המפתח. את בדיקת קלפי המפתח תכננתי לעשות באופן הכרזה שונה.

2.  הכרזת ♦2. זוהי קונבנציית Jacoby Transfer.

השותף שלי מכריז לרוב ♥2. אבל יש לו גם אפשרות של שבירת טרנספר באמצעות הכרזת 2NT עם יד מקסימלית (17 נקודות) ושלושה קלפים ב-♥ כולל שני נכבדים. יש לו אפשרות גם להכריז ♥3 עם יד עם ארבעה קלפי ♥ ו-17 נקודות. 

בדיוק לאותן תשובות שאינן ♥2 כיוונתי. תשובה כזו עשויה להשפיע לכיוון של בדיקת סלאם.

במקרה זה ההכרזה השנייה של המשיב במערב היא ♦3. זוהי הכרזה המחייבת למשחק מלא. 

שיקולים בעד הכרזת סלאם

1. למערב יש שבעה קלפים בסדרת השליט כולל ה-A♥. יהיו לו ולשותפו לפחות 9 קלפים בסדרת השליט. אולי אפילו 12 קלפים.

2. למערב יד חלוקתית עם void בסדרה אחת ו-singleton בסדרה שנייה.

3. יתכן גם סלאם דווקא בסדרת ה-♦. 

למשל אם למזרח ארבעה או חמישה קלפים בסדרה זו כולל ה-A♦.

4. למשיב יש A בסדרה ארוכה ו-K בסדרה הארוכה השנייה

שיקולים נגד הכרזת סלאם

1. ללכת עם ה-Field ולא נגד ה-Field

הערכתי, ובדיעבד התברר שהערכתי נכון, שרוב ה-Field לא יכריז סלאם. שיחקנו את היד לקראת סוף התחרות והבנתי שבינתיים יש לנו תוצאה טובה. הסיכון של נפילה בחוזה של סלאם לא מצדיק את הסיכוי של תוצאה טובה על היד.

2. יש לנו ביחד רק 22-24 נקודות.

ההסתברות להפסיד שתי לקיחות ב-♦ אינה נמוכה. 

בכל מקרה שה-K♥ נמצא אצל היריב שאחרי ואינו קלף בודד אפסיד לקיחה בסדרה.  

ללא ה-A♠  אצל השותף מפסידים לקיחה בסדרה זו.

יכולות להיות לשותף נקודות מבוזבזות ב-♣. למשל: QJ♣

ההסתברות שבסך הכל יפסיד הכרוז יותר מלקיחה אחת היא גבוהה מ-50%.  

מה קרה בפועל?

1. לפותח היו נקודות נכנות ש"עובדות" כולל שלושה קלפי A ו-QJ♥

2. ה-K♥ "ישב" בעקיפה משום שהיה בדרום.

הייתה לו התאמה כפולה בשתי הסדרות האדומות.

3. לפותח היה כוח ב-♦: A♦ ו-J♦.

3. לפותח לא היו נקודות מבוזבזות בסדרת ה-♣. 

4. ה-Q♦ של צפון יושבת בעקיפה והיא אחד משני קלפים בסדרה.

בקיצור הפותח החזיק ביד מתאימה במיוחד לידו של המשיב ולכן היה קל לבצע סלאם.

הערת שוליים

כש Easley Blackwood הגה את הקונבנציה הקרויה על שמו הוא אמר שמטרתה העיקרית היא הימנעות מסלאם כשלא צריך להכריז אותו.

Psychic bid במושב השלישי

נצר זיידנברג הוא אחד המטיפים הגדולים בארץ להגינות בברידג'. ביום שישי ה-21 באפריל שיחקתי נגדו ונגד שותפו אילן מגדל בחצי גמר אליפות הארץ.

אני ישבתי במערב עם יד אדירה של 24 נקודות. לאחר שתי הכרזות Pass, פתח נצר בדרום בהכרזת ♠1. הכפלתי ואילן מגדל ניצל את מצב הפגיעות שלהם (ירוק מול אדום) על מנת להכריז ♠4.

הכפלתי שוב. זה היה החוזה הסופי. הכרוז נפל פעמיים. למרבית הפליאה, הפסדנו על היד רק 6 אימפים. 

♦6 הוא חוזה בהחלט סביר המבוצע ללא בעיות. לאחר שסיימנו לשחק אמר נצר שהוא ביצע Psych, כלומר: הכריז הכרזה שאינה מתאימה לשיטת הההכרזה שלו ושל שותפו, לרוב עם פחות נקודות ו/או פחות קלפים ממה שנדרש על פי השיטה. הוא קרא ביוזמתו למנהל התחרות וסיפר לו שהוא הכריז ♠1 עם 4 נקודות.
בהחלט מכובד וראוי. לא רק נאה דורש גם נאה מקיים.

מדוע צריך לקרוא למנהל התחרות אחרי הכרזה כזו?
אין איסור על הכרזת Psychic bid. אם שחקן עושה את זה אחת לכמה תחרויות, אי אפשר להעניש אותו.
הבעיה היא כשעושים את זה בתדירות גבוהה. זוהי עבירה. שחקן שעושה את זה בתדירות גבוהה עלול לפגוע ביריבים, שאינם מקבלים מידע נכון על ההכרזות שלו. 

בכרטיס השיטות, אותו מחויבים למלא שחקני תחרויות, יש מקום לציין תדירות Psychic Bids. אפשר לסמן אחת מארבע אפשרויות: Never, Rare, OCC, Frequent.
אני ממלא תמיד Rare. זה אכן מתאר את המצב האמיתי של סגנון ההכרזה שלי ושל שותפים שלי. מנהל תחרות יכול לפעול נגד שחקן שמכריז הכרזות כאלה מספר פעמים בתחרות. כך למשל, הוא רשאי לדרוש משחקן שמבצע מספר הכרזות כאלה להוציא Alert על כל הכרזה שלו.
לפיכך מנהל התחרות חייב לדעת ששחקן הכריז Psychic bid.

ועכשיו לברידג'
היו מוכנים לכך שיחסית יהיו יותר Psychic Bids במושב השלישי אחרי שתי הכרזות Pass. מי שיושב עם מעט נקודות במושב השלישי יודע שלשותף שלו יש עד 11 נקודות (במקרים נדירים 12 נקודות בהנחה שהוא מכיר את חוק ה-20 שלא היכרתם).
תחברו 11 נקודות ל-4 הנקודות שלו וליריבים יש לפחות 25 נקודות, כלומר: לפחות משחק מלא. 
אז למה לא להפריע?

אני והשותף שלי לא היינו צריכים לשחק בחוזה מוכפל של ♠4.
מנקודת המבט שלי היריב לא עשה Psych, כלומר: בסבירות גבוהה לי ולשותף שלי אין מספיק נקודות להכרזת סלאם. המתערב יכול להיות גם עם 10 נקודות.
הכפל השני שלי הראה יד חזקה מאד. האם אני רוצה להעניש? קרוב לודאי שלא, כשלפי ההכרזה ליריבים יש 10 קלפים בסדרת ה-♠. עם 8 נקודות הוא צריך לחפש את הסדרה בה יש לנו סלאם.
אבל איך עושים את זה כשלא הכננו את עצמנו למצב כזה מראש?

הטכניקה למציאת הסלאם הנכון
במהלך המשחק חשבתי גם על ההכרזה הנכונה במקום ה-DBL השני. ההכרזה הנכונה היא 4NT. היות שלא תיאמנו מראש, לא ידעתי כיצד יבין השותף שלי את ההכרזה הזו. 
האם יבין אותה כשאלה על קלפי מפתח?
האם יבין אותה כ-Quantitative?

