‏הצגת רשומות עם תוויות משחק לחץ מדומה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משחק לחץ מדומה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 3 באפריל 2017

משחק לחץ פשוט בסימולטנית ארצית



בפוסט הקודם כתבתי על התחרות הסימולטנית ארצית שהתקיימה אתמול.
מי שקרא פוסטים קודמים בבלוג שלי יודע שאני בתהליך לימוד עצמי של משחק לחץ, Squeeze בלעז. זה נעשה בעיקר באמצעות קריאת ספרו הקשה והטוב של Clyde Love.
יד 4 בתחרות הסימולטנית הארצית נותנת לי הזדמנות להציג כאן שימוש בטכניקה הזו.


בחוברת של הסימולטנית מנתח רם סופר את היד ומסביר היטב את משחק הלחץ.

ההבדל הוא שהוא מציע להגיע לחוזה של 6NT ומסביר כיצד משחק לחץ מביא לזכייה בלקיחה ה-13.
אמחנו שיחקנו בחוזה של 7NT שבוצע בדיוק באותו אופן בו מתאר רם סופר בניתוח שלו. ההבדל היה בהכרזה.

ההכרזה בשולחן שלנו
משום מה החליט הבן שלי לפתוח 1NT עם יד של 14 נקודות וחלוקה של 4-3-3-3. זוהי הכרזה לא נכונה.
אני מחבר 15 נקודות שלו ל-21 נקודות שלי ומגיע ל-36 נקודות. אני מחבר 17 נקודות שלו ל-21 נקודות שלי ומגיע ל-38 נקודות.

את התלמידים שלי בקורסי מתחילים אני מלמד שנדרשות 37 נקודות להכרזת סלאם גדול. אז מה מכריזים 6NT או 7NT?
הנטייה הטבעית שלי הייתה לכיוון של 7NT המסוכן. אם ניפול ורוב ה-Field יבצע 6NT, נקבל עוד תוצאה גרועה.
בחרתי אפשרות שלישית: הכרזתי 2 על מנת לקבל מידע נוסף על היד של השותף.

ניר בחר להסתיר רביעייה ב- בגלל יד של 4-3-3-3. אחרי מחשבה ארוכה הכרזתי 7NT.
מנקודת מבט שלי יש לו לכל היותר 3-3 בסדרות המייג'ור המוגנות שלי ולכן בהסתברות גבוהה יש לו הגנה בסדרת ה- ממנה חששתי.

משחק הלחץ
לא אפרט את משחק הלחץ. אני מפנה אתכם אל מה שכתב רם סופר. אתם מוזמנים לקרוא את הניתוח שלו. 
באופן עקרוני זוכים בהובלה ב- ומושכים חמישה סיבובים של . זוכים בשלוש לקיחות ב- כשבאחרונה זוכים ביד. כפי שאתם יכולים לראות דרום נלחץ בסדרות האדומות. 

הוא צריך למצוא ארבעה קלפים לזרוק על קלפי ה-. כשנשארים לו ארבעה קלפים הוא מתקשה להגן גם על ה-Q וגם על ה-Q.

הערת שוליים
הטכניקה של משחק לחץ נחשבת לטכניקה קשה יחסית לשחקנים מהשורה. כפי שאתם יכולים לראות, לא תמיד היא מסובכת. 
מהספר של Love למדתי שבמקרים רבים קשה יותר להגן מפני משחק לחץ מאשר לשחק אותו. 
זוהי הסיבה להצלחות במקרים רבים במשחק לחץ מדומה. משחק לחץ מדומה מצליח רק כשמהגנים שוגים.



יום שבת, 3 בדצמבר 2016

משחק לחץ או משחק לחץ מדומה?


קוראים קבועים של הבלוג מודעים לענין שלי בנושא של משחק לחץ, באנגלית: Squeeze. זהו נושא שאני מתמקד בלימוד שלו בתקופה האחרונה.
משחק לחץ הוא טכניקת משחק המחיבת שחקן יריב לזרוק קלף שעשוי לזכות בלקיחה. זוהי לפעמים הדרך היחידה לביצוע חוזה.

מדובר בטכניקה שלפעמים מחיבת קריאה, מלאה או חלקית, של קלפי היריבים על פי ההכרזה ועל פי הקלפים שכבר שוחקו.

היא מחיבת דימיון בעזרתו ניתן לבנות חלוקות קלפים של היריבים, שאם הם אכן מתקימות, מגן או שני המגנים יאלץ או יאלצו להשליך קלף שהיה צריך לזכות בלקיחה, לו הייתה אפשרות לשמור אותו.

משחק לחץ מדומה
משחק לחץ מדומה דומה מבחינה טכנית למשחק לחץ. ההבדל הוא שאם המגנים בוחרים להשליך את הקלפים הנכונים הם יוכלו להימנע מזריקת קלף שמבטיח זכייה בלקיחה.
לפעמים התגוננות מפני משחק לחץ היא לא פשוטה ומחיבת תיאום בין המגנים. 
במספר רב של מקרים לכרוז כדאי לנסות משחק לחץ מדומה משום שהיריבים לפעמים טועים ומשום שיש מצבים שאין לו תכנית משחק טובה יותר.

משחק לחץ או משחק לחץ מדומה?
ביד המופיעה להלן היה השותף שלי במערב הכרוז בחוזה שגוי של 5. הוא נכשל בביצוע החוזה.
מדובר ביד ששוחקה אתמול במושב האחרון בליגה א'.
בניתוח בבית, גילה בני ניר אפשרות למשחק לחץ או אולי משחק לחץ מדומה? 

מחלק דרום. אין פגיעים


צפון הוביל ב-4. שותפו נאלץ להיפרד מה-K שנלקח על ידי ה-A של הכרוז.
לכרוז אין מעברים לשולחן ולכן קלפי ה- הגבוהים הם חסרי ערך.
הדרך היחידה לנסות לבצע את החוזה היא משחק לחץ. הכרוז צריך לשחק את כל קלפי השליט. 

צפון צריך למצוא 7 קלפים שעליו לזרוק. דרום צריך למצוא 8. 
לכל אחד מהשחקנים יוותרו ארבעה קלפים לאחר ששוחקו כל קלפי ה-.

הבעיה של צפון קלה יחסית. עליו לשמור את ה-A, משום שהוא אינו יודע האם לכרוז אין קלף יחיד בסדרה זו. עליו לשמור גם את ה-Q  וקלף נוסף בסדרה. הוא יכול לשמור גם את ה-J.

מי שכן נלחץ הוא דרום. אין ספק שעליו לשמור את ה-A ואת ה-K וקלף נוסף בסדרת ה-. נניח שישמור גם את ה-J.

הכרוז ישחק עכשיו את ה-A ו- נוסף. דרום יזכה ב-K וב-A אבל הכרוז יזכה בלקיחה האחרונה באמצעות ה-K ויבצע את החוזה.

מה יקרה אם דרום יוותר על שמירת ה-J וישמור במקומו קלף ב-?
אחרי שיזכה ב-K וב-A ישחק  ושותפו יזכה באמצעות ה-A  להכשלת ביצוע החוזה.

מסקנות

1. במקרה זה משחק הלחץ הוא משחק לחץ מדומה

2. דוגמה זו מבהירה שמשחק לחץ אינו תמיד מסובך הוא לפעמים פשוט.



יום ראשון, 25 באוקטובר 2015

טכניקות סיום על פי טרנס ריס: משחק לחץ (Squeeze)



בשלושה פוסטים קודמים דנתי בשלוש מארבע טכניקות הסיום שמציג טרנס ריס בספרו Bridge. כותרות הפוסטים כוללות את שם הטכניקה.  



   
הגענו לטכניקה הרביעית והאחרונה: משחק לחץ. זוהי הטכניקה המסובכת והמורכבת ביותר. 

איני מתימר לכתוב פוסט אחד, שיסביר לעומק משחק לחץ. זה מורכב ומסובך מדי ואני עצמי לומד יותר לעומק את הנושא ממש בימים אלה.
אם יש קוראים היכולים להמליץ לי על ספר טוב במיוחד העוסק רק בנושא זה (אני מניח שהוא יהיה ספר הכתוב באנגלית), אשמח אם יעשו זאת.

