פסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב: מהזווית שלי: הצלחה גדולה אבל....

אני כבר יכול לסכם את הפסטיבל מהזווית שלי, על אף שהיום ומחר מתקיימת תחרות הזוגות המרכזית.
אם לא יקרה משהו בלתי צפוי בשעות הקרובות, לא אשחק בתחרות הזו. השותף הקבוע שלי אינו יכול לשחק בתחרות זו ולא מצאתי שותפה או שותף מתאים.

זה היה הפסטיבל המוצלח ביותר מבחינתי. כמה הבהקים המסבירים את זה:

1. בפעם הראשונה סיימתי בעשירייה הראשונה בתחרות משמעותית 
אני מתעלם מתחרות לדרגות נמוכות בה סיימתי ראשון, מתחרות ה-Handicap ומתחרויות של מושב אחד.  

2. סיימתי בעשירייה הראשונה בשתי תחרויות
בזוגות מעורבים ובקבוצות BAM 

3. קיבלתי 8 נקודות בינלאומיות   
זהו המספר הגבוה ביותר של נקודות בינלאומיות שהשגתי בפסטיבל בשנה אחת.
בנוסף לשתי התחרויות בהן הייתי בעשירייה הראשונה קיבלתי נקודה בינלאומית גם בקבוצות המעורבות.

4. בכל תחרות בה השתתפתי קיבלתי נקודות ארציות/בינלאומיות
זה לא קרה לי אף פעם. 
זה כולל גם את תחרות הקבוצות המרכזית, תחרות ה-IMP, תחרות זוגות גברים ותחרות אחת בבוקר. בשלוש תחרויות שיחקתי עם השותף הקבוע שלי. 
בנוסף, שיחקתי בארבע תחרויות כל אחת עם שותפה או שותף אחר/ת. 

התחרות היחידה שבה לא עברתי, ביחד עם שותפה/שותף ובקבוצות עם זוגות נוספים, את ה-Average הייתה תחרות הקבוצות המרכזית, שהתקיימה אתמול.
אני שיחקתי בה רע במיוחד, כך שאני לוקח על עצמי את האחריות לחוסר ההצלחה. למרות זאת ניצחנו בארבעה מפגשים מתוך שמונה.

האם אפשר לשמור על יציבות ברמה בפסטיבל?

התשובה היא שלילית, אולי למעט עילויים יוצאי דופן. 
לפני מספר שנים צפיתי בשידור השלבים הסופיים של משחקי המבחן לנבחרת ארצות הברית ב-BBO.
גם אם מתעלמים מכך שהצופים רואים ארבע ידיים ולא רק שתיים, היו טעויות קשות של שחקנים ברמות הגבוהות ביותר בעולם. אחד הצופים שאל: איך שחקנים ברמות האלה עושים טעויות כאלה?  
אחד המומחים השיב לו שמדובר בשחקנים בגיל מבוגר והם אחרי כמה ימים רצופים של משחקים מתישים. הם עייפים ולכן הם טועים.

זה קורה גם בפסטיבל בתל אביב ולא רק לי. זה די מתיש לשחק מספר רב של ידיים יום אחרי יום.
היתרון של צעירים הוא זה שהם מאבדים את הריכוז פחות ממבוגרים.

אני כבר לא בן 25 ועם מוסיפים לתחרויות גם את הנסיעות ירושלים-תל אביב כל יום זה מתיש. 
אגב, את הבוקר של אתמול התחלתי בשני שיעורי ברידג' לקבוצות שאני מלמד בירושלים ובסיום השיעור השני וארוחה זריזה נסעתי מיד לשחק בפסטיבל.

גם בתחרויות המוצלחות שלי לפעמים איבדתי ריכוז ועשיתי טעויות ששחקן ברמה שלי לא עושה. 

פרספקטיבה 

מהפסקה הקודמת הבנתם בוודאי שגם בתחרות קבוצות BAM לא שמרתי על רמה אחידה ולפעמים איבדתי ריכוז. כך למשל, באחד המפגשים הראשונים עשיתי משהו שגם שחקן מתחיל לא עושה. 
למזלי, אלכס ונורית גלאון השיגו בשולחן השני תוצאה מספיק טובה על מנת שננצח ביד הזאת.