ההכרזה אינה שני הדברים המצוינים לעיל. הרעיון הוא רעיון דומה לקונבנציית Scrambling 2NT. ההבדלים הם שבאותה קונבנציה ההכרזה היא בגובה 2 ומחפשים התאמה בסדרת מיינור. 
במקרה זה ההכרזה היא בגובה 4 ומחפשים התאמה באחת מהסדרות שלא הוכרזו.
הבדל נוסף: Scrambling 2NT שולל חמישייה בסדרת מיינור. אחרי 4NT לא שוללים חמישייה.

המשיב להכרזת ה-4NT צריך להכריז את הסדרה הנמוכה ביותר בה יש לו ארבעה קלפים לפחות. במקרה הזה §5.
אם לשואל יש לפחות ארבעה קלפים באותה סדרה, זוהי סדרת השליט. עכשיו אפשר לבדוק האם יש סלאם. 
במקרה הזה אין למערב ארבעה קלפים ב-§. עליו להכריז את הסדרה הנמוכה שלו עם לפחות ארבעה קלפים. עם חמישה קלפים בסדרה הוא מכריז ♦5. מזרח, עם ארבעה קלפים בסדרה, צריך לסגור ל-♦6.

התלבטות
היום הוא יום השואה והגבורה. אימי ז"ל איבדה בשואה את כל משפחתה. ההתלבטות שלי הייתה: האם לפרסם ביום השואה פוסט על ברידג'? כפי שאתם יודעים החלטתי לפרסם.
אני זוכר את השואה והפקתי ממנה את הלקחים שלי, שלא כאן המקום לפרט אותם. 
על הדרך שלי להתמודד עם השואה קראו את הפוסט: ניצולי השואה: ההיבט האנושי וההיבט הכלכלי.

הכירו את השותף שלי: רן בן-אפרים

היום שיחקתי עם השותף שלי רן בן-אפרים בחצי גמר אליפות הארץ. התוצאות היו גרועות במיוחד. מחר נשחק בגמר ב'. לתוצאות המלאות לחצו כאן.

בשתי הידיים הראשונות ששיחקנו במושב הראשון הייתי הכרוז. לא הייתי שם. אי אפשר לשחק יותר גרוע ממה ששיחקתי.

ביד 11 הייתי הכרוז בחוזה של ♥4. כמעט כל ה-Field היה בחוזה הזה. כמעט כל ה-Field נכשל בביצוע החוזה. רוב השחקנים שהיו כרוז נפלו פעמיים. היו כאלה שנפלו פעם אחת. רק אני ועוד שחקן אחד (דווקא שחקן ברמה גבוהה) נפלנו 3 פעמים. הפסדנו 4 אימפים (IMPs).

ביד 12 הייתי הכרוז בחוזה של  ♠4 שאי אפשר לפול בו. אני נפלתי. כששוחק קלף ההובלה תכננתי את המשחק. לא ברור מה גרם לי לסטות מתכנית המשחק. אמנם היו עוד חמישה שחקנים ש"הצליחו" להיכשל בביצוע החוזה. הפסדנו 12 אימפים. כשבמושב הראשון עשינו תוצאה שלילית של 23 אימפים, ברור לגמרי שעשינו אותה באשמתי ואת רוב הנזק עשיתי בשתי הידיים הראשונות.

יש שותפים שמאשימים שחקן שטועה טעויות קלות. יש שותפים שמאשימים שותף שבכלל לא טעה.

חלק מאלה המאשימים, ימשיכו להזכיר את זה לשותף לאורך כל התחרות.

לא רן. רן לא אמר דבר. נכון, אני התנצלתי מיד ביוזמתי. תענוג לשחק עם שותף שגם כשאתה טועה טעות קשה כמעט ואינו מעיר לך במהלך התחרות.

כל אחד טועה לפעמים. שחקנים ברמה שלי יודעים כמעט תמיד מיד לאחר שסיימו לשחק את היד, שהם טעו. כמעט תמיד הם גם יודעים לזהות את הטעות עצמה. בחלק מהמקרים אני יודע את זה גם במהלך המשחק עצמו.

