אז מה אם שיטת הניקוד היא IMP ?

 

הייתי שחקן מתחיל שיודע ומבין מעט מאוד. לא הבנתי לעומק את משמעויות ההבדל בין משחק בשיטת חישוב של Match Points לשיטת חישוב של IMP. 

שמעתי משחקני מועדון ממוצעים, שחלקם היו באותו זמן שחקנים טובים ממני, שב-"IMP מכריזים משחק מלא".  

כשהגעתי לשחק בסיבוב האחרון של תחרות ברומטר,  בשיטת חישוב IMP, נגד זוג שהיה במקום השני, שבו מקבלים פרס, עצרתי בחוזה של ♥3. 

בהבנתי המוגבלת, חשבתי שההסתברות לביצוע חוזה של ♥4 נמוכה. 

כ-70% מהמשתתפים היו בחוזה של ♥4. זה עלה לזוג ששיחק נגדי באובדן הפרס הכספי. 

למדתי שב-IMP מכריזים משחק מלא כשההסתברות לביצועו היא 50%, אולי אפילו קצת פחות מ-50%, אבל לא כשהיא הרבה פחות מ-50%. 

 

זיא וגולד ב-Vanderbuilt בשנת 2022 

 

נזכרתי בסיפור לעיל כשצפיתי שלשום (16.3.2022) בתחרות Vanderbuilt החזקה המתקיימת בארצות הברית. שיטת החישוב היא IMP.

זו היד שצפיתי בה במסגרת תחרות קבוצות:

הכרוז זיא מחמוד ביצע את החוזה עם לקיחה עודפת. 

הוא שיחק מהדומם החזק, קלף קטן בסדרת השליט וכשה-A♣ לא הופיע ממזרח שיחק את ה-K♣. הוא שיחק ♣ מידו. בחלוקה של 2-2 של קלפי השליט של המגנים ה-Q♣ נפלה על ה-A♣. 

בשולחן השני

לא ראיתי את מהלך ההכרזה והמשחק בשולחן השני, אבל ראיתי את התוצאה על המסך של זיא וגולד (הזוג השני סיים לשחק את היד לפניהם). 

הכרוז נפל פעמיים בחוזה של ♣6. גולד ידע לעצור. שותפו של הכרוז בשולחן השני לא ידע. 

אולי היה זה גם השחקן בדרום שלא ידע לעצור והכריז ♣5 עם ידו החלשה? 

הקבוצה של זיא וגולד הרוויחה 8 אימפים על היד הזו.

 

לטובת מי פועלת הפסיכולוגיה של משחק נגד השחקנים הטובים ביותר?

שחקנים מכריזים ומשחקים באופן שונה כשהם משחקים נגד השחקנים הטובים ביותר. ההנחה היא ששחקנים ברמות הגבוהות ביותר אינם טועים. מייחסים להם הכרזות נכונות ומשחק מדויק.
כפי שלמדתם מפוסטים קודמים, למשל: שלוש פעמים ♣6, ההנחה הזאת אינה מדויקת: גם שחקנים ברמות הגבוהות ביותר טועים. 

כיצד זה משפיע?

לפעמים ההתייחסות השונה לשחקן צמרת פועלת לרעה ולפעמים לטובה. 
לפעמים דווקא התייחסות אליו כאל שחקן רגיל, בתוספת כבוד והערכה, היא זו שתביא לתוצאה טובה.
באופן אישי, אני דוגל בהתייחסות האחרונה.

אני כשחקן מתחיל מול אלוף עולם

מתיו גרנווטר היה אלוף עולם לזוגות מעורבים. כשהייתי אמן ארד שיחקתי נגדו בתחרות ברומטר, אחרי שכבר זכה באליפות העולם. ביד השלישית ששיחקתי נגדו התקבצו סביב השולחן שלנו כמעט כל משתתפי התחרות. 