משחק לחץ (Squeeze)
לרוב הכרוז הוא זה שמשתמש בטכניקה זו, משום שהוא רואה 26 קלפים, בעוד כל אחד מהמגינים רואה רק 13 קלפים.
כשהכרוז משחק קלף זוכה בסדרה שאין בה קלף לאחד היריבים (או לשניהם), אחד מהם או שניהם "נלחצים", כלומר: נאלצים לזרוק קלף, שעשוי לזכות בלקיחה.

הכרוז צריך להחזיק בידו או בדומם (או בשניהם) קלפים מאיימים, כלומר: קלפים העשויים לזכות בלקיחה לאחר השלכת קלף על ידי מגן.
אם הקלפים המאיימים (או חלק מהם) נמצאים ביד שבה לא נמצא קלף הלחץ (הדומם או יד הכרוז), נדרש שיחזיק גם קלף המאפשר מעבר ליד בה נמצאים הקלפים המאיימים הנ"ל.

כפי שהסברתי בפתיח, לא אפרט כאן מעבר להסבר המאד בסיסי בפסקה זו.
אני מפנה אתכם לערך משחק לחץ שכתבתי בויקיפדיה העברית. לקריאת הערך לחצו כאן.

דוגמאות למשחק לחץ
בבלוג זה כתבתי שני פוסטים נהדרים שיש בהם משחק לחץ. הם נהדרים בגלל השחקנים המצוינים ששיחקו את הידיים ולא בגללי.

קישורים לפוסטים:
בפוסט זה יש משחק לחץ בסדרה אחת, שהוא פחות שכיח. 

בפוסט זה יש הרבה יצירתיות מעבר למשחק לחץ. המשחק כל כך מדהים, שאפילו לא ציינתי שהיה שימוש בטכניקה של משחק לחץ.

שימו לב למצב שתיארתי לקראת סוף הפוסט, כאשר לכל שחקן נותרו חמישה קלפים והלגמו שיחק את ה-K מדרום. שימו לב שמערב נלחץ בסדרות ה- ה-.   

הזווית שלי

1. את משחק הלחץ צריך לתכנן בתחילת המשחק. בתכנון המשחק סופרים לקיחות. אם חסרות לקיחות לביצוע החוזה שואלים:
א. באמצעות איזו טכניקה יש סיכוי להשיג את הלקיחה/לקיחות החסרות?
ב. באיזו סדרה או באילו סדרות יש סיכוי להשיג את הלקיחה/לקיחות החסרות?

המענה לשאלה הראשונה צריך להביא בחשבון גם משחק לחץ. 
הרבה יותר קל לתכנן השגת לקיחות באמצעות טכניקות פשוטות כמו עקיפה או פיתוח סדרה ארוכה מאשר השגת לקיחות באמצעות משחק לחץ.
תכנון משחק לחץ צריך להביא בחשבון הרבה יותר גורמים, למשל: הכרזות של היריבים ודורש לבנות בדימיון חלוקות אפשריות של קלפים בידי היריבים.

2. בספרו Points Schmoints! Bergen's Winning Bridge Secrets טוען מרטי ברגן, שמשחק לחץ היא טכניקה פשוטה, שכל שחקן מהשורה יכול ליישם בקלות. הוא מדבר פחות על תכנון מראש ויותר על מצבים שנוצרים במהלך המשחק.
בהיעדר דרך אחרת לביצוע החוזה, ניסיתי את הטכניקה הזו לפני כשש שנים בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב. הצלחתי. לא בגלל שהיה לחץ אמיתי, אלא בגלל שהיריב טעה וזרק קלף לא נכון.

מה שמביא אותי לשימוש בטכניקה הקרויה משחק לחץ מדומה. ההבדל בין משחק לחץ למשחק לחץ מדומה הוא שהצלחת משחק לחץ אינה תלויה בקלפים שהמגנים יזרקו. במשחק לחץ מדומה, מתבססים על טעות של המגנים, שאינם יודעים שהלחץ מדומה ועשויים להשליך בטעות קלף לא נכון.
למידע נוסף על משחק לחץ מדומה קראו את הערך, שכתבתי בויקיפדיה העברית. לקריאת הערך לחצו כאן









Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...