פסטיבל הברידג' הבינלאומי המקוון בתל אביב: האם זה אותו משחק?

בפוסט הקודם פסטיבל הברידג' הבינלאומי המקוון בתל אביב: סיכום נגעתי במספר דברים פשוטים וברורים. בפוסט זה אכנס לכמה דקויות. 

השאלה הבסיסית שאשאל: האם ברידג' מקוון הוא אותו משחק כמו ברידג' תחרותי ליד שולחנות ברידג'? אצביע על כמה הבדלים בין שני המשחקים.

אינטראקציה חברתית מוגבלת

באופן טבעי האינטראקציה החברתית בברידג' מקוון היא מוגבלת. אנחנו מתרגלים למיעוט אינטראקציות חברתיות גם בהקשרים אחרים בעידן הריחוק החברתי. 
לשחקנים שהמוטיבציה העיקרית שלהם לשחק היא אינטראקציה חברתית ולא הישגים זו מגבלה קשה. 

קושי לקרוא רמזים חיצוניים בהתנהגות היריבים

אחד מספרי הברידג' הראשונים שקראתי הוא ספר של Hugh Kelsey. הספר נקרא: Sharpen Your Bridge Technique - How to Think Like an Expert. 

מי שחושב שמדובר בספר טכני, טועה. יש בו הרבה דברים מסביב, למשל פרק שלם העוסק בנוכחות שולחן. 
שחקנים מומחים יודעים לעשות שימוש ברמזים חיצוניים: היסוס של שחקן יריב, הבעת אכזבה על פניו, חוסר שביעות רצון שמשדר השחקן בדומם כששותפו משחק, חיוך, מבט של תהיה וכיו"ב. 
אציין ששימוש במידע כזה הוא חוקי לגמרי. אסור שימוש של מידע כזה המתייחס לשותף. 

יש שחקנים מומחים שבשיחה ליד השולחן משדרים סמכות ומקצועיות ויש כאלה שזה מפחיד אותם.
אני לא מדבר על כאלה שמנסים במתכוון להפחיד את היריבים. יש גם כאלה, ולפעמים הם מצליחים. 

ב-BBO לך תדע האם ההיסוס נובע מהאטה ברשת או במחשב או מתוך מחשבה על הכרזה או משחק.

ההבדל הזה פועל לרעת שחקנים מומחים ולטובת שחקנים מהשורה.

יותר משחק - פחות שיטות הכרזה 

הרבה יותר קשה לשאול את היריבים על שיטת ההכרזה שלהם כשמשחקים ב-BBO. כשיושבים ליד אותו שולחן זה הרבה יותר קל. אפשר לשאול ולהמשיך לשאול בהתאם לתשובות. 

ברמת הטכנולוגיה הנוכחית של ה-BBO, ללא מציאות רבודה ואפילו ללא אינטראקציה קולית, זה הרבה יותר איטי ומגושם. צריך להקליד ולחכות לתשובה מוקלדת.
לא תמיד היריבים מזהים ששואלים אותם וגם אם הם מזהים לוקח להם זמן רב יותר לענות.
במצב עניינים זה לא מעט זוגות בוחרים בשיטות הכרזה פחות מורכבות.

להערכתי, מי שנפגע מזה יותר הם השחקנים ברמות הגבוהות יותר. אלה שיודעים מה לשאול ומתי ושואלים מספר גדול יחסית של שאלות עומק אינם יכולים לנצל את המיומנות הזו באופן אפקטיבי.

Self Alert

יש הבדל מהותי בין של השותף לבין Self Alert. לפרטים קראו: מתי צריך לתת Self Alert? 

עוד פחות Pre Alert מאשר ליד שולחן

גם ליד השולחן רבים לא מקפידים על מתן Pre Alert. את מספר הזוגות שנתנו לי Pre Alert  ב-BBO אוכל כנראה לספור על אצבעות של יד אחת.

לא נותנים Post Alerts

עד היום, איני זוכר שמישהו נתן לי Post Alert ב-BBO.

זמן משחק קשיח

יש יותר ידיים שלא מסתיימות ב-BBO ואז מופיעה תוצאה של Average. אחרי שמנתחים את מה שצפוי להתרחש ביד, התוצאה מתוקנת.
בתחרות רגילה יש למנהל התחרות גמישות להאריך במעט את זמן המשחק לשולחנות שחרגו.
לפעמים ההארכה הזו משיגה תוצאה צודקת יותר משום שמשחקים עד סיום היד. 
ניתוח אינו מתחשב בשגיאות משחק אפשריות ולא בטוח שהוא מביא בחשבון את הבדלי הרמות בין השחקנים.

לראות את התוצאות: טוב או רע?

התשובה שלי היא: רע. אסביר בהמשך. 
בהתחלה היו דפי רישום ידניים. ידעתם בכל דף אילו תוצאות הושגו בשולחנות אחרים באותה יד. אחר כך היו Bridge Mates ובנוסף לתוצאות ידעתם גם איזה אחוז השגתם בשלב זה. 
הבחירה שלי היא כמה שפחות לראות את התוצאות האלה.  

ב-BBO אתם רואים את כל התוצאות בכל הידיים ששיחקתם ואחוז משוקלל בתחרות עד עכשיו. אין לשחקן בחירה שלא לראות את זה. 

מדוע זה רע לדעתי?

כבר ציינתי כמה פעמים בפוסטים שכתבתי על הפסטיבל, שאני לפעמים מאבד ריכוז ושזה קורה לי יותר ב-BBO מאשר ליד שולחן הברידג'.
ראיית התוצאות היא אחד מהגורמים לכך. בתוצאות שלי זה פוגע. כנראה שלא אטעה אם אומר, שאיני היחיד.

הקשב שלך מתפזר לכיוון התוצאות. כשאתה רואה שהסיכום הכולל הוא טוב במיוחד או רע במיוחד זה עלול להשפיע עליך. לתסכל, להלחיץ או ליצור עודף ביטחון.
לפעמים את שואלת את עצמך: איפה טעיתי כשקיבלתי 0% או 3% על היד? והמחשבה רודפת אותך בידיים הבאות.

לפעמים תוצאה מסוימת נתקעת לך במחשבה, למשל זה קרה לי כשביצעתי חוזה של 3NT עם לקיחה עודפת. אין דרך שלא להפסיד שלוש לקיחות. 

זו לא יד מסובכת שאת הלקיחה העודפת השגתי במשחק חכם במיוחד. אני מצפה לתוצאה של 50%-60%. אני רואה 40%. במקום לחשוב על היד הבאה אתה תקוע עם התוצאה המשונה הזו. אם גם התוצאה הכוללת שלך היא גרועה אתה שואל את עצמך: מה עוד יכול לקרות היום?

יש לזה שני פיתרונות שאני נתקלתי בהם:

1. החל מהיום האחרון בפסטיבל התחלתי לאמן את עצמי בהתעלמות  מהתוצאות ככל שניתן.

2. בתחרות קבוצות שארגן קובי שחר כהכנה לליגה (ארבע קבוצות) לא הופיעו התוצאות על המסך עד לסיום כל מפגש.
אם זה ניתן גם בתחרות מרובת זוגות כמו בפסטיבל מקוון, אשמח אם יבחרו באפשרות הזו, לטובת השחקנים.

Miss Click 

Miss Clicks משפיעים על התוצאות. כנראה שמי שמיומן יותר במחשבים עושה את זה פחות. 
במושב הראשון של תחרות הזוגות הפתוחה הפסדנו משהו כמו 3% על יד. לאחר שפתחתי בסדרת מיינור והשותף הכריז ♥1. אחרי שתמכתי ב-♥2 לא צריך להיות שותף שלי בשביל לדעת להכריז ♥4  כשסופרים ביחד לפחות 25 נקודות. מספיק להיות תלמיד שלי בקורס למתחילים. 

תלמיד שלי כנראה לא היה מבצע 11 לקיחות. גם חלק גדול מהמשתתפים בתחרות ביצעו רק 10 לקיחות. השותף שלי ביצע 11 לקיחות. אבל בגלל Miss Click הוא היה בחוזה של ♥2.

יגידו לכם שזה כמו טעות של הוצאת כרטיס הכרזה לא נכון. זה ממש לא מדויק. אפשר להוציא כרטיס של 1NT או ♥1 במקום ♠1.אפשר להסביר את זה כטעות מכנית ולתקן. 
כנראה שלא יאמינו שזו טעות מכנית אם תוציאו כרטיס של 3NT. 

מול מסך כל לחיצה מקרית לא מכוונת על מקש או סט מקשים עלולה ליצר הכרזה שלא רציתם או משחק של קלף שלא התכוונתם לשחק. 

הסביבה החיצונית

בדרך כלל בפסטיבלים רגילים הסביבה החיצונית שקטה יחסית ואין דברים הפוגעים משמעותית בקשב של השחקנים. 
בבית יכולים להיות רעשי רקע רבים ומגוונים מתוכו ומהעולם החיצוני הסובב אותו. 
Michal Nowosadzki טוען שבפעם הראשונה שרימה ב-BBO הכלב נבח וביתו הפעוטה יבבה. 
גם למי שלא מרמה עשויים להיות ילדים קטנים, כלבים, חתולים ושכנים רעשניים. 
בנוסף לכך בזמן ההמתנה יש פיתוי להיכנס לאתרי אינטרנט אחרים במחשב ואני לא מדבר על אתרים העוסקים בברידג'. 

השורה התחתונה היא שהסביבה החיצונית היא גורם נוסף העלול לפגוע בריכוז של שחקנים. 

עם כל המאמצים שלי להימנע מכך (סגירת הטלפון החכם, הימנעות מכניסה לאתרי אינטרנט אחרים וכיו"ב), הסביבה החיצונית גורמת לי לפעמים לאבד ריכוז באופן שבו לא הייתי מאבד אותו בתחרות ליד השולחן.

השורה התחתונה

יש הבדלים משמעותיים בין משחק בתחרות ליד שולחן ברידג' לבין משחק בתחרות באתר אינטרנט