יום שישי, 25 באפריל 2014

טוב שכן טוב ולא קולני?


האם זה טוב שהשכנים מהשולחן הסמוך אינם מספרים מה החוזה ששיחקו או מה החוזה שהיו יכולים לבצע או איך מבצעים את החוזה? 
תלוי. אם אתה שחקן הוגן אתה לא רוצה לקבל את המידע הלא-חוקי הזה זה טוב.

אם אינך שחקן הוגן, תשמח לקבל את המידע האסור הזה ולהשתמש בו.

הפעם נעים לי לכתוב שוב על שחקן ברידג' מעולה בשם רון שגב. 
בפעם הקודמת שכתבתי עליו הייתה לפני שהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה. כתבתי פוסט ב-Facebook
בפוסט סיפרתי על יד ששיחקתי נגדו ונגד שותפתו בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב. 
רון עצר באמצע ההכרזה וקרא לשופט וביקש לדבר איתו בלעדינו. לשופט סיפר ששמע מהשולחן הסמוך שחקנים, ששיחקו את היד, אומרים שאפשר לבצע חוזה של 6 ולכן אינו יכול לשחק את היד.


היו תגובות רבות לפוסט. חלק מהמגיבים אמרו שהחוק מחייב לעשות את מה שרון עשה (מה שנכון). אחרים אמרו שבתוך עמם הם חיים ולמרות שהחוק מחייב לעשות זאת, רבים לא יעשו את מה שרון עשה,  ולכן הוא ראוי לשבחים.

מישהו חשב, שהדיון ראוי לפרסום ופרסם את הפוסט והתגובות בירחון הישראלי לברידג'.  

מה קרה היום?
שוב שיחקתי נגד רון והשותפה שלו. הפעם בתחרות ארצית לזכר דב הילר ז"ל.
רון קרא שוב לשופט ואמר שאינו יכול לשחק את היד, משום ששמע מהשולחן הסמוך, שאפשר לבצע חוזה של 3.
גם הפעם לא שיחקנו את היד. השופט העניש את השחקנים שדיברו בקול, בהורדת אחוזים מהתוצאה שלהם.

מה הבעיה?
הבעיה היא שאיני יודע כמה פעמים, יריבי שמעו מה נאמר על היד בשולחן אחר והתנהגו אחרת: השתמשו במידע ולא דווחו על כך.
אני לא היחיד שלא יודע: מרבית השחקנים אינם יודעים זאת.

הפתרון לבעיה הוא לא לדבר על הידיים במהלך התחרות באופן העשוי לעזור לאלה שאוזניהם כרויות לשולחנות הסמוכים, לפחות כאשר מדובר בתחרויות ארציות. 

יום ראשון, 13 באפריל 2014

רמאות ויצירתיות בברידג

לפעמים כשאני קורא על ברידג', אני נזכר בתקופות בהן עסקתי מדי פעם באבטחת מידע במחשבים

שם המשחק באבטחת מידע הוא מלחמה בין אלה שרוצים להשיג תועלות ורווחים כספיים, באמצעות הפרת החוקים, לבין אלה שמנסים למנוע זאת.

בלא מעט מקרים משתמשים העבריינים בדרכים יצירתיות על מנת לעקוף את החוקים ואת מנגנוני ההגנה.
מסתבר שגם בברידג' יש אנשים יצירתיים, המשתמשים ביצירתיות באופן לא הכי הוגן.

כבר הופיעו בבלוג זה שני פוסטים העוסקים בנושא.
הפחות חשוב היה: לא רק בבריטניה: הגינות ואי-הגינות בברידג' בישראל. הוא עסק בתחרויות ארציות בארץ.

היותר חשוב עסק ברמאות יצירתית ב-Bermuda Bowl, אליפות העולם לנבחרות של מדינות. 
זוג בריטי, טרנס ריס ובוריס שפירו הורשעו בהעברת מידע לא חוקית על ידי סימון מספר קלפי ה- בידם באמצעות מספר האצבעות בהן החזיקו את הקלפים.
מי שתפס אותם היו יריבים אמריקאים ששמו לב לאופן המוזר והמשתנה בו הניחו את אצבעותיהם לצורך החזקת הקלפים.
בעקבות המקרה הוכנסו לשימוש שולחנות הפרדה, המונעים משותפים לראות זה את זה במהלך ההכרזה.