הערות מיותרות במהלך התחרות רק גורמות לשותף לשחק פחות טוב.

בשנת 1956 זכתה הנבחרת הכחולה (נבחרת איטליה בשנות ה-50 עד שנות ה-70 במאה הקודמת) באליפות אירופה. זה קרה אחרי שגוגליימו סיניסקלקו טעה קשות באחת הידיים הראשונות. במקום לבצע ♠7 הוא תיקן ל-7NT. הצרפתים זכו בשש לקיחות ב-♥.

רבים חושבים שלתגובה של שותפו פייטרו פורקה, שלא אמר דבר, היה משקל גדול בזכייה של האיטלקים.

לפוסט המלא: פייטרו פורקה מודל לשותפות בברידג'.

חוק ה-20 שלא היכרתם

בפוסט קודם עסקתי בשאלה מתי מכריזים בגובה 1 לפי חוק ה-20?

בפוסט זה אשאל את השאלה: מה מכריזים בידיים עם 12 נקודות או יותר שאינן עונות על חוק ה-20?

למרטי ברגן בספרו Points Schmoints יש תשובה ברורה לשאלה הזו: מכריזים Pass. הטיעון שלו: כפי שפותחים עם ידיים העונות על חוק ה-20 ובהן פחות מ-12 נקודות, גם בידיים עם מספיק נקודות לפתיחה שאינן עונות על חוק ה-20 נשתמש בחוק הזה.

אילו ידיים עם 12 נקודות או יותר אינן עונות על חוק ה-20?

כל יד של 13 נקודות או יותר עונה על חוק ה-20 ולכן על פי חוק זה אפשר לפתוח אותה בגובה 1 בסדרה.
היד עם האורך המינימאלי של שתי הסדרות הארוכות היא יד של 4-3-3-3. נחבר 4 ו-3 ונגיע ל-7. אם נוסיף לזה 13 נקודות קיבלנו בדיוק 20. 
יש רק מבנה אחד יד אחד שאינה עונה על חוק ה-20 כשיש 12 נקודות. זו יד של 4-3-3-3. 
צמצמנו את הדיון לשאלה: האם לפתוח עם 12 נקודות כשיש יד של 4-3-3-3?

ברוב המקרים ידיים של 4-3-3-3 נחשבות לפחות טובות למשחק מידיים במבנה אחר. בחוזה עם שליט יכולת החיתוך שלנו ביד הקצרה מוגבלת משום שבכל סדרה יש לנו לפחות 3 קלפים. 
בחוזה ללא שליט אין לנו סדרה ארוכה שאפשר לפתח, אולי למעט המקרים בהם גם לשותף ארבעה קלפים לפחות מול הרביעייה שלנו. אם זה קורה אז כמעט תמיד מדובר בסדרת מיינור.

כשמכריזים Pass עם 12 נקודות והתוצאה All pass

ברוב המקרים שזה קרה לי השגנו תוצאה מעל הממוצע. לרוב הנקודות מתחלקות כמעט בשווה בין שני הצדדים. בידיים כאלה מפסידים לפעמים כשלשותף יש 10-11 נקודות ו/או כשיש התאמה בסדרת מייג'ור. במצבים שאינם עונים על תנאים אלה לרוב מרוויחים. ראו דוגמה בפוסט: להרוויח ללא מאמץ בידיים של All Pass.

כשמכריזים Pass עם 12 נקודות ושחקן יריב פותח

כפי שצוין לעיל, ידיים של 4-3-3-3 לרוב אינן אידיאליות למשחק. לעומת זאת הן בהחלט טובות להגנה.
בהגנה נגד חוזה ללא שליט לא קל ליריבים לפתח סדרה כשבכל סדרה יש למחזיק ה-4-3-3-3 לפחות שלושה קלפים. עם 12 נקודות במקרים רבים עשוי להיות לפחות נכבד אחד בסדרה.
בהגנה בחוזה עם שליט, בעיקר בחוזה עם שליט המתבסס על חיתוכים צולבים, מחזיק היד עשוי לשחק שלושה סבובי שליט. 
עם 12 נקודות יהיו לו, קרוב לודאי, גם כניסות ליד על מנת לשחק אותם.

