יום שני, 10 באוגוסט 2015

טכניקות סיום על פי טרנס ריס: משחק סופי מסוג Throw-In



בפוסט קודם שכותרתו: טרנס ריס: שלושה שלבים במשחק הברידג', כתבתי על האופן בו ריס מחלק בספרו Bridge את שלבי המשחק, בדומה לשלושה השלבים במשחק שחמט: פתיחה, אמצע וסיום. 


הפרק האחרון בספר מתמקד בארבע הטכניקות של סיום המשחק. בפוסט זה אעסוק רק באחת מהן: משחק סופי מסוג Throw in

בטכניקה זו שחקן מוסר לקיחה בסיום לשחקן יריב ומחייב אותו לשחק מידו, כשהוא מחזיק בשני קלפים גבוהים יחסית אבל לא הגבוהים ביותר. כך למשל, השחקן הנכנס למשחק סופי עשוי להחזיק בידו K ו-J בסדרה מסוימת, כשיריביו מחזיקים ב-A וב-Q. ה-A ו/או ה-Q יושבים לפני השחקן המחזיק ב-K וב-J. 

לו היריבים היו משחקים את הסדרה, הוא היה תמיד זוכה בלקיחה אחת בסדרה. אבל כשהכניסו אותו למשחק סופי והוא חייב לשחק את ה-K או את ה-J (או קלף קטן מתחתם באותה סדרה) היריבים יזכו בשתי לקיחות בסדרה זו. 

דוגמה
אם תקראו את הפוסט: חצי שנה אחרי: האם למדתי מהטעות שטרדה את מנוחתי? תוכלו לראות דוגמה בה עשיתי שימוש בטכניקה הזו כששיחקתי ככרוז. 

לנוחיותכם, מועתק המצב כשנותרו לכל שחקן שלושה קלפים ואני שיחקתי   מהדומם בצפון ושיחקתי מהיד 6.

J8  
6   

N

QT9  W        E    K  
                          K7
S

K76

מערב זכה ב-9 ונאלץ לשחק מה-QT שבידו.
אם הוא משחק את ה-T, אזכה ב-J בדומם ובלקיחה האחרונה ב-K שבידי.

אם הוא משחק את ה-Q, אזכה ב-K בדומם ובלקיחה האחרונה ב-J שבידי.




  

יום ראשון, 9 באוגוסט 2015

טרנס ריס: שלושה שלבים במשחק הברידג'


טרנס ריס בצעירותו  מקור התמונה: ויקיפדיה

הגיע לידי ספרו של טרנס ריס: Bridge. מדובר בספר ישן שיצא בשנת 1961. מי שמעוניין לרכוש אותו באמזון מוזמן ללחוץ על הקישור: Bridge by Terence Reese. המחירים נעים מסנט אחד למשומש במצב לא טוב ועד ל-69 דולר לספר חדש. 

מהניסיון שלי, אני ממליץ למי שקונה, לקנות משומש במצב טוב במחיר זול בהרבה ממחירו של ספר חדש. כשכתוב באתר אמזון, שספר משומש הוא במצב טוב, אז הוא באמת במצב טוב. קניתי כבר ספרים, שבעליהם בקושי פתח אותם ונראים כמו חדשים, בשליש ממחירו של ספר חדש.

הפעם הקודמת שריס הוזכר בבלוג זה הייתה בנסיבות לא משמחות: טרנס ריס: האם גם אתם הייתם מוצאים את ההתאמה ב-?. הפעם אגע מעט בכישוריו המעולים ככותב ספרים. 

הספר Bridge
הפרקים הראשונים שעממו אותי. הם מיועדים לשחקנים מתחילים הלומדים ברידג' בפעם הראשונה בחייהם. אם אתם בתחילת דרככם בברידג', הם בהחלט כתובים טוב.
הפרק האחרון לעומת זאת עניין אותי. זו פעם ראשונה בה אני נתקל ברעיון המופיע בו.
ריס מזכיר שלושה שלבים במשחק ברידג'. הוא מסביר שהם מקבילים לשלושה שלבים במשחק שחמט. בטרמינולוגיה הזו ביחס לשחמט, נתקלים בהרבה מאד ספרים.

שלושה שלבים במשחק שחמט
במשחק שחמט יש שלושה שלבים:

1. פתיחה
זהו השלב של התחלת המשחק מעמדת מוצא אחידה, שבה ידוע היכן עומד כל כלי.
שלב הפתיחה נותח על ידי מומחים ועל ידי תוכנות מחשב. קיימות פתיחות שונות ששחקן יכול בכל משחק לבחור אחת מהן. באופן עקרוני, גם שחקן בינוני או אפילו פחות מבינוני, יכול ללמוד ניתוחים בע"פ ולשחק את השלב הזה לא פחות טוב מטובי המומחים בעולם
אם טועים בשלב זה והיריב מכיר היטב את הניתוח התאורטי כיצד להגיב על הטעות, לפעמים מפסידים את המשחק. 

2. אמצע המשחק
זהו החלק המורכב והמסובך ביותר: יש הרבה כלים על הלוח והרבה מסעים אפשריים. שחקן אינו מסוגל לחשב את כל האפשרויות לטווח של מספר גדול של מהלכים.
כל שחקן יכול לבחור בין מספר אסטרטגיות משחק וטקטיקות משחק. שחקן מושפע גם מהטקטיקה והאסטרטגיה של יריבו.
הבדלי הרמות בין שחקנים באים לידי ביטוי בשלב זה.     3. סיום
בשלב זה נותרו מעט כלים על לוח השחמט. אפשר לחשב את מרבית, לפעמים את כל, האפשרויות.
לשלב זה קיימות טכניקות משחק. למי שמכיר טכניקות משחק ויודע מתי להשתמש באיזו טכניקה, יש יתרון על יריב שאינו מכיר אותן או אינו יודע להשתמש בהן נכון.

שלושה שלבים במשחק הברידג' (על פי טרנס ריס)
אציג לכם את שלושת השלבים שריס הציג בספרו במשפט אחד ואסביר אותם עם הקבלה לשלושת השלבים במשחק השחמט.

1. פתיחה
בברידג' זהו שלב המכרז. קיימות שיטות הכרזה שונות. אפשר ללמוד אותן בעל פה (כמורה לברידג' אני מעדיף ללמד את הרציונל או ההיגיון מאחוריהן ולא להסתפק בלימוד בע"פ). 
באופן עקרוני, זוג שחקנים ברמה לא גבוהה יכול ללמוד שיטת הכרזה בעל פה ולשחק אותה לא פחות טוב מזוג שחקנים מומחים.
טעות בהכרזה עלולה להסתיים בתוצאה רעה גם אם תשחק הכי טוב שאפשר.

טעית ולא הכרזת משחק מלא או סלאם ואחרים הכריזו - הפסדת.
טעית והכרזת סלאם כשלא צריך להכריז -הפסדת. הכפלת כשלא צריך  - הפסדת. לא הכפלת כשצריך - הפסדת.

2. אמצע המשחק
המשחק מיד לאחר סיום המכרז.
זהו החלק המורכב והמסובך ביותר: יש הרבה קלפים לכל שחקן. אפשר לבחור בטקטיקות ואסטרטגיות משחק שונות. שחקן מושפע גם מהאסטרטגיה והטקטיקה של יריבו או שני יריביו אם הוא הכרוז. אם הוא מגן, הוא מושפע גם מהאסטרטגיה והטקטיקה של שותפו.
הבדלי הרמות בין שחקנים באים לידי ביטוי בשלב זה.

3. סיום
בשלב זה נותרו מעט קלפים בידיו של כל אחד משלושת השחקנים ובדומם המונח גלוי על השולחן.
זהו השלב בו אפשר להשתמש בטכניקות סיום. למי שמכיר טכניקות משחק ויודע מתי להשתמש באיזו טכניקה, יש יתרון על יריב שאינו מכיר אותן או אינו יודע להשתמש בהן נכון.

בשונה משחמט בו הכלים גלויים על השולחן, בברידג' צריך לזכור אילו קלפים כבר שוחקו ומה היה מהלך ההכרזה. אם זוכרים אותם ומנתחים נכון, אפשר לדעת למי יש הסתברות גבוהה להחזיק בקלפים מסוימים. זהו לפעמים תנאי הכרחי להפעלה נכונה של טכניקת סיום. 

