יום שלישי, 20 בספטמבר 2016

מדוע לא ללמד מתחילים ♦2 חזק?



בפוסט: מדוע אני מלמד רק 2 חלש? מניתי כמה סיבות מדוע לא ללמד 2 חזק.
למרות זאת אני רואה צורך להסביר את זה קצת יותר לעומק.

הסיבה לכך היא, שיוצא לי לשחק עם תלמידים נגד שחקנים ברמה לא גבוהה. כמעט כולם משחקים 2 חזק. מי שלימד אותם להכריז כך הם המורים שלהם. 

מגיעים אלי גם תלמידים שכבר למדו ברידג' אצל מורים אחרים. יש מקרים בהם המורים, שלימדו אותם לפני, לימדו אותם דברים לא ממש מדויקים או דברים שלא מתאימים לתפיסת הוראת הברידג' שלי. הדרך הפשוטה לגלות את זה היא השאלה: האם אתה יודע מה זה Limit bid? כשהתשובה היא שלילית, כנראה שלא לימדו אותם את ההיגיון שמאחורי ההכרזות.

כמעט תמיד מי שלא למד להכריז באופן פשוט והגיוני, למד להכריז חזק המראה 20-22 נקודות ויד לא מאוזנת. בחלק מהמקרים גם לימדו אותם על אפשרות נוספת: יד עם 8 לקיחות בטוחות. בקיצור 2 לקצת יותר עניים בנקודות או בלקיחות.

סיבה ראשונה: זו אינה הכרזה טבעית
הסיבה הראשונה לא ללמד 2 חזק היא שזו אינה הכרזה טבעית. חלש היא הכרזה טבעית עם שישה קלפים ועם יד חלשה ו-6-10 נקודות. היא משתלבת היטב בשיעור של Weak two.

תלמידים מתחילים צריכים ללמוד פשוט והגיוני. כשהם בקושי יודעים את כללי המשחק, אסור לסבך אותם בהכרזות מלאכותיות ובקונבנציות.  את "הסחורה הזו" מספקות הכרזות טבעיות. 
נכון אין ברירה ויש מינימום של קונבנציות שאי אפשר להימנע מללמד אותן. הרשימה שלי כוללת רק: סטיימן, טרנספר לסדרת מייג'ור ו-2 חזק. בשלב מאוחר יותר לומדים גם Blackwood בגרסתו הפשוטה ביותר.

סיבה שניה: לא מלמדים הכרזות לא טבעיות שהסיכוי שהמשמעות שלהן תהיה אחרת, אם ישחקו ברידג' ברמה גבוהה יותר, הוא גבוה
כפי שכתבתי בפוסט קודם, להכרזת פתיחה של 2 עשויות להיות משמעויות רבות ושונות.
מה המשמעות השכיחה ביותר של הכרזת 2 בה אני נתקל כשאני משחק נגד שחקנים ברמה גבוהה? התשובה היא יד חלשה עם שישה קלפים באחת מסדרות המייג'ור. הכרזה כזו מאפשרת לאותם שחקנים לנצל את ההכרזות של 2 ו- להכרזה של ידיים עם פחות מפתיחה ולפחות 5-5 במייג'ור המוכרז ובאחד המיינורים.

כמובן שאני נתקל גם במשמעויות מורכבות יותר של הכרזה זו כשהיא הכרזת 2 Multi. במקרה זה ליד חלשה בסדרת מייג'ור מצטרפת אפשרות של יד מאוזנת עם 20-22 נקודות. 
אצל שחקנים טובים פחות, עשויה להתווסף גם אפשרות שלישית: יד חזקה עם סדרת מיינור חזקה וארוכה.

המשמעות שאני נתקל בה מעט יחסית בתחרויות ארציות היא: יד חזקה לא מאוזנת עם 20-22 נקודות.

סיבה שלישית: שחקנים רבים לא יודעים מתי להשתמש בהכרזה זו
לא כל יד לא מאוזנת עם 20-22 נקודות מתאימה להכרזת 2 חזק. ביד צריכה להיות סדרה עם אורך (לפחות חמישה קלפים) ועם כוח.
רבים מאלה שמשחקים את הקונבנציה הזו אינם מודעים לכך ומכריזים כך גם עם ידיים שאינן מתאימות להכרזה זו.
  
סיבה רביעית: משנה את הניקוד המקסימלי של פתיחה בגובה 1
משמעות נוספת של פתיחת 2 בכל יד לא מאוזנת עם 20-22 נקודות (ראה סיבה שלישית לעיל), היא שפתיחה בגובה 1 בסדרה מבטיחה עד 19 נקודות. שונה ממה שאני ואחרים מלמדים, שפתיחה בגובה 1 מבטיחה 12-21 נקודות. 
גם את זה יצטרכו התלמידים לתקן בעתיד, אם וכאשר יפסיקו לשחק חזק מסוג זה. 

