האיש שנחשב הראשון שבספריו מופיעה הגישה של Over The Shoulder הוא Terence Reese. ריס (28 באוגוסט 1913 - 29 בינואר 1996) נחשב לגדול שחקני בריטניה בכל הזמנים ולאחד הכותבים הטובים ביותר והפוריים ביותר בתולדות הברידג'.
Frank Stewart, המרבה לכתוב על ברידג', אומר שאחרי ריס גם מייק לורנס, לארי כהן והוא עצמו אימצו את הגישה הזו.
גישת מעבר לכתף
בגישה זו שחקן ברמה גבוהה מסביר לאחרים את אופן המחשבה שלו בידיים קונקרטיות המוצגות. בכל שלב ובכל צעד הוא מסביר את ההנחות שלו, את ההשערות שלו ואת האופן שבו הוא מסיק מסקנות. כאילו שהצופה עומד מעבר לכתפו ומציץ על הקלפים שלו ועל מהלך ההכרזה והמשחק שלו. הוא מקבל גישה לתוך המחשבה של המומחה.
לא מפתיע, שחברה בריטית היא זו שעורכת מפגשים, שכותרתם Over The Shoulder. מדובר בחברת Hartsdale. מסתבר שזו חברת ייעוץ בתוכנה המתמחה גם בהדרכה.
ברוח ימי הקורונה העגומים, החברה עושה מפגשים מרוחקים באמצעות תוכנת ZOOM.
התפיסה פשוטה: שני זוגות שחקנים ברמה גבוהה מאוד משחקים באתר BBO. אחד מכל זוג מסביר את אופן מחשבתו על הידיים. הצופים יכולים לשאול אותו שאלות. לאחר סיום המשחקים מועלה סרט לאתר Youtube וכל מי שמעוניין יכול לצפות בו.
מסתבר שאפשר להציץ מאחורי הכתף גם מרחוק. אפשר גם להציץ מאחורי הכתף לאחר האירועים. כשההצצה עשויה להיות בשפות שונות, בהתאם לארצות המוצא של השחקנים.
האחים גינוסר נגד Tom Townsend וBen Handley-Pritchard
ב-9 באפריל היה שידור חי ב-ZOOM באתר הבריטי הזה עם אלדד גינוסר ששיחק ביחד עם אחיו איתמר נגד זוג בריטי חזק.
לסרטון המלא ב-Youtube בעברית לחצו על: הצץ מעבר לכתפי עם אלדד גינוסר.
יש גם סרטון באנגלית מזווית הראייה של Tom Townsend הבריטי. לסרטון באנגלית לחצו כאן.
מה למדתי מאלדד במפגש ה-zoom?
אני ואחרים משחקים קונבנציה הנקראת Game Trial bid. הרעיון שמאחורי הקונבנציה הוא לברר פרטים על איכות הנקודות בסדרה משנית לאחר שנמצאה התאמה בסדרת מייג'ור. מדובר בידיים גבוליות להכרזת משחק מלא. איכות הנקודות בסדרה בה יש בעיה היא זו שתקבע האם יוכרז משחק מלא או לא.
יש שני סוגי Game Trial bids: ארוך וקצר.
Long Trial Bid
במצב זה יש לנו סדרה עם אורך שבה אנו זקוקים לתמיכה מהשותף. למשל אחרי הכרזת ♠1 ותמיכה של השותף של ♠2, מכריז הפותח ♦3. משמעות ההכרזה היא שלפותח יש בסדרה זו אורך ללא מספיק כוח, למשל: Q432♦. הוא מבקש כוח בסדרה זו.עם AK8♦ יש להכריז ♠4. עם 765♦ הסתפקו בחוזה של ♠3. במקרה השני אתם יכולים בקלות להפסיד שלוש לקיחות רק בסדרה הזו. במקרה הראשון קרוב לוודאי שלא תפסידו לקיחה בסדרה.
Short Trial Bid
במצב זה יש לנו קוצר בסדרה וההחלטה האם לשחק משחק מלא תלויה בכך שאין לנו נקודות מבוזבזות בסדרה זו.באותו מהלך הכרזה יש לנו רק 4♦. אם לשותף יש שני קלפים בסדרה שהם QJ♦, יש לנו נקודות מבוזבזות. אותם Q ו-J אינם שווים אף לקיחה. תשימו אותן בסדרה אחרת שבה יש גם A או K או שניהם הם יכולים להיות שווים כמה לקיחות. במקרה זה נסתפק בחוזה של ♠3.