ממש לא התרגשתי. רק כיבדתי אותו וחשבתי שהוא יעניש אותי על כל טעות. מצאתי באופן לוגי, ביד עם 4 נקודות, את ה-Killing Lead. אלוף העולם נכשל בביצוע חוזה שהיו אחרים שביצעו. לפרטים קראו: פחד בברידג': חלק 3 פחד במה. 

תוכלו לראות בפוסט הזה גם מקרים של שחקנים שמתרגשים ומפוחדים כשהם משחקים עם אלוף עולם או נגד אלוף עולם. באחד המקרים המוזכרים בפוסט שחקן מהשורה ששיחק בתחרות להתרמה למטרה חברתית, תרם מספיק על מנת לשחק עם זיא מחמוד. הוא מתאר כמה הוא התרגש ונלחץ ומספר כיצד אחרי התחרות הזו החליט לפרוש מברידג'.

זיא מחמוד וה-Partner Double

זיא מחמוד, שמוזכר בפסקה הקודמת, הוא שחקן יצירתי שזכה בכמה אליפויות עולם, זיא מנסה לנצל את ההתייחסות הפסיכולוגית השונה לשחקן בצמרת העולמית לטובתו. מדובר ב-Double מעניש כשלמעשה אין לו יכולת להעניש. הוא בונה על זה שאו שהיריבים יברחו מהחוזה משום שהם מאמינים לו או שלשותף יש יד היכולה להעניש. מהמקרה השני נגזר שמו של ה-Double.
לפרטים קראו: זיא מחמוד: The Partner Double - נגד השותף בעתיד.

בחזרה לאלוף העולם מתיו גרנווטר

לפני מספר ימים קיבלתי במתנה ספר ישן משנת 1993. שם הספר: Tops and Bottoms.
מתיו גרנווטר כתב את הספר ביחד עם אשתו פמלה. 
זהו ספר ייחודי בתוכנו. בני הזוג גרנווטר פנו לכמה מטובי השחקנים בעולם וביקשו מכל אחד מהם שתי ידיים ששיחק והן מעניינות במיוחד. 

הם קיבלו ידיים עם משחק מעולה שהסתיימו בתוצאות טובות במיוחד לשולח ולשותפו.
הם קיבלו גם ידיים שהסתיימו בקטסטרופה לזוג שחקנים מהטובים בעולם.

בני הזוג גרנווטר בחרו 52 ידיים שהביאו בספר. לאחר התיאור של מה שקרה הוסיף כל אחד מהמחברים את הניתוח שלו.
אני בהחלט ממליץ לקרוא את הספר המרתק הזה. בינתיים עברתי על 3 ידיים.

את היד השלישית שיחק Ralph Cohen בשנת 1964 באופן יצירתי במיוחד. 
הוא היה הכרוז בחוזה של ♥4 בהתאמה של 4-3. המפתח לביצוע החוזה היה חיתוך ב-A♥ ביד הארוכה כשהוא יכול לחתוך גם ב-4♥. הוא הניח, על פי המכרז, שה-Q♥ לא תשב בעקיפה ונתן לה לזכות בלקיחה. היד הנהדרת הזו אינה קשורה לנושא פוסט זה.

זה שהרוויח: Alan Sontang

היד הזו, מה-Bermuda Bowl בשנת 1983 במפגש בין שתי נבחרות ארה"ב, היא הוכחה שגם שחקנים מהטובים בעולם טועים. 
Sontang טעה כשהגיע לסלאם של ♥6 בלי להשתמש בשאלות על קלפי מפתח.

