כפי שכתבתי בפוסט הקודם על תחרות זו שיחקתי בה עם הבן שלי ניר.
תכננתי לשחק בתחרות הזו עם השותף הקבוע שלי רן בן-אפרים. לא מצאנו זוג שנראה לנו מתאים. ויתרנו.
ניר תיכנן לשחק בפסטיבל רק בתחרות הזו. הוא קבע לשחק בה עם השותף הקבוע שלו בן בסקין.
בן נאלץ לבטל את השתתפותו בתחרות, ממש בסמוך ליום התחרות. זה קרה אחרי שרן ואני החלטנו לוותר על התחרות.
הצהתי לניר שננסה לשחק ביחד ונמצא זוג שירצה לשחק איתנו.
התוצאות היו פחות חשובות לי. היה לי חשוב להינות מיום ביחד עם ניר. היום התחיל בארוחת צהריים במסעדה אתנית עממית מצוינת בדרום תל אביב.
הרבה זמן לא שיחקנו ביחד. כפי שתראו יש לזה קשר לאחת הפסקאות הבאות בפוסט זה.
הגדרתי הנאה כאחת המוטיבציות שלי להשתתף בפסטיבל זה היה בינתיים היום הכי מהנה עבורי.
בתחרות זכתה Bridge Champ (אלון בירמן-אלירן ארגלזי, אמיר לוין ויוסי רול ו-Agustin Madala) . במקום השני קבוצת בלי פינסים (אסף לנגי ואילן ברקת ביחד עם הצעירים עידו מושקוביץ ודניאל מסיקה) ובמקום השלישי קבוצת כהן-עדי (ד"ר עדי כהן-שלומי לביא, רות פורת-לויט ועופר הרמתי). לתוצאות המלאות לחצו כאן.
קבוצת פרולינגר אייל (אייל פרולינגר - משה לבהר וניר ואני) סיימה בדיוק עם 50%. סיימנו במקום ה-36 מתוך 67 קבוצות.
בהתחשב בגילי המתקדם (בן 73 ב-1 ביולי) ובעייפות המצטברת במהלך הפסטיבל (נסיעות יומיומיות מירושלים לתל-אביב ובחזרה ומשחק של שני מושבים בכל יום שבו שיחקתי) שיחקתי לגמרי לא רע בשלושת המושבים הראשונים. ניר שיחק טוב במהלך התחרות כולה.
התחלנו עם שתי תוצאות תיקו. הראשונה נגד קבוצת עדי כהן שזכתה במקום השלישי וגם השנייה נגד קבוצה שבה שני שחקנים ברמה גבוהה. ניצחנו במושב השלישי. במושב הרביעי שיחקתי רע במיוחד והפסדנו.
צברנו 6 נקודות ארציות שספק אם יספיקו להשגת המטרה שהצבתי לפני הפסטיבל לצבור מספיק נקודות ארציות לקבלת הדרגה הבאה.
הטעות האסטרטגית שלי
כאמור, מזמן כבר לא שיחקתי עם ניר. בכל זאת שיחקנו שתי קונבנציות שאני לא משחק בדרך כלל.
בשתיהן טעיתי. את הבחירה לשחק אחת מהן עם שותף שאני לא משחק איתו קבוע והרבה זמן לא שיחקתי איתו אני רואה כטעות אסטרטגית שלי.
לעומת זאת את הבחירה לשחק בשנייה אני רואה כהתפתחות טבעית של שחקן ברידג' ואני חושב שהיינו צריכים לשחק אותה.
אשחק אותה גם עם כל שותף קבוע ושותף מזדמן במקום מה שרוב השחקנים משחקים והוא, לטעמי פחות טוב.
הקונבנציה שלא היינו צריכים לשחק
כתבתי עליה פוסט בבלוג זה בשנת 2023. כותרת הפוסט: גרסה אחרת של מוסכמת סטיימן.
זו קונבנציה פשוטה.
זה שהיה לי Blackout בגלל עייפות ושכחתי שטרנספר ל-♦ נשאר כפי שהיה בגרסה המקובלת אינו סיבה לא לשחק אותה.
לא במקרה הוספתי כותרת גדולה ולא כותרת קטנה כי סעיף זה ארוך יותר.
הקונבנציה שלא היינו צריכים לשחק
הקונבנציה הזו קשורה לשני שחקנים שישחקו בפסטיבל הנוכחי: Agustin Madala ורון פכטמן.
לפני הרבה שנים התחלתי לשחק במצבים מסוימים את קונבנציית Puppet Stayman.
כשכתבתי את הפוסט בשנת 2016 הייתי עדיין נאיבי וחשבתי שהמוסכמה הזו טובה במיוחד.
הראשון שכתב לי שהקונבנציה הזו אינה טובה היה נצר זידנברג. הוא כתב שהוא מעדיף את Muppet Stayman.
למרות שאני מעריך ומכבד את נצר דבקתי ב-Puppet הסטנדרטי.
עד שכתבתי בויקיפדיה העברית ערך על... אגוסטין מדלה.
כשהתברר לי שגם מדלה ושותפו בנבחרת איטליה לא משחקים Puppet Stayman התחלתי לחקור את הנושא.
תוצאות המחקר הקטן והלא מעמיק שלי באו לידי ביטוי בכמה פוסטים בבלוג שלי.
להלן קישורים:
Puppet Stayman אחרי פתיחה של 2NT :התמודדות עם הבעיות
קשיים ב- Puppet Stayman אחרי פתיחה של 2NT
התברר לי שלא מעט מהשחקנים בצמרת הברידג' העולמי בוחרים לא לשחק את ה-Puppet Stayman ששחקני תחרויות ממוצעים משחקים.
על Puppet משולב אחרי 2NT
כשניר ובן בסקין נבחרו לשחק בנבחרת הצעירה של ישראל עד גיל 26 באליפות אירופה הם נפגשו כמה פעמים עם רון פכטמן על מנת ללמוד ממנו.
הם למדו הרבה דברים טכניים טובים, אבל לא רק דברים טכניים אלא גם היבטים של גישה נכונה בתחרויות מסוג זה.
כמה מהדברים הטכניים הטובים הללו שמעתי מניר ולמדתי אותם.
לרוע המזל, שחקני תחרויות רגילים שמשחקים איתי סרבו לשחק אפילו דבר פשוט, שערכו המוסף קטן אבל ברור.
טענתם הייתה שיתבלבלו כי עם שותפים אחרים הם משחקים אחרת.
היחיד ששיחק איתי את אותן קונבנציות, שלא היו מסובכות מדי עבורי, היה ניר.
אחת מהן הייתה גרסה משולבת של Stayman ושל Puppet.
בגרסה הזו הכרזת ♦2 שוללת חמישייה ב-♠ ורביעייה ב-♥. הכרזת 3NT אחרי הכרזת ♣3 של המשיב מבטיחה רביעיות בשתי סדרות המייג'ור.
כשאני אומר שהקונבנציה הזו לא היתה מסובכת מדי עבורי זה גבולי.
היא בהחלט מסובכת אבל לא מסובכת מדי עבורי כשאני משחק קבוע עם שותף.
עם ניר לא שיחקתי הרבה זמן ובכל זאת החלטתי לשחק אותה.
זיהיתי מראש את המוסכמה הזו כזאת שאני עלול לטעות בה יותר מכל מוסכמה אחרת שנשחק ולכן חזרתי עליה כמה פעמים וחזרנו עליה ביחד ממש לפני התחרות.
האירוע
עד הסיבוב האחרון במושב השני לא הייתה יד שבה השתמשנו במוסכמה הזו. עד ש... באחת הידיים האחרונות פתחתי 2NT וניר השתמש במוסכמה עם רביעייה בסדרת ה-♠.
הייתה לי יד מאוזנת עם שלושה קלפים בכל אחת מסדרות המייג'ור.
מיד הבנתי שהחוזה הנכון הוא 3NT.
כידוע, אינני צעיר (ב-1 ביולי בן 73). פסטיבל ברידג' שמשחקים בו כמעט כל יום שני מושבים ואני נוסע כל יום מירושלים לתל אביב וחזרה מעייף.
אנשים בגילי מאבדים את הריכוז יותר מצעירים בנבחרות הצעירות של ישראל. כשמאבדים את הריכוז עושים טעויות קשות.
הכרזתי 3NT ניר הוציא Alert והסביר שיש לי רביעיות בשתי סדרות המייג'ור. הייתי המום.
הוא הכריז ♥4. לפי הקונבנציה וגם לפי ההיגיון זה טנספר ל-♠.
בשלב הזה ההיגיון כבר לא היה איתי ובמקום להכריז ♠4 הכרזתי Pass.
ב-♠ היה לי הרבה כוח. מי יודע האם עם קצת מזל הייתי משיג תוצאה לא פחות טובה מ-3NT בהתאמה של 4-3?
ניר שיחק בחוזה של ♥4 עם התאמה של 3-1 כשכולם קלפים קטנים.
הלקח
לא לשחק באירוע ברידג' עם יותר ממושב אחד באותו יום מוסכמה ממסובכת שלא שיחקתם אותה הרבה פעמים עם אותו שותף בתקופה הסמוכה לתחרות.
להערכתי, לו הייתי משחק את אותה מוסכמה עם ניר בתחרות ארצית של מושב אחד המתחילה בבוקר כנראה לא הייתי טועה.
הערת שוליים
אם תשאלו למי עשויים להועיל הפוסטים הלא פשוטים שכתבתי בבלוג שלי בנושא Puppet Stayman, יש לי תשובות.
ראשית, סימנתי אותם רק בריבוע אדום ולכן הם מכוונים רק לשחקנים ברמה גבוהה.
אני לא משלה את עצמי שהשחקנים הטובים ביותר בישראל צריכים אותי בשביל לדעת את מה שאני כותב.
רובם, שלא לומר כולם, יודעים ומבינים לפחות את מה שאני כותב.
הקבוצה שיכולה להפיק מהם תועלת היא בראש ובראשונה שחקנים צעירים מוכשרים, אפילו ברמת נבחרות צעירות של ישראל.
הם מוכנים ומסוגלים ללמוד דברים חדשים.
אני לא מצפה מהם לקבל את הדברים שאני כותב באופן אוטומטי.
אני מצפה מהם שמהשאני כותב יהיה Trigger לבדיקה.
הם יכולים לשאול שחקנים כמו אלדד גינוסר, רון פכטמן ורבים וטובים אחרים לדעתם בנושא ו/או לקרוא חומר על הנושא באופן עצמאי.
גם כשאני התחלתי לשחק ברידג' בגיל 54 ולא ידעתי כלום, לא קיבלתי את מה שאמרו לי שחקנים טובים אבל לא ברמה גבוהה מאוד. תמיד בדקתי.
אני בדקתי גם אתה דברים שאמרו לי השחקנים הטובים ביותר, אבל היה הבדל בהתייחסות שלי: כששחקן צמרת ישראלי אמר לי משהו ששונה מדעתי ידעתי שלפחות ב-99% מהמקרים הוא צודק.
כשרב אמן מהשורה אמר לי משהו ההסתברות הסובייקטיבית שייחסתי לאירוע שהוא צודק הייתה 50%.