אם תשימו אצל השותף A5♦, אז אין נקודות מבוזבזות. גם אם תשימו ביד של השותף 432♦ אין נקודות מבוזבזות. הקלפים השווים נקודות יהיו בסדרות בהן הם יותר אפקטיביים.
כשמשלבים Short Trial Bid ו-Long Trial Bid
אני ואחרים משתמשים גם ב-Short וגם ב-Long. השילוב הזה יותר מורכב ובמקום להתייחס אליו בפוסט אפנה את מי שמעוניין לערך שכתבתי בויקיפדיה העברית: Game Trial bid.
הנקודה המהותית לענייננו היא, שבשילוב כזה נאלצים להשתמש בהכרזת 2NT כהכרזה לא טבעית במסגרת בדיקת Game Short Trial bid.
אלדד גינוסר אומר שהוא מוותר על Shotr trial Bid משום שהוא מעדיף להשתמש בהכרזת 2NT כהכרזה טבעית.
מחשבות על ויתור על שילוב שני סוגי Trial bid
נשאלת השאלה: האם גם לי ולשותפים שלי כדאי לוותר על Short trial bid?להלן כמה נקודות למחשבה:
1. מהניסיון האישי שלי השימוש בשני סוגי ה-Trial bid מתרחש בתדירות נמוכה.
אם אתם לא שחקנים ברמות הגבוהות ביותר, אפשר לפעמים לוותר על קונבנציות שתדירות השימוש בהן אינה גבוהה ולהשתמש בהכרזות כהכרזות טבעיות.
בהחלט יכול להיות שלאחרים יש ניסיון אחר.
קוריוז: הייתה פעם אחת בחיי שהשתמשתי ב-Game Trial bid על מנת לבדוק האם בכלל כדאי לי לבחון הכרזת סלאם?
2. לשחקנים מהשורה השילוב של שני סוגי ה-Trial bid עלול להיות מסובך.
השילוב של תדירות לא גבוהה וסיבוך עלול להביא לטעויות. כמובן שזה לא נכון לגבי שחקנים מומחים.
3. האם אני אשתמש בהכרזת 2NT טבעית?
אם מדובר בפותח שיש לו חמישייה בסדרת מייג'ור זה כנראה מצב לא שכיח. זו צריכה להיות חמישייה עלובה עם כוח בכל אחת מהסדרות האחרות.
אם מדובר במשיב, זה בהחלט יכול להתאים לידיים של 4-3-3-3. הרביעייה היא כמובן לא בסדרת המייג'ור של השותף.
לפעמים בשיטת ניקוד ב-Match Points חוזה של 3NT עם לקיחה עודפת טוב יותר מחוזה בסדרת מייג'ור שמבוצע בדיוק.
כמובן שיהיו מצבים שבהם רק חוזה ללא שליט מבוצע. זו שאלה של שכיחות מצבים כאלה.
4. האם יש קשר ל- Serious/Non-Serious 3NT?
אני אוהב להשתמש בקונבנציית Non-Serious 3NT. במידה מסוימת יש דימיון בינה לבין השילוב של שני סוגי ה-Game trial bid.
נמצאה התאמה בסדרת מייג'ור. ברור שיש משחק מלא. לשחקן יש יותר מהמינימום למשחק מלא אבל לא מספיק בשביל לבדוק היתכנות סלאם. ההכרזה המלאכותית של 3NT, מבקשת משותף עם פתיחה מינימלית להכריז את סדרת המייג'ור בגובה 4. אם אם גם לו יש מעבר למינימום, מתחילים בבדיקת היתכנות סלאם.
משיחה עם אלדד גינוסר בעבר הבנתי שהוא אינו חסיד של השימוש המלאכותי הזה בהכרזת 3NT.
אולי זה עניין של סגנון או העדפה אישית: מי שמוכן לוותר על 3NT טבעי כשנמצאה התאמה בסדרת מייג'ור, יהיה מוכן לוותר גם על 2NT טבעי?
בפוסט הבא
הצעה של אלדד, שביד בה השתמש בה, זה לא ממש הצליח. בתחרות ששיחקתי היום ב-BBO אותה הצעה הצליחה לי יותר מדי.
רוצים להירשם למפגש הבא?
אני כבר נרשמתי למפגש הבא במוצ"ש. קראו את ההודעה שפרסמה Shireen Mohandes מאותה חברה. לקריאת ההודעה לחצו כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה