מייק לורנס כינה את רצף ההכרזות הזה "הכבשה השחורה של 2 על 1 מחייבת למשחק מלא".
עושה רושם, שכף המאזניים נוטה לטובת תשובה חיובית לשאלה הזו. בספרו הראשון על שיטת ההכרזה הזו "הכרזת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא" כותב אלדד גינוסר שיש מחלוקת בין המומחים.
בספרו החדש על שיטת ההכרזה הזו "2/1 מחייב למשחק מלא - הספר השלם" טוען גינוסר שמרבית המומחים משחקים שרצף הכרזות כזה מחייב למשחק מלא.
נראה שבמשך שש השנים, שהפרידו בין שני הספרים, יותר מומחים משחקים שרצף ההכרזות הזה מחייב למשחק מלא.
במסגרת התייחסותי לחלקים בספר שאני עובר עליהם אתייחס היום לחלק העוסק באותה כבשה פחות שחורה משהייתה.
ההיבט האישי שלי
אני משחק 2 על 1 מחייב למשחק מלא עם רוב השותפים והשותפות שלי, אבל רק עם שותפה אחת שיחקתי שהכרזת ♣2 של המשיב אחרי פתיחה של ♦1 מחייבת למשחק מלא.לא ממש הבנתי את הדקויות וההבדלים בין הכרזה אחרי פתיחה של ♦1 לבין הכרזה אחרי פתיחה של ♥1 או ♠1.
אחרי שקראתי את הפרק הקצר והמוצלח הזה, אני מבין הרבה יותר. כפי שכתבתי בפוסט השני על הספר, הספר מוותר על פירוט ומדגיש את הרעיונות שמאחוריה. זוהי בדיוק הגישה גם בפרק הזה.
במה שונה 2 על 1 מחייב למשחק מלא אחרי הכרזת ♦1?
שני ההבדלים הגדולים הם שהכרזת 1NT אינה מחייבת לסיבוב הכרזה נוסף או לפחות Semi Forcing.במקרה זה זוהי הכרזה המראה 6-10 נקודות ולא 6-11 נקודות כמו אחרי פתיחה בגובה 1 בסדרת מייג'ור.
ההבדל המהותי השני הוא שההכרזה של ♣2 היא לרוב טבעית ומבטיחה לפחות 5 קלפים בסדרה. יש מקרים חריגים בהם ניתן להסתפק בארבעה קלפים בסדרה ובמקרים חריגים עוד יותר בשלושה.
הכרזת ♣2 אחרי פתיחה בסדרת מייג'ור אינה מבטיחה יותר משלושה קלפים בסדרה ואינה בהכרח טבעית.
במקרים בהם למשיב אין חמישייה ב-♣ אבל יש רביעייה בסדרת מייג'ור אפשר להכריז אותה ובהמשך להכריז הכרזה מחייבת למשחק מלא.
כך למשל, למי שמשחק כמוני XYZ או למי שמשחק two Ways Checkback Stayman יש הכרזה מחייבת אחרי הכרזת 1NT של הפותח. למי שמשחק XYZ יש הכרזה מחייבת גם אחרי ♥1 של המשיב ו-♠1 של הפותח.
במקרה של הכרזת סדרה חדשה של הפותח בגובה 2 יכול המשיב להכריז צבע רביעי.
הקבלה מעניינת בין פתיחה של ♦1 לפתיחה של ♥1
בשני המקרים למשיב יכולה להיות רביעייה בסדרת ה-♠.
במקרה של פתיחה של ♥1 בידיים מחיבות למשחק מלא מדלגים על ♠1 ומכריזים סדרת מיינור בגובה 2. את ההתאמה ב-♠ אפשר לחפש בהמשך.
בידיים שאינן מחייבות למשחק מלא מכריזים ♠1.
לאחר פתיחה של ♦1 מכריזים על פי אותה תפיסה בידיים עם חמישייה ב-♣ ורביעייה ב-♠.
קונבנציה נוספת המשתלבת עם 2 על 1 מחייבת למשחק מלא
כפי שציינתי בפוסט קודם, אחד הדברים היפים בספר הוא הצגת הקשר בין שיטת ההכרזה לבין קונבנציות אחרות המשתלבות איתה היטב.
במקרה זה Inverted Minors. אחרי פתיחה של ♦1 יש מצבים בהם יש למשיב התאמה ב-♦. כאשר יש התאמה כזו ואין רביעייה בסדרת מייג'ור המשיב מראה את ההתאמה בסדרה ואת הכוח שלו.
האפשרות של ♦3 המראה 10-12 נקודות פחות טובה מ-Inverted Minors שבה ♦3 מראה 6-9 נקודות ו-♦2 מראה 10 נקודת או יותר.
Inverted Minors משתלב טוב יותר עם שיטת ההכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא גם משום שהוא נותן מרחב הכרזה גדול יותר.
היתרונות של הספר של אלדד גינוסר בהשוואה לספרים אחרים
כפי שכבר הבנתם משלושת הפוסטים המתייחסים לספר, שטרם קראתי את כולו, אני אוהב את הגישה וחושב שהפרקים שקראתי כתובים טוב.
כשמדובר בשחקנים מהשורה, לספר יש יתרונות בהשוואה לספרים אחרים על שיטת ההכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא:
1. הספר כתוב בעברית.
2. הספר קל להבנה משום שאינו מורכב מדי ואינו קשה מדי.
3. הספר אינו עמוס מדי בפרטים ובדוגמאות.
גם שחקנים ברמה גבוהה יותר עשויים להפיק תועלת מהספר. מן הסתם, שחקנים כאלה יקראו יותר מספר אחד על שיטת ההכרזה הזו.
הספר הזה מתייחס מאוד בקצרה גם לנושאים שבהם אינו דן ובכך עשוי לכוון אותם להשלים את מה שאין בו באמצעות ספרים אחרים.