המחיר שתלמידים עלולים לשלם על אי-שימוש ב-2 חזק
אף קובנציה אינה נותנת פיתרון מלא ואופטימלי לכל המצבים. יהיו גם מצבים בהם מי שמכריז 2 חזק עשוי לקבל תוצאה טובה יותר. האלטרנטיבה היא לפתוח בגובה 1 ולהראות בהמשך את החלוקה והכוח.

1. אחרי פתיחה בגובה 1 עשויים כולם להכריז Pass
זהו מצב בו לשותף יש פחות מ-6 נקודות.
השותף לא יכריז Pass עם פחות מ-6 נקודת ובחלק מהמקרים אפשר יהיה לשחק בחוזה מתאים יותר לפעמים במשחק מלא.

2. לשותף ידוע טווח צר של נקודות של הפותח
20-22 נקודות הן Limit bid. למשיב קל יותר לקבל החלטה. אם מלמדים גם פתיחה כזו עם 8 לקיחות, התמונה כבר יותר מורכבת.
פתיחה בגובה 1 אינה Limit bid והפותח מראה טווח רחב של 12-21 נקודות.

הצד השני של המטבע הוא שבמקרה שהמשיב מכריז הכרזה שאינה Pass, יש מרחב הכרזה גדול יותר, משום שהפותח הכריז בגובה 1. המשיב והפותח יכולים לתאר את מבנה וחוזק הידיים שלהם באופן מדויק יותר.

זכרו שבשלב זה התלמידים אינם יודעים עדיין מה זה Reverse bid. כשידעו, אפשר יהיה לצמצם את הטווח ל-18-22 נקודות.

3. אין הכרזה מתאימה לידיים לא מאוזנות עם 22 נקודות
זה נכון אבל אף שיטת הכרזה המוכרת לי אינה נותנת פתרון מלא וחד ערכי לכל המצבים: האם יש לכם פיתרון חד משמעי למצב בו שחקן פתח 1NT עם 16 נקודות ולשותפו 9 נקודות? האם על אחד מהם להכריז משחק מלא? הפותח לא יודע האם למשיב 8 או 9 נקודות והמשיב לא יודע האם לפותח 15 או 16 או 17 נקודות. 
אני לא מכיר פיתרון כזה. בוודאי לא פיתרון המתאים לתלמידים, שטרם פיתחו הערכת יד טובה.

כשתלמיד מתחיל שואל אותי: כיצד להכריז עם יד לא מאוזנת עם 22 נקודות? אני אומר לו להתייחס אליה כמו אל יד עם 21 נקודות. אני מסביר לו שבעתיד כהערכת היד שלו תשתפר הוא יוכל להתייחס לזה אחרת: יהיו ידיים שישדרג ל-23 נקודות ויהיו כאלה שימשיך להתיחס אליהן כאל 21 נקודות.

בעתיד הרחוק גם יכריז 2NT עם ידיים חצי מאוזנות עם כוח בשתי הסדרות הקצרות.

שנה טובה
ברצוני לאחל לכל קוראי הבלוג שנה טובה ומאושרת והצלחה בכל מעשיהם, כולל תחרויות ברידג'. 
החל מסוף שבוע זה ועד סוף סוכות לא יהיה הבלוג פעיל.








יום ראשון, 18 בספטמבר 2016

לזכרו של בריאן זיטמן

 ביום שישי נפטר בריאן זיטמן לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.
 אין צורך לספר על בריאן לשחקני הברידג' בארץ בכלל ובירושלים בפרט. 




כולם הכירו אותו כמיסד וכמנהל מועדון מרכז הברידג' בירושלים ביחד עם אשתו מגי ועם משה בן אוזיליו ז"ל.

כולם הכירו אותו ככותב מוכשר בירחון הברידג' הישראלי במדור מעניין שכתב בשפת האם שלו, אנגלית.

כולם גם הכירו אותו כשחקן ברידג' מוכשר ויצירתי ברמה גבוהה וכאדם טוב ונעים הליכות.

עד כמה אהבו אותו והעריכו אותו בעולם הברידג' הישראלי אפשר ללמוד מהמספר יוצא הדופן ומהתוכן של התגובות על הפוסט שפירסם בנו אורן, שחקן ברידג' בעצמו, בקבוצת הפייסבוק של ההתאגדות הישראלית לברידג' בו הודיע על פטירת אביו.

בפוסט זה אציג את ההיכרות שלי עם בריאן, שמציגה גם כמה דברים פחות ידועים עליו.