הסיבה לטעות: הוא ישב עם AQ♠ ופחד שה-K♠ ישב אחריו ויפיל את החוזה. לכן הכריז בהכרזה השנייה ♥6 על מנת שהוא יהיה הכרוז ולא השותף.
Jef Meckstroth הוביל כשהוא מחזיק בשני קלפי A. הוא משך את ה-A♥ אבל לא המשיך ב-A♣, שהיה זוכה בלקיחה להפלת החוזה. 
הסיבה לכך שלא המשיך ב-A♣ היא שהוא הניח, ששחקן ברמה גבוהה כזו לא יכריז סלאם עם שני קלפי A בלבד כשאין לו void באחת הסדרות. כשברור לגמרי שאין void בסדרת השליט ה-void מוכרח להיות ב-♣.  

זה שהפסיד: Charles Goren

צ'רלס גורן  (1901-1991) היה שלקן ברידג' אמריקאי מוכר בישראל. לפני שהתחלתי לשחק ברידג' למדו להכריז מספר שהוא כתב ותורגם לעברית. אז היו פותחים עם 13 נקודות לפחות ולא עם 12 נקודות לפחות כמו שפותחים היום. 

בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת נחשב גורן בטעות לשחקן הטוב ביותר בארצות הברית. היה שחקן אחד טוב ממנו. קראו לו: Oswald Jacoby. ג'קובי התגייס לצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה ולכן כמעט שלא שיחק ברידג'.

גם את שמו של Jacoby מכירים בזכות שתי קונבנציות נפוצות שהגה: טרנספר ו Jacoby 2NT.

גם גורן שיחק בחוזה של ♥6 באחת התחרויות. הוא ביצע את החוזה וקיבל את התוצאה הכי גרועה. 

גם במקרה זה כיכב ה-A♣. נגד כל יתר השחקנים הובילו ב-A♣. הכרוז חתך. הוציא שליטים ועל ה-K♣ וה-Q♣ בדומם זרק שני קלפים בסדרות אחרות. כולם ביצעו את החוזה עם לקיחה עודפת.

המגן ששיחק נגד גורן חשש שכששחקן ברמה כל כך גבוהה הכריז ♥6, כנראה יש לו void מול ה-A שהוא מחזיק, ולכן הוביל בקלף בסדרה אחרת.  

הערת שוליים

מתיו גרנווטר הוא יהודי, שגם התגורר בארץ ואולי גם מתגורר עכשיו בארץ, סיפרו לי שמתיו גרנוווטר רשום גם בהתאגדות הישראלית לברידג'. 
הוא רשום כשחקן בדרגה נמוכה משום שבחישוב נקודות לדרגות בארץ לא מביאים בחשבון שצברו בחו"ל שלא כשחקנים ישראליים. 
נדמה לי שלגבי מי שזכה באליפות עולם צריך לנהוג אחרת: או להחליט שהוא מקבל דרגה התחלתית מסוימת ללא קשר לנקודות או לספור נקודות בינלאומיות שקיבל בתחרויות ששיחק בחו"ל. 

מהביוליטין של מונאקו: כיצד תכריזו?

בפוסט קודם הבאתי יד מתוך תחרות הקבוצות החזקה של משחקי החורף האירופיים במונאקו.

בפוסט זה אביא חידת הכרזה שפורסמה בביוליטין היומי החמישי של התחרות.

בביוליטין השישי ענו על החידה הזו כמה שחקנים מומחים ברמה גבוהה מאד. 

לא הייתה אחידות דעים ביניהם. לפני שאתם קוראים את הניתוח שלי, תנסו לחשוב לבד כיצד אתם הייתם מכריזים?

להלן מהלך ההכרזה והיד שאתם מחזיקים:
 

      

