יום ראשון, 30 בנובמבר 2014

ברידג' בויקיפדיה: -חלק 3: ערכים על ההיבטים הטכניים של המשחק


בשני פוסטים קודמים סיפרתי על כתיבתי בויקיפדיה. בפוסט הראשון: ברידג' בויקיפדיה העברית, תיארתי כיצד הגעתי לכתוב בויקיפדיה וכיצד התחלתי לכתוב על ברידג'. פרטתי מה מצאתי בויקיפדיה בנושא ברידג', כשהתחלתי לכתוב, לתקן ולהשלים ערכים.  

בפוסט השני: ברידג' בויקיפדיה - חלק 2: ערכים על שחקני ברידג', סיפרתי בקצרה על איזה שחקני ברידג' כתבתי ערכים והצעתי לכתוב ערכים על שחקנים ישראליים מצטיינים, שיפנו אלי.

פוסט זה יעסוק בנושאים טכניים בברידג' עליהם כתבתי.

מושגי יסוד
בקטגוריה זו נכללים ערכים כמו: משחק מלא, משחק חלקי, סלאם, סדרת מיינור, סדרת מייג'ור, Rubber bridge ומילון מונחים בברידג'.

הכרזה
זהו התחום העשיר ביותר בערכים. היות שיש מעט ספרים על ברידג' בעברית, הערכים בויקיפדיה ממלאים חלק מהחסר.

הם אינם מתחרים בספרים מהסיבות הבאות:

1. בספר יש מספר רב של דוגמאות. בערך בויקיפדיה אי אפשר לתת הרבה דוגמאות.
מי שלא הבין דוגמה אחת בספר יכול להיות שיבין את השנייה או את השלישית.

2. בספר ניתן להוסיף תרגילים ולתת להם פתרונות.

3. ספר יכול לרדת לעומק רב יותר מאשר ערך בויקיפדיה

4. ספר הוא שיטתי בויקיפדיה מדובר באוסף ערכים נפרדים
כשאני מלמד הכרזות בקורס מתחילים, אני מלמד באופן שיטתי שאולי דומה למה שעושה מי שכותב ספר. כך למשל, הקונבנציה הראשונה שאני מלמד היא סטיימן. מיד אחריה אני מלמד טרנספר לסדרת מייג'ור.
המכנים המשותפים בין שתי הקונבנציות הם: 
א. בשתיהן הפותח הכריז הכרזת Limit bid עם יד מאוזנת
ב. בשתיהן מחפש המשיב התאמה של 8 קלפים (לפחות) בסדרת מייג'ור.

לא אלמד בקורס קונבנציות איזוטריות.

כשאני כותב ערכים בויקיפדיה אין שום דרישה לשיטתיות. הדרישות היחידות הן איכות הערך, הסתמכות על מקורות ושהנושא יהיה ראוי לכתיבת ערך עליו.
כך שבספר או בקורס מתחילים ללמד את הדברים החשובים ביותר בכתיבת ערכים לא בהכרח.

ברור לגמרי שקונבנציית ג'וזפין אינה אחת הקונבנציות החשובות ביותר בברידג'.

הסיבה העיקרית לכך שכתבתי עליה לפני שכתבתי על קונבנציות חשובות ממנה היא שלא הגעתי לחוזה בר ביצוע של 7 בתחרות מקומית. זוג אחד או שניים הכריזו וביצעו 7.

שלחתי את היד לשחקן טוב ממני ושאלתי כיצד מגיעים ל-7. כשהתשובה שלו הייתה ג'וזפין, למדתי את הקונבנציה (והתחלתי לשחק אותה עם שותף קבוע).
אחרי שלמדתי ממקורות שונים, היה לי כל מה שנדרש על מנת לכתוב ערך קצר על הקונבנציה.

במרבית הערכים בויקיפדיה מפנים את הקורא לספרים ולאתרי אינטרנט בהם יוכל להעמיק באותו נושא הרבה מעבר למה שכתוב בערך. זה גם מה שאני עושה בערכים על קונבנציות בברידג'.

על איזה קונבנציות כתבתי בויקיפדיה העברית?
אוברקול
בלקווד
ג'וזפין
ג'קובי טרנספר
סטיימן 
סמולן
ספלינטר
Game trial bid
Inverted minors
Landy
Michaels cuebid
Preemptive bid
Takeout Double
Unusual vs. unusual
Weak two bid

שיטות הכרזה שכתבתי עליהן ערך
2 על 1 מחייבת למשחק מלא

נושאים אחרים  
תחת כותרת זו נמצאים כמה נושאים מורכבים וחשובים, שספק אם נתתי להם מענה מלא. הכתיבה הויקיפדית מבוססת על שיתוף. כותבים משלימים את מה שכותב אחר כתב (תוך הסתמכות על מקורות). 

להלן רשימת הנושאים שלא נכללים בקטגוריות האחרות שציינתי:
סימון או איתות
הסתברויות בברידג'
הערכת יד
משחק לחץ (Squeeze)
עיקרון הבחירה המוגבלת
Balancing








יום שישי, 28 בנובמבר 2014

האם טעיתי בפוסט הקודם?- מסקנות

לפני מספר ימים פרסמתי פוסט שכותרתו הלא  מוצלחת: כיצד תכריזו יד שאינה מתאימה לשיטת ההכרזה? 
הפוסט התייחס ליד המופיעה בהמשך, בה פתחתי, בניגוד לשיטה בה אני משחק, 1 עם ארבעה קלפים בסדרה וחמישה קלפים ב-.


כששחקן טוב בהרבה ממני אמר לי שטעיתי, פרסמתי את זה בפוסט שכותרתו: האם טעיתי בפוסט הקודם? בפוסט פרסמתי גם את הנימוקים בעד ונגד ההכרזה.

בנוסף לכך הבטחתי לבדוק, ואם אשתכנע שטעיתי או אם מרבית השחקנים המומחים שיגיבו על הפוסט יחשבו שטעיתי, לפרסם זאת בפוסט נוסף.

בפוסטים הקודמים היה חסר פרט חשוב: עם השותפה שלי באותה תחרות איני משחק 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. כך שתשובה של 1NT, שוללת רביעיות בסדרות המייג'ור.

הגיעה העת לסכם.

מי הביע את דעתו
כמעט כל השחקנים שהביעו את דעתם הם שחקנים בדרגות גבוהות. רובם מדרגת רב אמן כסף ומעלה. 

כולם פותחים ביד הזו 1
הפתיחה היצירתית שלי לא פופולרית. כל אלה ששאלתי אותם היו פותחים 1. ממצא לא מפתיע בהתחשב בזה שההכרזה היצירתית שלי אינה מתאימה לשיטת ההכרזה.

מרבית אלה ששאלתי אותם חושבים שפתיחה של 1 אינה טובה 

הנימוקים העיקריים:

1. אין מה לפחד לשחק 1NT. ההסתברות שלשותף יהיה אורך בסדרת ה-§ גבוהה ויכול להיות לו עוצר בסדרה.

2. קיים חשש שנגיע לחוזה ב-♠ בהתאמה של 4-3. 

3. הצורך לחתוך § בקלפים גבוהים מחליש אותי. בחוזה ב-  אחתוך בקלפים נמוכים. 

4. אפשר לפספס התאמה של 5-3 ב-

יש כאלה החושבים שפתיחה של 1 סבירה

אלה שחשבו שהיא סבירה אמרו שזה מותנה בכך שאני יודע לשחק חוזה ב- בהתאמה של 4-3.

אחד חשב שלו הייתי השחקן השלישי אחרי שתי הכרזות Pass זו הכרזה סבירה.

השורה התחתונה
אני טעיתי. השחקן הטוב ממני צדק. לא מספיק להודות בטעות. טעות מועילה כשלומדים ממנה. זה בדיוק מה שאני חוזר ומסביר לתלמידים שלי. כלל שחל עליהם חל גם עלי. 

אמי"ל (אני מה יוצא לי מזה)
הכותרת של פסקה זו היא שאלה שפעמים רבות קוראים שואלים את עצמם. בפסקה זו אנסה להסביר מה יוצא לקורא מקריאת פוסט זה. נדמה לי שלא מעט קוראים עושים טעויות אחרות מאותן הסיבות, שאני טעיתי ביד זו. אם יבינו את הסיבות לטעות שלי ביד זו, אולי יימנעו מטעויות הנובעות מאותן סיבות.

 שתי סיבות עיקריות לטעות שלי:

1. ייחסתי חשיבות רבה מדי לחוזק הקלפים בסדרה בהשוואה למספר הקלפים.
לטעמי זו הסיבה החשובה פחות. מקרה זה הוא מקרה קיצוני של חוזק בסדרה אחת וחולשה באחרת, שאפילו חלק מהנשאלים אינם רואים בהכרזה היצירתית שלי טעות. שחקנים רבים מבצעים את הטעות הזו גם במקרים פחות קיצוניים. 

2. פחדתי מחלוקה לא ידידותית בסדרת ה-§
פחד הוא מדריך רע לקבלת החלטות בכלל ובברידג' בפרט. חשוב לשמור על איזון בין ראיית הסיכונים ולכן לא להכריז גבוה מדי לבין פחד המונע הכרזה נכונה. 
אני נתקל לא מעט בשחקני תחרויות שלא מכריזים בגלל פחד מתסריט פסימי. השאלה היא: מה ההסתברות של התסריט הזה? אם היא נמוכה, כדאי להכריז. אם היא גבוהה הימנעו מהכרזה. 

שימו לב שלו הייתי מחזיק בנוסף ל-§ הבודד גם את ה-2§ ו-   אחד פחות, הייתי מכריז בוודאות 1.
האם ה-§ הנוסף מגן עלי מפני הפסד לקיחות רבות ב-§לא ממש. הוא מקטין במעט את ההסתברות לאורך בסדרה אצל היריבים (וגם אצל השותף). 
אבל ה-§ הנוסף מחליש את היד שלי, משום שהוא עלול להפוך את ה-Q לנקודות מבוזבזות.

המסקנה היא שהשינוי בהכרזה שלי בגלל קלף בודד ב-§ נובע מסיבות פסיכולוגיות ולא מסיבות ברידג'יסטיות.

עוד מספר הערות בנושא זה:

1. כתבתי בעבר פוסטים על פחד בברידג'

פחד בברידג': חלק 1: פחד משחקנים חזקים
פחד בברידג': חלק 2: שחקנים מטילי אימה
פחד בברידג': חלק 3: פחד במה

בעקבות הדיון הנוכחי בפוסט זה, אני חושב לכתוב פוסט נוסף על פחד להכריז, שירחיב את הנושא.

2. הסתברויות הן נושא שרבים משחקני הברידג' לא יודעים
ראיתי שחלק גדול משחקני הברידג' לוקים בידע ובהבנה של הסתברויות בברידג'. זו הסיבה שכתבתי לאחרונה ערך בויקיפדיה העברית ששמו הסתברויות בברידג'. 
לא המצאתי שום דבר חדש. כל מה שכתוב בערך מבוסס על מקורות מהימנים שבנו טבלאות להסתברויות בברידג'.

אשמח לכתוב מאמר לירחון המתייחס לכמה מההיבטים המעשיים הפשוטים של הסתברויות.

איך צריך להכריז את היד אחרי תשובה של 1NT?

כמובן לאחר הכרזת הפתיחה הנכונה של 1.

אם אתם לא משחקים 2 על 1 מחייבת למשחק מלא:
הכריזו Pass.  

אם אתם משחקים 2 על 1 מחייבת למשחק מלא:
הכרזת 1NT מחייבת לסיבוב הכרזה אחד. הכריזו 2.

אם אתם משחקי 1NT Semi Forcing היד שלכם מספיק טובה על מנת לא להכריז Pass ולהכריז את אותה הכרזת 2 שציינתי. 

אם אתם משחקים Flannery יש לכם מזל ביד הזו. ההכרזה הראשונה שלכם תיארה את מבנה היד וטווח מוגדר של נקודות (11-15 נקודות). 









יום רביעי, 26 בנובמבר 2014

האם טעיתי בפוסט הקודם?



אף אחד אינו חסין מטעויות.
אתם מוזמנים לקרוא פוסט שלי, בו מתואר כיצד שחקן בקבוצת הברידג' הטובה בכל הזמנים, טעה בגמר אליפות אירופה ובמקום שהוא ושותפו יבצעו Slam, נפל כמה פעמים ב-Slam הלא נכון. 
כותרת הפוסט: פייטרו פורקה מודל לשותפות בברידג'.

גם אני טועה בברידג' ובמקומות אחרים. אני מחויב בגילוי נאות לקוראים. מדובר בפוסט: כיצד תכריזו יד שאינה מתאימה לשיטת ההכרזה? 

מדוע אני חושב שייתכן שאני טועה? שחקן הרבה יותר טוב ממני שיש לו יותר הבנה, יותר ידע ויותר ניסיון ממני, אמר לי שלדעתו אני טועה. אני מכבד את אותו שחקן ואת דעתו ולכן ייתכן שהוא צודק.

מניסיוני בחיים וגם בברידג', לא בכל המקרים שמישהו שיודע יותר ממני חושב שאני טועה, הוא צודק. 

רוצים דוגמה שלא קשורה בברידג' לכך שמישהו שמומחה טעה? קראו את הפוסט:

בפוסט מסופר איך צדקתי ביחס למקור טעות קוד נלווה למערכת הפעלה של מחשבים ומומחי היצרן שכתב את מערכת ההפעלה טעו. 

ולכן אשמח אם עוד שחקנים טובים ממני יביעו את דעתם.

איך צריך קורא להתייחס לפוסט הזה? 
אני רוצה להבהיר, כפי שציינתי בפוסט עצמו, איני ממליץ על אופן ההכרזה שהכרזתי כשיטה. מדובר במצב חריג שבו הכרזתי ביצירתיות, על סמך שיקולים שהסברתי. פוסט זה אינו שיעור ברידג' אלא מתאר הכרזה לא שגרתית, אבל לא בהכרח נכונה.  

מה אתם צריכים לצפות מהבלוג?
אם תקראו את כותרת הבלוג (לא כותרת פוסט בודד) תבינו לבד שבפוסטים אני מנסה לתאר "אירועים ואנשים מרתקים בשולחן הברידג' ומסביב לו". 
הוא אינו בלוג שמטרתו ללמד ברידג'.

כשאני מלמד בקורס ברידג':

1. אני מלמד באופן שיטתי ומסודר.

2. אני יודע מי הם התלמידים ומה רמת המשחק שלהם ומתאים את תוכן השיעורים לרמה שלהם.

3. כל נושא שנלמד מתורגל באמצעות משחק.

4. איני מלמד דברים ששנויים במחלוקת (ואם אין לי ברירה, אני מציין שהם שנויים במחלקות) או דברים שהתלמידים יצטרכו להיגמל מהם בעתיד. 

זה אינו נכון לגבי הבלוג שלי: אני לא יודע מי הם הקוראים ומה רמתם (להפתעתי היו קוראים ברמה גבוהה בהרבה מרמתי, שלא חשבתי שיקראו פוסטים שלי), אני לא כותב באופן שיטתי ואני לא נמנע מלהביע את דעתי בנושאים השנויים במחלוקת. 

כשיש מצבים, שברור לי שדעת מרבית המומחים שונה מדעתי, אני טורח לציין את זה. 

ישנם לא מעט פוסטים שבהם הייתה הכרזה יצירתית או משחק יצירתי או אירוע יוצא דופן. זה עדיין לא אומר שההכרזה או אופן המשחק היו נכונים (גם אם התוצאה הייתה טובה במיוחד). יתרה מזאת בחלק מהמקרים ברור לי שכנראה ההכרזה או המשחק (או שניהם) לא היו מדויקים או לא היו נכונים. 

גם כשזה שגוי, ברידג' הוא משחק מרתק ובלתי צפוי.

הקוראים מוזמנים לא להאמין באופן עיוור לכל מה שאני כותב ונדרש שיקול דעת, לפני שהם מאמצים רעיונות שאני מציג. 

יש גם פוסטים שמהם אפשר ללמוד ומומחים לא יחלקו על מה שכתוב בהם. אני סומך על הקוראים שידעו לעשות את ההבחנה בין פוסטים אלה לפוסטים היצירתיים. 

בחזרה ליד בפוסט הקודם



בפוסט שכותרתו היא: כיצד תכריזו יד שאינה מתאימה לשיטת ההכרזה?  פתחתי ב-1.

ברור שלפי שיטת ההכרזה המקובלת, צריך לפתוח 1 כשיש 5 קלפים ב- וארבעה קלפים ב-♠. כל שחקן היה מעדיף להחליף בין ארבעה מקלפי ה- וארבעה מקלפי ה- בידי ולהשאיר את ה- החמישי ביד. מה לעשות לפעמים צריך לבחור ברע במיעוטו.

החלטתי באופן חד-פעמי לחרוג מהשיטה מהשיקולים הבאים:

1. לאחר תשובה של 1NT של השותף אין לי הכרזה סבירה. הכרזת 2 היא Reverse bid המראה יד הרבה יותר חזקה מהיד שלי. עם קלף יחיד ב- אני חושש שהיריבים יתקיפו בסדרה זו והשותף עם יד חלשה ואני עם קלף בודד לא נוכל למנוע מהם לקחת 4-5 לקיחות בסדרה. גרוע מזה, צריך יהיה למצוא מה לזרוק מהיד שלי בדומם על קלפי ה-  

נימוקים נגד:

א. 1NT יכול להיות הרע במיעוטו. 

ב. לשותף יכולה להיות הגנה ב- או אורך בסדרה. השאלה היא באיזו הסתברות נפסיד 5 לקיחות ב-? לדעתו בהסתברות נמוכה יותר מהמגרעות של ההכרזה הלא שגרתית שלי. 

ג. אם מפחדים להשאיר 1NT, הוא היה שוקל להכריז 2 עם שלושה קלפים בסדרה. אני מאד לא אוהב הכרזה כזו עם שלושה קלפים.

2. סדרת ה- סגורה עם AKQJ

א. מובטחות לי 4 לקיחות בסדרה.

ב. אני מאמין שאם לשותף יש 3 קלפים בסדרה, יש סיכוי להספיק לקחת לקיחה נוספת ביד הקצרה בדומם באמצעות חיתוך . (תלוי בחלוקת הקלפים ב- ובגובה קלף ה- בדומם).  

ג. אם יש לו יד יותר חזקה, אוכל להוציא את כל השליטים ולפתח סדרות שיש בהן כוח. כשאחתוך § אהיה זה ששולט במשחק ויכול לפתח סדרה שיש בה כוח, אם תהיה סדרה כזו.  

טענות הנגד:

א. אני יכול למצוא את עצמי בחוזה ב- עם פחות מדי קלפים בשליט

ב. אצטרך לחתוך באמצעות קלפים גבוהים

ג. אצטרך לחתוך ביד הארוכה 

3. סדרת ה- חלשה במיוחד  
לו לפחות הייתה לי Q או JT. בוודאות הייתי פותח 1. אני חושש מאורך וכוח של יריב בסדרה.

הנימוק הזה כשלעצמו הוא נימוק חלש. קורה לנו לא אחת שאנחנו פותחים לפי השיטה גם עם קלפים נמוכים בסדרה, אבל הוא מצטרף לנימוקים האחרים.

מה צפוי בהמשך?
אם אאסוף מספיק תגובות אעדכן אתכם. אם אשתכנע בוודאות שאני טועה, אעדכן אתכם. גם אם לא אשתכנע בכך, אבל כמעט כל המומחים או כל המומחים יחשבו שאני טועה, אעדכן אתכם.
אחזור שוב: אשמח לשמוע מה דעתכם.



הערת שוליים
כשאני כותב את הפוסט הזה, אני מגלה טעות בפוסט אחר שכותרתו: מדוע אני מלמד רק 2 חלש?  

אל תיבהלו זו לא טעות בתוכן, אלא משהו שחסר. בפוסט תיארתי משמעויות שונות של פתיחת 2. שכחתי משמעות אחת. 

בקונבנציית Flannery המשמעות של פתיחת 2 היא יד עם 11-15 נקודות עם חמישה קלפים ב- וארבעה קלפים ב-. היד המתוארת בפוסט זה ממש "תפורה" לקונבנציה זו.

את הקונבנציה הזו שיחקתי בתחרות אחת עם שחקן שעלה מארה"ב ומשחק שיטות שונות מהמקובלות בארץ. 

כתבתי על השותפות כרקע לפוסט מהסוג שאפשר ללמוד ממנו וכותרתו: Control Value.


יום שלישי, 25 בנובמבר 2014

כיצד תכריזו יד שאינה מתאימה לשיטת ההכרזה?

כל שיטת הכרזה אינה נותנת מענה אופטימלי לכל הידיים. הבעיה הבולטת ביותר בשיטת הכרזה המקובלת בישראל (וברוב המדינות האחרות) היא: מה עושה פותח שיש לו 15-16 נקודות ושותפו ענה לו בגובה 1.
השותף הבטיח לפחות 6 נקודות, אבל הגבול העליון יכול להיות הרבה מעל לפתיחה מינימלית (12 נקודות). 

בדיון להלן אתעלם מידיים חלוקתיות.
כשיש לפותח 12-14 נקודות הוא יודע מה לעשות: להכריז בגובה הנמוך ביותר האפשרי. הוא לא היה רוצה לשחק בגובה 2 או יותר כשמולו יושב שותף עם 6 נקודות או אפילו 8 נקודות. הכדור עובר לשותף. אם יש לו יד חזקה הוא יראה זאת בהכרזה השנייה שלו. 

גם כשיש לו 17 נקודות או יותר הוא יודע מה לעשות: להראות את החוזק של ידו ולפחות להזמין את השותף למשחק מלא. מספיק שלשותף יש 8 נקודות או אפילו 7 נקודות "יפות" וקרוב לוודאי שאפשר להכריז ולבצע משחק מלא.

אבל מה עושים עם 15-16 נקודות? 
השותף יכול להיות עם 6-7 נקודות ואז רוצים לשחק בגובה הנמוך ביותר האפשרי. אבל אם הוא עם 10 נקודות או 9 נקודות "יפות" גם עם 15 נקודות היינו רוצים להכריז משחק מלא. 

השיטה אינה מאפשרת לנו לתאר בהכרזה השנייה יד עם 15-16 נקודות. אנחנו נאלצים לבחור בין הכרזה חלשה יותר המתארת יד עם פתיחה רגילה ואז אולי להחמיץ משחק מלא לבין הכרזה חזקה יותר, שאולי תגרום לכישלון בביצוע החוזה.

לא רק הקורא הממוצע או המתחיל (הפוסט מסומן בצבעים ירוק וצהוב ומיועד לקוראים כאלה) מתקשה בהכרזת ידיים כאלו. לפעמים גם שחקנים ברמה גבוהה ביותר לא יודעים מה להכריז ועלולים לבחור בהכרזה, שעלולה לגרום לתוצאה לא טובה. 

מה עושים כש-4 קלפים במייג'ור נראים כמו 5?
ביד הבאה באליפות ירושלים לזוגות מעורבים הייתי המחלק במערב.


ארבעת הקלפים ב- נראים כמו חמישה. חמשת הקלפים ב- נראים כמו ארבעה.

מרבית השחקנים וגם אני, לא משחקים בשיטת Four Cards Major שהייתה מקובלת בעבר הרחוק בארה"ב.
על פי השיטה המקובלת, צריך להכריז 1. נאלצתי לחרוג משיטת ההכרזה ופתחתי 1. כמו שהקלפים יושבים תמיד ניתן להגיע לחוזה של 4 ולבצע אותו.

מה תעשו אחרי שתפתחו והשותפה תכריז 1NT?
שימו לב שאין לכם עכשיו אפשרות להכריז 2. זוהי הכרזת Reverse bid, המתארת יד של לפחות 17-18 נקודות. 

כנראה שהשותפה שלכם לא ממש תהנה לשחק 1NT, כשהיריבים זוכים מיד ב 4-5 לקיחות ב-. ניקח דוגמה קיצונית שהיא הכריזה 1NT עם היד הבאה:

xxx

QJ

Jxxx

Q67 

היריב בדרום הוביל ב-T כשיש לו 5 קלפים בסדרה כולל ה-A וה-J. הובלה ב-T המבטיחה לרוב שני קלפים מעליו נקראת Journalist. בחלק מהמקרים היא מבטיחה תמונה ו-9. במקרה זה צפון מחזיק ב-9 והוא יודע שלשותפו 2 תמונות. הוא זוכה ב-K וממשיך ב-9. כשההגנה תזכה בחמש לקיחות בסדרה היא תצטרך למצוא איזה 4 קלפים לזרוק מהדומם. 

ההגנה תזכה ב:
5 לקיחות ב-
2 לקיחות ב-AK בכל אחת מהסדרות האדומות ואם ה-T אינו קלף ביד עם שני קלפים בלבד בסדרה תזכה גם בו. 

במקרה הטוב (מבחינת הכרוז) ההגנה תזכה ב-9 לקיחות לפחות. ההסתברות שתזכה ב-10 לקיחות גבוהה.

מה היה קורה לו הייתם פותחים 1?
השותף שחושב שיש לכם 5 קלפים ומכריז 2 עם אותה יד מינימלית שתוארה בפסקה הקודמת. אתם חותכים את ה- השני ומשחקים מיד ♥ היריב זוכה ב-A או ב-K ואתם חותכים עוד  ומשחקים עוד . אם ה- מתחלקים 3-3 תצליחו לחתוך  אחד בדומם. אם לשחקן שאחרי הדומם 4 קלפים ב-♥ ייתכן שתצליחו לחתוך מעל היריב שלפניכם (או שהוא ייתן לכם לחתוך). 

אולי תזכו גם בלקיחה נוספת באחת הסדרות האדומות. 
הסיכוי שלכם לא לפול יותר מ-3 פעמים גבוה. 

מה מכריזים אם השותפה מכריזה 1NT אחרי שפותחים 1?  
אפשר להכריז 2. הכרזת סדרה נמוכה יותר מהסדרה שהוכרזה בהכרזה הראשונה אינה Reverse bid. השותפה שלכם עשויה לתת לכם לשחק 2 בהתאמה של 5-3 בסדרה, כשהיא חושבת שאתם מחזיקים רק 4 קלפים בסדרה.

עם 2 קלפים בכל אחת מסדרות המייג'ור היא תכריז 2. ההתאמה היא 4-2. 
לא בדיוק אופטימלי, אבל כשהארבעה נראים כמו חמישה זה כנראה לא יהיה גרוע כמו לשחק 1NT. 




יום שבת, 22 בנובמבר 2014

ברידג' בויקיפדיה - חלק 2: ערכים על שחקני ברידג'


הפוסט הקודם: ברידג' בויקיפדיה העברית סיפר על הכתיבה שלי על ברידג' בויקיפדיה העברית. כתבתי על האופן בו התחלתי בכלל לכתוב בויקיפדיה, מה מצאתי בנושא ברידג' כשהתחלתי לכתוב ערכים והזכרתי באופן כללי את הנושאים בתחום הברידג' עליהם כתבתי ערכים. 
בפוסט זה אעסוק בשחקני הברידג' עליהם כתבתי. אוסיף גם מחשבות על מי לכתוב בעתיד.


מקור: ויקיפדיה
מקור: ויקיפדיה

מקור: ויקיפדיה
מקור: ויקיפדיה

מקור: ויקיפדיה


מקור: ויקיפדיה











האם אתם מזהים את האנשים שבתמונות? בתמונה שבה יש מספר אנשים, השאלה היא האם אתם מזהים את הרביעי משמאל?

רובכם בוודאי זיהיתם את האיש שבתמונה התחתונה מימין. אני מאד מקווה שזיהיתם את מי שמופיע בתמונה התחתונה משמאל. יכול להיות שהוא שחקן הברידג' הטוב ביותר בכל הזמנים. קראו לו ג'ורג'ו בלאדונה.

מה משותף בין כל האנשים בתמונות? כולם היו או עדיין שחקני ברידג' ברמה הגבוהה ביותר.
יש ביניהם עוד דבר משותף: כתבתי עליהם ערך בויקיפדיה העברית

זה לא ב-100% מדויק על אירינה לויטינה הגברת בתמונה העליונה משמאל כתבו ערך לפני. הערך עסק בעיסוקה בשחמט. היא הייתה שותפה לזכיות של נבחרת ברית המועצות באולימפיאדות ודורגה בין השחמטאיות הראשונות בעולם. 

אני הוספתי את המידע על קריירת הברידג' שלה. הישגיה בברידג' כללו זכייה באליפות העולם עם נבחרת ארה"ב לנשים ובאליפות העולם לזוגות נשים.

אם לא זיהיתם את האיש המרתק שבתמונה העליונה מימין, לא אספר לכם מיהו. חכו עד שאכתוב עליו מאמר בירחון הברידג' הישראלי או פוסט בבלוג.

הרביעי משמאל בתמונה שמתחתיו הוא פאול שטרן. בתמונה משמאל לתמונתו נמצא אחד מגדולי התאורטיקנים בברידג': טרנס ריס.

מדוע לא מופיעות תמונות של אחרים עליהם כתבתי ערכים?
כתבתי על לא מעט שחקני ברידג' אחרים. הסיבה שאין תמונה שלהם בערך שכתבתי, היא שבויקיפדיה מקפידים על זכויות יוצרים לתמונות. ברוב המקרים איני רשאי לפרסם תמונה שיש למישהו זכויות יוצרים עליה והוא לא נתן את הסכמתו לפרסומה.

שחקנים ישראלים
מיד אחרי שתיקנתי כמה מהטעויות בערך שמצאתי על אלופת העולם היהודייה ריקסי מרקוס, החלטתי לכתוב ערכים על השחקנים הישראליים שיש עליהם ערך בויקיפדיה האנגלית. מצאתי שניים כאלה: אלדד גינוסר (בתמונה התחתונה מימין) ומחבר בעיות הברידג' האגדי פאול לוקאץי ז"ל. כתבתי על שניהם ערכים ועל לוקאץ' כתבתי גם מאמר בירחון הברידג' הישראלי.

כשכותבים ערכים בויקיפדיה חייבים להסתמך על מקורות כתובים. המקור המידי הראשון על אלדד היה ספר דק שכתב ורכשתי. שם הספר: 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. 
למי שמעוניין לאמץ שיטת הכרזה מתקדמת זו, אני בהחלט ממליץ לקרוא את הספר. על שניהם מצאתי גם מקורות אינטרנטיים נוספים.

הרבה יותר מאוחר כתבתי ערך על שחקנית ישראלית, שהיגרה לארה"ב: מיגרי צור-קמפינלה. היא התפרסמה כשלא רצו להתיר לה להיכנס לבאלי כחברת נבחרת הנשים של ארה"ב, בגלל דרכונה הישראלי. לבסוף נכנסה וזכתה עם חברותיה לקבוצה באליפות העולם. כתבתי עליה משום ששחקן ברידג' בשם לוי שטרן, כתב עליה פוסט קצר בקבוצת ה-facebool של ההתאגדות הישראלית לברידג'. לפוסט צירף קישור למאמר עליה. זמינות מידית של מקור (המאמר) הייתה ה-Trigger לכתיבת הערך (כמובן נוספו עוד מקורות).

שחקנים זרים
בנוסף לבאלדונה כתבתי ערכים גם על חבריו לקבוצה הכחולה הנחשבת לטובה בכל הזמנים: בניטו גארוצו ופייטרו פורקה.
כתבתי גם על גאייר הלגמו שיש החושבים שהוא השחקן החי הטוב בעולם, זיא מחמוד הפקיסטני שהתאזרח בארה"ב ואדגר קפלן. קפלן תרם בכל  האספקטים של משחק הברידג': תיאוריה, חוקי המשחק והישגים גבוהים במשחק עצמו.  

