יום רביעי, 30 בספטמבר 2015

איך נוכל להודות ל Kit Woolsey?


כל אלה שאוהבים את משחק הברידג' צריכים להודות לקיט וולסי. וולסי עושה עבודה נפלאה בחשיפת שיטות רמאות של שחקנים מצמרת הברידג' העולמי.

בכל רמה של משחק הברידג', רמאות פוגעת בהנאה מהמשחק. "ניקוי אורוות הברידג'" מרמאות יתרום לא רק להנאה אלא גם ליותר תוצאות, שמשקפות את רמת המשחק האמיתית באותה תחרות. 

וולסי אינו היחיד התורם לכך, אבל התרומה שלו ייחודית. כמתמטיקאי בהשכלתו, הוא מנסה להעלות השערות כיצד זוג מסוים רימה ואחרי זה מנסה לתמוך בהן או לאושש אותן באמצעות ניתוח סרטי וידאו, שמצולמים היום בתחרויות החשובות. 

הוא מנתח יד אחרי יד בסרט הוידאו ומנסה להראות, איך דפוסי ההתנהגות של השחקנים, מתאימים להשערה שלו.

בפוסט זה איני בא לקבוע האם וולסי טועה או צודק בהשערות שלו. ביחס למקרה של הזוג הישראלי לוטן פישר ורון שוורץ הודעתי שלא אביע את דעתי, עד שהוועדה, שהקימה התאגדות הברידג' הישראלית, תפסוק וימוצו הליכי הערעור. לגבי פנטוני ונונס יש לי כבר דעה חד-משמעית, שאביע בפוסט אחר.

גם אם הוא טועה לגבי זוג זה או זוג אחר, אנחנו חייבים לו תודה.

כיצד אני מביע את התודה שלי?
אין לי אפשרות להעניק לוולסי פרס (לא שהוא צריך את זה הוא כבר זכה בהרבה פרסים בתחרויות מהחשובות בעולם).

הדרך שאני בחרתי להודות לו היא כתיבת ערך עליו בויקיפדיה העברית.

כולכם מוזמנים לקרוא את הערך ולדעת יותר על השחקן המצוין הזה, בשנוסף לכך הוא גם תאורטיקן, כותב ספרים ומאמרים ולא תאמינו גם אחד מטובי שחקני השש בש בעולם.

אם אתם מעוניינים לקרוא את הערך לחצו כאן.

מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים. חלק גדול מהמלאכה שלי נעשה על ידי מי שכתבו עליו ערך בויקיפדיה האנגלית.

תרגמתי, השמטתי את מה שנראה לי לא ממש חשוב (למשל: מידע על קריירת הברידג' של אשתו סאלי) והוספתי דברים שנראו לי חשובים וחסרו בערך בויקיפדיה האנגלית.

התוספות שלי הן בשני נושאים: קצת הוספתי בנושא תרומתו התאורטית בנושא של קונבנציות והוספתי פסקה שלימה בנושא של פעילותו בשנת 2015 בהקשר של ניסיון לחשוף תרמיות של שחקני ברידג' בכירים. בפסקה זו תמצאו קישורים גם למאמרים בהם הוא מנתח את השיטות הלא חוקיות, שלדעתו נקטו בהן אותם זוגות מצמרת הברידג' העולמי.

השורה התחתונה
לפעילות של וולסי ואחרים, איתם הוא משתף פעולה, כמו השחקן הנורווגי Boye Brogeland, יש תוצאות דרמטיות:

1. שלוש נבחרות מתוך שש הנבחרות האירופיות שעלו לאליפות העולם (האלופה ישראל, מונקו וגרמניה) ויתרו על השתתפותן ב-Bermuda Bowl (אליפות העולם לנבחרות). במקומן משחקות הנבחרות שסיימו במקומות הבאים באליפות אירופה.

2. זוג בכיר מנבחרת גרמניה הודה ברמאות והשעה את עצמו לשנתיים.

3. טרם מוצו ההליכים בעניינם של פנטוני-נונס (זוג השחקנים המדורגים ראשון ושני בעולם מבחינת נקודות האמן) ופישר-שוורץ מנבחרת ישראל אבל הנבחרות של המדינות שלהם פרשו מאליפות העולם ובמקרה של ישראל, גם מתחרות של קבוצות שהן אלופות המדינה שלהן.