בירחון אפריל של ההתאגדות הישראלית לברידג', קראתי על זוג רמאים יצירתיים, שזכו באליפות העולם לסניורים. 
מדובר בזוג אנטשו ולאדוב ומיכאל אלינסקו מהזוכה באליפות: נבחרת גרמניה.

גם במקרה זה מי שחשף את הרמאים היו יריביהם האמריקאים. הם שמו לב לשיעולים מוזרים של הזוג הגרמני.
כשתיעדו אותם ובדקו אותם, מצאו כי לשיעולים היה דפוס קבוע. הם השתעלו בכל פעם שהחזיקו Void או Single Tone בסדרה. כשהיו להם שני קלפים לפחות בכל סדרה לא השתעלו.

נקודת המבט שלי
אני בהחלט בעד יצירתיות בברידג'. אבל יצירתיות מסוג אחר, למשל:
ישר מהמכבש: הלגמו ב Bermuda Bowl בבאלי (באותו אירוע שבו הזוג הגרמני הורשע ברמאות, רק במסגרת אליפות בקטגוריה אחרת) וזיא מחמוד: The Partner Double.  


יום שבת, 12 באפריל 2014

?Michaels או Ghestem


לפני שאעסוק בשאלה שבכותרת אספר לכם על יד ששיחקתי בתחרות מקומית עם שותף, שמשחק פחות טוב מהשותפים הקבועים שלי.
כולם היו פגיעים. השחקן שישב אחרי היה המחלק. הוא פתח 1.

היד שלי:


 ♠Txxx
  
    ♥xx
  
         AQxx

      xxx 

השותף הכריז DBL. ללא ספק Takeout Double. לאחר Pass של היריב הכרזתי 1. הפותח הכריז DBL והשותף 2. זה היה החוזה הסופי. הכרוז זכה ב-11 לקיחות. 

בסיום המשחק, היו לו טענות על כך שהכרזתי Pass אחרי שהכריז  2.
היו לו 17 נקודות. הוא הרי הראה Big Double כשהחליף סדרה. חוץ מזה היו לו 6 קלפים ב- וחמישה קלפים ב-.

במה טעה שותפי?
כפי שהסברתי והדגמתי בפוסט קודם, שחקני תחרויות רבים לא יודעים מספיק על ההכרזה החשובה של Takeout Double. זוהי דוגמה נוספת.
ההכרזה של 2, אינה מחייבת אותי להמשיך להכריז. היא מראה יד חזקה עם לפחות חמישה קלפים בסדרה, אבל היא גם שוללת התאמה ב .

מה רע בהכרזת Pass על מנת שאשחק בחוזה מוכפל של 1 במצב פגיע? קרוב לוודאי שאם היו משאירים את החוזה, הייתי מבצע אותו עם 4 לקיחות עודפות. תוצאה של 760 נקודות טובה יותר מתוצאה של 650, לאחר ביצוע משחק מלא ב- עם לקיחה עודפת.

כשאמרתי לו, שהוא היה צריך להכריז Pass אמר: "הם לא היו משאירים חוזה מוכפל". יתכן, אבל כשהיה מגיע תורו להכריז אפשר היה להראות את החוזק ואת ההתאמה בסדרת ה-.

הכרזות אפשריות שלו אחרי בריחה של יריב ל-2:
3
4
3 - התשובה שלי על הכרזה זו היא 3NT, המראה עוצר ב-.

Takeout Double או Cue bid?
יש גם שאלה מהותית יותר: האם עדיף ביד כזו להכריז Double או Cue bid?
יד כפי שהייתה לשותפי, עומדת בדרישות להכרזת Takeout Double, אבל היא גם עומדת בתנאים הנדרשים להכרזת Cue bid  של 2 המראה לפחות שתי חמישיות בסדרות המייג'ור.
קונבנציות מקובלות לתיאור שתי חמישיות באמצעות Cue bid  הן Michaels ו Ghestem.

אין ספק שבידיים עם 6-5 בסדרות המייג'ור הכרזת Michaels Cue bid או Ghestem עדיפה משום שהיא מתארת מדויק יותר את ידו של המכריז. 

