ברידג' בתקופת קורונה

נגיף הקורונה משבש ומשתק הרבה מערכות ודפוסי התנהלות בארץ ובעולם.
האם זה הנגיף עצמו או הפחד ממנו או הפחד מפני הלא נודע? מה שלא תהיה התשובה לשאלה, השיבושים והנזקים הכלכליים קיימים ומשמעותיים. 

גם תחרויות ספורט צומצמו או נדחו או בוטלו. כך למשל, הופסקו משחקי ליגה ה-NBA בכדורסל אחרי ששני שחקנים חלו בקורונה. 
לא מפליא שגם פעילויות הברידג' בארץ צומצמו והרבה תחרויות בוטלו או נדחו. 

הנחיות ההתאגדות הישראלית לברידג'

הקוראים מוזמנים לקרוא את הנחיות ההתאגדות הישראלית לברידג' (נכון ל-11 למרץ) ביחס לקיום תחרויות ברידג'. ניתן לקרוא אותן על ידי לחיצה על הקישור.

התפיסה מאחורי ההנחיות של ההתאגדות הישראלית לברידג' היא:

1. הוראות משרד הבריאות מחיבות

2. בכפוף להוראות אלה חלק מהתחרויות של ההתאגדות הישראלית נדחות או מבוטלות בעוד אחרות אמורות להתקיים.

3. למועדוני ברידג' בארץ ניתן החופש להחליט אילו מהתחרויות שלהם לקיים ואילו מהתחרויות לא לקיים.

כך למשל, ההתאגדות הישראלית לברידג' מקיימת (נכון להנחיות מה-11 למרץ) את התחרות הסימולטנית הארצית, המתקיימת בכל המועדונים בארץ במקביל.
יש מועדונים שהחליטו לא לקיים את התחרות הסימולטנית הארצית,  הצפויה להתקיים ביום ראשון ה-15 במרץ. כל המועדונים בירושלים,  עיר מגוריי, החליטו לא לקיים תחרות.

איך בכל זאת אפשר לשחק ברידג'?

אפשר לשחק באתרי אינטרנט מקוונים, ללא מגע ועם שמירת ריחוק. האתר שאני משחק בו וממליץ לאחרים לשחק בו הוא Bridge Base Online. 
זהו אתר שאפשר לשחק בו ללא תשלום עם אנשים ממגוון רחב של  ארצות. אפשר לצפות בו בתחרויות ברמה גבוהה המשודרות בו ואפשר לקבל בו מידע על ברידג'. 

למי שמשחק ברידג' ורוצה להתקדם

אם אתם מכירים את חוקי המשחק או משחקים בתחרויות ורוצים להתקדם באמצעות משחק ברידג' מודרך, ואינכם יכולים לשחק ברידג' בגלל בידוד או בגלל שאין תחרויות במועדון בו אתם משחקים, אתם מוזמנים לשחק ברידג' מודרך בתשלום לא גבוה אתם מוזמנים לפנות אלי לקבלת פרטים. 

אפשר לפנות אלי באמצעות טלפון 054-4480616 או דוא"ל avi.rosenthal@gmail.com

הברידג' הירושלמי: הזדמנות לקפיצת מדרגה

תוצאות משחקי המבחן לנבחרת הצעירה של ישראל עד גיל 26 הן אירוע בברידג' הירושלמי, שלא היה כמותו באחת עשרה שנים שאני משחק ברידג'. שלושה מתוך ששת שחקני הנבחרת הם ירושלמים.

לאורן טולדנו, שכבר שיחק בנבחרות הצעירות של ישראל ומשחק עם שותף לא ירושלמי, הצטרף זוג מירושלים. הזוג הוא בן בסקין והבן שלי ניר רוזנטל.
בן וניר סיימו במקום השלישי במשחקי המבחן וצורפו לנבחרת הצעירה של ישראל, שתתחרה בקייץ באליפות אירופה.

הברידג' הירושלמי בשנים האחרונות כמעט ואינו זוכה להישגים בולטים בתחרויות חשובות בארץ ובוודאי לא בזירה הבינלאומית.

כל הכבוד לאורן, בן וניר על הישגיהם ועל המאמץ הרב שהשקיעו על מנת להשתתף במשחקי המבחן המתישים (שני סופי שבוע) ברעננה. 
איחולי הצלחה להם ולחבריהם לנבחרת עד גיל 26 ולנבחרות הצעירות יותר עד גיל 21 ועד גיל 16. למי שאינו יודע, הנבחרת עד גיל 16 היא אלופת העולם.

הזדמנות לקידום הברידג' הירושלמי 
השתתפותם של צעירים אלה בנבחרת המיצגת את ישראל בזירה הבינלאומית היא הזדמנות לקדם ילדים, נערים וצעירים נוספים בירושלים. ילדים ונערים נוספים המשחקים ברידג' בתחרויות יכולים להוות בסיס לקידום הברידג' בירושלים בטווח זמן בינוני וארוך.

לילדים ולנערים יש דמויות היכולות לשמש להם מודל. הם יכולים לנסות לשאוף להגיע בעתיד להישגים דומים להישגים של המודל.
כשהמודל הוא מוחשי ובא מאותו מקום שבו אתה גר זה משפיע יותר.

באופן אישי אנסה ללמד ילדים ונערים במסגרות נוספות בירושלים. בעיקר בבתי ספר אבל גם במסגרות אחרות על מנת לקדם את הברידג' בירושלים.
מי שמעונין שאלמד אצלו מוזמן ליצור איתי קשר בטלפון 054-4480616.

הזווית האישית שלי
כמו הורים רבים אחרים אני מנסה לעשות את מה שביכולתי על מנת שלילדים שלי יהיו חיים טובים יותר מאשר היו לי.
המשמעות הראשונה היא שאני מקווה שהם יהיו מאושרים. אחת מהמשמעויות הנוספות היא שהם יהנו ממה שהם עושים ויצליחו בכל תחום עיסוק בו יבחרו.  

אם הם עוסקים בתחום שגם אני עוסק בו, אשמח אם יצליחו יותר ממני. ספציפית, בהקשר של ברידג' אני מקווה שניר יגיע להישגים טובים ממני.

כמי שהיה שחמטאי בצעירותו, אני מקווה שהישגיו של ניר בברידג' יעלו על הישגי העבר שלי בשחמט.
כשחקן שחמט צעיר החמצתי שתי הזדמנויות ליצג את מדינת ישראל. 
הפעם הראושנה הייתה כשהתתפתי בגיל 16 באליפות ישראל עד גיל 18, שהתקיימה במלון גני יהודה (היום הקונסוליה האמריקאית) בירושלים. במקביל התקיימה באותו מקום אליפות העולם בשחמט עד גיל 21. שניים מהמתמודדים באליפות העולם, יאן טימן מהולנד רוברט היבנר מגרמניה היו כמה שנים מאוחר יותר בין עשרת שחקני השחמט הטובים בעולם. היבנר היה אלוף עולם בפוטנציה, שכשל רק בגלל חוסר יכולת לעמוד בלחצים.

הובטח על ידי המארגנים, שהזוכה באליפות הבזק (חמש דקות לכל שחקן למשחק כולו) של ישראל לנוער יתמודד בתחרות הבזק של אליפות העולם עד גיל 21 (בנוסף לשני הנציגים מישראל שהשתתפו באליפות העולם עד גיל 21). זכיתי באליפות הבזק של ישראל לנוער וחיכיתי להזדמנות להתמודד מול הטובים ביותר בעולם.
המארגנים ביטלו את תחרות הבזק משום שהאורחים מחו"ל טענו שיש עליהם יותר מדי עומס.

ההזדמנות השנייה הייתה כשבגיל 18 שלושה צעירים ואנוכי קיבלנו מכתבים מאיגוד השחמט הישראלי, שמזמין אותנו להשתתף במשחקי מבחן לקביעת נציג ישראל לאליפות העולם.
שמחתי. השמחה הייתה מוקדמת מדי. במקום מוצנע במכתב היה כתוב שההזמנה תקפה רק במידה שלא נולדנו לפני תאריך מסוים. נולדתי חודש קודם.

אני שמח שניר מימש את מה שאני לא מימשתי והוא צפוי להשתתף בנבחרת הצעירה של ישראל בברידג'. 


תודה
על מנת להצליח צריך כישרון וצריך להתאמץ ולהשקיע. כישרון ומאמץ לא תמיד מספיקים. נדרשות גם נסיבות מתאימות.

מלקולם גלדוול כותב בספרו מצויינים ממה עשויה הצלחה. על אנשים שהגיעו להישגים יוצאי דופן. לטענתו,  הגורמים להצלחה הם שילוב של כישרון, עבודה קשה ותנאים סביבתיים. 

כך למשל, ביל גייטס הצליח גם משום שהיה נער בתקופה שבה כבר הייתה גישה למחשבים באמצעות מסופים מקוונים. לו היה נולד קודם לא היה יכול לצבור שעות התנסות רבות במחשב.
תנאי סביבתי נוסף היה גניבת קוד משתמש וסיסמה באחד ממרכזי המחשבים האוניברסיטאים.  
הוא ושותפו ליסוד ממיקרוסופט, פול אלן בילו את הלילות ליד המחשב באותו מרכז אוינברסיטאי. 

אחד הגורמים להצלחת הביטלס היה בעל מועדון לילה בגרמניה בו הופיעו. האיש דרש מהם הופעות של חמש שעות. יותר שעות מאשר בכל מועדון אחר. כך צברו יותר שעות נגינה ושירה. הלחץ הגדול היווה גורם לפרישת המתופף המקורי של הלהקה והחלפתו על ידי רינגו סטאר.

כשמגיעים להצלחה של ניר ובן בברידג' יש כמה גורמים סביבתיים בהקשר של ניר. ביניהם גם אנשים שתרמו לקידום שלו. הם תרמו גם לקידום של צעירים אחרים בישראל.

אציין את הבולטים ביניהם, שלהם אני מודה.

בתחרות הראשונה של ניר ושלי בפסטיבל הים האדום באילת פגשתי בחור צעיר שלא היכרתי. כשעשינו 38% במושב השני הוא אמר לי שהוא יעזור לקדם את ניר, אז ילד בן 13. אגב, במושב השלישי עשינו 71% בגמר C. לצעיר קוראים גלעד אופיר. הוא עמד בהבטחתו לאורך כל השנים מאז.

ניר השתתף במשך שנתיים בפרויקט "פסגה". מי שלימד אותו שם וקידם אותו היה אלדד גינוסר. לפני השתתפותו של ניר ב"פסגה", אלדד לימד אותי בקורס שחקני תחרויות. כל מה שלמדתי ממנו שם הועבר על ידי לניר. את רוב הדברים שלמדתי גם מימשנו, ניר ואני, בתחרויות ברידג'.
עד היום אלדד עונה לשאלות של ניר ובן ומעשיר את הידע וההבנה שלהם בברידג'.

בתחילת דרכו של ניר בברידג' הציע רב אמן כסף חיים טמס לשחק איתו בתחרויות ללא תמורה. גם אני וגם ניר למדנו ממנו הרבה. הוא אפילו שיחק עם ניר בתחרות הזוגות הפתוחה בפסטיבל בתל אביב כשברור שפער הרמות ביניהם באותה תקופה היה גדול.
לזכות חיים יאמר גם שהוא התנה את המשחק עם ניר בזה, שניר יקרא את ספרו המצוין של יו קלסי "אמנות הביצוע הנכון בברידג'".
חיים גם שיחק עם בן במתכונת דומה בתחרויות מקומיות.

הרבה תודה גם לרון פכטמן, שהכין את ניר ובן למשחקי המבחן לנבחרת הצעירה. רון עשה עבודה נפלאה ותרם להם מהידע והניסיון הרבים שלו. את כל זה עשה בצניעות ובהתיחסות אישית לבן וניר.



  

הפעילות הברידג'יסטית הפחות מוכרת שלי: ברידג' בויקיפדיה

הבלוג הזה מוכר היטב לקהיליית הברידג' בישראל. להפתעתי קיבלתי פידבקים חיוביים עליו אפילו משחקנים מובילים בברידג' הישראלי.

הופתעתי משום ששחקנים הרבה יותר טובים ממני הם לא קהל היעד הטבעי של הבלוג. כשאני כותב על נושאים טכניים בברידג' ודאי שאיני מחדש להם דבר. בפוסט זה אתמקד בפעילות ברידג'יסטית אחרת שלי, שהיא לא פחות חשובה אבל הרבה פחות מוכרת. הכוונה היא לפעילות הכתיבה שלי בויקיפדיה העברית. 

איך הגעתי לכתוב על ברידג' בויקיפדיה העברית?

בכורח הנסיבות מצאתי את עצמי כותב בערכים בויקיפדיה. בני הבכור התחיל להיות פעיל בויקיפדיה כנער בן 14. הוא משך אחריו את אחותו ואת אחיו ניר, המוכר לחלקכם כשחקן ברידג.
אני הסעתי אותם למפגש פיקניק חצי שנתי של ויקיפדים. שאלו אותי: מדוע שלא תכתוב גם אתה? אז התחלתי לכתוב.

אופי הפעילות שלי בויקיפדיה
יש אנשים המגדירים לעצמם נושא הרחוק מעיסוקם היומיומי וכותבים עליו ערכים באופן שיטתי. סגנון הפעילות שלי בדיוק הפוך. אני עוסק בנושאים במסגרת פעילויות עבודה או התנדבות או עיסוק אחר וכתוצר לוואי של לימוד הנושאים האלה כותב עליהם ערכים או משפר את הערכים הקיימים. כך למשל, מצאתי את עצמי כותב או מרחיב ערכים על מדינות בהן טיילתי. דוגמה נוספת: אין לי שום מושג בספרות אמהרית, אבל מסגרת התנדבות שלי הייתי צריך לאתר מומחים בתחום זה. בין הארבעה שמצאתי קישרתי באמצעות פסקת "ראו גם" בערך שנכתב עליהם בויקיפדיה. 

באותה תקופה עיסוקי העיקרי היה ייעוץ במחשבים ומערכות מידע. מרבית הערכים שכתבתי היו בתחום זה.
כשהרחבתי את הפעילות שלי בברידג' התחלתי לכתוב ערכים גם על ברידג'.

מה מצאתי בברידג' בויקיפדיה העברית?
במחשבים ובטכנולוגיית המידע מצאתי הרבה כותבי ערכים והרבה ערכים. בברידג' כמעט כלום. גם המעט שהיה היה באיכות ירודה.
למעשה מרבית מה שנכתב על ברידג' בויקיפדיה העברית נכתב על ידי.

צריך לשים לב שכתיבה ויקיפדית שונה מכתיבת ספר ומכתיבת פוסטים בבלוג:

1. היא אינה שיטתית כמו כתיבת ספר
כל אחד יכול לכתוב על מה שהוא רוצה. יכול להיות שייכתב ערך על נושא פחות חשוב ויחסר ערך על נושא מהותי. יכול להיות שעל חלק מנושאים קשורים באופן הדוק יהיו ערכים ועל חלק אחר יחסרו ערכים.
מי שירצה ללמוד את כל המכלול יתקשה. בספר לרוב הכתיבה היא שיטתית ומקיפה. 
  
אם מה שנכתב שגוי או גרוע, יהיו אחרים שיתקנו או ימחקו.
אם הנושא עליו נכתב אינו חשוב, יעמידו את הערך "להצבעת מחיקה". אם רוב אלה שיצביעו יסכימו שאינו חשוב מספיק על מנת שיהיה עליו ערך בויקיפדיה, הערך יימחק.

2. אין מספר רב של דוגמאות ואין בכלל תרגילים
בספרים תמצאו לפעמים מספר רב של דוגמאות ומצאו תרגילים ופיתרונות. בערך אנציקלופדי יש מקום רק למספר מצומצם של דוגמאות.

3. חיבים להסתמך על מקורות ולציין מה הם.
בבלוג שלי אני כותב מה שאני רוצה. לפעמים אני מוצא שגיאות אחרי הפרסום ומתקן. לפעמים מישהו מסב את תשומת ליבי (בפומבי או באופן פרטי) לטעות ואני מתקן. 
בכתיבת ערך על ברידג' בויקיפדיה אני מסתמך על מקורות כמו ספרים ואתרי אינטרנט.
גם מי שאינו המומחה הגדול ביותר בתחום כלשהו, אבל יש לו יכולת לזהות מקורות ראויים ולהבין את תוכנם יכול לכתוב ערכים ברמה גבוהה.

4. אין מקום לדעות אלא רק לעובדות
מי שקרא ספרים של מרטי ברגן נתקל בוודאי גם בדעותיו הנחרצות של המחבר. ברגן אינו היחיד. בויקיפדיה אין מקום להבעת דעות. את דעתי על נושאים הקשורים לברידג', שחלק מהקוראים לא תמיד אוהבים, אני מביע בבלוג לא בויקיפדיה.

חשיבות הכתיבה על ברידג' בויקיפדיה

1. הויקיפדיה היא המקור הראשון אליו ניגשים ילדים ובני נוער.
גם אחרים משתמשים בה בתדירות גבוהה.

2. בעברית יש מחסור בספרים על ברידג'.
בשנים האחרונות נכתבו כמה ספרים והמצב השתפר בהשוואה לעבר. עדיין קשה למצוא את כל המידע שזקוקים לו בעברית. 
בויקיפדיה תוכלו למצוא ערכים על נושאים שלא תמצאו משהו כתוב עליו בספר כלשהו בעברית.  
מצד שני תתקשו למצוא שם מידע על נושאים אחרים, למשל על טכניקות של הגנה.

3. מכסה נושאים שאינם מופיעים בספרים  
בנוסף לנושאים של משחק וטכניקות משחק כתובים ערכים על נושאים אחרים הקשורים למשחק, למשל: ערכים על שחקני ברידג' בולטים, ערך על ברידג' בישראל, כולל פירוט ההישגים הבולטים של הברידג הישראלי, ערך על הערכת יד, שבוודאי רחוק מלהיות שלם או מושלם ועוד. 

ברידג' בויקיפדיה העברית ובויקיפדיות בשפות אחרות
יש ויקיפדיות במספר רב של שפות החל מאנגלית, גרמנית, ספרדית, צרפתית או סינית וכלה בשפות על סף ההיכחדות. בצד של דף האינטרנט של ערך בשפה אחת מופיעים קישורים לאותו ערך בשפות אחרות.
מיעוט קישורים כאלה יכול להעיד על אחד מארבעה מצבים:

1. כתבת ערך על נושא חשוב שבויקיפדיות אחרות טרם כתבו עליו.

2. כתבת ערך על נושא פחות חשוב ולכן לא כתבו עליו  

3. כתבת ערך על נושא חדשני (חשוב פחות או חשוב יותר) שאחרים טרם הספיקו לכתוב עליו.

4. כתבת על ערך ייחודי לשפה, לתרבות או למדינה שבשפתה אתה כותב.

בהקשר של ערכים על ברידג' יש לא מעט ערכים מהקבוצה הראשונה. כשאני כותב ערך כזה תמיד אמצא ערך על אותו נושא בויקיפדיה באנגלית. זו הויקיפדיה הגדולה ביותר שבה מספר רב כותבים. בלא מעט מקרים אני מוצא קישור לערך בעוד שפה או שתיים או שלוש.  