טכניקות סיום בברידג'

כל הפרק האחרון בספר מוקדש בעצם לטכניקות סיום. ריס טוען שיש רק 4 טכניקות כאלה. הוא מסביר ומדגים כל אחת מהן.

מה אעשה בפוסטים הבאים?
אלך בעקבותיו של ריס ואקדיש פוסט לכל טכניקת סיום. ארבעה פוסטים לארבע טכניקות סיום. אנסה להביא דוגמאות משלי, בעיקר מפוסטים אחרים שכבר נכתבו בבלוג זה. 

אני מקווה שיהיה גם פוסט חמישי בו אציג לקוראים יד ואשאל אותם באיזו טכניקה השתמש הכרוז. 

יום שלישי, 4 באוגוסט 2015

באיזה קלף להוביל אם לא מובילים בסדרת השליט?

 הובלה בהגנה היא אחד הנושאים הפחות פשוטים בברידג'. בהובלה נגד חוזה עם שליט צריך לבחור בין הובלה פסיבית בסדרת השליט לבין הובלה אקטיבית או פסיבית בסדרה אחרת. בפוסט זה אתייחס רק להובלות אחרי, שמחליטים להוביל בסדרה שאינה סדרת השליט. 


כללי ההובלה

כללי ההובלה, שאנחנו מכירים מהובלה נגד חוזה בשליט נשמרים. כך למשל, אם אתם מובילים בקלף שני מלמעלה (ללא תמונה) או מקלף רביעי מלמעלה (עם תמונה) אתם ממשיכים להוביל באותו דפוס.

משהו כן משתנה. בעוד בחוזה ללא שליט נוביל במקרים רבים ברביעי מלמעלה, סביר שבחוזה עם שליט נבחר להוביל בסדרה אחרת. 

הובלה בסדרת השותף
כאשר השותף התערב במהלך ההכרזה בהכרזת סדרה אחרת, הוא בדרך כלל מראה כוח בסדרה. במונחים מקצועיים ההכרזה הזו היא: Lead directing, כלומר: השותף מבקש הובלה אל הסדרה שלו.  

הובלה בקלף יחיד בסדרה

אם היריבים לא יוציאו את כל קלפי השליט שבידכם והשותף שלכם יזכה בלקיחה כלשהי, תזכו בלקיחה באמצעות חיתוך.

שני התסריטים הפשוטים ביותר בהם זוכים בלקיחה:
התסריט הראשון: לשותף שלכם יש A בסדרה בה הובלתם.
התסריט השני: לשותף שלכם יש A בסדרת השליט. התסריט השני מותנה בזה שיש לכם לפחות שני קלפים בסדרת השליט.

יש גם תסריטים נוספים בהם תספיקו לחתוך.

הובלה מראש רצף

אם השליט הוא  ולכם יש KQJ, אתם יכולים להוביל ב-K. בלא מעט מקרים תזכו בלקיחה או שתיים לפחות בסדרה.
זוהי הובלה בטוחה משום שלרוב אינה "מוכרת" לקיחה בסדרה.

הובלה בסדרה שלא הוכרזה על ידי היריבים

לפעמים לא מתקיים אף אחד מהמצבים לעיל. בסדרה שלא הוכרזה על ידי היריבים עשויה להיות סדרה, שלשותף שלכם יש בה כוח.
אל תשכחו שייתכן מצב בו אין לו קלפים גבוהים בסדרה ו/או אחד היריבים קצר בה.

כאשר היריבים הם שחקנים ברמה טובה והם משחקים בחוזה של סלאם או מנסים להגיע לחוזה של סלאם, כנראה שלכל אחד מהם יש לפחות שני קלפים בסדרה, ללא ה-A. אחרת בהסתברות גבוהה, היו מראים Control.

הובלה ב-A בסדרה ארוכה

יש לכם שבעה קלפים, כולל ה-A בסדרה, משהו כמו: A765432. אל תפסלו הובלה ב-A. ייתכן שלשותף שלכם קלף יחיד והוא יחתוך את הקלף הבא.
ייתכן שלשותף שלכם: Kx והוא יזכה בלקיחה הבאה.