בפעם הראשונה שפגשתי את בריאן במועדון ברידג'

 
עד גיל 54 לא שיחקתי ברידג'. לפחות לא ברידג' תחרותי ולא ברידג' שמבדילים בו בין סדרת מיינור לסדרת מייג'ור. בין שאר המשחקים ששיחקתי עם שלושת ילדיי היה גם ברידג' או אולי משהו דמוי ברידג'.

יום אחד הופיעה בביתי אחותי וסיפרה שהתחילה לשחק ברידג' במועדון של משה בן-אוזיליו. בני ניר, אז בן 12, ביקש שנלך שנינו לשחק פעם בתחרות ברידג'. 

באופן טבעי, בחרתי במועדון מרכז הברידג' בו שיחקה אחותי וניהל משה בן-אוזיליו אותו הכרתי באמצעות ביתו שעבדה איתי והייתה מיודדת איתי. כשסיפרתי לביתו על כוונתי ללכת לשחק היא דיברה על המועדון שלו ושל מגי זיטמן. 

בפעם האחת שהסכמתי לשחק סיימנו במקום השני בתחרות. התחלנו לשחק ברידג'.

במועדון פגשתי את משה ואת מגי. לא ידעתי על קיומו של בריאן.
לאחר כמה פעמים הופיע במועדון אדם בשם בריאן, שאמרו לי שהוא מבעלי המועדון. הוא נעמד ליד השולחן שלי והסתכל עלי במבט ממושך. לבסוף אמר: "אני מכיר אותך. אתה שיחקת שחמט".

מסתבר שגם בריאן היה בעבר שחקן שחמט. הוא קישר בין הבחור הצעיר עם הבלורית הפרועה שפגש בתחרויות שחמט בירושלים (אני בשנות העשרה ושנות העשרים המוקדמות של חיי) לבין האיש הקרח והממושקף (אני במועדון הברידג').

אחרי שהוא אמר את מה שאמר, נזכרתי גם אני בבריאן שחקן השחמט. גם בתקופה ששיחקתי במועדון הברידג' שלו הוא עדיין שיחק שחמט. הוא שיחק שחמט בהתכתבות באמצעות האינטרנט. בשחמט כזה, יש לך יום או יומיים לחשוב על כל מסע ואז לשלוח אותו מאתר האינטרנט השחמטי ליריב. 

לפעמים נהג לקרוא לי להיכנס לחדרו במועדון לפני תחרויות או אחרי תחרויות וביקש את עזרתי בבחירת המסע הבא במשחק שחמט בהתכתבות שהציג על המסך. דננו ביחד באפשרויות משחק שונות. 

כמה דברים ייחודיים שאני זוכר מבריאן


1. בריאן אהב ברידג'. 
הוא שהה שעות רבות ביום במועדון שלו בו מתקימת פעילות כמעט בכל יום בבוקר ואחה"צ.  פעם אמר לי כמה טוב לו שהוא יכול לעשות את מה שהוא אוהב (לשחק ברידג') ולהתפרנס מזה.

2. בפעם הראשונה ששיחקתי את קונבנציית Splinter זה היה בתחרות מקומית במועדון. בריאן היה השותף שלי.
בעלי המועדון היו משחקים בתחרויות מקומיות עם שחקנים מתחילים.
לאחר שבריאן הכריז 1, אני הכרזתי בגובה 4 את הסדרה הקצרה שלי. לא ממש היכרתי את הקונבנציה. היו לי אמנם 6 קלפים ב- אבל בקושי היו לי נקודות. בריאן שיחק בחוזה כמעט בלתי אפשרי לביצוע של 6. הוא ביצע אותו באופן מבריק עם עקיפות חיתוך שהצליחו.

3. במועדון הייתה ספריה שבה מספר רב של ספרים. כמעט כולם באנגלית. אני מניח שרובם היו ספרים שרכשו בעלי המועדון במהלך השנים הרבות בהן שיחקו ברידג'. אני מניח שאת רובם רכש וקרא בריאן. 
קצת מוגזם להגיד שהייתי הקורא היחיד בספריה, אבל ללא ספק הייתי זה שלקח ספרים בתדירות גבוהה יותר מכל שחקן אחר במועדון. 
כמעט בכל פעם ששאלתי ספר, הייתי שואל את עצתו של בריאן איזה ספר כדאי לקחת מהספריה.

4. הכתבות המענינות של בריאן הצטינו גם בצניעות. הוא כתב שהוא כותב אותן כשחקן מהשורה ולא כמומחה. 
באחת מהכתבות טעה בריאן בניתוח שלו. הסיבה לטעות הייתה שהוא לא הכיר את קונבנצית Smolen.
כשעליתי על הטעות, כתבתי לו באופן פרטי שהוא טעה וצרפתי קישור לדף אינטרנט על קונבנצית Smolen. הוא הודה לי וכתב שהוא לא הכיר את הקונבנציה.
מאד הופתעתי לקרוא את הכתבה הבאה של בריאן בירחון. הוא עשה מה שלא רבים היו עושים. הוא כתב שטעה בכתבה הקודמת משום שלא הכיר את קונבנצית Smolen והודה בפומבי לי ולשחקן נוסף על זה שהסבנו את תשומת ליבו.

5. בריאן היה גם שופט טוב בתחרויות ברידג'. מאד התרשמתי מאחד המאמרים שלו בירחון הברידג', בו כתב על פסיקה שלו נגד אחד מטובי השחקנים בארץ. השחקן הרגיש נפגע מהפסיקה. במאמר תיאר את היד הספציפית והסביר שהחלטה שיפוטית עשויה להיות תלויה גם ברמת השחקנים.
השחקן ברמה הגבוהה, חשב שהיריבים היו צריכים להכריז כמו שחקן ברמתו. בריאן חשב ששחקנים ברמה נמוכה בהרבה, כמו יריביו באותה מחלוקת, מכריזים אחרת ולכן פסק לרעתו. לו היה מדובר ביריבים ברמה גבוהה יותר היה פוסק לטובת אותו שחקן. 

צר לי על לכתו בטרם עת ואני משתתף בצערה העמוק של משפחתו.



יום שבת, 17 בספטמבר 2016

עדי אסולין והילה לוי אלופות העולם לזוגות נשים







מקור התמונה: ההתאגדות הישראלית לברידג' העמוד הרשמי

בחודש יוני סיפרתי לכם על הישג מזהיר של הברידג' הישראלי: עדי אסולין והילה לוי זכו באליפות אירופה לזוגות נשים.

אם חשבתם ששתי הצעירות בנות ה-23 הגיעו להישג שיא חד פעמי,  טעיתם. היום הן זכו גם באליפות העולם לזוגות נשים.
בהתחשב בגילן הצעיר, בהחלט אפשר לצפות מהן להישגים דומים או אפילו טובים יותר גם בעתיד.

הישגן המרשים של עדי והילה, אינו הזכיה היחידה של שחקני ברידג' ישראלים באליפות עולם.

באוקטובר 2014 זכו זוג שחקנים ישראלים: אודי פרידלנדר וינון לירן באליפות העולם לזוגות.

במקום להלאות אתכם בסקירה היסטורית של זכיות ישראליות באליפות העולם בעבר יותר רחוק, אאחל לכם שנה טובה ולברידג' הישראלי הישגים מסוג זה גם בשנה הבאה.



משחק לחץ שלא שוחק


אתמול שיחקתי בתחרות ארצית במועדון וקס ברחובות. הפעם שיחקתי את התחרות עם שותפה מזדמנת, איתה שיחקתי בפעם הראשונה בחיי, ולכן לא יכולתי להשתמש בכל מה שאני מתואם עם שותף קבוע. 
זו הייתה הסיבה (או אחת הסיבות) שביד האחרונה ששיחקנו (יד 12) לא הגענו לחוזה של סלאם. ביצעתי חוזה של 3NT עם 3 לקיחות עודפות וקיבלנו כ-38% על היד.

הסיבה העיקרית לכך שאני כותב על היד קשורה בטכניקה של משחק לחץ (Squeeze).

קוראי הבלוג קראו בודאי פוסטים על נושא זה, למשל: טכניקות סיום על פי טרנס ריס: משחק לחץ (Squeeze).
מי שקרא את הפוסט: על Squeeze ושותפויות יודע בודאי שאני לומד עכשיו את הנושא בעזרת ספרו של Clyde E. Love.
מי שקרא את הפוסטים על Vienna Coup, משחק לחץ פשוט בו מושכים קלף גבוה או קלפים גבוהים על מנת למנוע חסימה, יודע שקראתי גם את הפרק על נושא זה בספרו של David Bird.



מהלך ההכרזה מתואר בתרשים מעל שורה זו. 
במצב פגיעות שווה ועם ארבעה קלפים ב-, אני לא הייתי מכריז 2 עם נכבד אחד בסדרה.

הכרזת ה-DBL של השותפה אינה הכרזה נכונה. הבנתי אותה כיד עם פתיחה רגילה ועם ארבעה קלפים ב- ולפחות ארבעה קלפים ב- ללא עוצר ב-. למשל יד של 5-4-2-2 עם 14 נקודות וחמישה קלפים ב-.
ההכרזה הנכונה היא 3 המראה יד חזקה עם לפחות 4 קלפים בסדרת ה-.
אחרי הכרזה כזו הייתי בודק סלאם ב- או ללא שליט.