בדרך כלל, אני משתדל לשמור על רמת ריכוז גבוהה יותר כשאני משחק נגד שחקנים הרבה יותר טובים ממני. 
בשלושה מפגשים כאלה שיחקתי טוב. 

בשניים מהם ניצחנו בהפרש גבוה. ידעתי שננצח גם אם בשולחן השני השותפים שלנו לקבוצה ישיגו תוצאות בינוניות. הם השיגו תוצאות טובות ולכן ניצחנו בהפרשים גבוהים.

לנצח בהפרש כזה את אמיר לוין, שחקן נבחרת ישראל שזכתה החודש במקום השני באליפות אירופה זה הישג מכובד. גם אם השחקנית הטובה שהוא משחק איתה אינה ברמה של שותפו בנבחרת.

לנצח בהפרש גבוה זוג צעירים ששיחקו בנבחרת הצעירה עד גיל 26 זה אפילו קשה יותר.  
הם משקיעים הרבה בברידג' והם ללא ספק ברמה גבוהה ממני. בדרך כלל שחקנים כאלה משיגים נגדי תוצאות טובות. 
הפעם גם שותפי וגם אני היינו חדים ושיחקנו נגדם מצוין. מהזווית שלי קיבלתי החלטות נכונות, שיחקתי טוב ככרוז ושיחקנו ביחד טוב בהגנה.
גם במפגש הזה, בסיבוב האחרון, השגנו ניצחון בהפרש גדול.

הכותרת פרספקטיבה מתייחסת בעיקר למפגש מול הקבוצה השלישית החזקה אליו הגעתי מרוכז. 
נגד נבחרת פולין זה לא הספיק. פערי הרמות היו גדולים מדי. הם ניצחו בהפרש גבוה. 

גם אם התקדמתי ברמה וזה בא לידי ביטוי בתחרות הזו, יש הרבה שחקנים הרבה יותר טובים ממני. 

אחת הידיים נגד הפולנים היא דוגמה טובה לכך. אני בחוזה הנכון של ♥4. הפולני שיושב אחריי פתח ♠1. לא התקשתי לבצע את החוזה, אבל בתחרויות BAM יש משמעות גם ללקיחה ה-11.
כשלי יש KJx♠ ברור לי שלפולני שאחריי יש כנראה AQxxx♠. 
ביד הזו התוכנית היחידה שמצאתי להשיג את הלקיחה ה-11 עוברת דרך משחק סופי. 
לזכות בעשר לקיחות כשבאחרונה זוכים ביד. אחרי שאזכה בעשר לקיחות אשחק ♠ קטן היריב שאחריי יזכה ובסוף ייתן לי לקיחה עם ה-K♠.  

השחקן הפולני היה צריך בזמן הנכון לקבל החלטה האם להתחיל לזרוק קלפי ♠? 
כשהשאלה לטווח זמן ארוך היא האם להשאיר את ה-♠ השלישי ביד ואולי להרוויח לקיחה או לוותר עליו על מנת שלא להיכנס למשחק סופי?

מה שהיה מצליח נגד שחקנים פחות טובים לא הצליח נגד הפולני. הוא מיהר להיפטר מה-♠ השלישי ושמר ♦. 

הערה משלימה על ריכוז בתחרויות

אחד הספרים הראשונים שקראתי היה Sharpening Your Bridge Technique של Hugh Kelsey. 
בספר מתייחס קלסי להבדלים בין מומחים לשחקנים מהשורה. 
אחד ההבדלים הוא שמומחים אינם מבזבזים אנרגיה וזמן על ידיים פשוטות ומתמקדים במצבים המחייבים החלטות לא פשוטות. 
היכולת שלהם לחסוך אנרגיה ולחלק חלק את האנרגיה שלהם נכון בין הלוחות גורמת לכך שיאבדו בפחות מקרים משמעותיים את הריכוז. 
גם Claim מהיר במקום משחק חוסך אנרגיה.