אל תשכחו דבר נוסף, הכרוז לא יבנה את תכנית המשחק שלו על ההנחה שלכם יש 12 נקודות והכרזתם Pass. הוא יניח שהנקודות מתחלקות בערך שווה בשווה ביניכם לבין השותף שלכם.  

כשמכריזים Pass עם 12 נקודות והשותף שלכם פותח

ברוב המקרים תוכלו להראות את הכוח שלכם בהמשך ההכרזה.

מתי אני חורג מההמלצה של מרטי ברגן?

הגורמים הבאים עשויים להביא אותי לפתוח עם יד של 4-3-3-3 עם 12 נקודות. בהחלט ייתכן שילוב של מספר גורמים.

1. ריבוי Spots
Spots (בעברית: "ספוטים") הם קלפים גבוהים שאינם תמונות: 10,9,8. כשיש לי 12 נקודות והרבה ספוטים, בעיקר הרבה קלפי 10, אני עשוי לפתוח גם עם יד של 4-3-3-3 עם 12 נקודות.

2. ביד שלישית
ביד שלישית, אחרי שתי הכרזות Pass, פותחים לפעמים עם פחות מפתיחה, לא בהכרח על פי חוק ה-20. דוגמה לקונבנציה המביאה בחשבון מצב של פתיחה עם 10-11 נקודות וחמישייה בסדרת מייג'ור היא קונבנציית Drury.
יהיו מקרים שאפתח ביש שלישית ידיים בהן עוסק פוסט זה. בדומה לקונבנציית Drury, זה יקרה יותר כאשר הרביעייה שלי היא בסדרת מייג'ור.

3. ביד רביעית
ביד רביעית, לאחר שלוש הכרזות Pass, פותחים לפי חוק ה-15. חוק ה-15 הוא כלל על פיו פותחים במצב זה כאשר סך הנקודות וסך קלפי ה-♠ הוא 15 או יותר.
כל יד של 4-3-3-3 עונה על החוק הזה.
הגרסה הפרטית שלי של החוק הזה היא חוק ה-16. אטה לפתוח כשיש לי ארבעה קלפים ב-♠.

4. נטייה קלה לעשות זאת כשהרביעייה היא בסדרת מייג'ור
פתיחה ביד רביעית לפי חוק ה-15 לעיל היא דוגמה ספציפית להעדפת יד עם רביעייה בסדרת מייג'ור. גם פתיחה ביד שלישית בה דן פוסט זה היא דוגמה כזו.
גם במצבים אחרים רביעייה בסדרת מייג'ור עשויה להיות שיקול התומך בחריגה מהכלל של לא לפתוח ידיים 4-3-3-3 עם 12 נקודות.

חוק ה-20

שחקני ברידג' רבים פותחים לפי חוק ה-20 בידיים עם פחות מ-12 נקודות.

חוק ה-20 הוא כלל על פיו פותחים כאשר סך הנקודות ומספר הקלפים בשתי הסדרות הארוכות מסתכם ל-20 לפחות.

הדוגמה הבאה מבהירה זאת. המחלק מחזיק ביד הבאה:

AQ973♠

         83♥  

  AJT6♦

      53♣

יש לו 11 נקודות ובכל זאת הוא פותח ♠1. 

על פי חוק ה-20 הוא מגיע בדיוק ל-20 ולכן יכול לפתוח בגובה 1. אם מחברים את מספר קלפי ה-♠ למספר קלפי ה-♦, מקבלים 9.

נוסיף את זה ל-11 נקודות וקיבלנו 20. 

דוגמה נוספת.
תורכם להכריז עם היד הבאה:

AQT62♠

  KJT83♥

       6♦

      53♣

יש לו 10 נקודות. מחברים ל-10 את מספר הקלפים בשתי סדרות המייג'ור: 5 קלפים בכל אחת.
סך הכל 20. לפי חוק ה-20 פותחים ♠1.