אחרי הכרזת ה-DBL, אני בונה על שתי עקיפות ב- שעל פי מהלך ההכרזה יש להם הסתברות גבוהה להצליח. העקיפה לא תגרום לכך שהיד המסוכנת במזרח תזכה בלקיחות ותמשיך פעמיים ב-. כשמערב זוכה בלקיחה יש לי שני עוצרים ב-.

אני זכיתי ב-J בדומם ובנוסף לו ב-6 לקיחות ב- בשתי לקיחות בכל אחת מהסדרות השחורות וב-A. ההגנה זכתה בלקיחה אחת ב-.

משחק הלחץ שהוחמץ
בנסיעה חזרה הביתה מצא הבן שלי ניר, דרך יפה לבצע 13 לקיחות באמצעות משחק לחץ. המשחק עובד כשההובלה היא ב- כפי שבאמת קרה במשחק.

הכרוז זוכה ב-J בדומם ומשחק AK. עכשיו הוא משחק 5 סיבובים של . חשוב לזרוק על ה- החמישי  ולא את ה-4.
ה-4 הקטן יהיה אחד הקלפים המאיימים במשחק לחץ.

דרום צריך למצוא 4 קלפים בסדרת המייג'ור לזרוק על קלפי ה-. אין לו ברירה אלא להשאיר את ה-K וקלף נוסף בסדרה, על מנת למנוע מהכרוז זכייה בשתי לקיחות נוספות בסדרה זו (השנייה היא בקלף מאיים אחר ה-Q). נשארו לו גם שלושה קלפים ב-

צפון צריך למצוא 3 קלפים לזרוק על קלפי ה-.
הוא יכול להיפטר מהקלף הנותר ב- ומשני קלפים ב-. (אין הבדל  אם יזרוק במקום ה- האחרון)

להלן המצב כשלכרוז נשאר ה- האחרון.


עכשיו משחק הכרוז את ה-A. לדרום אין בעיה הוא משחק את ה-9. הכרוז זורק את ה-7 מהדומם. 
עכשיו משחק הכרוז את ה-Q מידו מהדומם הוא זורק את ה-T. ה-8 בידו של הכרוז הופך לקלף מאיים נוסף.
דרום חייב לזרוק . צפון נלחץ.
אם יזרוק את ה-J, ישחק הכרוז את ה-8 ויזרוק עליו את ה-4 מהדומם.

אם יזרוק , הכרוז יעבור עם  לדומם ויזכה בשלוש לקיחות בסדרה זו.

שנה טובה
הבלוג יצא בקרוב לפגרה עד סוף החגים. ברצוני לאחל לכל קוראיו שנה טובה ומאושרת ושנת ברידג' מהנה.

יום שלישי, 13 בספטמבר 2016

הפעילות הברידג'יסטית הפחות מוכרת שלי: ברידג' בויקיפדיה


הבלוג הזה מוכר היטב לקהיליית הברידג' בישראל. להפתעתי קיבלתי פידבקים חיוביים עליו אפילו משחקנים מובילים בברידג' הישראלי.

הופתעתי משום ששחקנים הרבה יותר טובים ממני הם לא קהל היעד הטבעי של הבלוג. כשאני כותב על נושאים טכניים בברידג' ודאי שאיני מחדש להם דבר. בפוסט זה אתמקד בפעילות ברידג'יסטית אחרת שלי, שהיא לא פחות חשובה אבל הרבה פחות מוכרת. הכוונה היא לפעילות הכתיבה שלי בויקיפדיה העברית. 

איך הגעתי לכתוב על ברידג' בויקיפדיה העברית?
בכורח הנסיבות מצאתי את עצמי כותב בערכים בויקיפדיה. בני הבכור התחיל להיות פעיל בויקיפדיה כנער בן 14. הוא משך אחריו את אחותו ואת אחיו ניר, המוכר לחלקכם כשחקן ברידג.
אני הסעתי אותם למפגש פיקניק חצי שנתי של ויקיפדים. שאלו אותי: מדוע שלא תכתוב גם אתה? אז התחלתי לכתוב.

אופי הפעילות שלי בויקיפדיה
יש אנשים המגדירים לעצמם נושא הרחוק מעיסוקם היומיומי וכותבים עליו ערכים באופן שיטתי. סגנון הפעילות שלי בדיוק הפוך. אני עוסק בנושאים במסגרת פעילויות עבודה או התנדבות או עיסוק אחר וכתוצר לוואי של לימוד הנושאים האלה כותב עליהם ערכים או משפר את הערכים הקיימים. כך למשל, מצאתי את עצמי כותב או מרחיב ערכים על מדינות בהן טיילתי. דוגמה נוספת: אין לי שום מושג בספרות אמהרית, אבל מסגרת התנדבות שלי הייתי צריך לאתר מומחים בתחום זה. בין הארבעה שמצאתי קישרתי באמצעות פסקת "ראו גם" בערך שנכתב עליהם בויקיפדיה. 

באותה תקופה עיסוקי העיקרי היה ייעוץ במחשבים ומערכות מידע. מרבית הערכים שכתבתי היו בתחום זה.
כשהרחבתי את הפעילות שלי בברידג' התחלתי לכתוב ערכים גם על ברידג'.

מה מצאתי בברידג' בויקיפדיה העברית?
במחשבים ובטכנולוגיית המידע מצאתי הרבה כותבי ערכים והרבה ערכים. בברידג' כמעט כלום. גם המעט שהיה היה באיכות ירודה.
למעשה מרבית מה שנכתב על ברידג' בויקיפדיה העברית נכתב על ידי.

צריך לשים לב שכתיבה ויקיפדית שונה מכתיבת ספר ומכתיבת פוסטים בבלוג:

1. היא אינה שיטתית כמו כתיבת ספר
כל אחד יכול לכתוב על מה שהוא רוצה. יכול להיות שייכתב ערך על נושא פחות חשוב ויחסר ערך על נושא מהותי. יכול להיות שעל חלק מנושאים קשורים באופן הדוק יהיו ערכים ועל חלק אחר יחסרו ערכים.
מי שירצה ללמוד את כל המכלול יתקשה. בספר לרוב הכתיבה היא שיטתית ומקיפה. 
  
אם מה שנכתב שגוי או גרוע, יהיו אחרים שיתקנו או ימחקו.
אם הנושא עליו נכתב אינו חשוב, יעמידו את הערך "להצבעת מחיקה". אם רוב אלה שיצביעו יסכימו שאינו חשוב מספיק על מנת שיהיה עליו ערך בויקיפדיה, הערך יימחק.

2. אין מספר רב של דוגמאות ואין בכלל תרגילים
בספרים תמצאו לפעמים מספר רב של דוגמאות ומצאו תרגילים ופיתרונות. בערך אנציקלופדי יש מקום רק למספר מצומצם של דוגמאות.

3. חיבים להסתמך על מקורות ולציין מה הם.
בבלוג שלי אני כותב מה שאני רוצה. לפעמים אני מוצא שגיאות אחרי הפרסום ומתקן. לפעמים מישהו מסב את תשומת ליבי (בפומבי או באופן פרטי) לטעות ואני מתקן. 
בכתיבת ערך על ברידג' בויקיפדיה אני מסתמך על מקורות כמו ספרים ואתרי אינטרנט.
גם מי שאינו המומחה הגדול ביותר בתחום כלשהו, אבל יש לו יכולת לזהות מקורות ראויים ולהבין את תוכנם יכול לכתוב ערכים ברמה גבוהה.

4. אין מקום לדעות אלא רק לעובדות
מי שקרא ספרים של מרטי ברגן נתקל בוודאי גם בדעותיו הנחרצות של המחבר. ברגן אינו היחיד. בויקיפדיה אין מקום להבעת דעות. את דעתי על נושאים הקשורים לברידג', שחלק מהקוראים לא תמיד אוהבים, אני מביע בבלוג לא בויקיפדיה.

חשיבות הכתיבה על ברידג' בויקיפדיה

1. הויקיפדיה היא המקור הראשון אליו ניגשים ילדים ובני נוער.
גם אחרים משתמשים בה בתדירות גבוהה.

2. בעברית יש מחסור בספרים על ברידג'.
בשנים האחרונות נכתבו כמה ספרים והמצב השתפר בהשוואה לעבר. עדיין קשה למצוא את כל המידע שזקוקים לו בעברית. 
בויקיפדיה תוכלו למצוא ערכים על נושאים שלא תמצאו משהו כתוב עליו בספר כלשהו בעברית.  
מצד שני תתקשו למצוא שם מידע על נושאים אחרים, למשל על טכניקות של הגנה.

3. מכסה נושאים שאינם מופיעים בספרים  
בנוסף לנושאים של משחק וטכניקות משחק כתובים ערכים על נושאים אחרים הקשורים למשחק, למשל: ערכים על שחקני ברידג' בולטים, ערך על ברידג' בישראל, כולל פירוט ההישגים הבולטים של הברידג הישראלי, ערך על הערכת יד, שבוודאי רחוק מלהיות שלם או מושלם ועוד. 