היות שסיכמנו לשחק Michaels, השותף היה צריך להכריז 2.
אפשר להכריז Michaels בידיים חלשות יחסית במטרה להפריע ליריבים, בתנאי שהנקודות מרוכזות בשתי הסדרות הארוכות.

אפשר להכריז Michaels עם ידיים חזקות. במקרה כזה מעוניינים להגיע לחוזה מתאים. 
ההבדל בין ידיים חלשות לחזקות, בא לידי ביטוי בהכרזה השנייה:
Pass עם ידיים חלשות. הכרזה אחרת עם ידיים חזקות.

Michaels או Ghestem?
ההעדפה האישית שלי היא Michaels, הקרויה על שם השחקן האמריקאי שהמציא אותה.
להלן השוואה בסיסית בין שתי הקונבנציות.

Ghestem


יתרונות:

1. השיטה מכסה את כל האפשרויות של צירופי שתי סדרות עם חמישיות.

2. השיטה מגדירה מדויק את שתי הסדרות שבהן יש חמישיות. לפתיחה של היריב קיימות שלוש תשובות: אחת עם שתי הסדרות הגבוהות, אחת עם שתי הסדרות הנמוכות ואחת עם שתי הסדרות הקיצוניות.  

חסרונות: 

1. ההכרזה אחרי פתיחה של 1 של שחקן יריב אינה חלק מהשיטה או שונה מהותית מההכרזה אחרי פתיחה בסדרה אחרת (ההתייחסות שלי היא לגרסה המקורית של השיטה ולא לגרסאות עם שינויים). 

2. הכרזות בגובה 3 הן חלק מהשיטה (לכל פתיחה הכרזה אחת כזאת). זה עלול להיות גובה גבוה מדי בחלק מהמקרים.

Michaels 

יתרונות:

1. אין הכרזות בגובה 3
כל ההכרזות הן בגובה 2. אינני מתייחס ל Leaping Michaels, שמרבית השחקנים מהשורה אינם מכירים ואינם משחקים.

2. השיטה הרבה יותר פשוטה מ-Geshtem.
אחרי כל פתיחה יש רק שתי תשובות אפשריות.

חסרונות:

1. יש מקרים בהם השיטה אינה מגדירה במדויק באיזו סדרת מיינור יש חמישייה.  
הזוג המשתמש בקונבנציה צריך לגלות אותה במהלך ההכרזה.

2. אין דרך להראות חמישייה ב- ובמיינור לאחר פתיחה בסדרת מיינור.

נקודת המבט שלי
אל תזלזלו בפשטות. כאשר מדובר בשחקנים מהשורה ולא במומחים, המשמעות של הפשטות של Michaels היא פחות טעויות ואי-הבנות.

במקרים רבים קראתי לשופט בתחרויות ארציות כשיריביי שמשחקים  Ghestem, התבלבלו ונתנו הסבר שגוי. 
במקרים בהם לא היה להם דף כתוב המסביר בדיוק את המשמעות של גרסת ה-Ghestem שלהם, לא רק שהוא פסק לטובתי, אלא בנוסף גם אסר עליהם להשתמש בשיטה בהמשך התחרות.    

יום רביעי, 9 באפריל 2014

האם ♣7 כשלשותף יש Void עדיף על ♠7 עם התאמה של שמונה קלפים (שבדיעבד התברר שהם תשעה) ?



בידיים ללא לקיחות בהגנה מכריזים יותר אגרסיבי. לרוב מדובר בידיים חלוקתיות, שכל צד יכול לבצע חוזה בסדרה שלו או לפחות להקריב בחוזה בו היריבים יקבלו פחות נקודות מאשר בחוזה שיבצעו.

את היד הבאה שיחקתי בסיבוב האחרון של המושב השני בתחרות ארצית בכיכר המדינה (ב-8 באפריל 2014). כולם היו פגיעים. השחקנים היו כנראה עייפים ולכן לא כל ההכרזות היו מדויקות.

ללא ספק זו דוגמה ליד שלא לי ולא לשותפתי הייתה הגנה נגד חוזה ב-.


השותפה פתחה עם שש נקודות ב-2 ולא ב-3 בגלל מצב הפגיעות. זו הכרזת Weak two המראה 6-10 נקודות ושישה קלפים בסדרה.
אני הייתי פותח 3.

במערב הייתי מכריז 4 לאחר הכפל של השותף במקום Pass. לאחר הכרזת ההפרעה שלי 3, הכרזתי Pass משום שכשהיריבים לא בחוזה של Slam, הקרבה בחוזה מוכפל כשרוב הנקודות אצל היריבים יכולה לעלות יותר מביצוע משחק מלא שלהם. כשהגיעו לחוזה של 6,הערכתי שהוא בר ביצוע משום שאין לנו לקיחות הגנה. שיערתי שלאחד מהם או A או אין יותר מקלף בודד בסדרה זו. 

בהנחה שיש להם Slam ב- הם יקבלו 1430 נקודות. הכרזת הקרבה בחוזה מוכפל שנופלים בו 4 פעמים, עולה 1,100 נקודות.

לטעמי הכרזת 7 היא הכרזה הקרבה יפה ויצירתית, הטובה יותר מהקרבה ב . השותפה צריכה להכריז Pass למרות ההתאמה ב .

אשמח אם תביעו את דעתכם באמצעות תגובה לפוסט.

מדוע 7 לדעתי עדיף על 7?
אם לשותפה, שני נכבדים ב  ושישה קלפים כפי שהבטיחה, בחוזה של 7 אי אפשר לפול יותר מ-4 פעמים (למעט הובלה ב-A ו- נוסף לחיתוך).

חישבו לרגע, מה קורה בחוזה של 7, אם ההגנה מובילה ב-A וב- נוסף ולשותפה אין שני קלפים ב-♣ (גם אם יש שני קלפים ומעכבים את ה A, זה לא הכי נחמד).
סביר להניח שה-K, ה-J וה-10 אצל השותפה.
על פי מהלך ההכרזה, יהיו לה שישה קלפים בסדרות האדומות. משהו כמו ארבעה ב-♦ ושניים ב- או גרוע יותר שלושה קלפים בכל אחת מהסדרות האדומות.

ההגנה ניתקה את הקשר בין שתי הידיים. קלפי ה- הנהדרים שלי לא שווים אפילו לקיחה אחת.

למעט המצב בו יש לה A או A או כוח בסדרת ה- (למשל: KQ או KJT) כל הקלפים בסדרות האדומות עלולים להיות מפסידים.
היד החזקה אחרי השותפה והיא צריכה לשחק רק מידה ללא מעברים לדומם. 

אם לא טעיתי בספירה, בחלוקות המתוארות אפשר לפול 6 פעמים או אפילו 7 פעמים בחוזה מוכפל של 7.

במציאות ביצוע חוזה של 6 מצד מזרח נכשל בהובלה ב-♣. דרום חותך את קלף ההובלה ואי אפשר להימנע מהפסד לקיחה ב-.   
אי אפשר להכשיל את אותו חוזה מצד מערב. 

במחשבה שנייה
עדיף להכריז מיד 5 בלי להראות את ההתאמה ב-. קרוב לוודאי שעם 10 קלפים לפחות בסדרת ה- ליריבים יש לפחות משחק מלא. הכרזת הפרעה זו עשויה להקשות על הגעה ל-Slam.  

   

יום רביעי, 2 באפריל 2014

Yarborough

אם קראתם את הפוסט: מה הייתם מכריזים במקומי? או את הפוסט: יש תמורה בעד האגרה (תשלום להשתתפות בתחרות)? - חלק 1, אתם אולי חושבים שאני שחקן חסר מזל, שמשיג תוצאות רעות נגד יריבים, שמשום מה פותחים דווקא נגדי, עם ידיים של 4-3-3-3, שבהן פחות מ 12 נקודות.

לא תמיד זה כך. אני כנראה לעולם לא אפתח עם יד של 4-3-3-3 עם 11 נקודות, אבל לפעמים גם אני מרוויח מהכרזות מוזרות.

האם היד עם נקודה בודדת, שהחזקתי במצב פגיע בתחרות מקומית הייתה Yarborough? ייתכן. לפני שאספר על היד, אסביר מה זה Yarborough.

Yarborough
Yarborough הוא אזור באנגליה. בהקשר של ברידג', זהו מונח המתאר ידיים חלשות במיוחד.
במקור התייחס לידיים שבהן כל הקלפים הם מתחת ל-10. המונח הוא על שם הדוכס מ Yarborough, שחישב את ההסתברות (הנמוכה) לקבל יד כזו בתחרות ברידג'.
במשך הזמן הורחב המושג גם לידיים שבהן עד נקודה אחת. 

Pass תמוה
ה-J היה הנקודה היחידה שהחזקתי. התלוו לו ארבעה קלפים נוספים בסדרה. היו לי גם חמישה קלפים ב-, שניים ב-  וקלף יחיד ב-.
השותפה שלי פתחה 1.

אם קראתם את הפוסט: מה עשיתי רע ששילמתי 1,100?, אתם בוודאי מבינים כמה מסוכנות יכולות להיות פתיחות רגילות בסדרת מיינור עם שלושה קלפים בסדרה, כאשר יש שתי רביעיות בסדרות מייג'ור

לאחר הכרזת Pass של היריב, החלטתי להימנע מחוזה של 1 עם התאמה של 1-3 והכרזתי 1.
איך יכולתי לדעת שלשותפה יש ארבעה קלפים בסדרה: KJxx ולא שלושה? 
בינינו, גם בהתאמה של 4-1 ועם 17 נקודות שהיו לשותפה החוזה הזה הוא לא ממש מוצלח. 

אחרי Pass של היריב הכריזה השותפה 1. לאחר  נוסף של  Pass יריב הכרזתי גם אני Pass.
שלושת השחקנים האחרים הסתכלו בי כלא מאמינים. השותפה נראתה קצת כועסת.

היו לה:
 AKQx
    Kxx
   KJxx
    Axx 

אחרי קלף ההובלה
הגיע תורי להניח את קלפי הדומם.

הנחתי ארבעה קלפי ♠ ואחריהם גם את ה-J.
השותפה נראתה כעוסה: עם שש נקודות וחמישה קלפים בסדרת ה- היה עלי להכריז 3 על פי The Law of Total Tricks. ההכרזה מזמינה למשחק מלא.
היא כבר תדבר איתי אחרי שנגמור לשחק את היד.
היריבים דווקא נראו משועשעים.

עכשיו פרסתי את ה- היחיד.
שתי נקודות חלוקה. בנוסף ל-6 הנקודות שהבטיחה ההכרזה הקודמת. למה לשחק עם שחקן שמחמיץ סתם ככה משחק מלא?, חשבה השותפה.
היריבים ראו לנגד עיניהם את ה 100% שיקבלו על היד. בינם לבין עצמם שאלו: האם לא צריך לתת רישיון לשחק ברידג', כשיש שחקנים כמוני שמכריזים כל כך גרוע?

פתחתי את שני קלפי ה-.
זאת אומרת שיש לי חמישה קלפים ב-. התאמה בשתי סדרות המייג'ור. עם שש נקודות אני מחזיק בוודאות את ה-A. 

השאלה היא האם גם ה Q אצלי ויש Layed Down Slam או שה-J אצלי וביצוע ה-Slam תלוי בעקיפה?

השותפה כבר החליטה: היא לא תמשיך לשחק עם שחקן שמכריז כל כך גרוע.

הפעלתי את מטה הקסמים: פתחתי על השולחן את קלפי ה- שבידי. 
פתאום השותפה כבר לא נראתה כועסת. החיוך שעל פני היריבים, הוחלף במבט עגמומי.

השותפה ביצעה את החוזה של 1 עם שתי לקיחות עודפות וזכינו בתוצאת שיא.

יום שלישי, 1 באפריל 2014

מה הייתם מכריזים במקומי?

ביד מספר 2 במושב הראשון של תחרות ארצית במועדון כיכר המדינה, שותפתי ואני היינו פגיעים. היריבים לא היו פגיעים.

מה הייתם מכריזים במקומי בצפון לאחר מהלך ההכרה המוזר המתואר?


כפי שאתם רואים הכרזתי Pass. הפלנו פעמיים את החוזה וקיבלנו תוצאה קרובה ל 0%. התוצאה השכיחה הייתה 1NT+2 מהצד שלנו.

יש לי יד הגנתית טובה. חשבתי על האפשרות שבמערב יש 10 נקודות וחמישייה ב-. לא תיארתי לעצמי שלשחקן הטוב שישב במערב יש 9 נקודות עם יד של 4-3-3-3.