מה עושים כשהמשיב מכריז 1NT?
תשובה של 1NT של המשיב מראה 6-10 נקודות ושוללת רביעייה במייג'ור. עם יד חלוקתית ופחות מ-12 הנקודות, שהשותף חושב שאתם מחזיקים, לרוב לא תרצו לשחק בחוזה הזה, במיוחד לא מול 6-7 נקודות של השותף.

בשתי הדוגמאות לעיל הפותח מכריז את הסדרה הארוכה השנייה בגובה 2. בדוגמה הראשונה ♦2. בדוגמה השנייה ♥2. 
המשיב מניח שאין לפותח יותר מ-14 נקודות אבל יכולה להיות לו יד עם פחות מ-12 נקודות אותה פתח לפי חוק ה-20. עם 6-7 נקודות לרוב הוא בוחר ברע במיעוטו מבין משתי הסדרות של הפותח: או שהוא מכריז את הסדרה הראשונה בגובה 2 או שהוא מכריז Pass. שימו לב שבדוגמאות לעיל הוא יכריז ♠2 גם עם שני קלפים.

פחות נקודות עם חלוקות קיצוניות יותר
אני נוהג לפתוח לפי חוק ה-20 גם עם ידיים של פחות מ-10 נקודות. למשל ידיים עם 8 נקודות ו-12 קלפים בסדרות הארוכות. 
לא כל יד מתאימה לפתיחה כזו.
בשתי הידיים הבאות יש 7 קלפים בסדרת ה-♠ וחמישה קלפים בסדרת ה-♦. בשתי הידיים יש 8 נקודות ו-12 נקודות בסדרות הארוכות. שתיהן עונות על חוק ה-20.

יד 1

AKJT983♠

              2♥

    76542♦

           - ♣ 

יד 2

9876532♠

          2♥

   AKJT9♦

         - ♣

את יד 2 אפשר לפתוח ♠1 לפי חוק ה-20. על 1NT של המשיב אפשר להכריז ♦2.

לגמרי לא סביר להכריז כך ביד 1. צריך לפתוח אותה בהכרזת ♠4.  ספירת המפסידים מראה 4.5 מפסידים. מי שלא רוצה לפתוח אותה בהכרזת ♠4 צריך לפתוח אותה בהכרזת ♠3. אין טעם להראות את סדרת ה-♦ החלשה.

הפוסט הבא: חוק ה-20 שלא היכרתם
הפוסט הבא יעסוק בנושא מוכר פחות: מה עושים כאשר יש 12 נקודות לפחות אבל היד אינה עונה על חוק ה-20?

מדוע לא אשתתף השנה באליפות הארץ לסניורים?

תפיסת העולם שלי ביחס להשתתפות בתחרויות היא כדלקמן:

1. בעדיפות ראשונה תחרויות גדולות: אליפויות הארץ, פסטיבלים בינלאומיים בארץ וכדומה.

2. בעדיפות שנייה תחרויות ארציות.

3. בעדיפות שלישית תחרויות מקומיות במועדונים.

כשאני משתתף בתחרות מהסוג הראשון אני שואף לסיים ראשון או לפחות להופיע בצורה מכובדת. המשמעות של המושג "בצורה מכובדת" היא תוצאה טובה בגמר א', כשבתחרות יש גמר א'. 

כמעט תמיד אני רחוק מהשאיפות שלי משום שהרמה שלי עדיין לא מספיק טובה. 

כשאני משתתף בתחרויות מהסוג השלישי בהרבה מקרים התוצאה לא מענינת אותי. 

אז מדוע השנה לא השתתפתי/אשתתף בשתי אליפויות הארץ? אולי

אתם כבר יודעים מדוע לא השתתפתי באליפות הארץ לזוגות מעורבים.

אם אינכם יודעים קראו: מדוע לא אשתתף במוקדמות אליפות הארץ לזוגות מעורבים?

