האוניברסיטאות המובילות בישראל נחשבו בעבר לאוניברסיטאות מצוינות. זה בא לידי ביטוי אפילו בפרסי נובל שהוענקו למדענים ישראלים.
רשימת חתני פרס נובל הישראלים, המופיעה בויקיפדיה, מטעה. האחרון שעשה את המחקרים שלו בישראל הוא פרופ' דן שכטמן מהטכניון. שכטמן קיבל את פרס נובל בשנת 2011.
הישראלים שקיבלו פרסי נובל אחר כך, כולל ג'ושוע אנגריסט, חתן טרי של פרס נובל לכלכלה, הם בעלי אזרחות ישראלית. הם אולי אוהבי ישראל ומבקרים בה אבל את המחקרים המשמעותיים שלהם בגנם זכו בפרס ביצעו בארצות הברית המהווה את מרכז חייהם. תהליך הירידה מתבטא לא רק בפרסי נובל, אלא גם בירידה מתמשכת בדירוג של האוניברסיטאות הישראליות בדירוגים עולמיים.
הסיבה לכך היא שעבר הרחוק השקיעו באוניברסיטאות
יותר.
תהליך הירידה הוא הדרגתי ולוקח זמן רב.
הסיבה שהזכרתי את זה בפוסט בבלוג הברידג' היא החשש מתהליך דומה בברידג' הצעירים בישראל.
ירידה כזו אולי לא תתבטא בשנתיים שלוש הקרובות, אבל עלולה לבוא לידי ביטוי בטווח זמן ארוך.
למען הסר ספק
אין לי טענות לעושים במלאכה בתחום זה, העושים עבודה טובה מאוד.
ברור לי שתקופת משבר הקורונה היא קשה. לא רק בהקשר הבריאותי, אלא גם בהיבטים כלכליים ובמגוון רחב של היבטים, שלא לכולם אנחנו מודעים מספיק.
האילוצים הנובעים מהמשבר , ללא ספק משפיעים באופן משמעותי לרעה.
עבר של הצלחות
מאז שאני משחק ברידג' (כ-16 שנים) אני זוכר בעיקר הצלחות של הנבחרות הצעירות של ישראל. להלן מספר דוגמאות.
המכנה המשותף לכל ההצלחות היה אחראי על נוער וצעירים בעל שיעור קומה, שיזם וביצע פעולות לקידום צעירים, למשל: פרויקט "פסגה". במסגרת פרויקט זה למדו ושיחקו נערים מוכשרים מכל הארץ אחת לכמה שבועות ביום שישי.
המצב היום
שלושה מורים מרכזים פעילות באזור מגוריהם: בחיפה בצפון, בפתח תקווה וברעננה ובסביבתה.
מבלי לגרוע מתרומתם החשובה מדובר בפעולות מצומצמות רק במקומות ספציפיים.
אני מאוד מקווה שמדובר רק בתקופת ביניים ונשוב לפעילות הרבה יותר אינטנסיבית, על מנת שלא נראה את הירידה בהישגים, שראינו בתחומים בהם צומצמה לאורך הזמן ההשקעה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה