מתי להשתמש בטבלאות הכרזה?

תלמידים שלומדים מיני ברידג' משתמשים בטבלת הכרזות. השימוש בטבלה הופך אצלם להרגל. גם כשהם לומדים הכרזה בברידג' הם ניגשים לטבלה. 

בפוסט זה אסביר מדוע אני מבקש מתלמידים לא לעשות את זה? למעט במצבים מסוימים מוגדרים מראש. 

 

ההבדל בין הכרזה בברידג' להכרזה במיני ברידג'

הבדל מהותי בין הכרזה בברידג' להכרזה במיני ברידג' הוא, שבמיני ברידג' המשיב מעביר לפותח פתק הכרזה בו הוא כותב את מספר הנקודות הגבוהות (A-4, K-3, Q-2, J-1) שבידו וגם את מספר הקלפים בכל סדרה. מספר הקלפים מאפשר לפותח להוסיף בפתק ההכרזה נקודות אורך ונקודות חלוקה. 

לעומת זאת, בברידג' יש שפת הכרזה באמצעותה השותפים מעבירים מידע זה לזה על מבנה היד שלהם ועל מספר הנקודות הגבוהות בידם. המידע הזה אינו מידע מדויק. 

כמעט תמיד לא מדובר במספר נקודות אלא בטווח של נקודות.

במקרים רבים אין מדובר במבנה מדויק של יד, אלא,  במקרה הטוב, במספר קלפים בסדרה מסוימת או בשתי סדרות. 

 

מה מתארת טבלת הכרזה?

 

טבלת הכרזה בחוזה ללא שליט

 

טבלת הכרזות בסדרות הבכירות

 

טבלת הכרזות בסדרות הזוטרות

טבלת הכרזה מורכבת למעשה משלוש טבלאות:

1. טבלה ללא שליט

2. טבלה בסדרות הבכירות (Major) 

הסדרות הבכירות הן: ♠ ו-♥.

3. טבלה בסדרות הזוטרות (Minor)

הטבלות הזוטרות הן: ♦ ו-♣.

כל טבלה מורכבת משורות המכילות גם טווח נקודות.

בכל טווח נקודות כתובה בשורה ההכרזה המתאימה. הטור "ערך" מתאר תוספת נקודות על לקיחה עודפת. מכפילים אותו במספר הלקיחות העודפות.

 

הכרזת משחק מלא ומשחק חלקי בגובה מינימאלי  

כבר שלומדים מיני ברידג' לומדים:

א. להכריז משחק חלקי בגובה הנמוך ביותר האפשרי. 

 

אפשר רק להפסיד ממשחק חלקי בגובה גבוה יותר. 

למשל: שיחקתם בחוזה של 1NT וביצעתם 8 לקיחות תקבלו 120 נקודות. בדיוק כמו בביצוע של חוזה של 2NT. ביצעתם רק 7 לקיחות בחוזה של 1NT תקבלו 90 נקודות. בחוזה של 2NT היריבים יקבלו 50 נקודות.

ב. להכריז משחק מלא בגובה הנמוך ביותר האפשרי.

אפשר רק להפסיד ממשחק חלקי בגובה גבוה יותר. למשל: ביצעתם 11 לקיחות בחוזה של ♠4 תקבלו 450 נקודות. בדיוק כמו בביצוע של חוזה של ♠5. אם ביצעתם 10 לקיחות, בחוזה של ♠4 תקבלו 420 נקודות. בחוזה של ♠5 היריבים יקבלו 50 נקודות.

הכרזת משחק מלא בגובה המינימלי והכרזת משחק חלקי בגובה מינימלי הן שתי הסטיות היחידות מהכתוב בטבלה המותרות בהכרזה במיני ברידג'.

שימוש בטבלת הכרזות בהכרזה בברידג' 

שימוש כזה מתייחס רק למתחילים הלומדים לראשונה בחייהם הכרזה בברידג' אחרי שלמדו מיני ברידג'. 

 

כיצד אני מלמד הכרזה בשיעורים הראשונים?

בשלב זה אני מלמד אותם "פשוט והגיוני". המשמעות היא שהחוזה נקבע רק לפי מספר הנקודות הכולל של הפותח והמשיב.