בפוסט זה אספר לקוראים, שלא אשתתף גם באליפות הארץ לסניורים (שחקנים מעל גיל 60). בעבר כבר שיחקתי פעמיים בגמר א' של תחרות זו. 

הסיבה אינה אותה סיבה שבגינה לא השתתפתי באליפות הארץ לזוגות מעורבים. אין לי בעיה למצוא שותף מתאים לתחרות זו.

הסיבה במקרה זה היא ששלב חצי הגמר מתקים ב-19 במאי. בדיוק באותו יום בצהריים מתחתן מישהו שמספיק קרוב אלי על מנת שלא אוותר על החתונה שלו.

האם זה אומר שלא אשתתף בשלב המוקדמות?

בהסתברות של יותר מ-90% לא אשתתף. כפי שקראתם בתחילת הפוסט, אני משתתף במוקדמות על מנת לעלות לשלבי הגמר, לעלות לגמר א' ולהשיג בו תוצאה מכובדת. 

במקרה זה יכול להיות חריג. אם תהיה לי שותפה, שאפשר לבנות איתה שותפות ארוכת טווח לתחרויות לזוגות מעורבים, אשחק בתחרות. אתיחס אל התחרות כמו אל תחרות ארצית רגילה וכאל הכנה לתחרויות זוגות מעורבים עתידיות.

שותפות פוטנציאליות ברמה סבירה ובעיקר עם רצון ויכולת להתקדם ולהשקיע מוזמנות לפנות אלי. 

הובלות אומללות: כשלא מובילים בסדרה היחידה בה הגיוני להוביל

בפוסטים קודמים הבאתי שלושה מקרים של הובלות אומללות.

המקרה הראשון הוא של הובלה בסדרה בה מצאו היריבים התאמה ואינה סדרת השליט.

במקרה השני הייתה הובלה ב-K מ-KQ נגד חוזה עם שליט.

במקרה השלישי הייתה הובלה מ Doubleton בסדרת מיינור כשמחזיקים ב-A בסדרת המייג'ור בה מצאנו התאמה.

ההובלה של השותפה שלי, ביד 10 בתחרות הארצית של מועדון ויצו פתח תקווה ב-7 לאפריל, נראית אומללה יותר מכל אותן הובלות.

מזרח פתח ♠1 עם 9 נקודות ושביעייה בסדרה. מערב הכריז ♦2. מזרח הכריז ♠2. מערב ♣3. מזרח, לאחר מחשבה ארוכה, הכריז ♠3.

מערב, גם כן לאחר מחשבה ארוכה, הכריז ♣4. מזרח, שוב לאחר מחשבה ארוכה, ♠4.

מערב, שוב לאחר מחשבה ארוכה, סגר ל-♠6.

המידע העקיף ששידרו היריבים במהלך ההכרזה 

זהו מידע שחוקי שאשתמש בו, משום שאני הסקתי מסקנות מהבעות הפנים וקצב המשחק של היריבים. 

מי שקרא את הספר Sharpen your Bridge Technique - How to Think like an Expert של Hugh Kelsey העוסק באופן החשיבה של שחקנים מומחים, מבין ששחקנים מומחים עושים את זה כל הזמן.

במקרה הספציפי הזה שני היריבים שדרו אי נוחות ושדרו שיש להם בעיה.

במה תובילו?

לו ישבתי בדרום, הייתי מוביל כמובן ב-J♥. ההיגיון ברור: אם יש להם בעיה שגורמת להם להכריז באיטיות ולשדר אי נוחות, היא מוכרחה להיות בסדרה שהם לא הכריזו.

היא בוודאי לא יכולה להיות בסדרות השחורות שאותן הכריזו פעמיים או יותר וקרוב לוודאי שלא בסדרת ה-♦, בה הבטיח מערב חמישה קלפים, בדיוק כמספר הקלפים שהבטיח בסדרת ה-♣. אל תשכחו שהם בסלאם ומרבית הנקודות אצלם.

