ביום שישי ה-28 באפריל התקיימה תחרות ארצית של מועדון בית בלגיה בירושלים. שותפי רן בן אפרים ואני עשינו מספר קטן יחסית של שגיאות. סיימנו במקום הראשון. לתוצאות המלאות לחצו כאן.
בזמן האחרון הפנמתי את זה שיש גורמים שמשפיעים על הצלחה או כישלון יותר מאשר שימוש בקונבנציות. אחד הגורמים החשובים ביותר הוא קבלת החלטות.
לא תמיד ברור מה להכריז או איזה קלף לשחק. במצבים האלה צריכים לקבל החלטה בתנאי אי-וודאות.
ביום שישי הייתה לי החלטה קשה כזו עליה חשבתי זמן רב. שאלתי את עצמי האם לנסות לבדוק הכרזת סלאם או לעצור במשחק מלא ב-♥? האם קיבלתי את ההחלטה הנכונה? אני חושב שכן אבל לא לגמרי בטוח. ארבעה זוגות הכריזו וביצעו סלאם של ♥6 עם לקיחה עודפת. באופן תמוה זוג אחד לא הגיע למשחק מלא. כל יתר הזוגות שיחקו בחוזה של ♥4. שני זוגות ביצעו 12 לקיחות בלבד. קיבלנו על היד 47.23%. תוצאה קרובה לממוצע.
לפני שאנתח את תהליך קבלת ההחלטות שלי אציג את היד.
השותף שלי במזרח פתח 1NT. לאחר Pass של דרום בחנתי שתי אפשרויות הכרזה:
1. הכרזת ♦4. זוהי קונבנציית Texas Transfer.השותף שלי חייב להכריז ♥4.
תכננתי להכריז Pass ולתת לשותף שלי לשחק ♥4.
במאמר מוסגר אזכיר כי הקונבנציה לא מחיבת אותי להכריז Pass. יש לי גם אפשרות להכריז 4NT על מנת לשאול את השותף על מספר קלפי המפתח. את בדיקת קלפי המפתח תכננתי לעשות באופן הכרזה שונה.
2. הכרזת ♦2. זוהי קונבנציית Jacoby Transfer.
השותף שלי מכריז לרוב ♥2. אבל יש לו גם אפשרות של שבירת טרנספר באמצעות הכרזת 2NT עם יד מקסימלית (17 נקודות) ושלושה קלפים ב-♥ כולל שני נכבדים. יש לו אפשרות גם להכריז ♥3 עם יד עם ארבעה קלפי ♥ ו-17 נקודות.
בדיוק לאותן תשובות שאינן ♥2 כיוונתי. תשובה כזו עשויה להשפיע לכיוון של בדיקת סלאם.
במקרה זה ההכרזה השנייה של המשיב במערב היא ♦3. זוהי הכרזה המחייבת למשחק מלא.
שיקולים בעד הכרזת סלאם
1. למערב יש שבעה קלפים בסדרת השליט כולל ה-A♥. יהיו לו ולשותפו לפחות 9 קלפים בסדרת השליט. אולי אפילו 12 קלפים.
2. למערב יד חלוקתית עם void בסדרה אחת ו-singleton בסדרה שנייה.
3. יתכן גם סלאם דווקא בסדרת ה-♦.
למשל אם למזרח ארבעה או חמישה קלפים בסדרה זו כולל ה-A♦.
4. למשיב יש A בסדרה ארוכה ו-K בסדרה הארוכה השנייה
שיקולים נגד הכרזת סלאם
1. ללכת עם ה-Field ולא נגד ה-Field
הערכתי, ובדיעבד התברר שהערכתי נכון, שרוב ה-Field לא יכריז סלאם. שיחקנו את היד לקראת סוף התחרות והבנתי שבינתיים יש לנו תוצאה טובה. הסיכון של נפילה בחוזה של סלאם לא מצדיק את הסיכוי של תוצאה טובה על היד.
2. יש לנו ביחד רק 22-24 נקודות.
ההסתברות להפסיד שתי לקיחות ב-♦ אינה נמוכה.
בכל מקרה שה-K♥ נמצא אצל היריב שאחרי ואינו קלף בודד אפסיד לקיחה בסדרה.
ללא ה-A♠ אצל השותף מפסידים לקיחה בסדרה זו.
יכולות להיות לשותף נקודות מבוזבזות ב-♣. למשל: QJ♣
ההסתברות שבסך הכל יפסיד הכרוז יותר מלקיחה אחת היא גבוהה מ-50%.
מה קרה בפועל?
1. לפותח היו נקודות נכנות ש"עובדות" כולל שלושה קלפי A ו-QJ♥
2. ה-K♥ "ישב" בעקיפה משום שהיה בדרום.
הייתה לו התאמה כפולה בשתי הסדרות האדומות.
3. לפותח היה כוח ב-♦: A♦ ו-J♦.
3. לפותח לא היו נקודות מבוזבזות בסדרת ה-♣.
4. ה-Q♦ של צפון יושבת בעקיפה והיא אחד משני קלפים בסדרה.
בקיצור הפותח החזיק ביד מתאימה במיוחד לידו של המשיב ולכן היה קל לבצע סלאם.
הערת שוליים
כש Easley Blackwood הגה את הקונבנציה הקרויה על שמו הוא אמר שמטרתה העיקרית היא הימנעות מסלאם כשלא צריך להכריז אותו.