 המלצה
נצלו את הויקיפדיה כמקור להעשרת הידע שלכם על ברידג'. תוכלו למצוא שם ערכים בנושאים של קונבנציות או שיטות הכרזה, למשל: בלקווד, סטיימן, אוברקול ו-2 על 1 מחייבת למשחק מלא.
על סימונים בהגנה, על הסתברויות בברידג' ועל טכניקה של משחק לחץ.

אפשר להסתפק במה שכתוב שם או לא להסתפק במה שכתוב שם ולרדת יותר לעומק באמצעות קריאת המקורות.

לרשימת הערכים שאני כתבתי או הרחבתי
אם תיכנסו לדף המשתמש שלי בויקיפדיה העברית, תוכלו להגיע לרשימת הערכים הזו. 
אפשר גם להיכנס לויקיפדיה העברית ולהקליד בתיבת החיפוש: משתמש:Avi rosenthal.

צעד נוסף לחשיפת הויקיפדיה ללומדים ברידג'
בקבוצת הפייסבוק רוצים ללמוד ברידג', אכתוב מדי פעם פוסט המקשר לערך על ברידג' בויקיפדיה העברית.

התחרות לזכר עמי דינאי

היום קיים מועדון ירושלים תחרות ארצית לזיכרו של עמי (עמיאל) דינאי ז"ל. היה אירוע מכובד בהשתתפות משפחתו של עמי ז"ל. עמי נפטר בגיל 42 לפני יותר מ-20 שנה ופחות מ-30 שנה. במהלך האירוע נעשו צילומים לסרט לזכרו מטעם משפחתו. 

לפני התחרות ובהפסקה בין שני המושבים נשאו דברים לזיכרו כמה מותיקי המועדון ואלמנתו של עמי.

היות שאני משחק ברידג כ-11 שנים, כל מה שאגיד על עמי כשחקן ברידג' זה מכלי שני. שותפו בעבר, שלמה אלישר, כתב בירחון אוגוסט כתבה לזכרו ובה הביא יד עם הכרזה מבריקה של עמי.

על פי מה שסיפרו, עמי היה שחקן מוכשר במיוחד ששיחק ברמה גבוהה. הוא גם היה שחקן שקט ליד שולחן הברידג'. מסוג השחקנים שאינם צועקים על השותף.

מאלמנתו ומשלמה אלישר שמעתי שאהב לשחק גם משחקי מחשבה אחרים, למשל: דמקה. 

סיפרו לי שהוא גם שיחק שחמט. את זה לא היה צריך לספר לי. שיחקתי ביחד איתו בקבוצת אס"א ירושלים ובמועדון הקטן של אס"א ירושלים בתקופה בה הייתי סטודנט.

אני זוכר אותו כשחקן שחמט יצירתי ברמה טובה וכאדם סימפטי ונעים הליכות. 

התחרות

בתחרות סיימו במקום הראשון עירית ויוסי ניימן לפני דוד כהן ושלמה אלישר. במקום השלישי סימו מאיר בריקמן ונוח טימינקר.

לתוצאות המלאות לחצו כאן. אחריהם סיימו ג'ודי שמיון-דגן ואהובה גולדרינג.

בני ניר ייצג בכבוד את המשפחה. הוא ושותפו בן בסקין סיימו במקום ה-5.

שותפי רן בן-אפרים, ובמיוחד אני, שיחקנו רע. סיימנו במקום ה-11 מתוך 61 זוגות.

בפוסט הבא אציג יד אחת מהתחרות.

הערת שוליים

עולם קטן. ראיתי פוסט מרגש שפרסמה אוריה מאיר, מנכ"לית ההתאגדות הישראלית לברידג'.

במוקדמות אליפות ישראל לסניורים שיחקה מיכל נוסצקי, שחקנית נבחרת הנשים של ישראל, עם שחקן שרמתו נמוכה בהרבה מרמתה. לשחקן קוראים אמיר פלוט. אמיר הוא בן 90. מסתבר שהוא גם אביה של מיכל נוסצקי. 

גם את אמיר פלוט הכרתי כשחקן שחמט כששיחקתי בצעירותי בליגה  לשחמט.

הגנה נגד Precision: יותר גרוע ממה שחשבתי

בפוסט: "פעם שיחקתי Precision היום אני משחק ברידג'", טענתי שההתערבות של השותף שלי במכרז באמצעות הכרזת Double, אחרי פתיחה של ♣1, המבטיחה 16 נקודות או יותר, הייתה מסוכנת מדי.

כשאנחנו פגיעים, עם פחות נקודות מהיריבים אסור להתערב בהכרזה המבטיחה 5-5 בסדרות המייג'ור כשסדרות המייג'ור אינן מספיק איכותיות. החשש הוא שהיריבים יכפילו חוזה בגובה 2.

באותו פוסט התנצלתי על כך שלא צרפתי את היד עצמה משום שלא הייתה ברשותי. עכשיו קיבלתי אותה והיא מצורפת להלן.

אני לא יודע מה בדיוק עבר בראש של השותף שישב במזרח לפני שהוא החליט לחרוג מהשיטה ולהכפיל עם יד של 4-4 בסדרות המייג'ור בניגוד גמור לשיטה שסיכמנו.

עם התאמה של 4-2 או 4-1 בחוזה מוכפל בגובה 2 זה היה מסתיים הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי.

נבחרת ישראל אלופת העולם עד גיל 16

נבחרת ישראל במרכז על הפודיום
התמונה לקוחה מדף הפייסבוק של ההתאגדות הישראלית לברידג

שוב זה קורה. נבחרת צעירה של ישראל אלופת העולם בברידג'!!! 

הפעם זו הנבחרת עד גיל 16, שזכתה היום באליפות העולם. ישראל ניצחה בגמר את נבחרת סין ובחצי הגמר את נבחרת צרפת.

ישראל הייתה אחת מארבע הנבחרות שהעפילו לשלבי הגמר. על פי התקנון, נבחרת צרפת, שסיימה ראשונה, קיבלה את הזכות לבחור יריבה. היא בחרה בישראל, שסיימה במקום הרביעי. 

בדיעבד התברר כי זו לא הייתה בחירה מוצלחת כשישראל ניצחה אותה. 

לא יכולתי לצפות בכל השידור של הגמר נגד סין. בחלק הראשון בו צפיתי נבחרת ישראל גילתה עליונות והובילה בהפרש גדול. 

ההישג מצטרף להישגים בולטים אחרים השנה: הצעירות עדי אסולין והילה לוי, שזכו השנה באליפות אירופה לנשים, ונבחרת הסניורים של ישראל זכתה באליפות אירופה. 

בנבחרת שיחקו שלושה זוגות: אביב זייטק-תומר לוינשטיין, ניר חוטורובסקי - גל מתיתיהו ושחר דנק וגלעד ליפשיץ.

יו"ר ההתאגדות הישראלית לברידג', גלעד אופיר, היה הקפטן. גלעד צעיר קצת מעל גיל 30, אימן את הנבחרת הצעירה ביחד עם מושיקו מיוחס, צעיר המבצע באופן מרשים את תפקיד רכז פרויקט בתי הספר בהתאגדות.

לפני מספר שנים לא רבות, גם גלעד וגם מושיקו היו שותפים כשחקנים להישגים מרשימים של נבחרות צעירות של ישראל בזירה הבינלאומית.

כל הכבוד לשחקנים הצעירים, לגלעד ולמושיקו ולעוד רבים וטובים שאיני מזכיר את שמם, שתרמו להישג המרשים.

בסך הכל הכרזתי Pass במצב של Balancing

היום (16.7.16) שיחקתי עם עודד גורן בתחרות ארצית במועדון כיכר המדינה בתל-אביב. זוהי הפעם השנייה שאני משחק עם עודד בתחרות. הפעם הקודמת הייתה תחרות ערב ביום רביעי באותו מועדון.

התוצאה הייתה מעבר לציפיות המוקדמות. סיימנו במקום שני אחרי זוג הצעירים אביטל שחף ועילאי בנירי. לתוצאות המלאות לחצו כאן.

את יד 22 שיחקנו נגד הצעירים גלעד ליפשיץ ושחר דנק. מזרח-מערב

פגיעים. הכרוז במזרח פתח ♦1. לאחר שתי הכרזות Pass ומחשבה ארוכה הכרזתי Pass. "משהו כאן לא בסדר" אמר אחד היריבים הצעירים. הציפייה הייתה שבמצב של Balancing אתערב בהכרזה עם 10 נקודות.

אחרי הבחירה שלי לא להתערב בהכרזה משהו היה לא בסדר: התוצאה שקיבלו היריבים שלנו, שהייתה קצת מעל ל-10%. 

מה זה Balancing?

מצב של Balancing הוא מצב בו המכריז אחרון (כלומר: אם יכריז Pass יסתיים המכרז) צריך להכריז. במצב זה ההנחה היא שלכל אחד מהצדדים (מזרח-מערב וצפון-דרום) יש 18-22 נקודות. השחקן הנמצא במצב זה מגן על שותפו, שאולי יש לו נקודות ואינו  יכול להתערב בחוזה.

בגלל הייחודיות של המצב כללי ההכרזה בו שונים מכללים רגילים:

1. המכריז מוסיף ליד שלו 3 נקודות. ביד הזו לאחר תוספת זו יש לי 13 נקודות. השותף של המכריז מוריד לעצמו 3 נקודות בהכרזת התשובה שלו.

2. אפשר להכריז סדרת מייג'ור עם ארבעה קלפים במקום חמישה.

3. הכרזות בקפיצה אינן מעידות על חולשה, אלא דווקא על כוח. כשאנחנו לא הצד החלש אין טעם להפריע ליריבים. 

מדוע לא התערבתי בהכרזה?
לכאורה הייתי צריך להתערב בהכרזת ♥1 עם ארבעה קלפים בסדרה.
הסיבות לכך שבחרתי לא לעשות זאת:

1. היריבים פגיעים וייתכן שלנו יש יותר קלפים ב-♦ מאשר ליריבים. הפותח לא הבטיח יותר משלושה או ארבעה קלפים ולשותפו יכול להיות קוצר בסדרה. לי יש ארבעה קלפים בסדרה כולל ה-Q♦.

2. סדרת ה-♥ שלי לא איכותית.

3. יש לי קוצר בסדרת ה-♠. בהסתברות גבוהה היריבים ימצאו התאמה בסדרה.
ככלל, קוצר בסדרת מייג'ור הוא שיקול התומך בהימנעות מהתערבות בהכרזה במצב של Balancing.

מה היה קורה לו הייתי מתערב?
השותף שלי היה תומך בי בסדרת ה-♥ אבל היריבים היו מוצאים את ההתאמה בסדרת ה-♠ ומכריזים ומבצעים ♠4. הם מפסידים רק שתי לקיחות ב-♠ ואת ה-A♥ ומבצעים את החוזה.

מדוע ניתוח היד אינו מדויק?
נדמה לי שמנקודת המבט שלי, הניתוח נכון והמסקנה לא להתערב במכרז עם היד שלי נכונה. 
לא מעט שחקנים היו מתערבים בהכרזה עם היד שלי.

הבעיה היא בשתי הכרזות ה-Pass שקדמו לשלי. השותף שלי צריך להתערב בהכרזה של ♥1. ייתכן שגם שותפו של הפותח צריך להתערב בהכרזה של ♠1 עם חמש נקודות, חמישה קלפים ב-♠ וקוצר ב-♦.

מאפיני הברידג' הירושלמי: נגד מי משחקים?

בפוסט הראשון בסדרה על הברידג' בירושלים, שאלתי: האם רמת הברידג' בירושלים נמוכה? 

בפוסט השני עסקתי במאפינים הייחודיים של שיטות ההכרזה בירושלים.

המכנה המשותף של רבות מההכרזות הנפוצות בירושלים הוא שהן אינן על פי עקרונות ההכרזה בברידג' מודרני.

בפוסט זה אעסוק בשחקנים. כמו בפוסטים הקודמים איני מכליל. יש שחקנים מעולים שאינם פועלים על פי הדפוסים הנפוצים בברידג' הירושלמי.

מה השתנה בעשרות שנים?

חבר שלי הוא רב אמן בברידג'. הפעילות הברידג'יסטית שלו בשנים האחרונות מינימאלית. החברות בינינו נוצרה בעבודה משותפת בתחום המחשבים. כששמע שהתחלתי לשחק ברידג', שוחחנו גם על ברידג'. לפני כמה עשרות שנים גר תקופה קצרה בירושלים ושיחק שם ברידג'. להזכירכם, אני משחק ברידג' רק 11 שנים. 

