אתם בוודאי מבינים מהפתיח, שמבחר החומר הכתוב בעברית בנושא ברידג' מצומצם.
בפוסט זה אנסה להציג את החומר הכתוב, שאני מכיר בעברית. אם שכחתי משהו, הקוראים מוזמנים להגיב ולתקן אותי.
ספרים
אישית אני רוכש ספרי ברידג' ב Amazon דרך האינטרנט. הם כתובים באנגלית. עוד אינדיקציה למחסור בספרים בעברית.
הספר הטוב ביותר למתחילים, שאני מכיר הוא: Winning Card Play של Hugh Kelsey.
מדוע אני מזכיר ספר באנגלית כשאני כותב על ספרים בעברית?
מעבר לסיבה של מחסור בספרים בעברית, יש סיבה נוספת להזכרת הספר הזה: הוא תורגם לעברית (ארכאית. מדובר בספר שיצא בשנות ה 70 של המאה הקודמת). בעברית שמו: הביצוע הנכון בברידג'.
הסיכוי שלכם להשיג את הספר בעברית, דומה לסיכוי שלכם לבצע משחק מלא עם 15 נקודות. הכוונה ב15 נקודות היא לסך הנקודות ביד שלכם ובדומם. הסיכוי נמוך. גם הסיכוי למצוא את הספר, שאינו נמכר בחנויות ספרים קטן. ייתכן שתוכלו לשים את ידיכם על עותק משומש שלו. אם לא תצליחו להשיגו בעברית, אני ממליץ לכם ללחוץ. על הקישור הזה ולהגיע ישירות לדף באמזון לרכישתו.
ספרים בעברית שאני מכיר:
1. סדרת ספרים של מוטי גלברד (המורה שלי בקורס מורים לברידג') העוסקת בהכרזות ונקראת: הכרז בדרך הנכונה. הוא כתב גם כמה חוברות בנושאים אחרים.
2. סדרת ספרים של אורן לידור הנקראת: לראות מבעד לקלפים. הסדרה עוסקת בכל האספקטים של הברידג': הכרזה ומשחק.
3. ספר של אפרים בריפמן ששמו בישראל: לקיחות ולקחים.
4. ספרון או חוברת שכתב אלדד גינוסר (המורה שלי בקורס שחקני תחרויות) שנקרא: ברידג' הכרזת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא.
כנראה שתתקשו להשיג אותם בחנויות ספרים. ניתן להשיגם באמצעות פנייה ישירה למחבר או בחלק ממועדוני הברידג' בארץ.
מי שמתקשה להגיע למחברי הספרים, מוזמן לפנות אלי ואעזור לו ליצור איתם קשר.
עיתונים
אני מכיר רק שני עיתונים בעברית: ירחון ההתאגדות הישראלית לברידג' והלקיחה ה 14.
אין הנחתום מעיד על עיסתו. היות שכבר כתבתי כמה מאמרים, שפורסמו בירחון ההתאגדות לברידג', מאד ייתכן שאני לא אובייקטיבי.
דעתי היא שניתן למצוא בו חומר מגוון ומעניין, המתאים לשחקנים ברמות שונות. גם אני קורא קבוע של כמה מהכותבים בו.
העיתון מגיע לכל מי שחבר בהתאגדות הישראלית לברידג', כלומר: כמעט כל מי שמשחק בתחרויות ברידג' רשמיות.
אותו אורן לידור, שהוזכר בין כותבי הספרים, הוא האיש שמאחורי העיתון המעניין הזה. הוא אינו הכותב היחיד: שחקנים מובילים בארץ משתתפים בכתיבתו.
אתרי אינטרנט
צר לי אבל גם כאן המבחר הוא דל. אם תלחצו על הקישור אתרי ברידג' בישראל באתר ההתאגדות הישראלית לברידג'. תגיעו למרבית האתרים המשמעותיים (אליהם יש להוסיף כמובן את אתר ההתאגדות הישראלית לברידג').
אציין חלק מהאתרים המופיעים שם הם:
Israbridge ו BridgeIL של אילן שזיפי. התוכן המופיע בהם הוא בעיקר תוצאות תחרויות, פרטי הרשמה לתחרויות, רשימת מועדוני ברידג' בארץ ופרטי התקשרות איתם וסיפורים על הצלחות של ישראליים בתחרויות בעולם.
האתר של מיכה עמית, המכיל בעיקר מידע מעשי לשחקני ברידג' כגון: נהלים, תוצאות תחרויות, פרטי אירועים קרובים ועוד.
באתר Best Bridge תוכלו ללמוד ברידג' באמצעות הרצאות וידאו ותרגילים כתובים.
אתר נוסף הוא מגזין ברידג' טיפים וכתבות של גבי לוי. את התכנים כותבים כמה מטובי השחקנים בארץ. האתר מכיל כתבות מקצועיות המתאימות לקוראים ברמות שונות וגם מידע מגוון נוסף.
קיימים גם אתרים רבים של מועדוני ברידג'. רובם ישעממו את מי שרוצה ללמוד ברידג' או לשפר את רמת משחקו, משום שהם מכילים מידע תכליתי: מתי מתקיימות תחרויות במועדון? היכן נמצא המועדון? תוצאות תחרויות במועדון וכיו"ב.
כמה אתרי מועדונים מכילים גם מאמרים מקצועיים על ברידג'.
ויקיפדיה
אני כותב בזמני הפנוי ערכים בויקיפדיה העברית. כל כותב, בכל נושא, צריך להסתמך על מקורות (ספרים, אתרי אינטרנט).
הסתמכות על מקורות נדרשת גם כאשר הכותב, הוא מגדולי המומחים בנושא ויש לו ידע אישי רב או ידע ממקורות מעשיים ועיוניים, שהוא לא יכול להצביע עליהם.
דורשים ממני מקורות גם בנושא בתחום טכנולוגיית המידע, שאתר אמריקאי פנה לכ 100 מומחים בעולם, ביניהם אני, וביקש מהם להביע את דעתם על שאלות מקצועיות בתחום, הנשאלות אחת לתקופה.
בוודאי שאני צריך לציין מקורות, כאשר אני כותב על ברידג'.
ההעדפה שלי ככותב ערכים היא להסתמך על מקורות בשפה, שבה אני כותב את הערך: עברית.
במקרה הטוב אני מצליח למצוא מקור אחד או שניים בעברית ויתר המקורות הם באנגלית.
במקרה הפחות טוב כל המקורות באנגלית.
תוכלו למצוא שם ערכים העוסקים במושגי יסוד (משחק מלא למשל) ערכים העוסקים באספקטים שונים של המשחק (לדוגמה: סימונים, סמולן, עקרון הבחירה המוגבלת), מידע על ברידג' בישראל וערכים על כמה מטובי השחקנים (כגון: בניטו גארוצו, פאול לוקאץ, אדגר קפלן).
החסרונות של הויקיפדיה הם:
1. מדובר בערך אנציקלופדי. הערך אינו מתיימר ללמד נושא מסוים ביסודיות. הוא נותן בסיס והפניות למקומות (ספרים, דפי אינטרנט) בהם ניתן ללמוד יותר.
2. אין שיטתיות.
כשאני כותב ערך בויקיפדיה, על ברידג' או על נושא אחר, זה תוצר לוואי של עיסוק שלי בנושא. כך למשל כתבתי ערך על קונבנציה לא מאד שכיחה בשם ג'וזפין. הסיבה היחידה לכתיבה הייתה הרצון שלי ללמוד את הקונבנציה, משום שבגלל שלא הכרתי אותה החמצתי Slam גדול.
מעניין!
השבמחק