אבל אל תשכחו, שיתכן שהקלף היחיד הוא בידי אחד מהיריבים או לשותף שלכם שלושה קלפים וה-K אצל אחד היריבים או אפילו לאחד היריבים יש Void בסדרה.

הובלה ברביעי מלמעלה בסדרה עם נכבד
ברוב המקרים תימנעו מהובלה כזו נגד חוזה עם שליט. מתחת ל-A או K לא תובילו. הסיכויים לפתח לקיחה ב-Q לפני שהיריבים יחתכו, הם נמוכים.  

הובלה משלושה קלפים עם נכבד

ברוב המקרים תימנעו מהובלה כזו נגד חוזה עם שליט. לרוב הנכבד לא יהיה A או K. כשם שלא נוביל מתחת ל-A או K עם ארבעה קלפים, לא נעשה זאת גם עם שלושה קלפים. אם נחליט להוביל מתחת ל-Q נוביל בקלף הנמוך בסדרה. הובלה בקלף נמוך, למשל: 2 או 3 או 4, עשויה לסמן לשותף שיש לכם תמונה (זה אינו נכון בכל המקרים. כך למשל, הובלה ב-3 יכולה להיות גם משני קלפים קטנים: 32). 

הובלה משלושה קלפים ללא נכבד

נאמץ את הכלל של שני מלמעלה ונוביל בקלף האמצעי.

לסיכום

הפוסט רחוק מלמצות את הנושא. הוא מציג כמה חלופות סבירות להובלה. לפעמים אתם צריכים לבחור בין שתי חלופות סבירות (למשל: יש לכם קלף יחיד בסדרה אחת וגם רצף בסדרה אחרת). לפעמים יש לכם יותר משתי חלופות כאלה ולפעמים אין לכם אף חלופה מהחלופות שהוצגו (המונח "אף אחת" אינו מתייחס להובלה מארבעה קלפים עם נכבד או שלושה קלפים עם "נכבד).

שלוש ההובלות הראשונות שהוזכרו (סדרת השותף, ראש רצף, קלף יחיד) יהיו לרוב טובות יותר מהחלופות האחרות.

טיפ אישי

כשהרצף שלכם הוא שני קלפים KQ או QJ, אני ממליץ לא להוביל בו. הניסיון שלי הראה שלרוב אני מקבל תוצאות טובות יותר משחקנים שמובילים מראש רצף כזה.

במקרה קונקרטי, שותפתי ואני, היינו אחד מהזוגות היחידים בתחרות רבת משתתפים בפסטיבל הברידג' בתל-אביב, שהפילו חוזה של 2.
היריב שלי, אחד מהשחקנים הטובים ביותר בארץ, פתח 1NT, שותפתו עשתה טרנספר ל-.

כמעט כל השחקנים שישבו במקום שלי הובילו ב-K. החזקנו גם ב-Q. ובקלף נוסף בסדרת ה-.

לאחר הובלה ב-K הכרוז זכה ב-A, משך שליטים ושיחק קלף קטן לכיוון ה-Jxx בדומם. 
ההגנה זכתה רק בלקיחה אחת ב-.

כשלא משחקים את ה-K ולכרוז יש כניסות לדומם ואת ה-T, במקרים רבים הוא ימשוך שליטים ואז יבצע עקיפה, שתיכשל.

עם לפחות שלושה קלפים בידו, שחקן טוב יבצע עקיפה נוספת. לפי עיקרון הבחירה המוגבלת (The Principle of Restricted Choice), ההסתברות שהשחקן שלא החזיק ב-Q§ ,שזכתה בעקיפה הקודמת, מחזיק ב-K§ היא בערך שני שליש והעקיפה השנייה תצליח ברוב המקרים. לרוע מזלו במקרה זה ובמקרים דומים לו היא נכשלת.

הערת שוליים
בפוסט לא התייחסתי למצבים בהם יש לשחקן יותר מתמונה אחת בסדרה ללא רצף. דוגמאותלמצבים כאלה: KJTx, AQJ. 

הסיבה שלא התייחסתי אליהם היא משום שהם מצבים מורכבים יותר ובפוסט זה עסקתי רק בעקרונות במצבים פשוטים יותר. זה אינו נכון לפסקה "טיפ אישי" המציגה נושא לא פשוט.

Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...