ערכים בויקיפדיה הישראלית על שחמטאים ועל שחקני ברידג'
באופן מקרי גם תרמתי את כל החלק העוסק בברידג' בערך העוסק בשחקן ישראלי נוסף: רם סופר
רם כתב חוברת ניתוחים של תחרות סימולטנית ארצית בברידג'. חלקתי על אחד ממהלכי ההכרזה שהציע וכתבתי את הפוסט: להרוויח ללא מאמץ בידיים של All Pass. במהלך כתיבת הפוסט מצאתי שיש עליו ערך בויקיפדיה העברית. 

כבעל הדרגה הבינלאומית הגבוהה ביותר בשחמט, אין ספק שהוא ראוי שייכתב עליו ערך. יש גם שחמטאים טובים ממנו, המשחקים בנבחרת ישראל. קרוב לוודאי שגם על כל אחד מהם יש ערך. 

בויקיפדיה העברית יש הרבה ערכים על שחמטאים בכלל ושחמטאים ישראלים ויהודיים בפרט. 
למרות עברי כשחמטאי ברמה גבוהה בצעירותי, לא שמעתי על חלק מהשחמטאים היהודיים שעליהם יש ערכים.

תוסיפו עוד כמה ערכים על 3 שחקני ברידג' ישראליים שלא אני כתבתי (חנה שזיפי, אילן שזיפי ושמואל פרידמן) וזה כל מה שיש על שחקני ברידג'. 
אגב גם שמואל פרידמן היה שחמטאי. שיחקנו באותן אליפויות ישראל לנוער. הכרתי אותו והיכרתי גם מנהל מועדון שחמט בשם שמואל פרידמן (דוגו) ז"ל. דוגו ז"ל היה מבוגר בכמה עשרות שנים מפרידמן. הרשיתי לעצמי למחוק מהערך על שמואל פרידמן מידע על דוגו ז"ל, שהשתרבב בטעות לערך.  

השורה התחתונה היא שאין כמעט ערכים בויקיפדיה העברית על שחקני ברידג' ישראליים. זאת למרות שיש לא מעט שחקנים שזכו להישגים מרשימים, כמו: אליפות עולם, אליפות עולם לצעירים ואליפות אירופה.  

מה אני מוכן לתרום על מנת להגדיל את מספר הערכים על שחקני ברידג' ישראליים?
היות שממילא אני כותב ערכים בויקיפדיה העברית וכותב הרבה גם על ברידג' (בפוסטים הבאים אספר לכם על נושאים אחרים בברידג' עליהם כתבתי) אני מוכן ורוצה לכתוב ערכים על שחקני ברידג' ישראליים. על מנת שאכתוב בזמני הפנוי על שחקן או שחקנית חיים או שחקן או שחקנים שכבר הלכו לעולמם, נדרשים מספר תנאים.

התנאים הנדרשים

1. הישגים בברידג' ההופכים אותו לראוי שייכתב עליו ערך
הדינמיקה של קהילת הויקיפדיה היא כזו, שאם יש ספק בחשיבותו של הערך, מישהו יכול להעלות את הערך להצבעת מחיקה. התוצאה עלולה להיות בזבוז זמן ומאמץ שלי: כתבתי, ערכתי, תיקנתי ואחרי זה תיפול החלטה שאין חשיבות לערך.

אם לא אהיה משוכנע ב-100% שאותו שחקן או אותה שחקנית ראויים לערך, לא אני אכתוב עליהם.

2. נתוני רקע 
לא תמיד קל למצוא מידע על אדם. מי שיכול לספק נתוני רקע כגון: תאריך לידה, מקום לידה, עיר בה גדל, השכלה, תחום הלימודים ובאיזה מוסדות השכלה, עבודה, מצב אישי (נשוי, מספר ילדים) וכיו"ב, הוא האדם עצמו. 
אם יספק קישורים למקורות כתובים זה יעזור.

3. תמונה שאין עליה זכויות יוצרים למישהו אחר
קרוב לוודאי שאם לא יספק לי תמונה כזו לא אמצא תמונה ללא זכויות יוצרים.

4. מידע על הישגים בברידג'
סביר להניח שלחלק מהמידע מסוג זה אגיע בכוחות עצמי. מידע ובעיקר צירוף של קישורים למקורות למידע יעזור לי 

בקשה קטנה
כדי שגם לי יצא מזה משהו, אשמח אם מי שיפנה אלי, יצרף גם יד אחת שבה הוא גאה במיוחד. אפשר גם באמצעות קישור למקום בו היא התפרסמה, אם התפרסמה.

אם יהיו לי מספיק ידיים כאלה, ייתכן שאציע לכתוב מדור בירחון הברידג' הישראלי העוסק בשחקנים ישראלים בולטים. 

מי שראוי לערך ורוצה לפנות  
מוזמן לפנות אלי באמצעות דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com   

     







Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...