4. נאסר על זוג שחקנים מנבחרת פולין, שנחשדו אף הם ברמאות, להשתתף ב-Bermuda Bowl. היה כבר מאוחר מדי להרחיק את נבחרת פולין מהתחרות המתקיימת בימים אלה. שמות החשודים פורסמו.

5. לפחות לי, התמונה לגבי זוג שחקנים מנבחרת בולגריה החשודים אף הם ברמאות, פחות ברורה. 






יום שלישי, 29 בספטמבר 2015

שני גוונים של אפור


בפוסט: עיקרון הרצף: על הגינות ואי-הגינות בברידג', תיארתי את הטווח בין הגינות מוחלטת לרמות קיצונית כרצף. באמצע נמצא השטח האפור. בחלקו זו סתם אי-הגינות ומשמאל לקו האדום רמאות.

בפוסט זה אנסה להבחין בין גוונים של אפור. לא בין חמישים גוונים של אפור, אלא בין שני גוונים.

הגוון הראשון: רק השחקן יודע
שלוש הדוגמאות הראשונות שהבאתי התייחסו לשחקנים הוגנים. התייחסתי למצב בו היו יושבים במקומם שחקנים, שנמצאים רוב הזמן בתחום האפור.

בדוגמה הראשונה תיקן אותי אחד מטובי השחקנים בארץ כאשר שכחתי לרשום לקיחה עודפת לזכותי.

כשמישהו לא עושה את זה, למרות שהשחקן הרושם טועה לרעתו ברישום, זה יכול לנבוע משלוש סיבות:

1. גם הוא לא הבחין בטעות

2. הוא הבחין בטעות ובחר במודע להתעלם ממנה

3. מדובר בשחקנים הרבה יותר חלשים מזה שרשם את התוצאה ולמרות שהם חושבים שטעה, הם סומכים עליו יותר מאשר על עצמם ולא מתקנים אותו.

המצב השלישי הוא מצב נדיר. 

במצב השני מדובר עבירה. בתרשים זו התנהגות שמשמאל לקו האדום. במצב הראשון מדובר בטעות בתום לב.
אף לא אחד, פרט לשחקן או שחקנים שלא תיקנו רישום כזה, אינו יודע בוודאות האם זה נעשה בתום לב או בכוונה ולכן הגדרתי את זה כאפור.

ככל שרמת משחקם של יריביו של הטועה גבוהה יותר, כך קטנה ההסתברות לתום לב.
עדיין קיימת הסתברות לטעות. בתחרות ארצית גדולה, ראיתי את אחד מבכירי השחקנים בארץ טועה בתום לב. במקרה זה היריב רשם ב-Bridge mate לטובת צפון-דרום את התוצאה המצוינת שהשחקן ושותפו השיגו במזרח-מערב. השחקן הבכיר אישר בטעות את התוצאה.
אני ידעתי על זה רק בגלל הצעקות של שותפו שגילה את הטעות.

כמו שהשחקן הבכיר טעה בתום לב לרעתו, הוא היה יכול לטעות בתום לב לטובתו.

כששחקן בכיר שהוא תמיד הוגן יעשה טעות כזו, אני אאמין שטעה בתום לב.

אם השחקן הבכיר "צבוע באפור", אני אחשוב שבהסתברות גבוהה, אי-תיקון טעות הרישום, נובע מרצון מכוון לא לתקן את הטעות.

שתי הדוגמאות האחרות שהבאתי (לשמוע מה שמדברים בשולחן הסמוך ולזכור ידיים שחולקו כבר בתחרות לפני מספר חודשים) קשות הרבה יותר לזיהוי על ידי מישהו, שאינו השחקן ששמע/לא שמע את הדיבורים בשולחן הסמוך או הבחין/לא הבחין שהוא זוכר את הידיים מתחרות אחרת.  

הגוון השני: אפשר להבחין מהחוץ
בדוגמה הרביעית "רדף" שחקן בכיר אחרי שופט בפסטיבל הבינלאומי בתל-אביב. בכל פעם שהשופט עבר הוא ניסה בצעקות רמות לשכנע אותו לתקן פסיקה שלו לרעת השחקן.

בפוסט הסברתי מדוע לדעתי זו התנהגות בתחום האפור.

כפי שאני הבחנתי בהתנהגות, גם אחרים היו יכולים להבחין בה. במקרה זה כל יושבי השולחנות הקרובים לשולחנו לא רק שהיו יכולים להבחין בה, אלא נאלצו להבחין בה.
הרעש שעשה הפריע להם להתרכז בידיים ששיחקו.

לסיכום
איני יודע האם בברידג' יש חמישים גוונים של אפור. אני בטוח שיש גוונים נוספים מעבר לשניים שתיארתי בפוסט זה.

שימו לב שכמעט בלתי אפשרי לעשות משהו במקרים המשתייכים לגוון הראשון: רק השחקן או זוג השחקנים יודע/יודעים את האמת.

הגוון השני ניתן להבחנה מהחוץ, אפשר וצריך לטפל בו או לפחות במקרים קיצוניים מסוג זה. 



יום שישי, 25 בספטמבר 2015

CRASH


בפוסטים קודמים הכרנו קונבנציות בהן הכרזה אחת מראה שתי סדרות ארוכות.
הכרנו מעט את קונבנציית Michaels לאחר פתיחה של שחקן יריב בגובה 1 בסדרה. בפוסט: Michaels או Ghestem? השוותי בין Michaels לבין קונבנציית Ghestem, שאף היא מאפשרת להראות שתי סדרות ארוכות לאחר פתיחה בגובה 1. 

בפוסט: מדוע הכפלתי חוזה של 1NT עם 7 נקודות? הזכרתי מעט שתי קונבנציות המראות שתי סדרות ארוכות לאחר הכרזת 1NT של שחקן יריב:
Cappelletti - קונבנציה ששחקנים רבים בישראל נוהגים להשתמש בה וקונבנציה שכיחה פחות, שאני מעדיף לשחק אותה Multi Landy. על Multi Landy כתבתי ערך בויקיפדיה העברית. מי שמעוניין ללמוד את הקונבנציה, מוזמן לקרוא אותו.

המונח שתי סדרות ארוכות מתייחס לרוב ל-5-5 לפחות בשתי סדרות. יש מצבים בהם מדובר ב 5-4 בשתי סדרות.

כללית, יש יתרון להכרזת שתי סדרות בהכרזה אחת, לעומת המצב בו מראים שתי סדרות בשתי הכרזות.
זה נכון במיוחד במצבים בהם המכריז ושותפו הם הצד החלש בנקודות.

בהרבה מקרים, בקונבנציות הדו-סדרתיות שתיארתי, המתערב בהכרזה ושותפו הם הצד החלש יותר.

אם אתה הצד החלש ותכריז סדרה אחת, אולי לא תהיה לך הזדמנות להראות את הסדרה השנייה. גם השותף/פה שלך לא יוכל/תוכל להראות לך את ההתאמה בסדרה השנייה.
תאבדו גם זיהוי של מצב בו יש לכם התאמה כפולה בשתי הסדרות.

הגנה נגד פתיחות חזקות של 1
פוסט זה מתמקד בהכרזות התערבות עם שתי סדרות ארוכות לאחר פתיחות מלאכותיות של 1, המראות יד חזקה.

כמו בקונבנציות שהוזכרו בסעיף הקודם, במקרים רבים הצד המתערב הוא הצד החלש יותר.

אתחיל באזהרה. כפי שאתם רואים מהסימון באמצעות ריבוע אדום בלבד, הפוסט מיועד לשחקנים ברמת משחק מתקדמת. אם אתם שחקנים ברמות המסומנות בצהוב או ירוק, הפוסט עלול להיות קשה מדי עבורכם.

מה זה CRASH?
CRASH הן ראשי תיבות של:

Colour - שתי הסדרות הארוכות שלכם הן באותו צבע או שיש לכם שתי סדרות אדומות ( ו-) ארוכות או שיש לכם שתי סדרות שחורות ( ו-) ארוכות. 
הכרזת Double מתארת שתי סדרות באותו צבע.

Rank
שתי סדרות באותה דרגה, כלומר: שתי סדרות מייג'ור או שתי סדרות מיינור.
הכרזת 1 מתארת שתי סדרות באותה דרגה.

Shape
שתי סדרות באותה צורה: עגולה ( או ) או מחודדת ( ו-).
הכרזת 1NT מתארת שתי סדרות באותה צורה.

הכרזה אחרת
כל הכרזה אחרת היא טבעית.

הערות

1. בלוג זה אינו תחליף לספרים או מאמרים המלמדים באופן שיטתי קונבנציות הכרזה. המטרה בפוסט זה היא לספר לכם על קיומה של קונבנציית הכרזה להתערבות כנגד שיטות הכרזה, שרובכם לא משחקים, למשל: Precision, אבל ייתכן שתיתקלו ביריבים שמשחקים אותן.

2. מי שחושב לשחק אותה, צריך לסכם על משמעות תשובות שותפו של המתערב והכרזות ההמשך. העיקרון הוא להגיע מהר להכרזה המבקשת Pass or Correct.

3. חשוב לסכם את הכוח הנדרש להכרזה, בהתאם למצב הפגיעות. מצב הפגיעות הוא השיקול המרכזי בהחלטה האם להתערב בהכרזה.

4. הקונבנציה תופסת גם לאחר הכרזת Pass במושב השני ותשובה שלילית מלאכותית של 1 של שותפו של הפותח. 
במקרה כזה הכרזת התערבות במושב הרביעי היא כדלקמן:

Double מראה Colour.

1NT מראה Rank

2 מראה Shape.

הערת שוליים

המאמר הראשון על קונבנצית CRASH נכתב בשנת 1976 על ידי אחד משני הוגי הקונבנציה. הכותב הוא לא אחר מאשר  Woolsey .Kit Woolsey התפרסם לאחרונה בפוסטים בשם The Videos Speaks. בהם הוא מסביר את השיטות בהן השתמשו לדעתו הזוגות הבכירים הנחשדים ברמיה: פנטוני-נונס מנבחרת מונאקו ופישר-שוורץ מישראל. 

יום חמישי, 24 בספטמבר 2015

עיקרון הרצף: על הגינות ואי-הגינות בברידג'


סצינת הברידג' העולמי גועשת. כולם מדברים וכותבים על שלושה זוגות בכירים, הנחשדים ברמאות. מדובר בשני השחקנים המדורגים ראשונים בעולם מבחינת צבירת נקודות אמן פנטוני-נונס מנבחרת מונאקו, שחקני נבחרת ישראל לוטן פישר ורון שוורץ וזוג שחקנים מנבחרת גרמניה. 

השחקנים הגרמנים בחרו להודות באשמה ולהשעות את עצמם לשנתיים לפני שהאשימו אותם באופן רשמי. שני הזוגות האחרים מכחישים את ההאשמות נגדם.

כל שלוש הנבחרות, ששחקנים המשחקים בהן נחשדו או הודו ברמאות, פרשו מ-Bermuda Bowl. Bermuda Bowl הוא אליפות העולם לנבחרות של מדינות. את אירופה מייצגות הנבחרות שסיימו במקומות הגבוהים ביותר באליפות אירופה.

רוב הפעילות בהקשר של רמאויות שהיו או לא היו, מרוכזות בשני אתרי אינטרנט: Bridge Winners ו-Bridge Cheaters.
אתר האינטרנט של Bridge Winners כבר קרס בגלל פעילות גדולה מהמקסימום שתוכנן.

כפי שכבר אמרתי, אני לא אביע דעה בעניינם של לוטן פישר ורון שוורץ עד שהוועדה שהקימה ההתאגדות הישראלית לברידג' תקבל החלטה סופית בעניין וימוצו הליכי ערעור (אם יהיו כאלה). 

לא הצבתי לעצמי מגבלה כזו ביחס לשני הזוגות האחרים הנחשדים ברמאות, אבל ספק גדול עם יש ערך מוסף להבעת דעתי, אחרי שכל כך הרבה שחקני ברידג' כבר כתבו את דעתם (חלקם שחקנים מצמרת הברידג' העולמית).

בחרתי לעסוק בהגינות, אי-הגינות ורמאות בברידג' באופן תאורטי לגמרי, המנותק לחלוטין מהדיון באותם שלושה זוגות.

עיקרון הרצף
הטענה העיקרית שלי היא שזה לא דיכוטומיה בין רמאות והגינות, אלא רצף. הרצף הוא מההוגנים לחלוטין ועד לגדולי הרמאים. 

את הרצף אתאר באמצעות התרשים להלן.

בתרשים רצף בין הוגנות לרמאות. הקו האדום, כמקובל, מתאר את הנקודה שמשמאל לו מדובר ברמאות ומימין לו בחוסר רמאות. רמאים קטנים יהיו קרובים לקו האדום. סופר-רמאים יהיו בקצה השמאלי. שחקנים הוגנים באופן יוצא דופן ימוקמו בקצה הימני.

אני מניח שהרוב המכריע של שחקני הברידג' יהיו בחלק ההוגן. החלק המעניין הוא "קו התפר" בין רמאות להוגנות. זהו החלק האפור. שמתם לב בוודאי שהחלק הימני שלו אינו מסומן בהוגנות ואינו מסומן ברמאות. החלק השמאלי שלו, מעבר לקו האדום מסומן ברמאות.

החלק הימני הוא החלק בו מנצלים יתרונות לא הוגנים, על אף שלא ניתן להגדיר זאת כרמאות.

מה קורה שכנמצאים כל הזמן על הקצה?
אם זוג שחקני ברידג' נמצאים כל הזמן בתחום האפור, קרוב לוודאי שהם גם יעברו את הקו האדום. ייתכן שיעשו זאת בלי לשים לב שעברו אותו.

אחרי כמה פעמים שיעברו את הקו האדום ולא יתפסו ולא יענשו, הם עלולים לפתח שיטה פשוטה של רמאות שבה ישתמשו מדי פעם. בפסיכולוגיה קוראים לזה חיזוק חיובי: הם יקבלו תוצאות טובות יותר בגלל הרמאות. אם לא יתפסו גם כשישתמשו בשיטה של רמאות, אחרי כמה עשרות פעמים הם עלולים לשכלל את השיטה ולפתח שיטת רמאות מתוחכמת. 

דוגמה 1: היריב שכח לרשום לקיחה עודפת
לפני כמה שנים שיחקתי נגד ינון לירן בתחרות ארצית. ביצעתי חוזה של 4 עם לקיחה עודפת. בטעות רשמתי כאילו ביצעתי את החוזה ללא לקיחה עודפת. לירן, שחקן מצוין שזכה ביחד עם אודי פרידלנדר באליפות העולם לזוגות, וגם שחקן הוגן, תיקן אותי ואמר שביצעתי לקיחה עודפת.

תקחו שחקן אחר ברמה גבוהה, הנמצא כל הזמן בשטח האפור בתרשים. קרוב לוודאי שהוא היה מבחין בטעות שלי. ספק רב אם היה מתקן אותי.

מי שאשם בטעות זה כמובן אני. אפשר להתנהג כפי שהתנהג ינון לירן ואפשר לנצל יתרון לא הוגן ולא לספר שהבחנת בטעות. 

דוגמה 2: לשמוע מה מדברים בשולחן הסמוך
בתחרות ארצית שיחקתי נגד רון שגב, שחקן מצוין והוגן, במהלך ההכרזה הוא קרא לשופט התחרות וביקש לדבר איתו באופן פרטי. לשופט התחרות סיפר, שלפני ששיחקנו את היד שמע מהשולחן הסמוך שיש ביד הזו סלאם של 6 ולכן אינו יכול להמשיך להכריז. בשיחה פרטית לאחר התחרות, אמר לי, שהוא חושב שהיה מגיע לחוזה הזה, גם לו לא היה שומע את הדיבורים מהשולחן הסמוך.

תשימו במקומו שחקן טוב שנמצא כל הזמן בתחום האפור. הוא כנראה לא היה קורא לשופט ובמקום זאת מכריז 6. ייתכן שהיה מצדיק זאת בכך שהוא ממילא היה מגיע לחוזה הזה גם לולא שמע את מה שדיברו בשולחן הסמוך. 

דוגמה 3: לזכור סט ידיים שחולקו פעמיים על ידי המחשב
גיבורו של אחד הסיפורים בפוסט: ארבעה סיפורים על זיכרון והגינות, הוא אלדד גינוסר. אלדד הוא ללא ספק אחד מטובי השחקנים הישראלים. הוא גם השחקן שלמדתי ממנו יותר מכל שחקן אחר (היה המורה שלי בקורס שחקני תחרויות ולימד את הבן שלי ניר בפרויקט פיסגה). 

באופן מקרי אותו סט ידיים אקראיות, שחולקו על ידי המחשב, חזר בשתי תחרויות בהפרש של מספר חודשים. אלדד, שזכר את היד שקיבל מהתחרות הקודמת קרא לשופט התחרות וסיפר לו זאת.

לו היה מסתיר זאת, אף אחד לא היה מעלה בדעתו שהוא זוכר את הידיים והוא היה זוכה ליתרון לא הוגן.

דוגמה 4: לנסות להשיג יתרון לא הוגן
בדוגמאות הקודמות התייחסתי לשחקנים הוגנים במיוחד. תיארתי מה היה קורה אילו במקומם היה יושב שחקן הנמצא בתחום האפור. 

במרכז הסיפור הזה שאירע בפסטיבל הברידג' האחרון בתל-אביב, אחד השחקנים הבכירים ביותר בברידג' הישראלי. בחרתי לא לציין את שמו. במקרה זה מדובר בהתנהגות שהיא בתחום האפור.

השחקן הבכיר ישב לא רחוק ממני והייתה לו מחלוקת עם יריביו. השופט הפולני המצוין פסק כנראה לרעתו. כל פעם שהשופט עבר,  הוא קרא לו בצעקות רמות וניסה לשכנע אותו לשנות את פסיקתו. השופט עבר מספר רב של פעמים. הצעקות הפריעו לי ולשחקנים בשולחנות סמוכים אחרים להתרכז בידים ששיחקנו.

 המסקנות שלי מההתנהגות של אותו שחקן:

1. הוא כבר הפעיל לחץ במקרים אחרים על שופטים במטרה שישנו את פסיקתם לטובתו רק משום שיחששו להתעמת עם שחקן בכיר.

2. כנראה שהיו מקרים שזה עבד מול שופטים זוטרים ולא מנוסים והם שינו את החלטתם לטובתו. כמובן, שהשופט הפולני הבכיר לא הושפע במקרה זה.

3. הוא מאמין שכנראה פסיקתו של השופט הפולני לרעתו כנראה נכונה, שאם לא כן היה מערער. אני בטוח ב-100%, שלו השופט היה טועה לרעתו, הערעור שלו היה מתקבל.

הזווית האישית שלי

1. בתרשים מקומו של הקו האדום מוגדר היטב. בברידג', כמו בתחומים אחרים בחיים, לא תמיד ברור לגמרי היכן עובר הקו האדום. כדאי להתרחק ממנו.

2. המקרה שציינתי בדוגמה הרביעית אינו המקרה היחיד בו נתקלתי,  בו שחקן בכיר מנסה להשפיע על שופט לפסוק לטובתו רק מפני שהוא שחקן בכיר.
לשמחתי נתקלתי בדוגמאות של שופטים שבכירותם של השחקנים לא השפיעה על החלטתם.

3. בכל מקרה שבו יהיה לי חשד שפסיקת שופט נגדי מושפעת מזה שהיריב שלי הוא שחקן בכיר, אני אמצה את כל מה שאפשר על מנת לערער על ההחלטה. 








יום רביעי, 23 בספטמבר 2015

טריוויה על ♦2 Multi




את ארבעת הפוסטים הטכניים שכתבתי על 2 Multi  (ראו בסוף זה את רשימת הפוסטים), אשלים בשאלות טריוויה על הקונבנציה. נסו לענות על השאלות ורק אחרי זה קראו את התשובות.

שאלות

1. מי הגה את הקונבנציה?

2. מתי נהגתה הקונבנציה?

3. האם יש נאסר לשחק את הקונבנציה ואם כן היכן?

4. מה צריך להביא איתו מי שמשחק את הקונבציה?

5. היכן "שונאים" את הקונבנציה?

6. היכן "אוהבים" את הקונבנציה?

תשובות

1. את הקונבנציה הגו שני שחקנים בריטיים: טרנס ריס ו-Jeremy Flint.

2. הקונבנציה פורסמה בשנות ה-60 של המאה העשרים.

3. בארצות הברית נאסר לשחק את הקונבנציה בתחרויות בהן משתתפי התחרות לא צברו בממוצע מעבר למספר מסוים של נקודות אמן. בתחרויות אחרות משאירה את ההתאגדות האמריקאית את הבחירה האם להתיר או לאסור את השימוש בקונבנציה למי שמארגן את התחרות. 

4. למיטב ידיעתי המוגבלת, מי שמשחק את הקונבנציה חייב לכתוב את הפירוט שלה בדף שיטת ההכרזה שלו. בארה"ב חובה להוסיף בדף את שיטות ההגנה נגד הקונבנציה. מי שמבין בחוקי שיפוט בברידג', מוזמן לתקן אותי אם טעיתי.

5. ניחשתם נכון: בארצות הברית. "שונא" אינו מושג מדויק ביחס לקונבנציות הכרזה בברידג'. אפשר לאהוב או לשנוא בני אדם. אני אינני "שונא" את 2 Multi. אני חושב שהיא קונבנציה לא מוצלחת. בברידג' האמריקאי חושבים כנראה כמוני.

6. יש כאלה באירופה ש"אוהבים" את הקונבנציה. שחקן בכיר, ששיחק בהרבה תחרויות בינלאומיות, אומר לי ש"אוהבים" אותה במיוחד בהולנד ובבלגיה. 

פוסטים קודמים על 2 Multi








יום חמישי, 17 בספטמבר 2015

הגנה נגד ♦2 Multi: השיטה האמריקאית ACBL



בפוסט זה אציג את שיטת ההגנה המומלצת על ידי ה-ACBL.

הכרזות לאחר פתיחה של 2 Multi
להלן ההכרזות האפשריות על פי המלצת ה-ACBL. במקומות שזה אפשרי, אשווה מול הכרזה לאחר פתיחה של יריב ב-Weak two בסדרת מייג'ור. אני מקווה שהשוואה כזו תעזור לקוראים להבין את ההיגיון שמאחרי ההכרזה.

Double
TakeOut Double בהנחה שסדרת המייגור של הפותח היא .

2
TakeOut Double בהנחה שסדרת המייגור של הפותח היא .

2
טבעי. 5 קלפים לפחות בסדרת ה-. לפחות 12 נקודות.

משמעות ההכרזות מ-2NT ומעלה זהה למשמעותן בשיטת ההכרזה של Dixon.

2NT
זוכרים את התנאים להכרזת 2NT אחרי פתיחה של Weak two בסדרת מייג'ור? להכרזת 2NT אחרי פתיחה של 2 Multi נדרשים תנאים דומים. היות וסדרת המייג'ור של היריב אינה ידועה, נדרש לפחות עוצר אחד בכל אחת מסדרות המייג'ור.   

3/3
התנאים הנדרשים דומים לתנאים הנדרשים להכרזת סדרת מייג'ור בגובה 2. נדרשים 5 קלפים לפחות בסדרה. היות שנמצאים בגובה 3, נדרשות לפחות 14 נקודות. 


3/3
הכרזה טבעית. מבטיחה שישה קלפים בסדרה. למכריז יש שבע לקיחות לפחות.לא מחייבת למשחק מלא.
אם מתרגמים לקיחות לנקודות, באופן לא מדויק, אז יד שמבטיחה 7 לקיחות היא יד של 15-17 נקודות.
הכרזה בגובה 3 של סדרת המייג'ור שלא הוכרזה על ידי יריב שפתח Weak two בסדרת מייג'ור בגובה 2, מחייבת שישה קלפים ו-15-17 נקודות.  


3NT
מבטיחה עוצר בסדרת מייג'ור. היד מבוססת על מיינור ארוך וסגור (עם כל הנכבדים).  התנאים להכרזה זהים להכרזת מחייבת שישה קלפים ו-15-17 נקודות. אם לפותח יש כוח ואורך דווקא במייג'ור השני וההובלה של שותפו תהיה בסדרה שלו (קרוב לודאי שאם הוא מוביל יוביל בסדרה)....

4/4
זוהי הכרזה על פי קונבנציית Leaping Michaels. לאחר פתיחה של Weak 2, ההכרזה מראה יד חזקה עם לפחות 5-5 במיינור שהוכרז ובמייג'ור שלא הוכרז על ידי היריב.

לאחר 2 Multi, המייגור של הפותח אינו ידוע לשותפו של "הקופץ".   
הוא מברר זאת באופן הבא:

לאחר 44 היא שאלה על סדרת המייג'ור של השותף.

לאחר 44 מבקש מהשותף להכריז Pass כשהסדרה שלו היא  ולתקן ל-4  כשהסדרה שלו היא .

  

4NT
יד חזקה עם 5-5 בשתי סדרות המיינור.
זוהי בדיוק משמעות ההכרזה אחרי פתיחה של היריב ב-Weak two בסדרת מייג'ור. 


  






יום רביעי, 16 בספטמבר 2015

הגנה נגד ♦2 Multi: השיטה האנגלית Dixon


בפוסט: מדוע 2 Multi היא קונבנציה לא מוצלחת ובכל זאת מצליחים כשמשחקים אותה?, הבעתי את דעתי הלא-חיובית על קונבנציית ההכרזה 2 Multi. ייחסתי את ההצלחה בשימוש בה לכך שבמקרים רבים לא יודעים להתגונן בפניה (שחקנים מהשורה. לא שחקנים ברמה גבוהה).

בפוסט: מי לא יודע להתגונן נגד 2 Multi?, הסברתי מודע החלטתי לכתוב על קונבנציה זו.

בפוסט זה אציג את אחת משתי שיטות ההגנה הנפוצות הקרויה: Dixon. שיטת הגנה זו מקובלת באנגליה. בפוסט הבא אציג את השיטה הנפוצה השנייה המקובלת בארה"ב.

