הסרטון השני שלי ב-YOUTUBE

באפריל 2019 פרסמתי פוסט שכותרתו: Min-Max שלא היכרתם. זה היה הניסיון הראשון והלא כל כך מוצלח לייצר סרטון של הרצאה שלי. אחת התלמידות שלי הסריטה את השיעור שהעברתי. הבעיה הייתה טכנית. המגבלות הטכניות של הטלפון החכם שלה לא אפשרו הסרטה של יותר מעשר דקות. ההסרטה נפסקה באמצע השיעור. 

ימי הקורונה מחייבים לימוד מרחוק. תיארתי במספר פוסטים כיצד אני מלמד ברידג' תוך שימוש ב-BBO בשילוב עם כלים אחרים. 

אני כל הזמן לומד. גם את הכלים הטכניים באינטרנט בהם אני משתמש ללימוד ברידג' מרחוק. 

אתמול (30 באפריל 2020) העברתי שיעור בפורמט חדש: רבע שעה שיעור מקוון באמצעות ZOOM. בהמשך השיעור משחק בשולחן לימוד ב-BBO. לאחר המשחק אני מנתח את הידיים ושולח לתלמידים. 

הפורמט החדש

הפורמט החדש דומה יותר לשיעורים פרונטליים שלי. שיעור פרונטלי מתחיל בלימוד תאורטי של נושא חדש. אני משתמש בלוח להדגמה ובשיחה עם התלמידים. 
האידאלי הוא לימוד של כרבע שעה למרות שבגלל שאלות תלמידים בהרבה מקרים אני גולש מעבר לרבע השעה.

אחרי הלימוד התאורטי משחקים. ברוב השיעורים משחקים ידיים שהכנתי על נושא השיעור. ההתנסות במשחק היא מהנה וגם מטמיעה טוב יותר את מה שנאמר בשיעור. 

נושא השיעור: מדוע לא להוביל מתחת ל-A או מתחת ל-K בחוזה עם שליט?

בחרתי להתמקד בטעות חוזרת של התלמידים באותה קבוצה. 
לימדתי אותם כמה פעמים שבחוזה ללא שליט מובילים ברביעי מלמעלה מתחת לקלף נכבד. המטרה היא פיתוח סדרה ארוכה.

לימדתי אותם שבחוזה עם שליט לא מפתחים סדרה ארוכה, למעט במצבים שבהם הכרוז מוציא את כל השליטים של המגנים. המסקנה שהדגשתי: אל תובילו מתחת ל-A או מתחת ל-K. 
הסיבה: יזכו בקלף נמוך מה-K או מה-A ואחר כך יחתכו את ה-A או ה-K שלכם.

למרות שחזרתי על זה מספר פעמים רב תלמידים ממשיכים להתבלבל. בכל ניתוח של ידיים אחרי שיעור ב-BBO אני חוזר על זה ו... עדיין יש תלמידים שממשיכים להוביל רביעי מלמעלה מתחת ל-A או מתחת ל-K בחוזים עם שליט. 

שיעור ה-ZOOM

הניסיון שלי בהוראה באמצעות ZOOM מועט. הניסיון שלי כמשתתף במפגשי ZOOM מעט עשיר יותר. 
במהלך השיעור היו בעיות טכניות. 
כמו שאמרתי אני כל הזמן לומד. השיעורים הבאים יהיו טובים יותר מבחינה טכנית.

האם התוצאה סבירה? אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם באמצעות צפייה בסרטון שהקלטתי במהלך השיעור ב-ZOOM והעלתי ל-YouTube. 

שיעורי ברידג' באינטרנט

בנוסף לקבוצות הקבועות שאני מלמד, אני מלמד ברידג' באינטרנט גם בקבוצות קטנות ללא התחייבות מעבר לשיעור בודד. 
בקבוצה כזו חסר לי עוד משתתף אחד על מנת להתחיל. 

הפורמט:

1. נכנסים לשלוחן לימוד ב-BBO. 
2. משחקים ומקבלים ממני הסברים. כולל מספר קטן של הערות לגבי טעויות מהותיות ו/או דברים יפים במיוחד.
3. לאחר השיעור מקבלים ניתוח כתוב של הידיים ששוחקו.
4. לפעמים אני מצרף גם קישורים למידע על נושא שהתייחסתי אליו בניתוח. 

לפרטים: 
טלפון: 054-4480616
דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

דרך חדשה להפצת ספרי הברידג' שלי

כתבתי שלושה ספרי ברידג' המיועדים למתחילים. 
שלושת הספרים עוסקים בהכרזות. שלושתם מבוססים על אותו עיקרון: פשוט והגיוני. זו הסיבה שמושג זה מופיע גם בשמם.

את הספר השלישי שלי "הכרזות סאלם למתחילים פשוט והגיוני" אני שולח בפורמט של PDF ללא תשלום בגלל משבר הקורונה.
לפרטים: בחינם בגלל המצב: הכרזות סלאם למתחילים פשוט והגיוני. אני ממשיך להפיץ אותו לכל דורש ללא תשלום.

הספר הראשון והשני

הספר הראשון הוא "הכרזות למתחילים פשוט והגיוני".
הספר השני הוא "הכרזות התערבות למתחילים פשוט והגיוני".
קהל היעד העיקרי של שני הספרים האלה הוא תלמידים הלומדים בפעם הראשונה להכריז. 
תלמידים שלי יכולים לבחור לקבל כל שיעור בנפרד באמצעות דוא"ל או לרכוש את הספר. 
בספר יש גם תרגילים ופיתרונות תרגילים וכמה דברים נוספים, כגון הסבר התפיסה על פיה כתבתי את הספר ומילון מונחים. 

עד עכשיו דרך ההפצה הייתה מהכותב לקונה ללא ריחוק חברתי. המעוניין בספר נפגש איתי. שילם עבורו 50 שקלים וקיבל את הספר וקבלה על התשלום.

מכירת ספרים בימי קורונה

נסיבות הריחוק החברתי הקיימות מחייבות דרך אחרת למכירת ספרים. 
אופן המכירה החדש הוא כדלקמן:

1. המכירה היא באמצעות משלוח הספר בדוא"ל בפורמט PDF.
מי שמעוניין לרכוש אותו צריך לפנות אלי באמצעות דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com 

2. מחיר הספר הוזל ל-30 שקלים.
מורים לברידג' שרוכשים אותו במרוכז למספר תלמידים ישלמו 20 שקלים עבור כל העתק.

הסיכון שאני לוקח על עצמי

כמי שעוסק גם בניהול סיכונים אני מבין את הסיכון באופן החדש בו אני מוכר את הספר.

הסיכון העיקרי הוא שיהיו אנשים שיפיצו את הספר לחבריהם ללא אישורי וללא הסכמתי וללא תשלום. 

אמצעי ההגנה שנקטתי אינם עונים על הסיכון באופן מלא. אצטרך לשמור על יושרם של מרבית הקונים. 

 יום עצמאות שמח!!!

האם העתיד הוא בתחרויות ברידג' מקוונות באינטרנט?

המשפט האחרון בפוסט הקודם שלי תחרות סימולטנית ארצית מקוונת ראשונה בישראל עורר הרבה ויכוחים.
המשפט היה: "האם זה ישנה גם את עולם הברידג' לברידג' מרחוק?" 
המשפט התייחס למגבלות ימי קורונה המונעות משחק ליד שולחן ברידג' במועדון ברידג'.
לקריאת הדעות השונות יש להיכנס לדף הפייסבוק של ההתאגדות הישראלית לברידג'. למצוא את הקישור לפוסט ששיתפתי, ואת ההערות שכתבו שחקנים טובים ומנוסים ובעלי ידע רב והיכרות מעמיקה עם עולם הברידג'.

אינני מתכוון להביע באופן מלא את דעתי כאן, משום שתכננתי לעשות את זה במקום אחר. אסתפק בהתייחסות חלקית.

סיווג הדעות בתגובות לפוסט

באופן בסיסי הובעו שלוש דעות עם ניואנסים:

1. עולם הברידג' הולך לכיוון של ברידג' אינטרנטי במקום תחרויות רגילות.

2. אין תחליף למשחק ליד שולחן פיזי ולמפגש עם שחקני ברידג' אחרים.
תחרויות הברידג' יישארו במסגרת שהיו. זה נכון במיוחד לתחרויות ברמה גבוהה

3. המגמה היא לכיוון של יותר תחרויות מקוונות אבל יהיו גם תחרויות רגילות וגם תחרויות מקוונות. המינון ישתנה לטובת תחרויות מקוונות. 

התייחסות שלי לכמה נקודות

שינויים טכנולוגיים בעולם הברידג'

במהלך 15 השנים שאני משחק ברידג' ראיתי כבר שינויים טכנולוגיים. ותיקים ממני יוכלו לספר לכם על שינויים שקרו לפני שידעתי מהו ברידג'. 

להלן כמה שינויים שאני חוויתי:

כשהתחלתי לשחק

1. כשהתחלתי לשחק לא בכל מועדון היה מחשב לרישום תוצאות. המשמעות הייתה כמובן זמן רב בין המשחק לדיווח על התוצאות. 

2. מגבלות טכנולוגיות גם למי שהיה לו מחשב.

א. לא תמיד היה אינטרנט. 

ב. תוכנות חישוב התוצאות בברידג' היו פרימיטיביות
נאמנים עלי דבריו של אילן שזיפי שאמר לי שבישראל הן היו יותר מתקדמות מאשר בארצות אחרות אבל...
בהשוואה למה שראיתי בעולם התוכנה, כמי שעבד בו, תוכנות הברידג' היו פרימיטיביות.

ג. נקודות אמן חושבו בערך אחת לחודשיים. 

ד. חלוקות הידיים נעשו ידנית.
לפעמים באמצעות פתקי ידיים שהוכנו מראש. לפעמים אפילו גם בלי זה. 

אינטרנט

בשלב מאוחר יותר השימוש באינטרנט הפך לתקני. הזמנים של כל התהליכים קוצרו ואת תוצאות התחרויות אפשר היה לראות בדרך כלל זמן קצר אחרי סיומן.

חלוקה אוטומטית של ידיים באמצעות מחשב

תוכנת מחשב בצירוף מכונה ייעודית לחלוקה פיזית של קלפים חסכו את הצורך בפתקי ידיים ובחלוקה ידנית במהלך תחרויות.

ברידג'מט

מכשירי הברידג'מט שהפכו לתקניים שדרו תוצאות למחשבים במהלך התחרויות. שילוב שלהם ביחד עם תוכנה ייעודית במחשב קיצר את הזמנים והקטין את כמות הטעויות בהזנת תוצאות. 

הסקירה הקצרה הזו מראה התפתחויות בכיוון של שילוב מחשוב ואוטומציה אין סיבה להניח שהתהליך הזה ייעצר. צפו לשינויים נוספים בעתיד הלא רחוק.

בתחומים אחרים יש מגמה של מעבר לפעילות מקוונת מרחוק

מדובר בעבודה מהבית, בקניות, בלימודים, בשירותי רפואה ועוד. 
המגמה הזו הואצה בגלל מגבלות הריחוק שהנחית עלינו נגיף הקורונה. 
קראו למשל: קורונה תסריט ריאלי לשנה עד שנה וחצי. 
קשה עד בלתי אפשרי יהיה לחזור בחזרה למצב של לפני הקורונה.

עולם מקביל של ברידג' אינטרנטי

באתרי אינטרנט יש הרבה פעילות ברידג'. באתר ה-BBO, שהוא אתר מוביל, אפשר לשחק במגוון רחב של סוגי תחרויות. אפשר לצפות בתחרויות בכל הרמות, כולל התחרויות החשובות בעולם, המלוות גם בפרשנות בזמן אמת. אפשר להתאמן לקראת תחרויות חשובות ואפשר ללמוד. 

כמו הפעילויות האחרות שצוינו בפסקה הקודמת גם את פעילות הברידג' האינטרנטית האיצה הקורונה. 

ספק האם דווקא בברידג' יהיה ניתן לחזור למצב שהיה לפני הקורונה.

נקודות אמן ב-BBO

אם איני טועה, ה-ACBL האמריקאי מאפשר קבלת נקודות אמן על תחרויות ב-BBO עוד לפני ימי הקורונה. 
לדעתי, התאגדות הברידג' הישראלית צריכה לתת נקודות אמן מקומיות על הישגים בתחרויות ב-BBO. 
צריך לקבוע תנאים הכרחיים, כגון: מספר ידיים מינימלי, גורם מארגן של התחרות, חברות בהתאגדות,  גובה התשלום על השתתפות וכיו"ב. 

נקודות אמן ארציות ונקודות אמן בינלאומיות הן סוגיה מורכבת יותר. 

מגבלות ה-BBO

במצב הטכנולוגי הנוכחי אני נתקל במגבלות ב-BBO שמקשות על תחרויות ברמה גבוהה יחסית.

דוגמאות למגבלות:

1. חוסר אפשרות לכרטיס שיטות הכרזה מלא לזוג המשתתף בתחרות.
לא צריכה להיות בעיה טכנולוגית להעלות כרטיס כזה ולהפוך אותו לזמין ליריבים. 
לא צריכה להיות בעיה טכנולוגית של כרטיסי שיטות הכרזה שונים לאותו שחקן עם שותפים או שותפות שונים/נות. 

2. תהליך שונה של Claim
התהליך במקרה של Claim שונה מהתהליך בתחרות רגילה.  
לדעתי אין מגבלה טכנולוגית המונעת תהליך ממוחשב הדומה או אפילו כמעט זהה לתהליך ליד שולחן הברידג'.

3. תהליכי Ruling במקרה של מחלוקות
עשוי להיפתר אם תהיה אפשרות לשיחה קולית של שחקנים בשולחן ומנהל תחרות.

העתיד של פלטפורמות אינטרנטיות יכלול כנראה כלים טכנולוגיים משופרים.
אני מעריך שתהיה הפרדה ברורה יותר בין תחרויות רשמיות עם כלים מורכבים יותר ומשחקים ותחרויות לא רשמיים להנאה שבהם עשויים להיות כללים וכלים הדומים למצב של היום.

תחרות סימולטנית ארצית מקוונת ראשונה בישראל

היום (24.4.20) נערכה  בפעם הראשונה בישראל תחרות סימולטנית ארצית מקוונת באתר ה-BBO. 
שותפי ואני שיחקנו רע ועשינו תוצאה של כ-51%. 
בתחרות ניצחו אלון יהודה ומילוא עמיר. במקום השני סיימו ארז צדיק ויובל ינר ובמקום השלישי איתן מוניה ומישהו/מישהי ששם המשתמש שלו/ה באתר הוא JETYAN. 
לתוצאות המלאות לחצו כאן.

סימולטנית ארצית

סימולטנית ארצית היא תחרות שמשחקים אותה בו זמנית בכל מועדוני הברידג' בארץ ואת התוצאות משווים מול המשתתפים בכל המועדונים.

בגלל הריחוק החברתי כתוצאה מההתמודדות עם נגיף הקורונה לא ניתן לקיים את התחרות במועדוני ברידג'.

יש הבדלים  גדולים בין תחרות המתקיימת במועדונים לבין תחרות באתר אינטרנט מקוון. על כמה מההבדלים הללו עמדתי בסדרת פוסטים שקהל היעד שלהם הוא תלמידים שלי ושל אחרים ושחקנים שאינם מנוסים במשחק באינטרנט.

מגיעות מחמאות לאיגוד הברידג' הישראלי שעמד בכבוד במטלה המורכבת הזאת.

העולם של הקורונה ואחריה

ימי הקורונה מחייבים שינויים תפיסתיים והתנהגותיים. קרוב לוודאי שחלקם הם בלתי הפיכים. אחד השינויים הבולטים הוא יותר הוא פעילות מרחוק במקום מגע אישי. זה נכון במיוחד לעבודה מהבית במקום ממקום העבודה ולשירותים רפואיים מרחוק בקופות החולים. זה כמובן נכון גם לגבי משלוחים ממסעדות, בתי קפה וסופרמרקטים. 

האם זה ישנה גם את עולם הברידג' לברידג' מרחוק?

Claim גרסת המשחק המקוון

בפוסט הקודם הסברתי מהו Claim בתחרויות ברידג' רגילות. בפוסט זה אעסוק ב-Claim ב-BBO. 

באופן עקרוני Claim בתחרויות ב-BBO זהה ל-Claim בתחרויות ברידג' רגילות. יש גם הבדלים.

הדומה

1. שחקן מזהה מצב בו לדעתו יש וודאות ביחס למספר הלקיחות שהוא יזכה בהן.

2. במקום להמשיך לשחק הוא תובע את הלקיחות שמגיעות לו.

3. היריבים יכולים לקבל את תביעתו או לדחות אותה.

4. אם היריבים מקבלים את התביעה, המשחק מסתיים ונרשמת תוצאה. תוכנת ה-BBO מציגה את היד הבאה. 

5. מספר הלקיחות שאפשר לתבוע נע בין 0 לבין מספר הקלפים שטרם שוחקו.

6. כפי ששחקן חושף את קלפיו כשהוא תובע לקיחות, כך נחשפים קלפיו של תובע לקיחות במשחק באתר ה-BBO.

התהליך הטכני

התהליך הטכני שונה כמובן. בתחרות רגילה התובע אומר בקול שהוא תובע  בתחרות מקוונת ב-BBO הוא לוחץ על כפתור ה-Claim. 

תרשים 1: כפתור ה-Claim

כפתור ה-Claim נמצא בצד שמאל למטה.

תרשים 2: אחרי שלוחצים על כפתור ה-Claim

בתרשים 2 החוזה היה ♣6. אני הייתי הכרוז עם שלושה קלפים בסדרה ביד של 4-3-3-3 עם 18 נקודות. הרביעייה הייתה בסדרת ה-♥. השותף הכריז ♣2. לאחר שהכרזתי 2NT השותף שלי "ירה"
♣6. במצב המתואר בתרשים ניתן לראות ששלושת הקלפים היחידים בסדרת השליט נותרו בדומם. לחצתי על Claim. אחרי שלחצתי על Claim נפתחה לי תיבת שיחה המופיעה בתחתית התרשים בצד שמאל. התיבה מכסה את כפתור ה-Claim. 
כפי שאתם רואים אני יכול לבחור בין 0 לקיחות לבין כל מספר אחר עד 3 לקיחות ועד בכלל. בחרתי ב-3 ולכן הספרה 3 צבועה בצהוב. 
לאחר שלחצתי על Claim בתחתית התיבה, מקבלים הריבים הודעה המבקשת מהם לאשר (Accept) או לדחות (Reject) את התביעה שלי. 
אם אחד מהם לוחץ על Reject או אחד מהם לא מגיב במשך זמן מספיק ארוך, התביעה נדחית והמשחק נמשך. 

השונה 

1. ב-BBO לא מזמינים מנהל תחרות כשאין הסכמה ומישהו דוחה את התביעה. 

2. ב-BBO המשחק נמשך כשנדחית תביעה ואין אפשרות לחייב את התובע לשחק באופן סביר אבל הטוב ביותר ליריבים. 

שחקן יכול לבחור בכל דרך משחק הנראית לו.

3. כאמור קלפיו של התובע גלויים, מה שעשוי להעניק יתרון למגנים במקרה שתביעתו חסרת שחר. 

Claim

נניח שאתם שחקנים מתחילים. הכרזתם ♥4 עם שמונה קלפים בסדרה. זכיתם בחמש לקיחות. היריבים זכו בשתי לקיחות. 

אתם נשארתם עם J8632♥ ו-A♠. תורכם לשחק. שיחקתם את ה-J♥ הוא זכה בלקיחה. אף אחד לא שרת בסדרה (כלומר: שני המגנים לא שיחקו קלף ב-♥ ובדומם ניתן לראות שאין קלפי ♥). 

גם לשחקן מתחיל ברור שהוא יזכה בכל הלקיחות. את הזמן המיותר של משחק אפשר לחסוך באמצעות Claim: תביעת כל הלקיחות. 

איך תובעים לקיחות?

שחקן אומר שהוא יזכה בכל הלקיחות. הוא מניח את הקלפים שלו גלויים על השולחן. 

היריבים יכולים לקבל את התביעה שלו או לדחות אותה. בדוגמה למעלה אין שום סיבה לדחות את התביעה של השחקן המתחיל. לאחר קבלת התביעה, רושמים את התוצאה ועוברים לשחק את היד הבאה. 

בדוגמה רושמים שהוא ביצע את החוזה של ♥4 עם לקיחה עודפת. 

תביעה היא לא בהכרח תביעה של כל הלקיחות

גם הפעם היה שחקן בחוזה של ♥4. שוב הכרוז שזכה בלקיחה נשאר עם  J8632♥ ו-A♠.

ההבדל הוא שהפעם נשאר לאחד היריבים קלף בסדרת השליט. הקלף הוא ה-Q♥.

שחקן ברמה גבוהה זוכר את מספר קלפי ה-♥ שכבר יצאו. הוא יודע שרק קלף אחד בסדרת השליט טרם שוחק והוא יודע שהוא ה-Q♥. 

השחקן הזה יעשה Claim. הוא יגיד שהוא יזכה בחמש מתוך שש הלקיחות שנותרו. 

הוא יניח את קלפיו גלויים.  

הוא גם יסביר: "אני משחק את ה-J♥ אחד מהיריבים יזכה ב-Q♥. מה שהוא לא ישחק אני אזכה ואחרי זה אזכה בכל הלקיחות". 

הדוגמה הזו מראה ששחקן יכול לתבוע גם חלק מהלקיחות ולא את כולן.
אפשר לתבוע מספר קטן של לקיחות ואפשר להגיד שבכל יתר הלקיחות היריבים יזכו.

ויתור על לקיחות (Concede)

נניח שנגד השחקן המתחיל בדוגמה הראשונה משחק שחקן ברמה גבוהה. הוא כבר רואה שכל שש הלקיחות האחרונות הן של השחקן המתחיל, שלא ספר כמה קלפים ב-♥ כבר יצאו. 
מותר לו לתבוע הפסד של כל הלקיחות, כלומר: להגיד שכל הלקיחות הן של הכרוז. באופן זה יחסוך זמן משחק מיותר. 

כשתובעים צריך להסביר כיצד משחקים

מותר ליריבים גם לא לקבל את ה-Claim ולחשוב שלא כל הלקיחות של התובע. 
דוגמה: החוזה הוא בסדרת ה-♠. הכרוז תובע את כל הלקיחות. אחד המגנים מחזיק ב-A♠. אין ספק שהוא יזכה בלקיחה. 

לאחר תביעת לקיחות לא ממשיכים לשחק. מומלץ לקרוא למנהל התחרות כשיש מחלוקות. 

צריך להסביר כיצד משחקים. כששחקן לא מסביר ויש חילוקי דעות, החוק הוא לטובת מי שדוחה את התביעה. כשיש כמה אפשרויות משחק, מנהל התחרות יבחר באפשרות הגיונית שהיא הכי גרועה לתובע. 

הדוגמה הבאה, בה לא קיבלתי תביעה בתחרות ארצית, מדגימה את מה שאני אומר. 
הכרוז היה בחוזה של ♥4. הוא תבע את כל הלקיחות לביצוע החוזה ללא לקיחות עודפות. הוא לא הסביר כיצד הוא משחק. התנגדתי לתביעתו. 
היה לי קלף נמוך בסדרת השליט. לכרוז שזכה בלקיחה הקודמת היו מספר קלפי ♥ כולל ה-A♥. הקלף היחיד שלא בסדרת השליט שהיה בידו היה ה-Q♦. 

לי לא היה אף קלף בסדרת ה-♦. כפי שאני זכרתי, וגם שחקנים אחרים ברמה סבירה זכרו, ה-K♦ וה-A♦ כבר שוחקו. ה-Q♦ הייתה הקלף הגבוה בסדרה.
טענתי שזה סביר שהוא ישחק את ה-Q♦ ואני אחתוך. הטענה שלי התקבלה. 

לו אותו שחקן היה מסביר את התביעה שלו אומר "אני משחק את ה-A♥ ומוציא את ה-♥ האחרון של היריבים ואחר כך כל הלקיחות הן שלי". אי אפשר היה לא קבל את התביעה שלו. 

מדוע בעצם עושים Claim?

כשמספר הלקיחות שיזכה אחד הצדדים ברור לגמרי חבל להמשיך לשחק. כדאי לחסוך זמן ואנרגיה לידיים אחרות. 
זה נכון במיוחד לגבי שחקנים המשתתפים בתחרויות בינלאומיות, אליפויות ארציות ומשחקי ליגה ופסטיבלים בינלאומיים. 
בדרך כלל בתחרויות כאלה משחקים מספר גדול של ידיים בפרק זמן קצר. זה מעייף.
מי שחוסך אנרגיה במשחק מיותר, שבו התוצאה ברורה, משאיר לעצמו יותר אנרגיה למצבים המורכבים והלא פשוטים איתם צריך להתמודד בידיים אחרות. 

חוק 74 - כללי התנהגות ודרך ארץ

אחד מתתי הסעיפים בחוק זה אומר, שצריך לעשות Claim כשברור שכל הלקיחות שלך. 
קשה לראות כיצד אוכפים את החוק הזה למעט מקרים חיצוניים. 
אני נתקל לפעמים בשחקנים שאומרים, לפעמים אפילו בכעס, לשחקן שמכבד את חוק 74: "שחק אני לא רוצה שתעשה Claim". השחקנים האלה טועים.

שחקנים מתחילים לעומת שחקנים ברמה גבוהה

אפרופו חוק 74, מתי יודעים שכל הלקיחות הן שלך? זה תלוי ברמת השחקן.
שחקנים ברמה גבוהה יכולים לעשות Claim לפעמים בלקיחה הראשונה או השנייה. 

שחקנים מתחילים עלולים להיות לא מודעים בכלל לאפשרות של Claim. 
הם גם יכולים לא להבין שכל הלקיחות הן שלהם וכך לעבור על חוק 74 בתום לב. 
לא במקרה הדוגמאות בפוסט זה הן פשוטות במיוחד. הפוסט מיועד בעיקר לשחקנים מתחילים. 
הוא גם מיועד  לתת רקע מתאים לפוסט הבא.

בפוסט הבא

בפוסט הבא אנסה להסביר את ההבדל בין Claim במשחקי ברידג' רגילים, כפי שתואר בפוסט זה, לבין Claim במשחק אינטרנטי ב-BBO. כמה מהתלמידים שלי כבר אמרו לי שהם מחכים להסבר הזה.

Fast Arrival למתחילים

את היד הבאה הכריזו ושיחקו במסגרת שיעור ברידג' מודרך שהעברתי ב-BBO.

ברור לגמרי שההכרזות אינן נכונות. ההכרזות של מערב שגויות במיוחד . 

אחרי כל שיעור מקבלים התלמידים ניתוח של ההכרזה והמשחק של כל הידיים בשיעור ושם התייחסתי לטעויות. 

השאלה היא: מה צריך מערב להכריז בהכרזה הראשונה שלו?

אופן הכרזה שמלמדים בצעדים ראשונים בהכרזה

1. מזרח פתח ♥1. ההכרזה שלו מבטיחה לפחות חמישה קלפים ב-♥ ו-12-22 נקודות.

2. מערב סופר את מספר קלפי ה-♥ בידו ומגלה 4 קלפים, כלומר: יש התאמה של לפחות תשעה קלפים בסדרה. סדרת ה-♥ היא סדרת השליט.

3. הוא סופר את מספר הנקודות בידו ומגיע ל-17 נקודות. 16 נקודות גבוהות + נקודות אורך אחת עבור הקלף התשיעי בסדרת השליט.

3. מערב מניח שמזרח פתח עם חמישה קלפים בסדרה ו-12-14 נקודות.

4. הוא מחבר: 17+12=29. יש 25 נקודות או יותר. יש משחק מלא בסדרת ה-♥.

5. הוא מחבר: 17+14=31. אין 33 נקודות או יותר. אין סלאם  בסדרת ה-♥.

6. הוא מכריז ♥4. 

הכרזת ה-Rebid של הפותח

אמרנו כבר שפתיחה של ♥1 מבטיחה 12-22 נקודות. אחרי שנמצאה התאמה בסדרה 22 הנקודות יכולות אפילו "לצמוח" ליותר נקודות בגלל נקודות חלוקה ונקודות אורך.

בתפיסת העולם הפשוטה שהצגתי, הפותח יניח שלמשיב יש 12-14 נקודות ועל סמך מספר הנקודות שבידו יקרא Pass או יבחן סלאם. עם 21 נקודות ומעלה הוא יכריז ♥6. ייתכן שלפני זה יבדוק את מספר קלפי המפתח באמצעות מוסכמת Blackwood.

עם קצת פחות נקודות יזמין לסלאם למשל באמצעות הכרזת ♥5.

האם באמת בטוח שאין סלאם? 

שימו לב שבאופן ההכרזה הפשטני הזה השתמש הפותח בהנחה שגויה ליד הספציפית הזאת של המשיב: למשיב יש 17 נקודות ולא 12-13 נקודות.

מספיק שלפותח יש 16 נקודות על מנת שיהיו להם ביחד 33 נקודות המספיקות לסלאם.

בפסקה הבאה אציג פיתרון מעט פחות פשטני לבעיה הזו.

הפיתרון: הכרזת סדרה אחרת והסתרת ההתאמה

עם היד של המשיב אפשר להכריז ♦2. 

משמעויות ההכרזה הזו:

1. למשיב יש לפחות ארבעה קלפים ב-♦. 

אכן למשיב יש ארבעה קלפים בסדרה זו.

2. למשיב יש לפחות 10 נקודות

למשיב יש יותר מ-10 נקודות.

3. המשיב אינו מוגבל במספר הנקודות שלו

למעט הנקודות שהבטיח הפותח כשפתח בסדרה בגובה 1. כלומר: במקרה הקיצוני, שהסתברותו אפסית, למשיב עשויות להיות 28 נקודות!!!.

4. ההכרזה הזו מחייבת לסיבוב הכרזה אחד.

הפותח אינו יכול לקרוא Pass בהכרזה הבאה שלו. 

ביד הזאת שחקן מתחיל מכריז ♠2. בהכרזה השנייה שלו מכריז המשיב ♥4.

עכשיו גם הפותח יודע שנמצאה התאמה ב-♥.

ההבדל בין שני רצפי ההכרזות

ברצף ההכרזות הראשון הגיע המשיב ל-♥4 בהכרזה הראשונה שלו.

ברצף השני של ההכרזות עבר המשיב דרך הכרזת ביניים בסדרה אחרת.

משתמשים בשני הרצפים על מנת לתאר ידיים שונות.

Fast Arrival

סגירה מידית למשחק מלא נקראת Fast Arrival. כשהמשיב מכריז כך, במקרה שלנו מיד ♥4 הוא אומר שאין לו ערך מוסף והוא מעוניין שהחוזה יהיה ברמה של משחק מלא ולא יותר. 

בדוגמה הנוכחית הוא מעוניין שהחוזה יהיה ♥4.

כמובן שפותח עם 20-22 נקודות לא צריך לעצור וצריך לבחון סלאם.

מעבר דרך הכרזת ביניים בסדרה אחרת

הפותח מתאר יד חזקה יותר שאינה שוללת בחינת סלאם, אם לפותח יש יותר מ-14 נקודות.

כיצד צריך להכריז עם היד הנוכחית?

אין ספק שלמשיב יש יד חזקה בהרבה מיד מינימלית. 17 נקודות של המשיב עשויות בחלק מהמקרים להספיק לסלאם.

המשיב צריך להכריז ♦2. 

עם 12 נקודות הפותח אינו צריך להיענות להזמנה ועליו להכריז ♥4.

הערות

1. הפוסט מסומן בצבע ירוק משום שרמתו מתאימה לתלמידים מתחילים. כשמדובר ברמות גבוהות יותר התמונה עשויה להיות מורכבת יותר.

2. באופן ספציפי, בוודאי שאינו מיועד לשחקנים המשתמשים בשיטת ההכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. בה כמעט בכל מצב שבו יש משחק מלא או יותר, המשיב מכריז הכרזת ביניים בסדרה אחרת. במקרה הזה ♦2.

רוצים ללמוד ממני ברידג' באינטרנט?

אני מעביר שיעורים במשחק מודרך באתר ה-BBO. לפרטים: שיעורי ברידג' באינטרנט

מוסכמת DONT

הפוסט הקודם Don't play DONT?  היה מיועד לשחקנים שמכירים את הקונבנציה הזו.
הוא נגע בהיסטוריה של הקונבנציה ובעיקר במחלוקות בין מומחים בשאלה האם זו מוסכמה מוצלחת?

פוסט זה הוא פוסט טכני. הוא מיועד לאלה שאינם מכירים אותה או מכירים אותה באופן חלקי.
בפוסט זה לא אחזור על התנאים הנדרשים להתערבות אחרי פתיחה של 1NT. מה שכתבתי בפוסט התערבות אחרי 1NT: מוסכמת Cappelletti נכון גם לגבי DONT. 

DOUBLE

מתאר יד עם שישייה בסדרה לא ידועה. 
שותפו של המכפיל מכריז אוטומטית ♣2. המתערב קורא כאשר השישייה שלו היא ב-♣. במקרים אחרים מכריז בגובה 2 את הסדרה בה יש לו שישייה. 

הערה: כששותפו של המתערב מכריז סדרה אחרת במקום ♣2 הוא מבטיח לפחות שישה קלפים באותה סדרה.

♣2

הפותח מבטיח לפחות 5-4 בשתי סדרות שאחת מהן היא סדרת ה-♣. 
שותפו יכול לקרוא Pass כאשר יש לו לפחות שלושה קלפים בסדרת ה-♣.
אחרת עליו להכריז ♦2. 
אם יש לו אורך בשתי סדרות המייג'ור וקוצר בסדרת ה-♦ למשל 5-5, הוא יכול להכריז ♥2.   

♦2

הפותח מבטיח לפחות 5-4 בשתי סדרות שאחת מהן היא סדרת ה-♦. הסדרה השנייה היא סדרה גבוהה יותר.
שותפו קורא Pass עם שלושה קלפים לפחות בסדרת ה-♦. 
אם יש לו לפחות שלושה קלפים בכל אחת מסדרות המייג'ור, עליו להכריז ♥2. ההכרזה היא הכרזת Pass or Correct. כשהסדרה הארוכה של הפותח היא ♠ הוא יכריז ♠2. 
עם שישייה או יותר בסדרת ה-♣ וחשש ברור לאי התאמה בסדרה אחרת אפשר להכריז ♣3.  

♥2

הפותח מבטיח לפחות 5-4 בשתי סדרות המייג'ור. 
שותפו מכריז לרוב Pass or Correct, כלומר: Pass מעדיף חוזה ב-♥.  ♠2 מעדיף חוזה ב-♠.

♠2

מבטיח שישה קלפים בסדרת ה-♠. זוהי יד חלשה יותר מיד עם שישייה ב-♠, שבה מכפילים הכרזת 1NT. 
השותף קורא Pass, למעט מקרים חריגים.

2NT

מרטי ברגן קורא לידיים כאלה "ידיים מפלצתיות". מדובר ביד חזקה עם 6-5 בסדרת מייג'ור ובסדרת מיינור.

אם תמצאו התאמה במייג'ור, קרוב לוודאי שלא תעצרו לפני משחק מלא. 

לא בטוח שאי פעם תשתמשו בהכרזה הזאת בתחרות. ההסתברות שזה יקרה נמוכה.

הכרזת סדרה בגובה 3

מבטיח לפחות שבעה קלפים בסדרה המוכרזת.

3NT

גם ליד כזאת ברגן קורא "ידיים מפלצתיות". זוהי מפלצת אימתנית יותר מהקודמת. כי ביד חזקה כזאת יש גם לפחות 6-5 בשתי סדרות המייג'ור.
קרוב לוודאי שלא תעצרו לפני משחק מלא.

לא הייתי שולל את האפשרות שיהיה גם סלאם, למשל: כשהכרוז פתח עם 15 נקודות מהן עשר נקודות מבוזבזות בסדרה, שלמחזיק היד המפלצתית יש בה void.

לא בטוח שאי פעם תשתמשו בהכרזה הזאת בתחרות. ההסתברות שזה יקרה נמוכה.

הערת שוליים

קראו גם על Modified DONT. קישור: במעבדה פרטית ולא שיטתית: Modified DONT.

סרטונים בנושא ב-YouTube

  
DONT Convention

Don't Play DONT?

במסגרת פוסטים על התערבות אחרי 1NT. הצגתי שני פוסטים על מוסכמת Cappelletti. התחלתי בפוסט לכאלה שמכירים את המוסכמה הזו. 
כותרתו: דברים שלא ידעתם על מוסכמת  Cappelletti. המשכתי בפוסט טכני למתחילים, שאינם מכירים אותה או מכירים אותה חלקית. כותרתו: התערבות אחרי 1NT: מוסכמת Cappelletti. 

גם לגבי מוסכמת DONT אתחיל בפוסט המיועד לאלו שמכירים אותה. 

אי אפשר להתעלם מהוויכוח שהכותרת מנסה לתמצת אותו. כמו בוויכוחים תאורטיים אחרים תמצאו מצד אחד את מרטי ברגן ולארי כהן ומצד שני את מייק לורנס ואחרים.
כך למשל, לשאלה האם תמיד להשתמש בחוק סך הלקיחות? ברגן וכהן משיבים בחיוב. לורנס ותיאוטריקן שוודי מסבירים מדוע בלא מעט מקרים לא נכון להשתמש בכלל הזה. 

קצת היסטוריה של DONT

מרטי ברגן הוא זה שפיתח את המוסכמה הזו ולכן באופן טבעי הוא מחסידיה. 
לארי כהן כותב ש-DONT היא הקונבנציה הטובה ביותר שהוא מכיר אחרי פתיחה של היריב ב-1NT עם יד מאוזנת של 17-15 נקודות.
מייק לורנס לעומתם כותב שזו מוסכמה גרועה. 

ההבדל בין DONT לבין קונבנציות אחרות

בקונבנציות אחרות מראים אורך בסדרות מוגדרות. המקרה הקיצוני ביותר הוא שמראים סדרת מייג'ור ידועה וסדרת מיינור לא ידועה או שמראים סדרת מיינור ידועה וסדרת מייג'ור לא ידועה. 
בשני המצבים האלה יהיו מקרים חריגים בהם לשותף יש את שתי הסדרות האחרות, אבל ברוב המקרים יש דרך מושכלת להראות העדפה של סדרת המיינור הידועה או אחת משתי סדרות המייג'ור.
יש גם דרך מושכלת להראות  העדפה של סדרת המייג'ור הידועה או אחת משתי סדרות המיינור.

במאמר מעניין מציג Roy Wilson, שאינו מחסידי הקונבנציה הזו, את הבעיה: ?What is the probelm with DONT 
Wilson מתאר יד של שותפו של המתערב: לשותף יש 5-4-3-1 עם 3 נקודות. 
הקלף הבודד הוא ב-♠. החמישייה ב-♥ והרביעייה ב-♣. 
המתערב התערב בהכרזת ♣2. 
בקונבנציית DONT הכרזת ♣2 מראה לפחות 5-4 בסדרה המוכרזת ובסדרה גבוהה יותר. 
לכאורה, ההכרזה של השותף הצליחה הפעם משום שיש התאמה ב-♣. 

אז מדוע השותף נראה כועס כשראה את הדומם? 

תנסו לענות על זה בעצמכם לפני שאסביר.

התשובה, ש Roy Wilson לא טורח אפילו להציג, היא שהחמישייה השנייה של השותף היא בסדרת ה-♥. החמצנו התאמה של 5-5 בסדרת מייג'ור. הקלף היחיד בסדרת ה-♠ מחזק את ידו של שותפו של המתערב.

במוסכמת Cappelletti, שהצגתי בפוסט קודם, אין לנו בעיה: המתערב מכריז ♥2. הוא מראה חמישייה בסדרת ה-♥ ולפחות רביעייה בסדרת מיינור.

הבעיה היא ששותפו של המתערב פעל נכון כשקרא Pass. אין לו דרך לדעת באופן מושכל מה היא החמישייה או אולי הרביעייה השנייה של שותפו. 
אם יכריז ♦2 האומר שאינו מעוניין לשחק ב-♣, הוא עלול למצוא את שותפו עם חמישה או אפילו ארבעה קלפים ב-♠.

הצד השני של המטבע

הצד השני של אי הוודאות הוא הגמישות שברגן ולארי כהן אוהבים ויש עוד משהו משמעותי.
האם אתם יכולים לחשוב מהו?
קראו את ההמשך רק אחרי שחשבתם.

כמובן שליריבים יש התאמה בסדרת ה-♠. אבל גם הם אינם יודעים מהי הרביעייה או החמישייה של המתערב ולכן הם עלולים להתקשות למצוא את ההתאמה בסדרת ה-♠.

מה מציע Roy Wilson לשותפו של הפותח 1NT לעשות?

Roy Wilson מציע להכפיל עם 8 נקודות או יותר. 
אם יש לו קלף יחיד או חוסר בסדרה ו-5-4 בשתי סדרות אחרות, הוא מציע להכריז את הסדרה שבה יש קוצר!!!
קרוב לוודאי שזו אחת הסדרות של המתערב.  
בהסתברות גבוהה הוא והפותח ימצאו התאמה באחת הסדרות הארוכות שלו. לחילופין הפותח עשוי להיות עם אורך באחת הסדרות של המתערב. 

הבעיה עם ההצעה שלו, שבהרבה מקרים אין לשותפו של הפותח קוצר בסדרה ויש לו מינימום 2 קלפים בסדרה הקצרה שלו.