ניתוח ההכרזה עד ההכרזה השנייה שלכם

קונבנציית Leaping Michaels מראה יד חזקה של 5-5 לפחות בסדרה המוכרזת ובסדרת המייג'ור שלא הוכרזה על ידי היריב. הפותח ב-Weak two הראה 6-10 נקודות ושישייה בסדרת ה-♠. לכם יש 19 נקודות. במקרה הטוב ביותר לשותף שלכם 15 נקודות. זה דורש שלשותפו של הפותח לא יהיו נקודות ולפותח 6 נקודות.
בכל תסריט אחר לשותף שלכם פחות מ-15 נקודות. זה מעורר את החשד שלשותף שלכם אין 5-5 ב-♥ וב-♣. יש לו כנראה יד חלוקתית של 6-5 או אפילו 6-6 או 7-5.
יש הסכמה בין המומחים על הכרזת ♦4 טבעית שלכם ועל הכרזת ♥4 של השותף. 
הכרזת ♦4 היא הכרזה מחיבת. לא סביר שהשותף שלכם מדמיין שיש לכם יד עם 19 נקודות. הוא בוודאי מניח שיש לכם פחות נקודות.
האם הוא עלול לעצור בגובה נמוך מדי גם בגלל שתיאר יד יותר חזקה מבחינת נקודות  ממה שיש לו? יתכן. ככל שהרמה של השותף גבוהה יותר, פחות סביר שהוא ייתן משקל גבוה למספר הנקודות ולכן פחות סביר שייעצר בגובה נמוך מדי.

מכאן ואילך חלוקים המומחים בדעתם לגבי ההכרזה. יתכן שמשמעות הכרזה של מומחה מושפעת מהסיכומים שלו עם שותפו. 

מה תכריזו?

♣5
זוהי ההכרזה בה בחר זיא מחמוד. ההסבר שלו: "אני לא ממש אוהב את היד שלי". 
אני דווקא אוהב את היד. ההכרזה לא ממש נראית לי הכרזה המתארת את הכוח של היד. השותף עלול להכריז Pass. עלולים להחמיץ סלאם ואולי אפילו סלאם גדול, אם לשותף יש void ב-♠.


♦5  
זוהי ההכרזה שמציע שחקן נבחרת איטליה Norberto Bocchi. 
ההסבר שלו להכרזה: "התאמה ב-♣ ואין Control ב -♠".
הוא כנראה אוהב את היד יותר מזיא. זה לא יגמר בפחות מסלאם קטן ב-♣.
האם מחמיצים סלאם ב-♥ אחרי הכרזה כזו? לא, אם משמעות הכרזת ♥5 היא שישייה ב-♥. 

♥5
שני מומחים תמכו בהכרזה הזו.
Lorenzo Lauria, שנים רבות שחקנה של נבחרת איטליה והיום מתאזרח במונאקו ו-Dano De Falco. גם דה-פלקו שיחק בנבחרת איטליה. הוא הספיק לזכות באליפויות עולם כשחקנה של הקבוצה הכחולה, נבחרת איטליה האגדית של שנות ה-50 עד ה-70 של המאה הקודמת.
שניהם נתנו הסבר זהה להכרזה זו: "אין לי Control ב-♠". 
החיסרון של הכרזה זו היא הסתרת ההתאמה ב-♣. 
יכול להיות שמחמיצים חוזה של ♣7. במקום זה משחקים בחוזה של ♥6.
יכול להיות שמחמיצים חוזה של ♣6. במקום זה משחקים בחוזה של ♥5.
שימו לב לכך ששיטת ההכרזה היא IMP. ההבדל בין סלאם קטן בסדרת מייג'ור לסלאם קטן בסדרת מיינור אינו גדול.
גם ההבדל בין סלאם גדול בסדרות שונות אינו גדול.

5NT  
זוהי ההכרזה שמציע שחקנה של נבחרת שוודיה Frederic Wrang. ההסבר שלו: "Pick a Slam". 
גם הוא, כמו יתר המומחים, אופטימי יותר מזיא מחמוד. 
הכרזת Pick a Slam קלאסית מאפשרת גם הכרזת 6NT. 
האם היא מתאימה גם כאן? 
לדעתי לא. אמנם לשותף יכול להיות K♠, כקלף יחיד בסדרה ולכאורה יש עוצרים בכל הסדרות.

הבעיות הן:

1. ההסתברות לכך נמוכה לאחר הכרזת Leaping Michaels של השותף כשלכם יש 19 נקודות.

2. אם ליריב רק AJ♠, אז כנראה יש לו נקודות גם לפחות באחת מהסדרות של השותף.

3. האם בשיטת חישוב של IMP שווה בכלל לקחת סיכון כזה?

איך נכון להכריז?
אין לי תשובה לשאלה הזו. כשלחמישה מומחים מצמרת הברידג' העולמי יש ארבע דעות שונות, מי אני שאחליט מי צודק?

אני לא בטוח מה אני הייתי מכריז במקומם. קרוב לוודאי שהייתי חושב שיש סלאם, כפי שחשבו ארבעה מתוך חמשת המומחים.

היד הזו ממחישה לנו את מידת חוסר הוודאות הגדולה בחלק מהמקרים בהם מקבלים החלטות בהכרזות בברידג'.
זה נכון לא רק לברידג', אלא גם לקבלת החלטות בתנאי אי-וודאות בתחומים אחרים.

זיא- Meckstroth נגד הלגמו-הלנס בתחרות השנייה של European Winter Games במונאקו

עד אתמול (23 בפברואר) התקימה תחרות הקבוצות החזקה European Winter Games במונאקו. השתתפו בתחרות שחקנים רבים מצמרת הברידג' העולמית. זוהי תחרות קבוצות. זכתה בה קבוצת  Mahaffey שניצחה בגמר את קבוצת Team Ventin בתוצאה 90:95. לתוצאות לחצו על הקישור הבא.  

בקבוצה המנצחת שיחקו שני זוגות: האמריקאים זיא מחמוד עם Jeff Meckstroth והזוג הנורווגי Boye Brogland ו-Espen Lindquist.  הנורווגים הם זוג המשחק קבוע ביחד.  Meckstroth משחק לרוב עם שותפו הקבוע אריק רודוול. 
בקבוצה שהפסידה בגמר שיחקו שחקן פורטגזי ושחקן ספרדי ושלושה שחקנים מנבחרת שוודיה.

במוקדמות צפיתי במשחקה של הקבוצה המנצחת נגד הקבוצה הבכירה של מונאקו. 
בקבוצה ממונאקו שיחקו שלושה זוגות: הלגמו-הלנס, אולי הזוג החזק בעולם, צימרמן-מולטון וזוג האיטלקים המתאזרחים החדש לאורה-ורסאצ'ה. לאורה וורסאצ'ה שיחקו שנים רבות בנבחרת איטליה. ללא ספק צימרמן, הספונסר של הקבוצה, ומולטון הם הזוג החלש בקבוצה. 

משום מה, במשחק נגד הקבוצה החזקה שזכתה בתחרות, בקבוצה ממונאקו לא שיחקו באותו מפגש לאורה וורסאצ'ה. אחרי 9 ידיים הובילה קבוצת Mahaffey בתוצאה 0:71. רק ביד העשירית והאחרונה הצליח הלגמו, בעיני רבים השחקן הטוב בעולם, להביא תוצאה חיובית לקבוצתו. התוצאה הסופית: 10:71. 

זיא מחמוד, הפקיסטני לשעבר, הוא אחד מהשחקנים המבריקים והטובים בעולם. על הביוגרפיה המרתקת שלו כבר כתבתי בפוסט אחר. זיא נולד בשנת  1946 בגילו המבוגר הוא כבר עבר את השיא, למרות זאת הפעם שיחק היטב.

ביד הבאה נגד הלגמו והלנס, פתח Meckstroth בצפון בהכרזת ♦1. הלנס הכריז 1NT. ההכרזה מתארת יד מאוזנת עם 15-18 נקודות עם עוצר אחד לפחות ב-♦. זיא עם 9 נקודות בחר להכפיל. לאחר שלוש הכרזות Pass זה היה החוזה הסופי. 