הכרזות לאחר פתיחה של 2 Multi
להלן ההכרזות האפשריות על פי Dixon. במקומות שזה אפשרי, אשווה מול הכרזה לאחר פתיחה של יריב ב-Weak two בסדרת מייג'ור. אני מקווה שהשוואה כזו תעזור לקוראים להבין את ההיגיון שמאחרי ההכרזה.

Double
מתאר יד מאוזנת של 13-15 נקודות או יד של 19 נקודות או יותר.
בשני המקרים ההכרזה לא מבטיחה עוצר בסדרת מייג'ור.

במקרה של 19 נקודות או יותר ההסתברות לעוצר לפחות באחת מסדרות המייג'ור היא גבוהה.

2/2
טבעי. 5 קלפים לפחות בסדרת המייג'ור המוכרזת. 12 נקודות או יותר. לא יותר משני קלפים בסדרת המייג'ור האחרת.
לאחר פתיחה ב-Weak two נפעל באופן דומה. נכריז סדרת מייג'ור, ללא קפיצה, עם חמישה קלפים ופתיחה לפחות.

במקרה של 2 Multi, אינו יודעים בוודאות מהי סדרת המייג'ור של הפותח ולכן התווספה מגבלה של לא יותר משני קלפים במייג'ור השני. המגבלה נועדה להגדיל את ההסתברות לכך, שאיננו מכריזים בסדרת המייג'ור של הפותח.

2NT
זוכרים את התנאים להכרזת 2NT אחרי פתיחה של Weak two של יריב בסדרת מייג'ור? התנאים הם 16-18 נקודות (יש שעושים את זה עם 15-18 נקודות), יד מאוזנת ולפחות עוצר אחד בסדרת המייג'ור שהוכרזה.

להכרזת 2NT אחרי פתיחת 2 Multi נדרשים תנאים דומים: יד מאוזנת עם 16-18 נקודות. היות שסדרת המייג'ור אינה ידועה נדרש עוצר אחד לפחות בכל אחת מסדרות המייג'ור.

3/3
התנאים הנדרשים דומים לתנאים הנדרשים להכרזת סדרת מייג'ור בגובה 2. נדרשים 5 קלפים לפחות בסדרה ויותר מפתיחה. היות שנמצאים בגובה 3, נדרשות לפחות 14 נקודות.

3/3
הכרזה טבעית. מבטיחה לרוב שישה קלפים בסדרה. מבטיחה 7 לקיחות לפחות. לא מחייבת למשחק מלא.

אם מתרגמים, באופן לא מדויק, לקיחות לנקודות, אז יד שמבטיחה 7 לקיחות היא יד של 15-17 נקודות.
לאחר הכרזת Weak two, הכרזת סדרת המייג'ור השנייה בגובה 3 מבטיחה 6 קלפים ו-15-17 נקודות.

3NT
מבטיחה עוצר בסדרת מייג'ור. היד מבוססת על מיינור ארוך וסגור (עם כל הנכבדים).  

התנאים להכרזה זהים לתנאים להכרזת 3NT אחרי פתיחה של Weak two. לאחר הכרזת 2 Multi יש קושי שלא קיים אחרי הכרזת Weak two: לא הבטחנו עוצר במייג'ור השני. אם לפותח יש כוח ואורך דווקא בסדרה זו...

4/4
רוב אלה שמשתמשים בשיטת Dixon, אינם מנצלים את ההכרזה הזו. 

מי שכן משתמש בה, משתמש בה כקונבנציית Leaping Michaels.
לאחר פתיחה של Weak two בסדרת מייג'ור הכרזה כו מראה יד חזקה עם לפחות 5-5 במיינור המוכרז בגובה 4 ובמייג'ור שלא הוכרז על ידי היריב.

לאחר 2 Multi, המייג'ור לא ידוע לשותפו של "הקופץ". על השותף לברר זאת (בהנחה של הכרזת Pass של שותפו של הפותח):

לאחר 4 הכרזת 4 היא שאלה על סדרת המייג'ור.

לאחר 4 הכרזת 4 מבקשת Pass או Correct ל-.


4/4
לשחק. 

4NT
מתאר יד חזקה עם 5-5 בשתי סדרות המיינור.

זוהי בדיוק המשמעות של הכרזת 4NT אחרי פתיחה של Weak two בסדרת מייג'ור.

Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...