כשהוא שאל אותי על שחקני ברידג' ירושלמים, התברר כי כמעט כל השחקנים המובילים בברידג' הירושלמי מוכרים לו עוד מהתקופה בה גר בירושלים ושיחק ברידג'.
השיחה עם החבר שלי אינה חריגה. גם שיחות עם ירושלמים לשעבר שעזבו את העיר לפני שאני התחלתי לשחק ברידג' מתארות תמונה דומה.

אין הרבה שחקנים חדשים בירושלים ברמות של תחרויות ערב במועדון.

האם יש כאלה שהפסיקו לשחק ברידג' בירושלים?
אפשר לחלק את אלה שהפסיקו לשחק בתחרויות בירושלים לשלוש קטגוריות. אביא דוגמה לשחקן בולט אחד בכל אחת מהקטגוריות הנ"ל.

הקטגוריה העצובה
שחקנים שלצערנו הלכו לעולמם. דוגמה לשחקן ברמה גבוהה: ולטר נירן.

עזבו את העיר
כבר ציינתי בפוסט קודם שמרכז הארץ הוא גם מרכז התעסוקה העיקרי.
שחקני ברידג' צעירים שמחפשים מקום עבודה, מוצאים אותה לרוב במרכז הארץ. בלא מעט מקרים יעדיפו להתגורר שם ולא לעשות את מה שאני עשיתי: לגור בירושלים ולסוע כל יום לעבוד במרכז הארץ.

התופעה היותר נפוצה היא של שחקני ברידג' שילדיהם בוגרים ובעקבות העבודה עוזבים את העיר. ההורים הולכים בעקבות הילדים והנכדים ועוזבים למרכז הארץ.
דוגמה לשחקן בולט ברמה גבוהה: שלמה אלישר.

הפסיקו לשחק
האם תרצו לשחק במשך כמה עשרות שנים נגד אותם השחקנים המשתמשים באותן שיטות הכרזה ישנות ולא מאמצים שיטות הכרזה מודרניות (ראו את הפוסט הקודם)? אותי זה היה משעמם. 
אם אתם שחקנים ברמה גבוהה, יתווסף לזה הכורך לשחק נגד הרבה שחקנים חלשים מכם.

כבר אחרי 11 שנים אני לא ממש מתלהב לשחק בתחרויות מקומיות בירושלים. אני משחק בתחרות ביום שני בערב, שהיא התחרות החזקה ביותר בירושלים.
בתחרויות אחרות אני משחק או עם תלמידים או עם שותפים שאני מעוניין לשחק איתם בתחרויות ארציות והתחרות המקומית היא סוג של אימון.
אני נהנה יותר לשחק בכיכר המדינה בימי רביעי בערב. אני משחק שם בתדירות מאד נמוכה. 

תחשבו על שחקנים טובים ממני ששיחקו הרבה יותר שנים ממני. יש כאלה שהפסיקו או כמעט הפסיקו לשחק.
שחקן בולט לדוגמה: רמי קוק. 

ירושלמים משחקים בעיקר נגד ירושלמים
כשאני משחק בתחרויות ארציות מחוץ לירושלים אני פוגש מעט שחקנים ירושלמים. 
כשאני משחק במוקדמות אליפות הארץ או בליגה לזוגות מספר הזוגות הירושלמים קטן יחסית למספר שחקני הברידג' בעיר.
אלה שגם עושים תוצאות טובות, הם כמעט תמיד זוגות המשתייכים לרשימה מצומצמת, שאני כבר יודע אותה בע"פ.
חברו את זה עם פיסקה קודמת בה ציינתי שגם בתוך ירושלים כמעט ולא מתווספים שחקנים ברמה גבוהה ותבינו שירושלמים משחקים לרוב נגד ירושלמים.

נכון יש יותר ירושלמים המשתתפים בשני הפסטיבלים העיקריים בתל-אביב ובאילת.

הביצה והתרנגולת או מדוע ירושלמים ממעטים לשחק בתחרויות ארציות?
האם מרבית השחקנים הירושלמים כמעט לא משחקים בתחרויות ארציות משום שהם כמעט ואינם לומדים ומתקדמים?

אולי הם לא לומדים ולא מתקדמים משום שאינם משחקים נגד שחקנים שהם אינם מכירים ומשתמשים בשיטות הכרזה ובטכניקות משחק פחות מוכרות בירושלים?

במאמר מוסגר, אזכיר שוב יש גם שחקנים מצוינים מעטים, שאינם מרבים להשתתף בתחרויות ארציות מחוץ לירושלים מסיבות אחרות. מה שכתוב כאן אינו מתיחס לשחקנים אלה.

ברמה האישית שלי אצין שכשאני משחק נגד שחקנים חזקים בתחרויות ארציות אני לומד ומתקדם.

התשובה שלי לשאלה מדוע מרבית הירושלמים ממעטים לשחק בתחרויות ארציות היא שזו לא ביצה ותרנגולת, אלא שילוב של שני הגורמים: לא מרבים לשחק בתחרויות ארציות כי הרמה במרכז ובחיפה גבוהה יותר וגם לא מתקדמים כי לא משחקים מספיק נגד שחקנים ברמה גבוהה ונגד שחקנים שמשתמשים בשיטות הכרזה אחרות. 

הצעה לתוספת קטנה לשינוי בכללי המשחק

כשחקן ששיחק שלוש שנים ברידג', חיפשתי שותף לתחרות הזוגות המרכזית בפסטיבל הברידג' הבינלאומי באילת. 

מארגני התחרות שידכו לי גברת נחמדה שגרה בלונדון.  

בכל פעם שנגמרה ההכרזה וכולם אספו את כרטיסי ההכרזה בחזרה לתיבת ההכרזה, היא לא אספה את שלה. היא גם לא הבינה מדוע אחרים אוספים אותם לפני שכתבו מה החוזה בטופס רישום לא רשמי, שאחד מכל זוג שחקנים רשם בו.

כבר שנים רבות כלל זה נהוג בבריטניה ובצרפת (ואולי גם בארצות נוספות).

לאחרונה בעקבות יוזמה ברוכה של חברי לקבוצה בליגה קובי שחר, הונהג כלל זה גם בישראל.

בשונה מהתקופה בה שיחקתי עם הגברת מלונדון, היום ברוב התחרויות נעשה שימוש במחשב ייעודי קטן הנקרא ברידג'מט בו רושמים את החוזה ואת התוצאה והזוג במזרח-מערב מאשר את נכונתה. המחשב הקטן מחובר לשרת והתוצאות מוזנות אוטומטית.