השותפה שלי הובילה ב-♣. הכרוז זכה בדומם הוציא שליטים וזרק שני קלפי ♥ וקלף אחד ב-♣ על קלפי ה-♣ הגבוהים לאחר שנכנס לדומם עם ה-A♦. החוזה בוצע עם לקיחה עודפת.

בהובלה ב-♥ אני רואה את K♥ בדומם זוכה ב-Q♥ ואחרי כן ב-A♥ להפלת החוזה. בהובלה ב-J♥ כשלא מכסים ב-K♥, אפשר לשחק קלף שאינו תמונה המסמן להמשיך בסדרה.

האם K בדומם הוא Control שני?

בפוסט קודם עסקתי במשמעות Control ראשון. Control שני הוא קלף יחיד בסדרה או K. 

כפי שראיתם ביד הזו ה-K♥ של מערב אינו Control שני, המונע מהיריבים לזכות בשתי לקיחות בסדרה.

ברור לגמרי שלו הוא היה אצל הכרוז הוא Control שני המונע מההגנה לקחת שתי לקיחות.

בשונה מחלק ממורי הברידג', אני לא מתיחס ל-K בדומם כ-Control שני. 

זה בהחלט סביר להתייחס אליו כ-Control שני כאשר לכרוז ולדומם יש 33-34 נקודות, משום שבמקרה כזה ההסתברות שה-Q אצל השותף גבוהה.

כאשר מדובר בידיים חלוקתיות שהסלאם מבוסס על חלוקה ולא על נקודות, ההמלצה שלי היא לא להתייחס ל-K בדומם כ-Control שני.

וזה שאינו יודע להשיב

בהגדה של פסח מדברים על חכם, רשע, תם וזה שאינו יודע לשאול. לכבוד החג המתקרב אכתוב לא על זה שאינו יודע לשאול, אלא על זה שאינו יודע להשיב.

לא פעם ולא פעמים ראיתי שחקנים המשחקים בתחרויות במועדונים מכריזים Pass בנימוק: "לא היה לי מה להכריז". 

הגדילה לעשות גברת אחת, שלא היה נאה לה ללמוד אצלי ברידג', כשהשותפה שלה פתחה ♣1 "לא היה לה מה להכריז" עם 12 נקודות. הייתה לה יד של 4-3-3-3 עם ארבעה קלפים ב-♣. שחקן טוב יותר היה מתלבט בין הכרזה של 3NT לבין הכרזה של 2NT עם נטיה להכרזת 3NT.

לגברת לא היה עוצר בכל סדרה. יתכן שהיריבים יקחו 5 לקיחות באותה סדרה,אבל ההסתברות לכך נמוכה כשלשותפה שלה לפחות 12 נקודות. מי יודע אולי יש לה אפילו 14 נקודות או 15 נקודות?
חוץ מזה מי הבטיח שיובילו דווקא בסדרה שלא אין עוצר?

אני, כמו כל מורה סביר ומעלה בברידג', מלמד באופן חד וברור כשהשותף/פה שלכם פתח/חה בגובה 1 לא מכריזים Pass עם 6 נקודות או יותר. 

אם יש לכם 6 נקודות או יותר ו"אין לכם מה להכריז" - תמצאו משהו להכריז. 

חכם מה הוא אומר

חכם אומר שלכל שיטת הכרזה יש מגבלות ואם נתקלתם ביד שאינה עונה במדויק על המתחיב בשיטה, סטו בלית ברירה מהשיטה. רק אל תכריזו Pass. 

הערת שוליים
כמובן שכשצריך להכריז Pass מכריזים Pass. לא בגלל "שאין לכם מה להכריז" אלא בגלל שמה שלא תכריזו פרט להכרזת Pass, בהסתבות גבוהה, יביא לתוצאה גרועה.
לפעמים להכריז Pass עלול להיות קשה.
ראו למשל את הפוסט: לעצור את היד המושטת לכרטיס ה-Stop ול-♠4.