ברידג' בויקיפדיה העברית ובויקיפדיות בשפות אחרות
יש ויקיפדיות במספר רב של שפות החל מאנגלית, גרמנית, ספרדית, צרפתית או סינית וכלה בשפות על סף ההיכחדות. בצד של דף האינטרנט של ערך בשפה אחת מופיעים קישורים לאותו ערך בשפות אחרות.
מיעוט קישורים כאלה יכול להעיד על אחד מארבעה מצבים:

1. כתבת ערך על נושא חשוב שבויקיפדיות אחרות טרם כתבו עליו.

2. כתבת ערך על נושא פחות חשוב ולכן לא כתבו עליו  

3. כתבת ערך על נושא חדשני (חשוב פחות או חשוב יותר) שאחרים טרם הספיקו לכתוב עליו.

4. כתבת על ערך ייחודי לשפה, לתרבות או למדינה שבשפתה אתה כותב.

בהקשר של ערכים על ברידג' יש לא מעט ערכים מהקבוצה הראשונה. כשאני כותב ערך כזה תמיד אמצא ערך על אותו נושא בויקיפדיה באנגלית. זו הויקיפדיה הגדולה ביותר שבה מספר רב כותבים. בלא מעט מקרים אני מוצא קישור לערך בעוד שפה או שתיים או שלוש.  

 המלצה
נצלו את הויקיפדיה כמקור להעשרת הידע שלכם על ברידג'. תוכלו למצוא שם ערכים בנושאים של קונבנציות או שיטות הכרזה, למשל: בלקווד, סטיימן, אוברקול ו-2 על 1 מחייבת למשחק מלא.
על סימונים בהגנה, על הסתברויות בברידג' ועל טכניקה של משחק לחץ.

אפשר להסתפק במה שכתוב שם או לא להסתפק במה שכתוב שם ולרדת יותר לעומק באמצעות קריאת המקורות.

לרשימת הערכים שאני כתבתי או הרחבתי
אם תיכנסו לדף המשתמש שלי בויקיפדיה העברית, תוכלו להגיע לרשימת הערכים הזו. 
אפשר גם להיכנס לויקיפדיה העברית ולהקליד בתיבת החיפוש: משתמש:Avi rosenthal.

צעד נוסף לחשיפת הויקיפדיה ללומדים ברידג'
בקבוצת הפייסבוק רוצים ללמוד ברידג', אכתוב מדי פעם פוסט המקשר לערך על ברידג' בויקיפדיה העברית.


יום שישי, 9 בספטמבר 2016

סלאם בגלל הערכת יד דינאמית


התוצאה של שותפי רן בן-אפרים ושלי במושב הראשון הייתה מחפירה במיוחד כ-45%. מדובר בתחרות ארצית לזכרו של עמי דינאי ז"ל עליה כתבתי בפוסט הקודם: התחרות לזכר עמי דינאי.

ביד 17 של אותו מושב היינו אחד משלושת הזוגות היחידים בתחרות שהגיעו לחוזה של 6 וביצעו אותו.
ההתערבות של יריבה בהכרזה שינתה את הערכת היד שלי. במקום להסתפק בחוזה של 4 החלטתי לבדוק אפשרות של סלאם.

אין פגיעים. כרוז: צפון


פתחתי 1 ולאחר Pass של מזרח הכריז רן 2NT. חלק מהשחקנים מהשורה המשחקים קונבנציה בשם Jacoby 2NT. הקונבנציה מבטיחה לפחות 12 נקודות ולפחות ארבעה קלפים בסדרת ה-.

אנחנו משחקים גרסה של הקונבנציה הנקראת Modified Jacoby.
בגרסה זו הפותח מתאר את כוח היד בהכרזתו הבאה: 

הכרזת 3 מראה 12-14 נקודות
הכרזת 3 מראה יד חזקה יותר שבה עשויה להיות אפשרות לבדוק סלאם.
בידיים עם 15 נקודות או יותר ועם singleton או void מראים את הקוצר באופן הבא:

3 -   קוצר ב-
3 -   קוצר ב-
3NT - קוצר ב-

יש גם אפשרות להראות יד של 5-5 עם עד 5 מפסידים באמצעות הכרזת הסדרה הארוכה השנייה בגובה 4.

האם עלי להכריז 3NT עם יד יפה של 14 נקודות ועם קוצר ב-
המחשבה הארוכה שלי הייתה התלבטות בין הכרזת 3 לבין הכרזת 3NT. החלטתי לא לרמות את השותף ולהכריז 3.
הקונבנציה מאפשרת לו להכריז 3, אם יש לו כוונה לבדוק סלאם ללא קוצר, או להראות קוצר עם יד יותר ממינימאלית (יותר מ 12-14 נקודות). באותו האופן בו מראה הפותח קוצר. גם יד עם 5-5 ועד 5 מפסידים מראים באופן זהה לאופן בה מראה אותה הפותח.
השותף סגר ל-4.