לאחר הובלה ב-♦, הלנס עם יד מינימאלית של 15 נקודות ושני קלפים עם עוצר אחד ב-♦נפל פעמיים במצב פגיע.
בשולחן השני שיחקו הנורווגים במזרח-מערב בחוזה לא מוכפל של ♠2 . 

הכרזת ה-1NT של הלנס היא גבולית עם יד מינימאלית ושני קלפים ב-♦. אפשרות אחרת היא הכרזת Double. 
זהו Takeout Double. לטעמי עם היד של הלנס עדיף להכריז
Double.

לאחר ה-1NT והכפל מדרום, הלגמו במערב אולי צריך למצוא אפשרות לבריחה עם 5 הנקודות שלו. במקרה כזה עליו להראות שיש לו חמישייה ב-♠ על פי שיטת המילוט שהם משחקים. אבל הלגמו אינו יודע האם לשותף שלו יש 15 נקודות (מחייב בריחה) או 18 נקודות (למה לא להשאיר את החוזה המוכפל?).  

איני יודע האם על פי שיטת ההכרזה של הלגמו והלנס יש גם למכריז ה-1NT אפשרות לברוח מהחוזה המוכפל. אם יש לו, הלנס אולי צריך לברוח. הוא אינו יודע האם להלגמו יש 5-6 נקודות או יותר.  

יכול להיות ששניהם חושבים שיתכן שזיא משתמש שוב ב-Partner Double שלו ואז בודאי שלא צריך לברוח. 
הפעם ה-Double של זיא היה מעניש.

The Partner Double שהצליח חלקית

כתבתי כבר לא מעט על הנושא של Double מעניש. למשל: תיאורית גילוי האותות ו-Double מעניש.

שני פוסטים על הנושא הציגו את גישתו של זיא מחמוד, אחד משחקני הברידג' הטובים בעולם. מחמוד, פקיסטני המתגורר בארה"ב, שזכה באליפויות עולם עם נבחרת ארה"ב, הוא דמות מרתקת ליד שולחן הברידג' וגם רחוק משולחן הברידג'.

בשני הפוסטים שכתבתי עליו בנושא Double מעניש מוצגת גישתו הייחודית: הענש גם כשאין לך להעניש, משום שאולי לשותף שלך יש להעניש או שהיריבים יברחו מחוזה טוב יחסית לחוזה פחות מוצלח. 

כותרות הפוסטים:

זיא מחמוד: The Partner Double.

זיא מחמוד The Partner Double - נגד השותף בעתיד.

בליגה הלאומית לזוגות, ניסה השותף שלי להבריח את היריבים מחוזה של 3NT, שהוא חשב שהם יבצעו, לחוזה מוצלח פחות. הוא עשה זאת באמצעות Double, שמזכיר את ה-Partner Double של זיא מחמוד.

הוא הצליח להבריח אותם לחוזה של §4. דווקא חוזה של §5 , שבוצע היה חוזה שכיח. היריב שלנו ביצע חוזה של §4 עם לקיחה עודפת. קיבלנו 53% על היד.

לכאורה הצלחה אבל...  אפשר להפיל בקלות חוזה של 3NT, שהיה מניב לנו תוצאה טובה במיוחד.

עמי זמיר, שחקן נבחרת ישראל הצעירה עד גיל 21, פתח במערב 1NT, שהוסבר כ-14-16 נקודות ויד מאוזנת. אמיר עציון, שותפו הקבוע בנבחרת הצעירה ובכלל, הכריז §2. זוהי קונבנציית סטיימן. מזרח מראה לפחות 8 נקודות ושואל את שותפו האם יש לו ארבעה קלפים באחת או שתיים מסדרות המייג'ור.

התערבתי בהכרזה של ♠3. זמיר הכריז 3NT וניר הכפיל. עציון ברח לחוזה של §4, שהיה החוזה ששוחק.

הכרוז מפסיד רק ♠ אחד ואת ה-A§. החוזה בוצע עם לקיחה עודפת.

מה יכול לדעת צפון לפני שהוא מכריז?
מהלך ההכרזה, מגלה מידע רב על הידיים שמחזיקים השחקנים האחרים.

מערב
מערב פתח והראה יד מאוזנת של 14-16 נקודות. נניח בניתוח שיש לו 16 נקודות.

בהכרזתו השנייה, 3NT, הראה עוצר ב-♠ ושלל רביעייה ב-♥. ברור שעם רביעייה ב-♥, אחרי שהשותף שלו חיפש ארבעה קלפים בסדרת מייג'ור, היה מכריז ♥4 ולא 3NT.

כשיריב מראה שבעה קלפים בסדרת מייג'ור, במקרה זה ♠, ולך יש שלושה קלפים בסדרה לשותף שלך לא יכולים להיות ארבעה קלפים בסדרה.

דרום
שימו לב לכך שכולם פגיעים. דרום לא היה מתערב עם יד חלשה בגובה 3 ומקבל Double מעניש מהשחקן היושב אחריו ומחזיק ביד של 16 נקודות.

ההכרזה של דרום מראה את הדברים הבאים:

1. יש לו שבעה קלפים ב-♠.

2. יש לו שני נכבדים בסדרת ה-♠.
בלי שני נכבדים לפחות לא היה מתערב בגובה 3 במצב פגיע. ה-K♠  נמצא בצפון. מערב שהכריז 3NT מחזיק ב-A♠ או ב-Q♠  או ב-J♠ וב-T♠. במקרה שהנכבד הוא ה-J וה-T, מערב צריך להחזיק בארבעה קלפי ♠ ולשותפו יש void.

3. הוא קצר בסדרת ה-♥ ואין לו כוח בסדרה זו.
דרום חושש שהיריבים ימצאו התאמה בסדרת ה-♥ ויגיעו לחוזה של ♥4. לו היה לו כוח ואורך גם בסדרת ה-♥, לא היה מתערב בהכרזה בשלב זה והיה מנסה להפיל את היריבים בחוזה בסדרת מייג'ור.
צפון מחזיק בחמישה קלפים בסדרת ה-♥, כך ששותפו בוודאות קצר וחלש בסדרה זו. ברור גם שלמערב אין ארבעה קלפים בסדרה ולמזרח יש ארבעה קלפים בסדרה. 

4. יש לו כוח בסדרה צדדית או ביותר מסדרה צדדית אחת.
אחרת הוא היה צפוי להיענש באמצעות Double. ההגנה הייתה עלולה לזכות במספיק לקיחות בסדרת הצדדיות על מנת שזה לא ישתלם לכרוז.
ברור שהסדרה הצדדית הזו היא אחת מסדרות המיינור (או שתיהן). 

המסקנות שצפון יכול להסיק מהמידע

1. בהסתברות גבוהה, תהיה כניסה לידו של דרום בסדרה צדדית ולכן אחרי שצפון מוביל ב-K♠ נגד חוזה של 3NT, הכרוז יזכה רק בלקיחה אחת ב-♠ ואחרי שדרום ייכנס לידו באמצעות סדרה צדדית, יזכה כנראה במספיק לקיחות בסדרת ה-♠ על מנת להפיל את החוזה. 

2. כשהכרוז יתחיל למשוך לקיחות בסדרת מיינור, הוא צריך לנחש שלשותפו כוח במיינור השני. אם יזכה בלקיחה עליו לנסות לשחק קלף מסדרת המיינור שהכרוז לא פיתח.

המסקנה היא שאינו צריך להכפיל חוזה של 3NT, אלא צריך לנסות להפיל אותו.

המציאות
כמו בהרבה מקרים, המציאות אינה מתאימה לגמרי לניתוח ההגיוני. 
הניתוח לגבי סדרות המייג'ור מתאים למציאות.

יש רק טעות קטנה ביחס לסדרות המיינור. דרום מחזיק דווקא ב-A בסדרת המיינור שהיריבים ינסו לפתח, הלא היא סדרת ה-§.  

התוצאה של צפון-דרום רק תהיה טובה יותר, משום שדרום ייכנס מוקדם יותר לידו על מנת לגבות את קלפי ה-♠ הגבוהים ולא יצטרך לזרוק מספר גדול של קלפי ♠ כשיגמרו לו הקלפים בסדרות אחרות.

הערות שוליים

1. אולי עכשיו אתם מבינים טוב יותר, מדוע ה-Partner Double מתאים לשחקן ברמה של זיא מחמוד ולא כל כך מתאים לשחקן מהשורה.  

2. אני מבטיח לכם, שגם לזיא מחמוד יש לפעמים תוצאות גרועות במיוחד, כשהוא משתמש ב-Partner Double.

3. יש עוד הבדל בין זיא לשחקן מהשורה. ההבדל הוא פסיכולוגי: לזיא עשויים להאמין שיש לו מספיק כוח על מנת להכפיל (הוא מכפיל גם במקרים שהכוח אצלו ולא אצל הפרטנר). לשחקן מהשורה עלולים לא להאמין ולהישאר בחוזה מוכפל שיבוצע.

זיא מחמוד: The Partner Double -נגד השותף בעתיד

בפוסט: זיא מחמוד: The Partner Double הסברתי את הגישה הייחודית של זיא מחמוד, מטובי השחקנים בעולם: להכפיל חוזה של היריבים, שלך אין אפשרות להעניש בתקווה שהיריבים יברחו לחוזה פחות נוח. אם לא יברחו, ייתכן שהשותף יכול להעניש. מהאפשרות השנייה נגזר השם: The Partner Double.

באותו פוסט הזכרנו ששותפו בזכייה עם נבחרת המשנה של ארצות הברית באליפות העולם לנבחרות של מדינות, הקרויה: Bermuda Bowl  היה בוב האמן.

ביד הבאה מתחרות בלונדון בשנת 1999, שיחק זיא עם רובסון (כנראה השחקן האנגלי הטוב ביותר כיום), נגד האמן וסולווי (שני שחקנים ברמה גבוהה, שזכו באליפויות עולם).

זיא הכפיל על פי תפיסת ה  Partner Double שלו. זיא (דרום) ורובסון (צפון) היו פגיעים. מזרח-מערב היו במצב לא פגיע.

בשולחנות אחרים היה מהלך הכרזה דומה, למעט ה DBL של דרום.

זיא הכריז Partner Double כאשר הכוח שלו הוא דווקא בסדרות של היריבים. אם שותפו מתייחס ל DBL כ Takeout Double ומכריז ♦3, הוא עלול להפסיד חמש לקיחות: ♣, שני ♦, ♥ ו-♠.

רובסון בחר להפוך את ה DBL למעניש.

ההגנה הייתה קטלנית.

רובסון הוביל ב ♥K שזכה בלקיחה. הוא המשיך ב ♥ נוסף והאמן זכה עם ה A. הוא המשיך ב ♠ היחיד ל Q בדומם. זיא זכה ב A והמשיך ב-♦ ל A של שותפו. הלקיחות הרביעית והחמישית של ההגנה, היו שני ה ♥ הגבוהים. אחרי שמשך אותם, המשיך רובסון ב-♦. האמן זכה בלקיחה וב-♦ נוסף. אבל נאלץ לשחק ♣ מידו. רובסון זכה בלקיחה זולה באמצעות ה 9 ושיחק את ה ¨ הרביעי. הכרוז שחתך עם השליט האחרון, נאלץ לשחק ♣  מתחת ל ♣Q וזיא זכה בשלוש הלקיחות האחרונות. האמן נפל 4 פעמים בחוזה מוכפל וצפון-דרום זכו ב 800 נקודות.