הכלל החדש בישראל

לא אוספים את כרטיסי ההכרזה עד לאחר שנחשף קלף ההובלה. צפון או דרום רושם בברידג'מט את החוזה ואת קלף ההובלה ואז מוחזרים כרטיסי ההכרזה לתיבות ההכרזה.

הבעיה

ראיתי מספר פעמים ויכוחים קולניים בין זוגות לגבי חוזה שנכשלו בביצוע. הצד שהכשיל את החוזה טען שהחוזה היה חוזה מוכפל. הצד השני טען שהיה חוזה לא מוכפל. 

שימו עצמכם במקום שופט תחרות טוב במיוחד, שלא היה נוכח ליד השולחן במהלך ההכרזה: לטובת מי תפסקו?
יש פה מחלוקת ביחס לעובדות ולשופט אין דרך לדעת מי צודק ומי טועה.

לאחר הכלל החדש שהצגתי בפיסקה הקודמת, זה יכול לקרות בשני מצבים כשמשחקים עם ברידג'מט:

1. צפון-דרום לא נהגו כפי שצריך ורשמו את החוזה רק לאחר סיום המשחק.

2. צפון או דרום היו הכרוז ורשמו את החוזה לפני תחילת המשחק, אבל שכחו לציין שהחוזה מוכפל.

ההצעה שלי להרחבת הכלל

1. צפון-דרום חייבים להקליד בברידג'מט את החוזה לפני תחילת המשחק.

2. מי שמקליד את החוזה חייב להראות את החוזה למזרח או למערב לפני תחילת המשחק

התוספת שלי זה הסעיף השני המסומן באדום.

כיצד יפסוק השופט לאחר יישום הכלל?
במחלוקת בשאלה האם חוזה הוכפל או לא? הפסיקה תהיה אוטומטית לטובת מזרח-מערב.


מה דעתכם?

על מומחים וספונסרים או מדוע להיות עצוב כשה-J של היריב נופל על ה-Q של השותף בחוזה של 3NT

יש דמיון מסוים בין הבלוג "ברידג' שלא היכרתם" לבין ספרו הנהדר של ויקטור מולו Bridge in the Menagerie: בשניהם מוצגים דברים לא צפויים. 

מולו מתאר מתאר בספרו מועדון ברידג' ומשרטט דיוקנאות של שחקנים. חלקם מדומים לחיות, למשל: ארנב. 

אחד השחקנים מדומה לחזיר. שיטת ההכרזה הייחודית של החזיר מיועדת להביא למצב בו תמיד הוא יהיה הכרוז ושותפו הוא הדומם. בספר מוצגות הכרזות מגוחכות בשיטה זו וחוזים בלתי אפשריים המבוצעים לפעמים באופן מבריק. מוצגות גם קטסטרופות בהן בגלל משחק לא נכון של היריבים, המבוסס על חוסר היגיון, החזיר נכשל בביצוע חוזה.

הידיים שבנה מולו והדיאלוגים בין השחקנים סביבן הם סוג של אמנות המחייבת יצירתיות רבה. 

מה פתאום נזכרתי בויקטור מולו?

באחד הפורומים ב-Facebook העוסקים בברידג' בישראל מתנהל ויכוח בנושא מומחים וספונסרים.

מדובר בתופעה נפוצה בארץ ובעולם: שחקנים טובים פחות ולפעמים גם שחקנים חלשים במיוחד המשלמים לשחקנים מומחים, על מנת שישחקו איתם בתחרויות. 

קורה שהשחקן המומחה המשחק עם שחקן חלש במיוחד מכריז בסגנון החזיר של ויקטור מולו, על מנת שהוא יהיה הכרוז ושותפו הדומם.

השחקן שפתח את הויכוח טען שהוא נפגע במשחק מול זוג כזה, משום שאינו יכול להבין את הכרזת המומחה והשחקן החלש לא הוציא כרטיס Alert, המזהיר מפני הכרזה לא סטנדרטית של המומחה.

אין ספק שלשותפות של מומחה וספונסר ושותפויות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים, עלולות להיות השלכות שליליות על תחרויות. 

זה לא ממש נכון כשהשחקן החלש משחק כתלמיד וכל מטרתו ללמוד. אם השחקן הטוב יותר מתנהג כמורה ולא מנסה בכוח להיות הכרוז או להכריז לא נכון במטרה להשיג תוצאה טובה, לדעתי זה אינו מזיק. כשמשלמים בונוס על תוצאה טובה זה עלול לגרום לתופעות שליליות.

לא רק בתחרות עצמה

השותפות הזו גורמת גם להטיות בצבירת נקודות ובקבלת דרגות. אתם יכולים למצוא שחקני ברידג' ברמה לא טובה שקיבלו דרגות גבוהות רק משום ששיחקו באופן שיטתי עם ספונסרים ברמה גבוהה במיוחד ולכן צברו מספר רב של נקודות אמן.

אביא דוגמה שמבהירה את טענתי. התאגדות הברידג' מפרסמת אחת לתקופה את דירוג השחקנים על פי צבירת נקודות. יש גם דירוג של נשים בלבד.

אפשר לא להסכים לטענה שדנה טל, שחקנית נבחרת הנשים של ישראל, היא השחקנית הטובה ביותר בארץ, אבל אם מישהו יגיד לי שהיא לא בין חמש השחקניות הכי טובות בארץ, אגיד לו שהוא טועה.

לפניה בדירוג, שמפרסמת ההתאגדות הישראלית לברידג' מופיעות כמה שחקניות שפערי הרמה בינה לבינן גדולים מאד.

נכון, שדנה טל היא צעירה ולכן היו לה הרבה פחות הזדמנויות לצבור נקודות אמן, אבל לפניה תמצאו שחקניות, שלולא היו משחקות באופן קבוע כספונסריות של מומחה, לא היו צוברות יותר נקודות אמן ממנה,  גם אם היו משחקות בכל תחרות כמה עשרות שנים יותר ממה שהיא משחקת. 

האם אפשר לעשות משהו על מנת למנוע את התופעה?

יש לי ספק גדול האם יש דרך מעשית למנוע את התופעה הנפוצה בארץ ובעולם. 

קל מאד להתלונן כשנפגעים מהכרזות כאלה אבל צריך לזכור שגם לפעמים מרוויחים מזה הרבה.

בפוסטים קודמים שלי הבאתי כמה דוגמאות כאלה, כולל מקרה שהספונסר התעקש לשחק במקום ששותפתו תשחק וקיבל ממני Double ונפל ארבע פעמים במצב פגיע. שותף ברמתו היה כנראה משחק את היד בחוזה לא מוכפל והיה נופל פעם או פעמיים.