אין עדיין העדפת סדרת מייג'ור. בוודאי שאין עדיין הכרזות התערבות.

רק לאחר הבנת הבסיס הזה אפשר להתקדם. הידיים לתרגול, שמקבלים המגנים, הן ידיים שלא מתערבים איתן במכרז.

ללמד בשלב זה גם הכרזות התערבות יביא כמעט בוודאות לכך, שלא יבינו גם את ההכרזות הפשוטות ביותר ללא התערבות. 

בנוסף, גם הפותח וגם המשיב מקבלים ידיים מאוזנות. יד מאוזנת הוא אחד משני המושגים הבסיסיים הראשונים שהם לומדים.

 

Limit bid

זהו המושג הבסיסי השני שלומדים בשיעור ההכרזה הראשון. 

Limit bid הוא טווח מצומצם של נקודות. למשל: הכרזת 2NT של הפותח מבטיחה 20-22 נקודות. 

לאחר הכרזה כזו השותף של מכריז ה-Limit bid הוא זה שמחליט על גובה החוזה.

ההחלטות האפשריות שלו הן:

1. משחק חלקי

השותף מכריז Pass. 

2. הזמנה למשחק מלא

השותף נענה להזמנה רק עם מקסימום הנקודות, למשל עם 17 נקודות אחרי שפתח 1NT.

 

3. משחק מלא

השותף מכריז Pass.

4. הזמנה לסלאם קטן

השותף נענה להזמנה רק עם מקסימום הנקודות, למשל עם 22 נקודות אחרי שפתח 2NT.

 

5. הכרזת סלאם קטן

השותף מכריז Pass. 

 

6. הכרזת סלאם גדול

השותף מכריז Pass.

הערה: אפשר גם להזמין לסלאם גדול. אני מוותר על זה בשלב הלימוד הזה משום שההסתברות שזה יקרה נמוכה ואיני רוצה לסבך את התלמידים. 

מי שמעוניין ללמוד את זה כבר בשלב זה, יכול לקרוא את הפרק על Min-Max בספר שלי הכרזות סלאם למתחילים פשוט והגיוני.

Limit bid הוא גם המושג המאפשר שימוש בטבלאות ההכרזה.

שימוש בטבלאות הכרזה בברידג'

הכלל הוא: מותר להשתמש בטבלאות הכרזה בהכרזה בברידג', אם ורק אם, השותף שלכם הכריז הכרזת Limit bid. 

אופן השימוש הוא:

1. מחברים את מספר הנקודות למספר הנקודות המינימלי של מכריז ה-Limit bid. 

נסמן את תוצאת החישוב הזה באות A.

2. מחברים את מספר הנקודות למספר הנקודות המקסימלי של מכריז ה-Limit bid.

 נסמן את תוצאת החישוב הזה באות B.

 

ההחלטה

א. אם B קטן מ-25 - משחק חלקי 

ב. אם B גדול מ-25 או שווה 25 ו-A קטן מ-25 - הזמנה למשחק מלא

ג. אם A גדול מ-25 או שווה 25 - משחק מלא

ד. אם B גדול מ-33 או שווה 33 ו-A קטן מ-33 - הזמנה לסלאם קטן 

ד. אם A גדול מ-33 או שווה 33 - סלאם קטן 

ה. אם A גדול מ-37 או שווה 37 - סלאם גדול

 

אופן ההזמנה 

למשחק מלא באמצעות הכרזת 2NT.

לסלאם קטן  באמצעות הכרזת 4NT. 

מה צריכים תלמידים להבין?

תלמידים הלומדים את הבסיס הראשוני בהכרזה בברידג' צריכים להבין:

1. להימנע משימוש בטבלאות הכרזה, למעט המקרה שהשותף הכריז הכרזת Limit bid.

2. להבין מדוע אני לא מלמד אותם הכרזות התערבות והגנה בשלב בו הם אינם מבינים את הדברים הכי בסיסיים בהכרזה.

להימנע, או לפחות להמעיט בשאלות, על נושאים אלה. אני מבטיח ללמד את הנושאים האלה בשלב שבו כבר יבינו את הבסיס להכרזה בברידג'. 

עד אז אפשר להשתמש באינטואיציה.  

אם בכל זאת לא ברור להם מדוע אני מבקש להימנע בשלב זה משאלות על נושאים אלה, כדאי שיקראו פוסט שכתבתי במקום אחר:

התינוק שרוצה לרוץ מרתון

הערת שוליים

 גם לכלל שהצגתי כאן ביחס לשימוש בטבלאות הכרזה עשוי להיות יוצא מהכלל. היוצא מהכלל הוא: 

המגן המוביל עשוי לרצות לשחזר את מהלך ההכרזה של היריבים. אם אחד מהיריבים השתמש בטבלת הכרזה במהלך המכרז, באותו שלב של השחזור עשוי להיות היגיון בכך, שגם הוא ישתמש בטבלת הכרזה על מנת להחליט באיזה קלף להוביל. 

ברוב המקרים חשיבה כזו אינה מאפיינת תלמידים אלא מאפיינת שחקנים מנוסים יותר ברמה גבוהה יותר.

 

בפוסט קודם הזכרתי שני מושגים שלומדים כאשר לומדים להכריז בחוזים עם סדרת שליט. באותו פוסט עסקנו במושג הפשוט יותר: נקודות אורך.

בפוסט זה אעסוק במושג השני: נקודות חלוקה. 

שני המושגים אינם רלוונטיים לחוזים ללא שליט. 

 

נקודות חלוקה

 

נקודות חלוקה הן נקודות שמוסיפים לנקודות הגבוהות כשמשחקים בחוזה עם שליט ויש קוצר בסדרה אחרת. 

הקוצר הזה מחזק את הכרוז. 

למשל: כשהחוזה הוא ב-♥ ובדומם אין אף קלף בסדרת ה-♣. אם המגן מוביל ב-A♣, הכרוז יוכל לחתוך בדומם בקלף קטן ב-♥ ולזכות בלקיחה. 

כולם מסכימים על כך, שבדרך כלל, קוצר מחזק את הכרוז. השאלה היא: בכמה זה מחזק אותו?

הקדמה

 

לפני לא מעט שנים שיחקתי עם תלמידה בתחרויות אחה"צ במועדון. הרמה שלי הייתה, ללא ספק, גבוהה בהרבה מרמת מרבית השחקנים. לא הייתי משחק בתחרות כזו עם שותף ברמתי.

בלא מעט מקרים היריבים הגיעו לחוזים הזויים, למשל לחוזה של ♠4 כשהחוזה הנכון הוא ♠2. 

אחרי שהיו נופלים פעמיים או שלוש והיו מקבלים תוצאה רעה, היו שואלים אותי לפעמים: מדוע? 

שאלתי אותם: "כיצד הגיעתם לחוזה של ♠4"? "ספרנו נקודות" הם השיבו. 

לא הייתה מחלוקת ביני ובינם ביחס לספירת הנקודות  הגבוהות (קלפי A, קלפי K, קלפי Q וקלפי J). 

"היה void בסדרה אחרת הוספנו 5 נקודות חלוקה" הם הסבירו. היה לנו "Doubleton (שני קלפים) בסדרה אחרת ביד הכרוז אז הוספנו נקודת חלוקה". סך הכל הם הוסיפו 6 נקודות.  

ביד אחרת הם הוסיפו 3 נקודות על קלף יחיד בסדרה אחרת, נקודה על שני קלפים בסדרה צדדית ביד הכרוז ונקודה נוספת על שני קלפים בסדרה צדדית אחרת  בדומם. 

יש מחלוקת ביני ובינם בשאלה: איך סופרים נקודות חלוקה? 

למעשה, המחלוקת היא ביני ובין מי שלימד אותם לספור נקודות חלוקה באופן הזה. 

יש כאלה, כמוני, הסופרים "ספירה רכה" (ספירה  שמרנית) של נקודות חלוקה ויש כאלה הסופרים, כפי שספרו אותם שחקני אחה"צ. יש גם כאלה שנמצאים בין שני הקצוות הקיצוניים. 

 

ספירה ורמת השחקן הסופר  

 

תפיסת העולם שלי היא שתלמידים מתחילים צריכים ללמוד "פשוט והגיוני".  

המשמעות היא לפעמים ויתור על דיוק. אם הדיוק מסבך באופן שבו לתלמיד יהיה קשה להבין, עדיף לוותר על הדיוק.

אם המורה לא עושה את זה, התלמיד עלול שלא להבין גם את הבסיס הפשוט של מה שמלמדים. 

לכן לתלמידים הלומדים לראשונה בחייהם אני מציב כללים ברורים ונוקשים.

כך היה כשלימדתי על הזמנה למשחק מלא אחרי הכרזת 1NT. 

יכול להיות שלפותח יש 16 נקודות ולמשיב יש 9 נקודות. 25 נקודות מספיקות למשחק מלא. אני מלמד אותם להכריז כפותח Pass על הזמנה למשחק מלא באמצעות הכרזת 2NT. 

אני מסביר להם שגם שחקנים ברמה טובה לא יכולים להיות בטוחים שמול 16 הנקודות שלהם אין שותף עם 8 נקודות, אבל יש להם יכולת להערכת יד. לתלמידים עדיין אין יכולת כזו. 

הערכת יד יכולה להבחין בין יד טובה עם 16 נקודות לבין יד טובה פחות עם 16 נקודות. זה מאפשר לשחקנים טובים גמישות בקבלת ההחלטות. 

בדיוק מאותה סיבה גם בספירת נקודות חלוקה על תלמידים להיצמד לכללים של "ספירה רכה" של נקודות חלוקה.

 

ספירת נקודות חלוקה

 

כשיש void (אין אף קלף) בסדרה שאינה סדרת השליט, מוסיפים 3 נקודות חלוקה.

כשיש singleton  (קלף יחיד) בסדרה שאינה סדרת השליט, מוסיפים 2 נקודות חלוקה. 

לכלל ביחס לקלף יחיד יש חריגים. הסיבה היא שלא סופרים פעמיים נקודות של הקלף היחיד.

חריגים לספירת נקודות חלוקה עם קלף יחיד בסדרה

כשהקלף היחיד הוא A לא סופרים נקודות חלוקה (ספרנו כבר 4 נקודות בגלל שהוא A).

כשהקלף היחיד הוא K לא סופרים נקודות חלוקה (ספרנו כבר 3 נקודות בגלל שהוא K).

כשהקלף היחיד הוא Q לא סופרים נקודות חלוקה (ספרנו כבר 2 נקודות בגלל שהוא Q).

כשהקלף היחיד הוא J מוסיפים נקודת חלוקה אחת (ספרנו כבר  נקודה אחת בגלל שהוא J).

לא סופרים נקודות חלוקה על Doubleton (שני קלפים) בסדרה אחרת.

בהסתברות גבוהה ביד יש לפחות סדרה אחת עם 2 קלפים לכן זה אינו מחזק את היד ביחס לידיים אחרות.

 

הערות שוליים

 

1. אלדד גינוסר כתב שכשהוא לימד בתחילת דרכו כמורה הוא לא ספר נקודות חלוקה על Doubleton במקום זה הוריד נקודה בחוזים עם שליט בידיים של 4-3-3-3.

ניסיתי את זה. תלמידים בגיל מבוגר התקשו להבין את זה ולכן זנחתי את זה. אם וכאשר, אלמד שוב ילדים מחוננים, אנסה את זה שוב.

2. שחקנים ברמה גבוהה יותר לא בהכרח סופרים נקודות. לכן גם ספירת נקודות חלוקה אצלם לא בהכרח תהיה כל כך קבועה ופשטנית כמו ספירת הנקודות שאני מלמד תלמידים מתחילים. 

גם כשסופרים נקודות עשוי להיות הבדל בספירה בין קוצר ביד הקצרה לבין קוצר ביד הארוכה. 

דוגמה חריגה שבה אינני סופר נקודות ביד הקצרה: יש לי AK בסדרה שבה השותף הראה 6 קלפים. יש לי קוצר בסדרה בה הכריז שחקן יריב. 

הקוצר אינו מחזק אותי במקרה שה-Q בסדרת השליט אינה ביד השותף.

למעשה, חיתוך שלי יעשה Promotion ל-Q שהיא אחד משני הקלפים של אחד המגנים או ל-J שהוא אחד משלושה קלפים של אחד המגנים. 

בשפה פשוטה יותר יבטיח למגן כמעט תמיד לקיחה בסדרת השליט.

 

 

 

שוויץ זכתה באליפות העולם לנבחרות פתוחות

 

נבחרת שוויץ היא אלופת העולם החדשה לנבחרות פתוחות (Bermuda Bowl). שוויץ גברה במאבק צמוד על נבחרת הולנד. בסוף הסגמנט החמישי מתוך שישה סגמנטים הובילה נבחרת הולנד. התעלות של השוויצרים בסגמנט השישי והאחרון הביאה לניצחונם. לתוצאות הגמר לחצו כאן. 

ב-23 ביוני שנת 2019 כתבתי פוסט שכותרתו: האם שוויץ תהיה מעצמת הברידג' החדשה? 

החל מ-9 באפריל שנת 2022, אין חולק על כך ששוויץ היא מעצמת ברידג'.  

בדבר אחד לא דייקתי בנבואה הזו, שהסתמכה על מה שכתב Ronald Wald זכרונו לברכה. שחקן אחד, מההרכב שהסתמן אז, מולטון הצרפתי, לא היה בהרכב נבחרת שוויץ. מי ששיחק במקומו היה  Fernando PIEDRA.      

פייר צימרמן, שמימן את הפרויקט, כפי שהיה גם במונאקו, שיחק איתו. 

שני הזוגות האחרים שהתאזרחו בשוויץ:

ההולנדים Bas DRIJVER  ו-Sjoert BRINK  והפולנים Piotr GAWRYS ו-Michal KLUKOWSKI. 

הסגמנט השישי והאחרון

אחד השחקנים הטובים, שצפו בשידור החי ב-Bermuda Bowl, כתב במהלך השידור, ששוויץ משיגה בסגמנט האחרון תוצאות טובות. כך היה נגד נבחרת ארצות הברית וכך היה נגד נבחרת צרפת. 

לא צפיתי בשתי ההתמודדויות שהוזכרו, אבל נגד הולנד שיחקו בנבחרת שוויץ בסגמנט האחרון שני הזוגות היותר חזקים בנבחרת: ההולנדים לשעבר והפולנים לשעבר. 

התרשמתי, שזה לא מה שקרה בנבחרת הולנד. 

הזוגות היותר חזקים בהולנד, על פי ההתרשמות האישית שלי מצפייה במשחקים, הם: Simon DE WIJS ו- Bauke MULLER , ששיחקו בסגמנט השישי

ו Ricco VAN PROOIJEN ו-Louk VERHEES Jr ,שלא שיחקו בסגמנט השישי.  

הזוג השלישי הסתמן כזוג שחקנים פחות טובים וכנראה גם פחות מנוסים. 

 

איני יודע מדוע דווקא הזוג השלישי שיחק בסגמנט השישי? 

ייתכן שהיו לזה סיבות אוביקטיביות, כגון: מחלה של אחד מהשחקנים שלא שיחק. 

ייתכן שהייתה החלטה שגויה של קפטן הנבחרת ההולנדית.  

 

בכל מקרה, התוצאות היו רעות מאוד להולנדים. הן באו בעיקר מהשולחן בו שיחק הזוג היותר חלש בנבחרת ההולנדית נגד הזוג ההולנדי המצוין, שהתאזרח בשוויץ.  

לא רק אני לא הבנתי כמה מההכרזות של הזוג ההולנדי החלש ואפילו עשיית חסימה בסדרת ה-♦, שעלתה להם ב-IMP אחד.

מי שלא הבינו את זה, היו גם כמה שחקנים ברמה גבוהה שצפו ב-BBO והעירו הערות. 

כך למשל, ביד אחת שיחקו בשולחן השני בצד שלהם בחוזה של ♠4, שבוצע על ידי הפולנים השוויצרים. בשולחן שלהם שיחקו היריבים בחוזה של ♦4, שהוכשל בשתיים או שלוש לקיחות. כשההולנדי חשב ארוכות, העיר אחד מאותם צופים, שהוא בוודאי מתלבט בין כפל לבין ♠4. אותו שחקן החזיק גם KT9X♦. ההכרזה שלו הייתה כאמור Pass. 

ההזדמנות האחרונה

באחת הידיים האחרונות נוצרה הזדמנות לרווח גדול להולנדים. בשולחן השני עצרו השוויצרים בחוזה של ♠4. הם ביצעו 13 לקיחות. 

הסיבה העיקרית לכך, שהזוג ההולנדי הפחות חזק לא הגיע לסלאם ביד הזו לא קשורה לברידג'. היא מנטלית. אם אתה שחקן שרוצה באמת לזכות באליפות עולם ואם אתה קורא באופן סביר את מה שקרה בידיים הקודמות, אתה מבין, שהנבחרת שלך בפיגור בסוף הסגמנט האחרון וזו אולי ההזדמנות האחרונה לנצח. 

אין לך ברירה אלא להמר על סלאם ולנסות להשיג Swing לטובת הנבחרת שלך. 

לפני מספר שנים ראיתי את נבחרת USA2 בפיגור גדול בגמר ה-Bermuda Bowl נגד הולנד. שחקני ארצות הברית בהחלט הבינו את מה שאני כותב כאן. הם הכריזו ובצעו חוזה של ♣6, שלא צריך להכריז אותו במצב אחר, ולא מבצעים אותו ללא טעות של הגנה. בשולחן השני עצרו ההולנדים בחוזה של ♣4. 

הרווח הגדול שהשיגה USA2 ביד הזאת לא הספיק לה לזכייה והולנד זכתה אז ב-Bermuda Bowl.

היד שהייתה יכולה להביא לשינוי

אתם רואים גם את מהלך ההכרזה בשולחן הזה. אחד הצופים, שחקן ברמה גבוהה, כתב שהכרזת ה-♠3 של מערב שגויה. קשה לא להסכים איתו. ההכרזה המתבקשת היא ♦3. 

האם עם היד של מזרח אחרי שנמצאה התאמה כפולה בסדרות ה-♠ וה-♣, ויש לכם קלף יחיד בשתי סדרות לא הייתם בוחנים סלאם?  

האם לא הייתם בוחנים סלאם גם אחרי שהשותף שלכם הראה Control בסדרת ה-♥ הקצרה שלכם? 

 

נדמה לי שבמצב הנתון (גורל ההתמודדות עשוי להיות תלוי ביד זו) גם במערב אפשר לחשוב על בחינת סלאם. 

מדוע בשולחן השני לא הגיעו השוויצרים לחוזה של סלאם?

שם צפון לא הכריז Pass. הוא הכריז את סדרת ה-♦. גם צפון וגם דרום המשיכו להתערב במכרז. במצב כזה קשה יותר להגיע לסלאם. 

הערת שוליים 

כשאני אומר שזה בעיקר עניין מנטלי ולא (רק) ידיעת או הבנת ברידג' אני מדבר מתוך ניסיון. 

כשחקן מתחיל שההבנה שלו בברידג', במקרה הטוב, מוגבלת והידע שלו אפסי. שיחקתי בתחרות הקבוצות בקבוצה חלשה נגד קבוצה חזקה מאוד. 

 

כשהגענו ליד האחרונה, רציתי עדיין לנצח. ניתחתי את מה שקרה בידיים הקודמות והגעתי למסקנה שאנחנו בפיגור. 

בכל הידיים, פרט לאחת, משחקים חלקיים לא מסובכים, שבהם היריבים הרוויחו מספר מצומצם של אימפסים. 

ביד הנותרת בוצע נגדי חוזה של 3NT. המבצע השתמש בטכניקה שלא היכרתי, ולא היה שום סיכוי, שאני או מישהו מהזוג הנחמד בשולחן השני של הקבוצה שלי, ידע להשתמש בה. 

היום אני יודע שלטכניקה קוראים משחק לחץ (Squeeze).

השותפה שלי פתחה ♣1. הכרזתי ♦1. הייתה לי יד חזקה עם שמינייה כמעט סגורה ב-♦. חסרו לי ה-J♦ וה-T♦. 

החלטתי להסתיר את השמינייה ולבחון סלאם. מצאתי את כל קלפי המפתח בידינו והכרזתי 7NT. 

ביצוע החוזה היה תלוי בעקיפה של ה-K♥. העקיפה נכשלה. 

אני נכשלתי בביצוע החוזה, אבל לא נכשלתי בפן המנטלי.