התערבות
מערב החליטה להתערב בהכרזת 4. זוהי כמובן טעות. אם רוצים להתערב, צריך להתערב בהכרזת 3 מיד לאחר הכרזת ה-2NT של דרום.

ההכרזה של מערב גרמה לי להעריך מחדש את היד: עכשיו ברור שלמערב יש הרבה נקודות מבוזבזות ב-. ההסתברות שלשותף יש נקודות שעובדות גדלה. 
החלטתי לבדוק אפשרות לסלאם באמצעות הכרזת 4NT. ההסתברות שה-A החסר הוא ה-A גבוהה.

לא הייתה בעיה לבצע את החוזה כשההגנה זוכה רק ב-A.

הדינאמיות של הערכת יד
מקריאה של פוסט זה, ומקריאה של פוסט קודם: הערכת יד דינאמית, ברור כי במהלך המכרז מתווסף מידע המשנה את הערכת היד. המידע יכול לבוא מהשותף, אבל גם מהתערבות של ההגנה בהכרזה ולכן צריך להיזהר מהתערבות לא נכונה בהכרזה שתעזור ליריבים להגיע לחוזה בר ביצוע טוב יותר. 

האם כדאי למזרח-מערב להקריב בחוזה של 6?
בהובלה ב-K נופלים 6 פעמים בחוזה מוכפל. ממשיכים ב-4♣. צפון זוכה ב-A וממשיך ב-9. ה-9 מבקש חזרה ב-. דרום חותך באמצעות ה-2 וחוזר ב- צפון זוכה ב-A.
את ה-2 חותך הכרוז באמצעות הקלף הגבוה ביותר בדומם ה-8. לרוע מזלו דרום חותך מעליו עם ה-T ומושך 2 קלפים גבוהים ב-.
















התחרות לזכר עמי דינאי



היום קיים מועדון ירושלים תחרות ארצית לזיכרו של עמי (עמיאל) דינאי ז"ל. היה אירוע מכובד בהשתתפות משפחתו של עמי ז"ל. עמי נפטר בגיל 42 לפני יותר מ-20 שנה ופחות מ-30 שנה. במהלך האירוע נעשו צילומים לסרט לזכרו מטעם משפחתו. 
לפני התחרות ובהפסקה בין שני המושבים נשאו דברים לזיכרו כמה מותיקי המועדון ואלמנתו של עמי.

היות שאני משחק ברידג כ-11 שנים, כל מה שאגיד על עמי כשחקן ברידג' זה מכלי שני. שותפו בעבר, שלמה אלישר, כתב בירחון אוגוסט כתבה לזכרו ובה הביא יד עם הכרזה מבריקה של עמי.

על פי מה שסיפרו, עמי היה שחקן מוכשר במיוחד ששיחק ברמה גבוהה. הוא גם היה שחקן שקט ליד שולחן הברידג'. מסוג השחקנים שאינם צועקים על השותף.

מאלמנתו ומשלמה אלישר שמעתי שאהב לשחק גם משחקי מחשבה אחרים, למשל: דמקה. 
סיפרו לי שהוא גם שיחק שחמט. את זה לא היה צריך לספר לי. שיחקתי ביחד איתו בקבוצת אס"א ירושלים ובמועדון הקטן של אס"א ירושלים בתקופה בה הייתי סטודנט.
אני זוכר אותו כשחקן שחמט יצירתי ברמה טובה וכאדם סימפטי ונעים הליכות. 

התחרות
בתחרות סיימו במקום הראשון עירית ויוסי ניימן לפני דוד כהן ושלמה אלישר. במקום השלישי סימו מאיר בריקמן ונוח טימינקר.
לתוצאות המלאות לחצו כאן. אחריהם סיימו ג'ודי שמיון-דגן ואהובה גולדרינג.

בני ניר ייצג בכבוד את המשפחה. הוא ושותפו בן בסקין סיימו במקום ה-5.
שותפי רן בן-אפרים, ובמיוחד אני, שיחקנו רע. סיימנו במקום ה-11 מתוך 61 זוגות.
בפוסט הבא אציג יד אחת מהתחרות.

הערת שוליים
עולם קטן. ראיתי פוסט מרגש שפרסמה אוריה מאיר, מנכ"לית ההתאגדות הישראלית לברידג'.
במוקדמות אליפות ישראל לסניורים שיחקה מיכל נוסצקי, שחקנית נבחרת הנשים של ישראל, עם שחקן שרמתו נמוכה בהרבה מרמתה. לשחקן קוראים אמיר פלוט. אמיר הוא בן 90. מסתבר שהוא גם אביה של מיכל נוסצקי. 
גם את אמיר פלוט הכרתי כשחקן שחמט כששיחקתי בצעירותי בליגה  לשחמט.

Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...