יסורי הספונסר

השחקן המצוין, ששיחק נגדי בפסטיבל הברידג' הבינלאומי באילת, הבין מיד מה קורה כשהנחתי את ה-J♦. פניו התכרכמו ביאוש ובצער.

הייתי הכרוז בחוזה של 3NT. בידי היו: KJT97x♦. השותפה שלי, עם קלף יחיד ה-A♦, צדקה כשסירבה לחוזה בסדרת ה-♦.

בהזדמנות הראשונה הסרתי את החסימה וזכיתי ב-A♦. כשהגעתי ליד מיהרתי לשחק את ה-K♦. המומחה לא שירת. הספונסרית החזיקה בחמישה קלפי ♦ כולל ה-Q♦ וה-8♦.

המומחה ניסה לפתח לקיחות בסדרת ה-♥. השותפה שלו זכתה ב-A♥. היא מיהרה למשוך את ה-Q♦, ללא ספק שגיאה חמורה. הנחתי במהירות את ה-J♦.

גם המומחה וגם אני ידענו שהיא תמשיך ב-8♦ ותאפשר לי להיפטר ממפסידים בדומם אותם זרקתי על קלפי ה-♦.

מנטור

כל הפרטים הנכונים בסיפור הזה הם פרטים הנוגעים בי, הם שזורים בסיפור פרי דימיוני הפרוע, שכל הפרטים בו אינם נכונים. אין כל קשר בין הסיפור ובין מקרה או שחקן כלשהו שאתם מכירים.

בשנת 2018 הועמד נדב (שם בדוי לחלוטין) בפני ועדת המשמעת של התאגדות הברידג' הישראלית. הוא הורשע במרמה חמורה והורחק לשנתיים מכל תחרויות הברידג'. 

נדב היה אז בן 12. הוא סומן כשחקן עתיד בנבחרת ישראל הצעירה עד גיל 15. 

כעבור שנה

נדב והוריו מגיעים למשרדי ההתאגדות לברידג'. ההורים מבקשים חנינה בטענה שמדובר בילד שטעה פעם אחת.

הילד ממרר בבכי ואומר שברידג' הוא מרכז עולמו ונשבע בכל  היקר לו שהוא לא ירמה יותר בתחרויות ברידג'.  

הוחלט לתת לו חנינה בתנאי שבשנה הראשונה ישחק רק עם מנטור שההתאגדות לברידג' תבחר עבורו.

מנטור

כעבור מספר ימים מתקשרים אלי מההתאגדות לברידג' ומציעים לי להיות מנטור של נדב. 

אני נוטה לקבל את ההצעה. כבר הייתי מנטור טכנולוגי של כמה ארגונים. כבר הייתי מנטור כלכלי של כמה משפחות ויחידים. כבר הייתי מנטור מתנדב של עולה מאתיופיה במסגרת ארגון עולים ביחד. מדוע שלא אוכל להיות מנטור בברידג' של נער בן 13 שאני משחק ברידג' יותר טוב ממנו (אין לי אשליות. תוך שנתיים שלוש הוא יהיה שחקן טוב ממני)?

התחלנו לשחק ביחד בתחרויות מקומיות במועדון.

האם אני מנטור של נדב?

כמובן שלא.
אולי מבחינת ההורים שלו ומבחינת ההתאגדות לברידג' אני מנטור שלו מבחינתו אני מישהו שנכפה עליו.

נדרשו שלוש ידיים בשביל להפוך אותי למנטור שלו.

בראשונה הכרזתי הכרזה מבריקה.

בשנייה הייתי היחיד שביצע חוזה תוך שימוש בטכניקה של Squeeze.

בשלישית שיחקנו מצוין בהגנה. את היד השלישית שלחתי לפרסום בירחון הישראלי לברידג'.

להתווכח עם שופטים

באחת התחרויות המקומיות במועדון היה ויכוח בין נדב ליריבים. נדב התווכח עם היריבים והשופט שהגיע. 

אמרתי לשופט לרשום את התוצאה שהיריבים ביקשו לקבל.

אחרי חודש וחצי זה קרה שוב. שוב אמרתי לשופט לרשום את התוצאה שביקשו היריבים.

חודש מאוחר יותר זה קרה שוב ואתם כבר יודעים מה אמרתי לשופט.

אחרי הפעם השלישית ביקשתי מנדב לבוא בפעם הבאה יותר מוקדם משום שאני רוצה לשוחח איתו.

השיחה

האם אתה זוכר את היד (התייחסתי ליד נשוא הויכוח הראשון עם שופט תחרות)? כן הוא זכר. 
האם אתה זוכר באיזה מקום סיימנו בתחרות? נדב לא זכר.
"אני רשמתי את המקום. סיימנו במקום השני".

האם אתה זוכר את היד (התייחסתי ליד נשוא הויכוח השני עם שופט תחרות)? כן הוא זכר. 
גם הפעם נדב לא זכר באיזה מקום סיימנו בתחרות. עדכנתי אותו שסיימנו במקום הראשון.

לא היה צריך לשאול אותו לגבי המקרה השלישי. הוא זכר את היד וזכר שסיימנו במקום הראשון.

גיליתי לו שבכל שלושת המקרים הוא צדק ובכוונה אמרתי לשופט שירשום תוצאה לטובת היריבים.
"עשיתי את זה משום שרציתי ללמד אותך משהו" הוספתי.

מה רציתי ללמד?
"רציתי ללמד אותך שאתה יכול להגיע להישגים הכי טובים ברמות הכי גבוהות בלי עזרה משופטים".

"כל מה שאתה צריך זה את הכישרון שיש לך, שותף מתאים ונכונות להתאמץ וללמוד".

"אל תנסה להרוויח באמצעות ויכוחים עם שופטים. במקרים שבהם אתה חושב שאתה צודק - תערער על החלטת השופט וחכה לדיון אחרי התחרות. במקרים האחרים תוותר. תעבור ליד הבאה ותחסוך את האנרגיה והאמוציות הכרוכים בויכוח".

כעבור שבע שנים

הנבחרת הצעירה של ישראל זוכה באליפות העולם. נדב, הכוכב של הנבחרת מרואיין.
הוא מזכיר אותי. הדבר היחיד שהוא הזכיר זה הסיפור שקראתם על שלוש הידיים שהתווכח עם שופטים והשיחה שאחריהם.